בימים עברו, ימים בהם 'התחייבות' ו'סבלנות' לא היו מילים גסות, אנשים נהגו להתייחס אליה בכבוד ולקיים איתה מערכת יחסים ארוכה ורצינית. היום, רובנו מחפשים אצלה רק 'סטוץ'- זיון מהיר ומלא תשוקה:

(הגרף מתאר את פרק הזמן הממוצע לאחזקת מנייה ב-NYSE, מ-1920 ועד 2010)

ב-20 השנה האחרונות, בלית ברירה, הבורסה התרגלה לעובדה שכל מה שמחפשים אצלה זה רק להיכנס ולצאת במהירות:

(הגרף מתאר את נפח המסחר התוך-יומי בדולרים, ביחס לתוצר הלאומי)

אנשי עסקים בחליפות יקרות, פנסיונרים, מתמטיקאים מבריקים, ואפילו ילדים זבי חוטם שעדיין לא ידעו אישה- כולם מנסים לבצע בה את זממם, ללא מנוח וללא הפוגה.

עוד בתחילת הדרך זיהו בעלי ממון וכוח את הפוטנציאל העסקי העצום הטמון בה, ובנו עבורה את בית הזונות המפואר והמרשים ביותר שנבנה אי-פעם, כזה שיוכל להכיל את המוני המבקרים, ובסטייל. 

במשך מספר שנים הכל עבד למופת. הלקוחות נכנסו ויצאו והכסף זרם. אבל לאחר זמן מה הפכה הבורסה עייפה ומרוקנת, נטולת יכולת לספק את צרכיו האין-סופיים של ההמון. הלקוחות הקבועים הרגישו מייד שמשהו השתנה. זה לא שהיא התנגדה (דבר שהיא מזמן ויתרה עליו), היא ניסתה לשתף פעולה, אבל משהו לא עבד יותר.  ברגע שההבנה שקעה - שלא מדובר כאן בחוסר רצון, אלא בחוסר יכולת - נמצא במהירות פיתרון לבעייה-

סמי מרץ חזקים שיעוררו אותה מעילפונה ויכניסו בה כוחות חדשים:

     

(הגרף מתאר את נפח שוק הנגזרים העולמי)

סמי המרץ החזקים אכן הכניסו בה כוחות חדשים, ושוב איפשרו לה לקבל את פניהם של הלקוחות בחיוך. בימים טובים אפילו נפלטה לה אנחה או שתיים, כסימן לכך שהיא באמת נהנית ולא רק מעמידה פנים.

לפני מספר שנים, שוב העיבה עננה על בית הזונות הגדול והחשוב ביותר בעולם. אומנם כלפי חוץ הכל נראה תקין, והבורסה פתחה כל יום עבודה בחיוך, אבל מתחת לפני השטח גופה הלך ונחלש, הלך והתפורר כתוצאה משנים של שימוש בלתי פוסק בסמים.

ב-2008 היא קרסה. ממש קרסה. סכנת חיים אמיתית נשקפה לה. היא נלקחה במהירות לבית החולים הטוב ביותר, שם ייצבו אותה ואפשרו לה תקופת מנוחה קצרצרה. 

בשעה שהיא שכבה לה על המיטה הלבנה במחלקת טיפול נמרץ, מוקפת רופאים ואחיות שנראו מודאגים מאוד ממצבה, היה נדמה לה לרגע שבאמת אכפת להם, שהם לא יתנו למצב לחזור למה שהיה, שחיי הניצול וההשפלה מאחוריה. כמה שהיא טעתה. טובי הרופאים רקחו סמים חדשים, חזקים ומזוקקים יותר מאלה שהכירה, והחזירו אותה לעבודה בהקדם האפשרי:

(הגרף מראה את מאזן ה- Federal Reserve בין השנים 2001-2011)

מאז ועד היום, עולם כמנהגו נוהג. מבוקר עד ערב נכנסים ויוצאים, לוקחים את מה שאפשר- את מעט הכוחות שעוד נותרו בה.  

בליבה פנימה, עמוק בפנים, יודעת הבורסה שבניגוד למה שכולם חושבים היא לא באמת זונה, ושיש לה נכסים נפלאים להעניק למי שרק יתן לה הזדמנות ויתייחס אליה אחרת, נכסים אמיתיים- בשונה מכל אותם חיוכים מנומסים ואנחות מזוייפות שהיא נאלצת לחלק.