מרקסיזם הוא אחד הביטויים הקיצוניים לסוציאליזם. ברוסיה, המולדת היולדת של התורה הזו היו מפלגות סוציאליות נוספות מתחרות שמצאו את דרכן לפח האשפה של ההיסטוריה בגלל שהמפלגה הבולשביקית השתמשה בטרור רצחני ובכוח הזרוע מחקה אותן.   לא נכון לזהות סוציאליזם עם מרקסיזם. לסוציאליזם יש אופני ביטוי נוספים כמו אלו שהזכרת בעצמך.

 אדם סמית עם "היד הנעלמה", ועם השוק החופשי קיצוני מידי בתורה שלו כיוון שלא לוקח בחשבון היבטים פסיכולוגיים של הקיום האנושי. שוק חופשי מידי הוא ג'ונגל בו החזק שולט עד שהחלשים הרבים מתאגדים ומעיפים אותו וחוזר חלילה.

הדוגמאות שהבאת לשיתוף של הקוד-הפתוח, ויקיפדיה, וקפהדהמרקר ממחישות שיש דברים שאנשים עושים מתוך הנאה ולאו דווקא מתוך הרדיפה אחרי הרווח. זה משהו שאדם סמית פספס ואילו דניאל כהנמן זוכה פרס הנובל השכיל לשלב בתיאוריה הכלכלית שלו. אדם לא תמיד פועל על פי מה שממקסם את רווחיו.

בין קארל מרקס לאדם סמית יש טווח גדול מאוד של אפשרויות

צטט: גלית א' 2012-02-02 23:59:43

אבל לא לדבר על המוצר החינמי (או שמחירו שווה לכל נפש) זה קצת לייפות את הדברים.

למה? הרשת מציעה לא מעט מוצרים חינמים, עיתונות, דואר אלקטרוני, מסנג'ר, טלפון, פקס, רשת חברתית, איכסון קבצים, אתר, בלוג, אלבום תמונות, עץ משפחה וזו תחילתה של רשימה ארוכה. לא כל מי שנותן מוצר חינם משתייך לאסכולת הקופי לפט. לחלק ניכר מהמוצרים שניתנים בחינם יש פרופיל כלכלי. למעשה יש ניתוח מדוייק של התפלגות ההקלקות באינטרנט - כאשר חברות מסויימיות מתרגמות את הרגלי ההקלקה שלנו, לתמהיל השיווקי שיופיע באתרים אליהם אנו פונים. לכן מוצר חינמי לאו דוקא מעיד על כלכלת שיתוף, אלא על מציאת נתיב חלופי לגביית הכסף. אנשי הקופי לפט נבדלים מספקים אחרים שנותנים מוצר בחינם בכך שהרקע למעשה שלהם הוא האמונה שידע (ובכלל זה תוכנה) הוא משאב שצריך להיות נגיש לכלל האנושות. הם לא חשבו על טקטיקה חלופית לעשיית כסף אלא הם מונעים מהרעיון של כלכלת שיתוף.

מזכיר קצת את הרומנטיזציה שעשו במערב לקומוניזם הרוסי בראשית ימיו (הסרט אדומים קופץ לתודעה).

אולי, אבל מי שעשה רומנטיזציה לקומוניזם בראשיתו, נאלץ להדחיק או להמעיט בחשיבות בהרג המוני, במשטר רודני ובעוד רעות חולות, בעוד שכאן מדובר באנשים פרטיים שמיוזמתם החליטו לקיים את הפרויקט שלהם במתכונת של כלכלת שיתוף. וכפי שניסיתי להראות לא מדובר בפרויקטים ביזארים - מדובר בפרויקטים די קאנונים בעולם הדיגיטאלי.

אפל ומיקרוסופט אולי פתחו את הקוד, אבל מה המשמעות של זה? שגולשים תורמים לפיתוח המוצרים? אולי, אבל זה חד סתרי וקשה לייחס לחברות האלה רצון לתרום לכלל או לשתף מישהו ברווחים. רק היום היה כתוב בעיתון על תנאי העסקה מחפירים של אפל בסין. המוצרים שלהן, בעיקר של אפל, נמכרים במחירים מטורפים ומופרכים רק בגלל המותג.

