ישבתי לכתוב דף הסבר שהתכוונתי להפיץ בגני ילדים על השיטה שבה אני מטפלת בילדים עם הפרעות קשב וריכוז וקשיים התנהגותיים(שיטת אלבאום) ונסחפתי... בסוף יצא מאמר שלם - אז החלטתי לשתף אתכם בדעותי והמלצותי, בתקווה שילדכם יהנו מהידע שאתם תקבלו... הילדים של היום הרבה פחות יוצאים לשחק בחוץ, לטפס, לשחק מחבואים ותופסת,לילדים של היום הכול כמעט ניתן על מגש של כסף, מבלי שיצטרכו להפעיל את הדמיון (לבד – בלי מחשב)מבלי שיכירו את היכולות הגופניות שלהם.כתוצאה מכך רוב המקור לביטחון העצמי שלהם מגיע מהפן החשיבתי,בכל אחד מאיתנו קיימות 4 אינטליגנציות – חשיבתית, רגשית, גופנית ואנרגטית.כשאינטליגנציה אחת מפותחת יותר מהשאר נוצר פער שיכול למנוע את מימוש כל הפוטנציאל המולד.זו הסיבה שיש היום הרבה יותר ילדים עם הפרעות קשב וריכוז,המערכת מכינה אותם לכתה א' ע"י תרגול הצד החשיבתי ומאבחנת את המוכנות הרגשית, אך מעט מאוד מתייחסת לפן הגופני והאנרגטי.דמינו את עצמכם חיים בעולם מלא גירויים, עולם שבו אתם שולטים ומחליטים החלטות גורליות, עולם צבעוני ומהפנט, עולם של חופש בחירה אין סופי, עולם שבו אם אתה עושה טעות – באותו רגע אתה יכול להתחיל מחדש – דף נקי, האדם היחיד שדורש ממך משהו זה אתה.(זהו משחק המחשב).עכשיו דמינו שמכניסים אתכם לחדר עם עוד 30 אנשים (ילדים) שאת רובם אתם לא מכירים, כולם מסתכלים עליכם ואתם מסתכלים בחזרה, אתם צריכים לשבת במקום אחד 8 שעות עם הפסקות קטנות, אדם זר ומשעמם (בהשוואה למשחק מחשב) עומד מולכם ומדבר ודורש מכם לעשות דברים שחדשים לכם.הרבה פעמים אין לו זמן או סבלנות להסביר לכם את מה שלא הספקתם או לא הבנתם כי הוא עסוק עם עוד 30 ילדים (במקרה הטוב), אתם עייפים, הקוצים בטוסיק מציקים, הגוף נהיה מתוח וכתוצאה מכך הנשימה נהיית שטחית, אתם עוברים לחשוב מחשבות על דברים אחרים, לדמיין את משחק המחשב שמחכה לכם בבית, חושבים כמה זה משעמם מה שמלמדים בביה"ס לעומת אותו משחק (וכשאתם אומרים את זה להורים – הם מסתכלים עליכם חסרי אונים ונזכרים בילדותם הם...) ולאט לאט לאט אתם נכנסים לאזור הפרעות הקשב והריכוז.(זה בית הספר) עכשיו תיזכרו שאתם ההורים והכוח בידיים שלכם, וגם איכות החיים של ילדיכם (לא רק החומרית – גם הרגשית והמוטורית)אם מפתחים את כל היכולות של הילד ואת כל האינטליגנציות במקביל, לא תהיה לו בעיה בבית הספר וכשהוא יתקל במכשולים הוא ירגיש שיש לו את הביטחון והכלים להתמודד איתם (ולא רק בתוך משחק המחשב).והחדשות הטובות ביותר הן שזה אף פעם לא מאוחר:כשהלכתי ללמוד אובחנתי כסובלת מהפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות ודיס קלקוליה.