אחרי שחוויתי אחרי שעברתי יצאתי למלחמה מול עצמי מול כל העולם, ולא אכפת לי, אני בשלי, לא רוצה להתפשר באהבה של כמעט, של ליד, של בטוח.
האדם שיהיה , הנפש שלי, אשמח בחלקו. לאדם הזה - שאין לדעת אם דמותו אישה או גבר,
אז נפגעתי מאהבה, והייתי גם לא מעט אהבלה, ועדיין. לא היה אכפת לי, אם נבחר, בעיניי האדם. אם הענקתי לו את שם התואר "נבחר" גם אם היה אומר לי לחתוך את בשרי, הייתי חותכת, אם היה אומר לי לבלוע, ולסתום, הייתי סותמת. אם היה מפשיט את כבודי מעליי, ומבזה אותי, משפיל מתריס בי. אם לא היה מוכן לגעת בי. הייתי מקבלת בעבר, מכיוון שזה לא קרה מעולם. אני לא רוצה להישמע טוטאלית, אך לא רוצה לחזור במחשבה למה שהיה. לא סוגרת תאופציה לבאס(ט)ה מה שיהיה יהיה, מי שבא ברוך הבא.:-) |
תגובות (9)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הבחירה הנכונה
להשאיר את הדלת פתוחה
לרווחה
*
כל עוד צלולה, תמיד חוזרת, תמיד מאמינה ומסתדרת.. המשיכי.
אצטט לך את השיר "זמן אהבה"
ליד התחנה המרכזית, גשם על הכביש,
ראיתי איש זקן יושב לבד ומחריש,
"לאן לפנות?" שאלתי,
"לשמאל או לימין?"
"תלך ישר", כך הוא אמר,
"ישר ותאמין",
אם לא תעשה לחברך מה שלעצמך כואב
אתה תמצא את הנתיב לירושלים שבלב
זמן אהבה , זמן אהבה...
בהצלחה !