אפל ומיקרוסופט נמצאים בצד השני של המתרס - עמוק בתוך הכלכלה הקפיטליסטית. מה שניסיתי להראות שהפרויקט שהם כה התנגדו לו בהתחלה (קוד פתוח) אומץ על ידם והפך לחלק מהדרך שלהם לגלגל את עסקיהם. (כמובן שלא מדובר פה בקופי לפט - שכן למפתחים בקוד של מיקרוסופט יש בהחלט רשות לרשום זכויות יוצרים ולמכור את האפליקציות שהם פיתחו) זה מראה שהגישה של הקוד הפתוח שהקימה עליה כל כך הרבה מתנגדים בהתחלה - הגישה של שיתוף ידע נמצאה נכונה גם לעולם הקפיטלסטי - אפרופו מודל עיסקי.

זה לא מחויב המציאות, ולראיה גוגל. השאלה אם זה מציאותי ולא סותר את טבע האדם, ולראיה: נפילת הקומוניזם וכישלון הקיבוצים.

אני חושב שזו הסיבה המרכזית לכתיבת הפושט - שכן כשלון החברות הקומוניסטיות יצרו את ההנחה שמדובר בשיטה הרסנית (במקרה הרע) או פשוט בשיטה שלא מתאימה לאופי האדם. הפרויקטים שהצבעתי עליהם בתור דוגמא (ויש עוד הרבה יותר), מעלים סימני שאלה על השלילה המוחלטת של רובינו לכלכלת השיתוף. כפי שכבר טענתי מדובר בפרויקטים מאוד מאוד מצליחים ודומיננטים - והשאלה היא האם הבעיה היתה באופן היישום של הכלכלה השיתופית - האם יש מודל בו כלכלה כזו יכולה להצליח?

גם לא הבנתי את עניין המוזיקה: זה שהכסף בא מההופעות ולא מדיסקים מחליש את את המידלמן - במקרה זה חברות התקליטים - וזה טוב, אבל כשמחירי ההופעות בשמים, איפה פה השיתוף?

טוב את בצדק שואלת מה השורה התחתונה (כמה זה יעלה לנו), ואני מנסה להציג גישה (במקרה זה של סטולמן). לטעמו המוצר ששמו תוכנה או ידע צריך להיות נגיש (כמו אויר), בעוד השירות שהמשתמש זקוק לו הוא דבר שווה כסף (שהרי כפי שהגדרת בצדק צריך לשלם במכולת). אני מביא את הדימוי של עולם המוזיקה מכיוון שגם בו קשה כיום ליוצר להרוויח מהמוצר עצמו ולכן ולמעשה עיקר ההכנסות שלו מגיעות מההופעות. האם המודל הזה יוצר הכרח שההופעות יהיו יותר יקרות? זו שאלה - על פי כלכלת השוק החופשי התשובה היא כנראה לא, שכן אם כל יוצרי המוזיקה צריכים להופיע כדי להתפרנס - יש עודף היצע (בתחום ההופעות) דבר שעשוי דוקא להוזיל את מחיר הכרטיס - וגם זה לא מדויק - שכן מחיר ההופעה תלויה בפופלאריות של הזמר... בקיצור ניסיתי להביא דימוי - ובסוף נכנסתי להופעה. אם תרצי בכל זאת תשובה על הבדל הגביה בין מערכת הקוד הפתוח לזו של מיקרוסופט לדוגמא די אם תשווי בין ההון המצטבר של ביל גייטס לבין זה של סטולמן (אבי מערכת ההפעלה השנייה בתפוצתה בעולם).

תודה.

אני חושב שעלית כאן על נושא חשוב - השמאל - ימין השבטי. כלומר מי שנמצא בשבט הימין ישלול אפריורי כל דבר שמריח ממנו ריח שמאלי, ולהיפך. לדעתי מחסום השבטיות הוא מכשול שכל אחד אחד ממנו צריך לעבור מעליו (לא משנה אם תפיסת עולמנו ממוקמת בשמאל או בימין). יש גם כמה כשלים לוגים בדיכוטומיה הזו (ואולי על כך הפוסט הבא). הרעיון בפוסט היה פחות לנכס את רעיון הקופי לפט ל"גוש השמאל" - אלא לראות תופעה בעייני מוזרה ומדהימה כאחד איך כלכלת השיתוף (שכבר הספקנו לשבת עליה שבעה...) כמה משום מקום כמו עוף החול. כבר הספקתי להגיב למישהו שבאופן אירוני היא קמה לא מהקולקטיב אלא מהפרטים. כנראה שלהיסטוריה יש חוש אירוני.

