| קומדיה זה דבר רציני וקשה הרבה יותר לשחק ולביים אותה מאשר מחזה רציני. אם לא משחקים היטב ולא מביימים אותה כראוי היא הופכת לפרסה זולה ופרודיה שכל מטרתה להצחיק ולשעשע ללא כל ערך אמנותי. אוליבר גולדסמית מחזאי אנגלי מפורסם כתב לפני כ 250 שנה קומדיה בשם she stoops to conqureובשמה העיברי "ליל טעויות" המתארת הווי במעמד הגבוה באנגליה והגיחוך שבהבדלי המעמדות כאשר מדובר באהבה המנצחת תמיד בסוף. מר הרדקאסל-עמירם אדרעי רוצה לחתן את בתו-מיס הרדקאסל-גיל לוי עם מרלו-אברי ארבל-בנו של אציל שהוא מכיר.מרלו מגיע עם חברו-הייסטינגס-איתן צלניק-אל בית משפחת הרדקאסל אך טוני-הבן החורג במשפחה-אוריה רון החושב שהוא קטין ולא אחראי למעשיו- שובב המשפחה -מטעה אותם באומרו שזה פונדק דרכים ולא הבית שהם מחפשים. מרלו מתנהג אל בעל הבית בחושבו לפונדקאי מהמעמד הנמוך בהתאם. מרלו הנו בישן ביחסיו עם בנות ממעמדו וחופשי ביחסיו עם בנות מפשוטי העם. הוא מתאהב במיס הרדקאסל-הבת בחושבו שהיא המשרתת.היא היודעת מי הבחור ומשחקת את המשרתת עד הסוף. ליל טעויות זה גדוש מצבים קומיים,התרחשויות,אי הבנות מצחיקות ומבדרות. ההצגה בהחלט מבדרת,קלילה ,מצחיקה וקולחת אך יש לי כמה הסתיגויות ממנה בעיקר מהבימוי וכל הנובע מכך. מיטקו בוז'קוב במאי שאני נהנה לראות את ההצגות שהוא מביים, ביים את הקומדיה הזו בדייקנות, ברוח התקופה וסגנון זה הורגש בכל - באופן הדיבור ,בתנועות המוגזמות, התיאטרליות היתרה, בצורת הדרכת השחקנים לשחק, בכל. צורת בימוי זו ,הלגיטימית בהחלט ,לי באופן אישי נראתה ארכאית בזמננו והפריעה להנאתי השלמה מההצגה. היו בהצגה הרבה דיבורים לא מענינים,פטפטת מיותרת ללא ענין לצופה. לדעתי היו על הבמה התרוצצויות מיותרות וכניסות ויציאות ללא צורך, אך לא היו חסרות תנועות והבעות ועיוותי גוף שמטרתם היתה להצחיק שהיו חסרי טעם.לדעתי בימוי יותר עכשוי, יותר עדכני היה רק מועיל להצגה. אמנם הבימוי חי, קיצבי, קולח, תוסס,מתוזמן היטב אך היציאות הרבות,התנועה המיותרת על הבמה הפכו אותה למסורבלת ,ארוכה ולפעמים משעממת ולא זו היתה כוונת המחזאי. השחקנים עשו היטב את שהוטל עליהם. נהנתי מאוד מהביצוע האפיזודי של הטבחית-רוני מרחבי בעלת הנוכחות הבימתית וכן ממשחקם של זוג הנאהבים-חברו של מרלו ומיס נאוויל-ג'סיקה אוזן וכן מסיר צ'רלס -יוגב שלמה שהיה יצוגי ורציני כנדרש ו שמשחקם התקרב ביותר למקובל היום.טוני היה שובב ,קונדסאי וטוב לב במידה וללא הגזמה. גב' הרדקאסל-מעיין ויסברג היתה אמא דואגת ואימפולסיבית ובתה היתה משרתת"מהמעמד הגבוה'' למופת.מרלו הצעיר -אברי ארבל היה מצויין בסצינה בה נודע לו האמת על הפונדקאית.הוא היה פרחח שלא לקח דבר ברצינות והתנהג כפי שהתנהג עם בעלי הבית שלא באשמתו.קצת יותר חום ,למרות בישנותו,כלפי ה'פונדקאית' לא היה מזיק.נעים היה לראותו בתפקיד זה. התפאורה -סשה ליסיאנסקי שצייר דירה בבית אחוזה ישנה ברוח התקופה היתה מיוחדת ומצוינת.מקסימה ביופיה ופיוטית היתה הסצינה בה נראים כל המבצעים בזוגות וקבוצות ישנים בתאורה מתאימה-אורי מורג. לראות או לא לראות:הפעם כל אחד יחליט לאחר קריאת דברי בעצמו. נכתב על ידי elybikoret , 13/12/2007 17:53 |