כותרות TheMarker >
    מעבר ל-
    ';
    TheMarker Cafeנורית-ארטיוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"סוס עץ הוא לא רק צעצוע (החג של החגים 6)

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    פוסטים פופולאריים

    פוסטים אחרונים

    0

    סוס עץ הוא לא רק צעצוע (החג של החגים 6)

    סוס עץ הוא לא רק צעצוע (החג של החגים 6)

    ‎15

    אמנות ובמה  סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית, גומבריך, וואדי ניסנס, החג של החגים 1998, 60 כוח סוס, דו קיום יהודי ערבי, הפרש הכחול, דאדא

    35 תגובות   יום רביעי, 1/2/12, 02:08

    סוס עץ הוא לא רק צעצוע 

    (החג של החגים  6 - 1998)

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2406369/

    'סוס עץ, או שורשי הצורה האמנותית' - נורית צדרבוים, החג של החגים 1998

     

     


    אחת לכמה ימים או שבועות, אני ממשיכה לספר את פרקי החג של החגים. ברשומה האחרונה שעסקה בנושא זה 'איך הגיע אלכסנדר זייד לוואדי ניסנאס'. אני מספרת על נושא התערוכה שהיה באותה שנה 1998 '60 כוח סוס' ועל הקשיים שהיו לי בבחירת פרויקט שיתאים לי כשמדובר בסוס. המיצב שעשיתי ובאמצעותו "הבאתי" את אלכסנדר זייד לוואדי והשימוש בשם המחתרתי 'הפרש הכחול' הובילו אותי לעבודה נוספת, שגם אותה הצגתי בוואדי באותה שנה.


    את אלכסנדר זייד שהיה הפרש הכחול הרי תליתי על מרפסת בוואדי, כך שהבית הקבוע שלי, הביתה הערבי הנטוש, שהפך להיות בימת התצוגה הקבועה שלי נשאר ריק, פנוי ומחכה. שם כפי שאפשר יהיה לראות בהמשך כיכבו ראשי סוסים ( סוס עץ כחול על מקל...)


    הפרש הכחול הוביל אותי לפתח את הנושא ונזכרתי במאמר המצוין של גומבריך שנקרא   'סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית'. במאמר זה גומבריך דן בנושא התהוות הדמות הפיגורטיבית בתודעה וביצירה החזותית. לצורך הדיון גומבריך במאמרו, מתייחס לסוס העץ שמצוי בדרך כלל בחדר ילדים. להזכיר שחברי 'הפרש הכחול' שפעלו במינכן ב – 1911 העניקו לקבוצה את שמה מתוך יצירת ילדים שנקראה 'הפרש הכחול' - אגדה על אביר היוצא לתקן עוולות עולם. קבוצה זו היללה את אמנות הילדים ואת האמנות הפרימיטיבית.


    גומבריך משאיל את סוס העץ שמצוי בחדר הילדים בדרך כלל ומנסה דרכו לבחון שאלות של ייצוג, חיקוי דמות והפשטה. הוא שואל כיצד יש להתייחס לסוס העץ המצוי בדרך כלל בחדר ילדים? האם לתארו כ"דמות" (Image ) של סוס?


    על פי המילון הגדרת המיל 'דמות' היא "חיקוי לצורתו החיצונית של האובייקט". סוס העץ שמצוי בחדר ילדים הוא למשל דוגמא של ייצוג שאינה חיקוי של צורתו החיצונית של הסוס.  סוס העץ במקרה זה הוא סוג של תחליף. לא אכנס כאן לעמקם של הדיון. אך אומר שבחרתי בכותרת המאמר של גומבריך כשם למיצג הנוסף שאותו יצרתי לתערוכה שהנושא שלה הוא סוס.


    הנכונות של הילד להסתפק במבחר תמציתי של רפטי הצורה המינימאליים כמזהים את האובייקט ואת הפונקציה שלו וכך היא הופכת להיות תחליף קונספטואלי לסוס החי. זהו סוס העץ. כך מרמז סוס העץ שהצגתי שגם הבחירה בדימויים כאלה ואחרים שמייצגים את אלכסנדר זייד הם למעשה תחליף קונספטואלי לאלכסנדר הממשי והאמיתי, ולספור שהוא נושא עמו.