 

האם היהדות החלה כקוד פתוח? שאלה... נראה לי שלפחות מרגע מתן תורה - כלומר מרגע שניתנה חוקה - חלק חשוב מהיהדות מושתת על צווים, מה גם שהמונח נעשה ונשמע מראה שהיהדות מושטת על ציות. דוקא בתקופה שלנו כאשר יש כל כך הרבה מקורות יהודים ונגישות רבה אליהם וכל אחד שולף את הציטטא המתאימה בהתאם להקפת עולמו - דוקא בתקופתנו היהדות קצת יותר מזכירה קוד פתוח (אבל עדיין יש למה לשאוף...).

צטט: איתמר קרמר 2012-02-02 16:33:27

אחלה פוסט. מה שאני חושש ממנו כאן, הוא שאם ניתן לשים תווית של "שמאל" על הקוד הפתוח, אז מי שמזהה עצמו כ"ימין", אוטומטית ידיר רגליו מצורת החשיבה הזו. בעצם אם נחשוב על זה, היהדות נוצרה מקוד פתוח, רק שהצלחנו להפוך אותה למערכת היררכית שלא לצורך. האמונה בבסיס הקוד הפתוח, שטוענת שלכל אחד מה לתרום לעולם ולכל אחד יש במה להיתרם, כל עודנתונה הפלטפורמה, מדברת אליי מאד. תודה!

צטט: עצבן 2012-02-02 16:32:45

צטט: גלית א' 2012-02-01 08:30:10

מעניין ומשמח. אבל בסופו של דבר גם שחקני הקופי לפט צריכים לקנות במכולת, ולכן אחת לכמה חודשים אנחנו מקבלים פנייה אישית מג'ימי ויילס או מאחד ממתכנתי ויקיפדיה, שנתרום להם כסף, ועתידם כלל אינו מובטח. גוגל חיים מפרסומות, והמון, ומכל מיני פוילעשטיקים שאנשים עושים בשביל לקדם את עצמם ברשימת התוצאות, דבר שפוגם באמינותם. מה הפתרון? יש מודל עסקי שיספק את כל הצדדים ויוכיח את עליונות הקופי לפט?

 

אין ספק שאת צודקת. הרעיון שניסיתי להביא בפוסט הוא לא המוצר החינמי - אלא של יצירה המבוססת על שיתוף -שהטריגר של היוצרים אינו כסף אלא סוג של תרומה לכלל.

 

בקשר לעניין הכלכלי - נראה לי שסטולמן נתן דעתו על כך. סטולמן שהגדיר את התוכנה כמו שמש (משאב חפשי לכל), טען שיש פרנסה בקוד הפתוח במיוחד בעסק של מתן שירותים. (אם ניקח את זה לתחום המוזיקה - הכסף לא בא מהדיסקים אלא מההופעות). יכול להיות שהמודל הכלכלי של סטולמן אינו מוצלח - העניין הוא שהוא עשה מהפכה גם בצד השני של המפה. השחקניות הגדולות (אפל, מיקרוסופט וכו') התחילו גם הם לפתוח את הקוד שלהם (שעד אותה עת היה שמור בכספת). חשיפת הקוד האיצה עד מאוד את ההתפתחות הטכנולוגית של מוצריהם (שכן כל תכנת יכול היה להשמתמש בקוד ולפתח אפליקציות) - במקרה זה חשיפת הקוד יצרה הרבה משרות ונתנה פרנסה ללא מעט אנשים.

