הסיפור הזה התחיל בשום מקום ובשום זמן

זה לא היה איש מפורסם או מוכר,זה היה איש פשוט שחי את החיים או יותר נכון שורד אותם

הוא היה זקן , יותר נכון מבוגר בין 50 ל- 60

הוא ראה הרבה

ראה מלחמות , אסונות

הוא גם ראה מהפכות וזמני תהילה של עמו

אבל דבר אחד הוא לא ראה את האושר של עצמו

כל פעם שהוא חשב שהנה זה בא , איכשהו זה הלך ממנו ולא חזר

הייתה לו חווה או יותר נכון בקתה עם קצת שטח ששם הוא גידל את הפרה סוזי,החזיר פינקי,והחתול זר

למה זר? , כי יום אחד החתול פשוט הופיע ונשאר

הוא גר רחוק מהעיירה הקטנה לשם הוא היה נוסע פעם בחודש כדי לקנות מצרכים לחודש הבא

לא היו לו חברים וגם לא היו לו קרובי משפחה

היו , אבל הוא לא דיבר איתם מאז המלחמה האחרונה כי לא היה לו צורך בזה.

יום אחד הופיעה לו בחצר בחורה בת 20 אולי קצת יותר,דפקה בדלת

הוא פתח.

"שלום" היא אמרה

"גם לך" הוא ענה , "את צריכה משהו?" שאל

"האמת שהאוטו שלי נתקע פה בסיבוב תוכל לעזור לי איתו?"

"לא" וטרק לה את הדלת בפרצוף

היא דפקה בדלת שוב

"מה!?" הוא ענה כבר בעצבים

"אמרתי לך שאני לא יכול לעזור לך מה את לא מבינה??"

"אבל חוץ ממך אין פה אף אחד אין לי ממי לבקש עזרה לפחות תן לי לישון פה הלילה ומחר אני כבר אמצא מה לעשות".

הוא הכניס אותה הביתה ובעצמו לא ידע מה הסיבה לכך

המשך יבוא