    וזו לא הפעם היחידה ש'סוס העץ' נקשר לאמנות. ישנם מספר השערות לגבי מקור השם דאדא, (התנועה שהוקמה ב- 1916) ,שהוא סוס עץ בצרפתית, חיית מחמד מתוך ספר ילדים או מתוך הגייה פשוטה של ילד.


    כך יצרתי סדרה שלמה של ראשי סוס כחולים (זוכרים? הפרש הכחול) ובמקום לחבר מקל לכל ראש, כפי שנהוג בחדש ילדים, השחלתי מקל אחד דרך כל הראשים, מקל שחיבר אותם יחד, ונראה כאילו עומדים הם יחד בפתחה של אורווה ממתינים לרגע הזינוק למירוץ.


    http://cafe.themarker.com/image/2406379/
     

    'סוס עץ או שורשי הצורה האמנותית' - נורית צדרבוים, 1998 - החג של החגים '60 כוח סוס'


    הפכתי את ראש הסוס הכחול לצורה שחוזרת על עצמה, רמז לקישוט האוריינטלי המשכתי לשמר את הצבע הכחול שמלווה אותי מזמן שהתחלתי לבקר בוואדי ולהשאיר שם חותמת של יצירה, שנה אחר שנה.

     

     

    ''
      


    ולבסוף השתמשתי בשבלונה שיצרתי ( ראש סוס) כדגם שחוזר על עצמו ויצרתי בכניסה ל"בית שלי" (הבית הערבי הנטוש, מאין שטיח בצבע שבו חתמתי ברצף אל ראש הסוס הכחול ).

     

    ''

     

     

    © כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    לצפות בעבודות נוספות בנושא זה ניתן באתרי 'נורית ארט' לחצו כאן


    דרג את התוכן:

      תגובות (35)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/2/12 08:27:

      צטט: שולה63 2012-02-06 05:46:59

      אוהבת את הסוסים הכחולים.

      תודה שולה.

       

        6/2/12 05:46:
      אוהבת את הסוסים הכחולים.
        6/2/12 02:55:

      צטט: גליתוש. 2012-02-05 08:34:29

      את עושה דברים נהדר, וזו הפעם הראשונה שלי בבלוגך. נהניתי מאד.

      תודה גלית. אני שמחה שהגעת וביקרת, ושמחה שנהנית.

        6/2/12 02:54:

      צטט: אסתר רבקה 2012-02-05 08:12:06

      החכמת אותי.תודה

      תודה לך אסתר, כנ"ל לגבייך.

        5/2/12 08:34:
      את עושה דברים נהדר, וזו הפעם הראשונה שלי בבלוגך. נהניתי מאד.
        5/2/12 08:12:
      החכמת אותי.תודה
        5/2/12 07:57:

      צטט: שיר_שטוטית 2012-02-04 01:44:16

      *

      תודה, שטוטית.

        4/2/12 01:44:
      *
        2/2/12 23:57:

      צטט: ariadne 2012-02-02 17:27:59

      אולי בגלל שאני באה מהקלאסיקה, אז סוס מתקשר לי ישר עם טרויה:)

      כשגם הסוס הטרויני היום הוא משל חזותי לרעיון גדול יותר, מעבר לסיפור עצמו של טרויה.

      ובכלל פרשים על סוס, היו תמיד חלק מנוף החזותי בערים הגדולות משחר ההיסטוריה ועד ימינו והמונומנט של אלכסנדר זייד הוא כמובן המשך ישיר שלהם כאן בארץ.

      יש משהו מאוד עמוק בקשר שבין האדם והסוס.

      לא רק שהאדם ביית אותו וריסן אותו לצרכיו, הריי שלעיתים מאצילים לסוס גם תכונות אנושיות.

      כמו הקשר המיוחד בין אכילס לסוסי הפלא שלו, שידעו אפילו לנבא לו את מותו:

      "כסנתוס ובליוס, מה תנבאו לי מוות" (הומירוס, איליאדה).