 

לגבי הויקיפדיה - א. זו לא בושה להתבסס על תרומות (בטח שכל כך הרבה אנשים נהנים מהמשאב). ב. נראה לי שהסיבה לתרומות היא לא המשכורות (שהרי עורכי הויקפדיה עושים זאת בהתנדבות) אלא המערך הטכנולוגי שקצב הגדילה המסחרר של האנציקלופדיה דרש. ויכול להיות שאי שם בעתיד מיזם הויקפדיה או דומה לו יהיה בבעלות ציבורית?

אבל לא לדבר על המוצר החינמי (או שמחירו שווה לכל נפש) זה קצת לייפות את הדברים. מזכיר קצת את הרומנטיזציה שעשו במערב לקומוניזם הרוסי בראשית ימיו (הסרט אדומים קופץ לתודעה). אפל ומיקרוסופט אולי פתחו את הקוד, אבל מה המשמעות של זה? שגולשים תורמים לפיתוח המוצרים? אולי, אבל זה חד סתרי וקשה לייחס לחברות האלה רצון לתרום לכלל או לשתף מישהו ברווחים. רק היום היה כתוב בעיתון על תנאי העסקה מחפירים של אפל בסין. המוצרים שלהן, בעיקר של אפל, נמכרים במחירים מטורפים ומופרכים רק בגלל המותג. זה לא מחויב המציאות, ולראיה גוגל. השאלה אם זה מציאותי ולא סותר את טבע האדם, ולראיה: נפילת הקומוניזם וכישלון הקיבוצים.

גם לא הבנתי את עניין המוזיקה: זה שהכסף בא מההופעות ולא מדיסקים מחליש את את המידלמן - במקרה זה חברות התקליטים - וזה טוב, אבל כשמחירי ההופעות בשמים, איפה פה השיתוף? 

לא הבנתי את הטענה. יודע כל מי שכתב תזה שמידע אנציקלופדיה (כלשהו) אינו מהווה מקור. האנציקלופדיה היא קצת כמו מילון מורחב - שנותן לנו ידע על מושגים כדי שנוכל לדבר את אותה שפה.

 

יכול להיות שיש פרמטרים בהם הויקיפדיה נופלת מאנציקלופדיה קונבנציונאלית - אך יש לא מעט נושאים בהם היא עולה עליה. לדוגמא - כל מי שרכש לפני שלושים שנה את 22 כרכי האנציקלופדיה העברית (כמו הורי) - שדרך אגב דורשים לא מעט מקום איכסון, יודע שרוב רובם של הערכים הכתובים בה התיישנו. יש מחקרים חדשים ומידע חדש שמאיר את הערכים באור חדש לגמרי. חוץ מזה שנוספו מאז עוד אלפי ערכים שכלל לא קיימים באותה אנציקלופדיה. חוץ מזה שהרפרנס לטקסט בויקיפדיה הוא ברב המיקרים במרחק לחיצת עכבר בעוד שאת הרפרנס מהאנציקלופדיה העיברית צריך לחפש שעות בספריה.

חוצמזה שבמספר מקרים של בדיקה השוואתית (על ידי מומחים בתחומים שונים) בין ערכי הויקיפדיה לערכים באנציקלופדיה המקומית (תלוי שפה) הערכים בויקיפדיה לקחו (לא בכל שפה ראוי להדגיש).

צטט: shabat shalom 2012-02-02 15:00:01

קשה לי לראות בכל אחד מקור מוסמך של ידע. הויקיפדיה היא מפעל מבורך כמשהו אנציקלופדי לכלל האנושות - אבל אין היא מקור ידע שעליו אפשר לסמוך כשבאים לנתח תופעות או להוכיח תיזות המבוססות על אירועים.

כבר עניתי לקודמייך שהנאו ליברליזם הגנו על הקניין הרוחני - קרי הקופי רייט, בעוד אנשי הקופי לפט עושים בדיוק את הדבר ההפוך - הם מונעים מכל מי שעושה שימוש בידע שהם מפיצים להוך את הידע הזו לקניינו הפרטי.

 

אם זה לא מספיק - נסי להיזכר באיאן רנד שהפכה את האלטרואיזם למילת גנאי, נסי להיזכר ביד הנעלמה של אדם סמית - קרי הרצון של האדם להגדיל את עושרו - ואת רכושו, ותוכלי לזהות מייד שהקופי לפט הם בדיוק האנטיטזה לאייקונים של הכלכלה מבוססת הרכוש (קפיטליזם).

