בימים האחרונים התפרסמו נתונים מרשימים במיוחד של אמונה באלוהים. 80% מכלל הישראלים מאמינים באלוהים. איך ניסח את זה גדעון? "ישמרנו האל"! אנחנו שוכחים כמובן שבכל מדינה מערבית מתוקנת המצב לא שונה במיוחד, בארה"ב "המצב אף גרוע יותר".

אני מעוניין להכניס את הדברים לפרופורציות. דבר ראשון, אני מבקש מכל אותם אתאיסטים-כן-בטח יקרים לזכור: אתם לא הרגתם את האל מעולם. האל לא מת, אלא הוא הופנם עמוק בתרבות המערבית. הנהירה הקולקטיבית אחר תכניות תרבות  ירודות כגון The Voice, האח הגדול, "ביה"ס למוזיקה" ודומיהם הם רק תחליפים זולים לבידור פולחני עתיק יומין. ההצדעה היום-יומית לגלעד שליט (חייל אחד מתוך כלל חיילינו) שהקרבנו בשבילו המוני אסירים בלא סיבה נראת לעין, היא רק תוצאה של קידוש תרבות האינדוידואל-החילונית "למרות כל התירוצים ההגיוניים". אני מזכיר - תומכי העסקה המפוקפקת הזו היו ברובם "חילונים" נאורים לחלוטין.

הרי זהו המצע של הדת הליברלית - הדת הנאורה -, על כן אני אשאל את הנפשות הפועלות, האם בעידן שבו אמונה באלוהים יכולה להסתכם במילה "אמונה" באידאל בלבד, אכן יש כ"כ ממה לפחד? האם באמת ה20% "שלא מאמינים באלוהים" הם אנשים דמויי הפילוסופים המודרניים? (קרי - כאלה אשר באמת ובתמים עוקבים אחר השכל בלבד)

דווקא אותי מאוד מעניין העניין הזה של האתאיזם, זה תמיד נראה לי יותר כמו החלפת שפה דומאטית אחת באחרת, הרי מהו ההבדל בין אם תורה נתנה משמיים  או הבן-אדם יצר אותה אם בביה"ס עדיין ממשיכים ללמד את ההיסטוריה של חבורת אנשים הזויים מלפני תחילת הספירה? או לחילופין, התרעמות על הפרדת דת ממדינה כשהאידאל שעומד בראש הוא מדינה "אתאיסטית" כשברור לכולם שערכי הליברליזם לא יכולים לעמוד לבדם בפועל? אז מה הבעיה עם זה  שאנחנו לא צבועים כמו בארה"ב שהדת והמדינה נפרדות?

הדבר הזה מאוד מעניין. יותר מזה, ישנו מאמר של לייבוביץ' שבו הוא מכריז שהפרדת הדת מן המדינה תגרום - לאחר ההלם הראשוני - לעלייה במאמינים ובמקימיי מצוות ההלכה. כרגע, הרבנות משקיטה את עצמה. היהדות (בניגוד מוחלט לתקופת תחילת הנאורות) אינה מסיונרית לגבי אנשים. יש כאן עסקה שקטה של "אנחנו מקבלים את הטקסי נישויים שלכם, הקבורה שלכם וכו'" ובמס שפתיים שותקים לנוכח העובדה שבמדינת ישראל יש יהודים שמכללים בפועל שבת בפרהסיה. היכן תשמעו רב שמתלונן על כך בקול? אתם לא תשמעו. הסיבה לכך היא שהרבנות הנה חלק מן המדינה - וכשכזאת, היא אינה יכול למתוח ביקורת כללית מאוד על ההתנהלות החברתית ישראלית. לא רק שהיא לא יכולה - אף אחד גם לא יקשיב לה. מדוע? משום שהרבנות היא חלק מן השלטון - הטענה הנגדית היא: ובכן, אם אתם כופים עלינו נישואין יהודיים בעזרת החוק, אם יש לכם בעיה עם אספקטים נוספים בחיינו - המקום לעגן את ההתנגדות שלכם היא בחוק, כי כל שאר החוקים שלכם הם רק בירבורים לאנשים שבמקרה בחרו להאמין בכם.

"הפאניקה הנאורה" שמתרחשת כרגע היא פיקטיבית. אף אחד לא נכנס לחץ (בצדק) ואף אחד לא ממצמץ. הדברים היו ידועים מאז ומעולם, השר הגס הזה שבעולם הנאור יש חלקים יותר גדולים של אתאיסטים הוא... שקר, ישנו העדר של כל מילה אחרת לעניין הזה. זוהי אשליה גרידא. אז לפני שאתם מרימים את האף ומתחילים לכתוב כתבה כ"כ נדושה על האל הזה שכולם מדברים עליו - תחשבו על השאלות הפשוטות הבאות: המצב במדינות אחרות שונה? מה לעזאזל אמונה באל אומרת בפועל ובמה היא שונה מאמונה בחוקי מוסר כולשהם?