      ואכן יש משהו מאוד אוריאנטלי בסדרת הסוסים הזו, אך מעבר לדקורטיביות הם משדרים מסר חזק!

      תודה יקירתי, כיף שאת כאן.

      רונית יקרה,

      וכן, כיף גם לקרוא את דברייך. התוספות שהבאת כאן מעשירות את היצירה ומעמיקות את המשמעויות שלה. וכמו שכתבתי בתגובה לדודי רצם, אומר גם לך, שהאסוסיאציות שהעלית שנקראו מתוך או בעקבות עבודתי, עושה אותה חיה, ממשיכה את חייה ומכאן כוחה. ועל כך אני שמחה מאד.

      ובאשר לטרויה - כן יש כאן איזכור ורמיזה לסוס טרויאני שהרי עבודה זו על אף הדקורטיביות שלה ( שזה סוג של מסווה) היא בכל זאת חתרנית משהו. ושוב תודה לך יקירתי. נורית

        2/2/12 23:53:

      צטט: סטודיו אמן 2012-02-02 19:30:37

      תודה, נפלא... סוס העץ של גומבריך הוא אחד היצירות החשובות להבנת היצירתיות...

      תודה אנטון. ונכון, אני מסכימה אתך. המאמר של גומבריך הוא קלאסיקה תרבותית חשובה ומכוננת.

        2/2/12 23:52:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-02-02 14:44:30

      הוספת תגובה"אשליית סוסי העץ".
      חיבור סוסים בראשיהם מסמל חיבור בין שני עמים בעלי כוחות חזקים ושונים במטרה להגיע לאופקים חיובים ורק ע"י שיתוף פעולה פורה יתאפשר להגיע להבנה תודעתית ולהצלחה,לשם כך המייצב מכוון.
      האומנם?
      סוסי עץ יכולים לנוע בנדנדה למעלה למטה למעלה בלבד...באופן אירוני זה מצב סטטי ואין התקדמות(אולי הוא הנכון).
      להבדיל! "שעטת הסוסים" במרוץ תחרותי,חייבים כוחות המשותפים,פנמים וחיצונים להשיג מטרה מסומנת...(כדוגמת הסרט "בו-חור").
      מי מם התכוון המשורר?
      נורית,בשבוע שעבר הייתה לי שיחת חולין עם אנשים בנושאים שונים, בדרך לא דרך, עלה שם המקום "ודאי ניסנס".
      מיד עלה חיוך על פניי,דמותך ניצבת מול עיניי...
      ("התניה הקלאסית של פבלוב")
      כמו שאני מציין תמיד, תודה על העשרה.

      דודי, כרגיל הפרשנות שלך מעניינת. מרחיבה את היצירה ואפילו מעצימה אותה. אודה שחלק מהדברים שאתה העלית כאן, הם רעיונות שלך שעליהם לא חשבתי בזמן העבודה. אבל, אני נהנית לחשוב ולהאמין לגירסה שאומרת שיצירה שיכולה להתרחב ולהתפרש במגוון גדול של הקשרים, הדהודים ומשמעויות היא יצירה טובה, שכן היא חיה, נושמת ובועטת ויש לה חיים גם אחרי שיצאה מידיו של יוצרה. אז תודה על התובנות והאסוסיאציות שהעלית. אותי זה שבה.

      ובאשר לוואדי? כבר אמרתי לך שאני שמחה שהבאתי את הוואדי לרחובות.

      ובכלל תודה על דבריך, ועל המוטיבציה העקבית שלך להתעמק בעבודותיי. תודה

        2/2/12 19:30:
      תודה, נפלא... סוס העץ של גומבריך הוא אחד היצירות החשובות להבנת היצירתיות...
        2/2/12 17:27:

      אולי בגלל שאני באה מהקלאסיקה, אז סוס מתקשר לי ישר עם טרויה:)

      כשגם הסוס הטרויני היום הוא משל חזותי לרעיון גדול יותר, מעבר לסיפור עצמו של טרויה.