צטט: forte nina 2012-02-02 13:52:40

זה שמאל חדש? לא מתחברת בכלל.

זה נשמע כמו גירסה מתוחכמת או משופצת של הכלכלה הניאו-ליבראלית.

אם אמירה כמו של סטולמן על מערכת הפעלה ש: כולם יוכלו להשיג תוכנת... בצורה חופשית, בדיוק כמו אויר אינה משכנעת אותך, אולי דבריו של ג'ימי וולס (מייסד הויקיפדיה) ישכנעו אותך: Imagine a world in which every single person on the planet is given free access to the sum of all human knowledge. That's what we're doing.

 

האנשים הללו יוצאים נגד הליבה של השיטה הכלכלית הימנית - דהינו הרכוש הפרטי (או במקרה שלנו הקניין הרוחני הפרטי).

 

ואם זה עדיין לא שיכנע אותך הנה דבריו של אבי השיטה הקומוניסטית (מרקס) נגד הרכוש הפרטי

 - Private property has made us so stupid and partial that an object is only ours when we have it, when it exists for us as capital ... Thus all the physical and intellectual senses have been replaced by ... the sense of having.

ובמילים פשוטות מרקס מדבר נגד הקניין, על כך שדבר יכול להיות שלנו גם אם אנו לא בעליו (בערך כמו דוגמאת האויר של סטולמן).

 

אם זה עדיין לא משכנע הנה ההגדרה של קופי לפט - לעומת קופי רייט

"copyright law is used by an author to prohibit others from reproducing, adapting, or distributing copies of the author's work. In contrast, under copyleft, an author may give every person who receives a copy of a work permission to reproduce,adapt or distribute it and require that any resulting copies or "adaptations are also bound by the same licensing agreement

 

או במילים פשוטות בזמן שהקופי רייט מגן על הבעלות ואוסר שימוש בידע ללא אישור הבעלים, הקופי לפט אוסר על כל מי שמשתמש או עושה שינוי בידע לתבוע עליו בעלות או למנוע מאחרים להשתמש בו. נראה לי שמרקס לא יכול היה לנסח את הדברים יותר טוב.

צטט: elchariz 2012-02-02 13:26:27

כופרת בעיקר: מה לנכס את שיתוף הציבור, הקוד הפתוח והכלכלה החברתית דווקא לשמאל? אין שום קשר להגדרות שמאל-ימין המסורתיות. יש כאן הבנה מעמיקה שמידע הוא שם המשחק בעידן החדש, זה הכל...

יש לי הרבה סימפטיה לשיטה הסוציאליסטית, אך הקול שבוקע מאנשי הקופי לפט מדבר על כלכלת שיתוף - ובעיברית קומוניזם. (ויילס מדבר על ידע שנגיש לכלל, וסטולמן על תוכנה נגישה לכלל). מדובר בערכים שלא מכבר נחשבו לא רק מיושנים אלא אף מאיימים.

נכון לא מדובר בקומוניזם באור המוכר (והמאיים) שלו, על מהפכות, על הרג מתנגדים, על משטר דכאני (שלא פעם נגוע בשחיטות), לא מדובר על קומוניזם של ההמונים ואל על קומוניזם של המדינה, אלא באורח אירוני על קומוניזם של פרטים, על אנשים פרטיים שעושים את ההבדל והופכים את המידע (כולל התוכנה) לשיתופי.

לגבי גוגל (ולא רק) מדובר בזרם אחר, שידע איך להפיק כסף מהצימאון שלנו למידע ולפתרונות שהרשת מציאה לנו מבלי לחייב את הצרכן (בעיקר על ידי פירסום). לגבי תנאי ההעסקה שלהם... יש מצב שהם צריכים עובדים?