מי שמכיר אותי היום לא מאמין לי. הלכתי ללמוד בגיל 25, כשילד הולך לטיפול התוצאות הן תוך מפגשים ספורים בלבד. לפני שנתיים הפנתה אלי גננת ילד בן שנתיים וחצי שלא מסוגל לשבת ולשמוע סיפור בשקט וזה מפריע לכל הילדים ובטח שגם לאותו הילד – כי הוא לא יודע להרגיע את עצמו, אמא שלו הגיעה אליי לטיפול של חצי שעה שבו לימדתי אותה לעסות את הילד ולתת לו מגע עמוק ונכון, היא הייתה אצלי רק חצי שעה ונתנה את הטיפול במגע לילד כל יום, אחרי שבוע הגננת התקשרה בהתרגשות וסיפרה שהילד יושב בשקט במפגשים, מקשיב לסיפור ונראה רגוע יותר באופן כללי. יותר מזה הוא לא היה צריך.אני יודעת שאיכות חייו השתפרה (וגם איכות החיים של כל המטפלים בו), וזה לא בזכותי – זה בזכות אמא שלו שלקחה את האחריות ועשתה צעד למענו. (אני לא מתנגדת להתפתחות הדיגיטאלית – או לישיבה של ילדים מול המחשב, אני חושבת אבל שזאת האחריות שלנו כהורים לוודא שהילדים מקבלים את כל מגוון הכלים להם הם זקוקים, אם הילד מול המחשב שעה ביום (וזה תמיד יותר משעה ביום) – אז וודאו שהוא גם יוצא החוצה לפעילות – והוא לא יצא אם אתם רק תגידו, תצאו איתו, הוא ייהנה אם אתם תיהנו!) בברכת ילדים מופלאים!!! ויום טוב |
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה חמודה, אנחנו ננסה עם ספוג או ליפה, נשמע מעניין.
גורם לadd קשה לדעת, אולי המצוקה שהיתה בלידה.. כן, ברור לי שצריך להכיר את הילד ותוצאות האיבחונים ו..ו..
מאוד תלוי בילד ובגורם לadd לפעמים זה מלידה, מהריון, לפעמים רגישות תחושתית - אבל בגדול - תרגולי תנועה שלקוחה מתורות לחימה, תירגולי קואורדינציה וטיפול במגע עמוק - אני מאוד ממליצה לתת לו להסתבן במקלחת עם ספוג או אפילו ליפה - נשמע אולי מוזר אבל עוזר פלאים!!!
שלום לך.
קראתי את הסיפור ואהבתי.
מכירה את שיטת אלבאום מקרוב.
לדעתי היא אכן עובדת ויש תוצאות נהדרות
תודה ששיתפת
המשך יום נפלא.
מסכימה עם כל מילה, וגם מיישמת (את הטלוויזיה העפתי מזמן)
חבל שלא התייחסת לגורם נוסף ומכריע לבעיות קשב וריכוז - תזונה לקויה, עתירת חומרים משמרים, צבעי מאכל וחומרי ריסוס המשפעים ישירות על מערכת העצבים וגורמים לבעיות הנ"ל. (קיימים מחקרים בדוקים בנושא).
ההשקעה בתזונה נאותה לילדים חשובה לא פחות מלתדלק את המכונית שלכם באוקטן הנכון
שלום חברה חדשה,
מאמר מאוד מעניין. איך אפשר לעזור לילד בן 10 שאובחן כ- ADD
בשיטת טיפול שלך?
ילדי כבר גדולים וסיימתי לחנך אותם (עכשיו הם מחנכים אותי...)
אהבתי את הרעיונות שלך והסיפור על הילד בין השנתיים וחצי ריגש אותי.
בטח נתן לך המון סיפוק.
מעניין מאד,
אבל את חייבת להגדיל את הפונט של הטקסט.
היא תגיד שזה פלצני ומצוץ מהאצבע.
למזלי החלטתי שיש דברים שאני לא שואל וההחלטה הראשונה שלי היתה שאין טלוויזיה דלוקה כשהקסומה שלי משוטטת.....
בנתיים החברותיות שלה ,
ההתפתחות הקוגניטיבית והחברתית שלה והשפה שמתפתחת אצלה
מצדיקים כל שנייה שהטלוויזה כבויה,
מה גם שברגע שלנו נהיה משעמם אנחנו באמת עפים החוצה במקום להדליק את המכשיר המקולל
סופר מעניין....
מתאים לחלק גדול מתפיסת עולמי....
בא לך לשכנע גם את אשתי?...:):)