      ובכלל פרשים על סוס, היו תמיד חלק מנוף החזותי בערים הגדולות משחר ההיסטוריה ועד ימינו והמונומנט של אלכסנדר זייד הוא כמובן המשך ישיר שלהם כאן בארץ.

      יש משהו מאוד עמוק בקשר שבין האדם והסוס.

      לא רק שהאדם ביית אותו וריסן אותו לצרכיו, הריי שלעיתים מאצילים לסוס גם תכונות אנושיות.

      כמו הקשר המיוחד בין אכילס לסוסי הפלא שלו, שידעו אפילו לנבא לו את מותו:

      "כסנתוס ובליוס, מה תנבאו לי מוות" (הומירוס, איליאדה).

      ואכן יש משהו מאוד אוריאנטלי בסדרת הסוסים הזו, אך מעבר לדקורטיביות הם משדרים מסר חזק!

      תודה יקירתי, כיף שאת כאן.

        2/2/12 15:58:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-02-02 14:44:30

      הוספת תגובה"אשליית סוסי העץ".
      חיבור סוסים בראשיהם מסמל חיבור בין שני עמים בעלי כוחות חזקים ושונים במטרה להגיע לאופקים חיובים ורק ע"י שיתוף פעולה פורה יתאפשר להגיע להבנה תודעתית ולהצלחה,לשם כך המייצב מכוון.
      האומנם?
      סוסי עץ יכולים לנוע בנדנדה למעלה למטה למעלה בלבד...באופן אירוני זה מצב סטטי ואין התקדמות(אולי הוא הנכון).
      להבדיל! "שעטת הסוסים" במרוץ תחרותי,חייבים כוחות המשותפים,פנמים וחיצונים להשיג מטרה מסומנת...(כדוגמת הסרט "בו-חור").
      מי מם התכוון המשורר?
      נורית,בשבוע שעבר הייתה לי שיחת חולין עם אנשים בנושאים שונים, בדרך לא דרך, עלה שם המקום "ודאי ניסנס".
      מיד עלה חיוך על פניי,דמותך ניצבת מול עיניי...
      ("התניה הקלאסית של פבלוב")
      כמו שאני מציין תמיד, תודה על העשרה.

      דודי היקר, עוד אגיב לך בהרחבה. אני נאלצת לעזוב את המחשב. אחזור. תגובתך כרגיל ראוייה לתגובה הולמת. ובינתיים אני רק מחייכת שוואדי ניסנאס הגיע היישר לתודעה ברחובות.

        2/2/12 15:56:

      צטט: אורן חסון 2012-02-02 15:46:24

      אגב... איכשהו נשכח כאן הסוס הטרויאני. פסיכואנליסט היה מייד שואל: מה יש בפנים? מה חבוי שם? ואם אני מתחיל לחשוב כמו פסיכואנליסט, אני מתחיל להיות קצת מודאג...

      אורן, אל לך להיות מודאג.

      על פניו כן. זו עבודה חתרנית משהו.

      אם קראת את הפוסט הקודם שאותו אני מזכירה בראש רשומה זו, אז הרי מדובר בזה שהכנסתי בדרכי שלי את אלכסנדר זייד לואדי ניסנאס. אז כן, זה הסוס הטרויאני שלי. הערתך מעניינת כאן וחשובה. ובעניין הפסיכואנליזה אתה מוזמן לקרוא את תשובתי כאן לנעמה. חיוך

        2/2/12 15:52:

      צטט: נעמה ארז 2012-02-02 15:47:32

      האסוסיצאיה הראשונה למקרא שם הפוסט הביאה אותי אל השיר "המוות בא על סוס העץ מיכאל". כמובן שהפוסט הזה אינו קשור למחשבות הפרטיות שלי וטוב שכך. קראתי בשקיקה את דרך עבודתך ואת השלבים שעברת על מנת להגיע לראש הסוס הכחול. אני לומדת ממך בכל פעם דברים חדשים, נורית, על יצירת אומנות. תודה רבה.

      נעמה. תודה.