צטט: אסתי הורן 2012-02-02 11:19:35

נושא חשוב ביותר, ואני מאמינה שהמחאה העולמית מתחילה לקחת אותנו לכיוון הזה, הסוציאליסטי, גם אם שינויים גלובליים כאלה עשויים לקחת עשרות שנים ויותר. תרומה לויקיפדיה היא לא צדקה, היא השתתפות, שמקבילה להשתתפות על ידי כתיבת ערכים. מערכת שבנויה כך היא לא רק לגיטימית אלא מהווה מודל. וגוגל, למשל, היא מודל לחברת העתיד: עובדת על קוד פתוח (לינוקס), מפיקה קוד פתוח ומוצרים חינמיים, מרוויחה יפה ונותנת לעובדים תנאים מצוינים, בלי מיקור חוץ, עם ניהול שטוח ולא הירארכי, ומחוייבות סביבתית וקהילתית.

קצת איבדתי אותך - הנה ההגדרה לניאו ליברליזם: "אידיאולוגיה כלכלית השואפת לצמצם את מעורבות הממשלה בכלכלה... הנאו-ליברליזם דוגל בגישה של שוק חופשי, מתן חופש פעולה לתאגידים ולגופים מסחריים ובהגנה על זכות הקניין ועל זכויות יוצרים". בדיוק האנטיטזה לקופי לפט - יש משהו שאני מחמיץ?

 

מה שאתה מכנה כללת האנטי חומר התחילה (וכנראה שרובה עדיין) בחברות ששומרות על סודיות, בטח ובטח על זכויות היוצרים של מוצריהן (יש גם אגף שמתמחה במציאת עבריינים שעוברים על זכויות הקניין של אותן חברות). אנשי הקופי-לפט נחשבו בהתחלה לילדים הרעים בסביבה - ולאט לאט גם החברות הגדולות מאמצות חלק מהעקרונות שלהם (מכיוון שזה מאיץ מאוד את ההתפתחות הטכנולוגית שלהם). לעניות דעתי הדינמיות של השוק המדובר, איננה נובעת מכך שחלק מהיצרנים שבו החליטו לשתף, אלא בסוג המוצר הטכנולוגי שמשתפר בלי הרף, ובתחרות הגדולה בפיתוח. בעניין אחד אני מסכים - במה שנקרא מעמד המומחה. הנגישות למידע הפכה את מי שהידע שנמצא אצלו כיום למומחה בערבון מוגבל (מכיוון שיש סיכוי סביר שאותו ידע יהיה נגיש לכולם מחר). לכן פעם המומחה נהנה בקיבעון מעמדו (כל עוד הוא שימר לעצמו את סודות מומחיותו ושיתף את הסביבה רק במידע שלא יזיק למעמדו). כיום בשביל לשמר את מעמדו המומחה נאלץ ללמוד בלי הרף.

צטט: shai.h 2012-02-02 09:33:20

השמאל שמתיימר להיות חדש הוא ורסיה "ירוקה" ושיתופית יותר אבל שייך במהותו לניאו-ליברליזם של שנות ה-70. (שהחליף את הכלכלה הקיינסיאנית). זה לא שמאל כלל וכל בעלי חברות התוכנה הדוגלים בקוד הפתוח משלים עצמם ובעיקר אותנו, שהשיתופיות הזו היא אקט שהופך אותם ליותר סוציאלים. ממש לא. הכלכלה הרשתית והקיברנטית או כלכלת האנטי-חומר, היא התגלמות הקפיטליזם המאוחר: תנאי העסקה נטולי זכויות, פער עצום בין בעלי החברות לבין בעלי ידע, העסקה במיקור חוץ, "דינאמיות" ו"התייעלות" נונ-סטופ שאנחנו יודעים מה זה בדיוק אומר. רוח הרשת היא רוח הקפיטליזם המאוחר חסר המעצורים.

צטט: גלית א' 2012-02-01 08:30:10

מעניין ומשמח. אבל בסופו של דבר גם שחקני הקופי לפט צריכים לקנות במכולת, ולכן אחת לכמה חודשים אנחנו מקבלים פנייה אישית מג'ימי ויילס או מאחד ממתכנתי ויקיפדיה, שנתרום להם כסף, ועתידם כלל אינו מובטח. גוגל חיים מפרסומות, והמון, ומכל מיני פוילעשטיקים שאנשים עושים בשביל לקדם את עצמם ברשימת התוצאות, דבר שפוגם באמינותם. מה הפתרון? יש מודל עסקי שיספק את כל הצדדים ויוכיח את עליונות הקופי לפט?

אין ספק שאת צודקת. הרעיון שניסיתי להביא בפוסט הוא לא המוצר החינמי - אלא של יצירה המבוססת על שיתוף -שהטריגר של היוצרים אינו כסף אלא סוג של תרומה לכלל.

בקשר לעניין הכלכלי - נראה לי שסטולמן נתן דעתו על כך. סטולמן שהגדיר את התוכנה כמו שמש (משאב חפשי לכל), טען שיש פרנסה בקוד הפתוח במיוחד בעסק של מתן שירותים. (אם ניקח את זה לתחום המוזיקה - הכסף לא בא מהדיסקים אלא מההופעות). יכול להיות שהמודל הכלכלי של סטולמן אינו מוצלח - העניין הוא שהוא עשה מהפכה גם בצד השני של המפה. השחקניות הגדולות (אפל, מיקרוסופט וכו') התחילו גם הם לפתוח את הקוד שלהם (שעד אותה עת היה שמור בכספת). חשיפת הקוד האיצה עד מאוד את ההתפתחות הטכנולוגית של מוצריהם (שכן כל תכנת יכול היה להשמתמש בקוד ולפתח אפליקציות) - במקרה זה חשיפת הקוד יצרה הרבה משרות ונתנה פרנסה ללא מעט אנשים.

לגבי הויקיפדיה - א. זו לא בושה להתבסס על תרומות (בטח שכל כך הרבה אנשים נהנים מהמשאב). ב. נראה לי שהסיבה לתרומות היא לא המשכורות (שהרי עורכי הויקפדיה עושים זאת בהתנדבות) אלא המערך הטכנולוגי שקצב הגדילה המסחרר של האנציקלופדיה דרש. ויכול להיות שאי שם בעתיד מיזם הויקפדיה או דומה לו יהיה בבעלות ציבורית?

הרעיון בקוד פתוח הוא לא רק לקבל קוד של "כספת" של מישהו אחר, אלא גם לנפק את הקוד של הכספת שלך.

 

לא נעים לי לבשר לך, אך גם ברוטוס ונטוס שמשקיעים מזמנם מרצם וכשרונם להביא טקסטים כדי שכל אחד יכול לעיין ולהגיב עליהם ושלא על מנת לקבל תמורה כספית (אני מניח) משתתפים במשחק הקופי-לפט. (למרות שהם נוהגים להצמיד לטקסטים שלהם את סימן זכויות היוצרים).

 

* נראה לי שצריך להוסיף עוד נספח לבלוג - שיספר על תרבות הבלוגיזציה בהקשר של קופי-לפט.

צטט: זונות פוליטיות 2012-01-31 23:58:48

 

ברוטוס:   אני מוכן שכל מי שרוצה להשתמש בוויקיפדיה יזין לפחות ערך אחד בתחום מומחיותו בהתנדבות 

 

נטוס:      אני בעד קודים פתוחים, במיוחד הקוד של הכספת של יצחק תשובה

 

 

 ..

 

זה שמאל חדש? לא מתחברת בכלל.

זה נשמע כמו גירסה מתוחכמת או משופצת של הכלכלה הניאו-ליבראלית.

מעניין ומשמח. אבל בסופו של דבר גם שחקני הקופי לפט צריכים לקנות במכולת, ולכן אחת לכמה חודשים אנחנו מקבלים פנייה אישית מג'ימי ויילס או מאחד ממתכנתי ויקיפדיה, שנתרום להם כסף, ועתידם כלל אינו מובטח. גוגל חיים מפרסומות, והמון, ומכל מיני פוילעשטיקים שאנשים עושים בשביל לקדם את עצמם ברשימת התוצאות, דבר שפוגם באמינותם. מה הפתרון? יש מודל עסקי שיספק את כל הצדדים ויוכיח את עליונות הקופי לפט?

ברוטוס:   אני מוכן שכל מי שרוצה להשתמש בוויקיפדיה יזין לפחות ערך אחד בתחום מומחיותו בהתנדבות 

נטוס:      אני בעד קודים פתוחים, במיוחד הקוד של הכספת של יצחק תשובה

..