      אני כל כך שמחה לגלות את האסוסיאציות שהרשומה הזאת מעלה. כל אחד דולה מתוך הזכרון הפרטי שלו את סוס העץ שלו. ואספר לך עוד,שהשנה למדתי פסיכואנליזה וספרות באוני' ת"א ובשיעור הראשון עסקנו בשיר 'המוות בא על סוס העץ'. הניתוח היה מרתק ומדהים, ואגב כשעסקנו בשיר זה, לא ממש זכרתי את העבודה שלי ( 1988). מעניין, הדחקה. בכל אופן תודה שאת מבקרת כאן, תודה על דברייך ובעיקר אני שמחה כשאני תורמת לך ולאחרים בעניני אמנות. על זה אומרים ש "המדליק נר מנר זה דולק וזה אינו חסר" - אני נהנית לחשוף את עבודתי, עבודתי נהנית להיחשף ולהרחיב את ההכרה בה, ואחרים נהנים מההעשרה. הוא אשר נאמר. לוקחים ממשוה מאיר אור והאור נהיה יותר גדול.  ושוב תודה לך. חיוך

        2/2/12 15:47:

      צטט: אורן חסון 2012-02-02 13:20:46

      אחד הנושאים המרתקים בעיני בהבנה של אנשים בכלל, ואנשים יוצרים בפרט - שאצלם זה מוחצן יותר - הוא ההזדהות עם דגם כלשהו, שאנשים יוצרים גם נוטים לשכפל. אנחנו מזדהים איתם, מנכסים אותם לעצמנו, ובאופן שבו אנחנו מיצרים או ממחזרים אותם, הם גם הופכים לשלנו.

       

      כשהתחלתי להתבגר החתימה שלי כללה את הציור של עץ. אם כבר אורן, אז שיהיה אורן. עם הזמן נטשתי זאת, אבל מצאתי סמלים אחרים להזדהות איתם ולנכס אותם אלי. הם לא היו סוסעץ, אבל אני זוכר מילדותי את השיר על סוס העץ של צמד העופרים. אני חושב שכך, פחות או יותר, ראיתי אותם בהופעה, כילד.

       

      ''

      אוי אורן, איך, איך אני לא זכרתי את זה? כל כך אהבתי אותם בילדותי ואת השיר הזה במיוחד. איזה יופי שהבאת את זה לכאן והעשרת את הרשומה שלי. בנוסף אהבתי את דברייך, הנכונים והמעניינים. תודה.

        2/2/12 15:47:
      האסוסיצאיה הראשונה למקרא שם הפוסט הביאה אותי אל השיר "המוות בא על סוס העץ מיכאל". כמובן שהפוסט הזה אינו קשור למחשבות הפרטיות שלי וטוב שכך. קראתי בשקיקה את דרך עבודתך ואת השלבים שעברת על מנת להגיע לראש הסוס הכחול. אני לומדת ממך בכל פעם דברים חדשים, נורית, על יצירת אומנות. תודה רבה.
        2/2/12 15:46:

      צטט: sari di 2012-02-02 13:08:59

      מקסימות העבודות האלה...והאיזכורים ההסטוריים שמעניקים עוד נופך ! :)

      תודה לך שרי. תגובות כאלה מעודדות את הכתיבה מהסוג הזה.

        2/2/12 15:46:

      אגב... איכשהו נשכח כאן הסוס הטרויאני. פסיכואנליסט היה מייד שואל: מה יש בפנים? מה חבוי שם? ואם אני מתחיל לחשוב כמו פסיכואנליסט, אני מתחיל להיות קצת מודאג...

        2/2/12 15:45:

      צטט: רפי פרץ 2012-02-02 12:01:29

      יפה כל התיעוד הזה שנעשה לאורך השנים ונותן רלוונטיות ליצירה שלך בכל עת ... עבודות יפות

      תודה רפי על הדברים, על העידוד ועל שאתה בא לכאן לפעמים. תודה

        2/2/12 14:44:

      הוספת תגובה"אשליית סוסי העץ".
      חיבור סוסים בראשיהם מסמל חיבור בין שני עמים בעלי כוחות חזקים ושונים במטרה להגיע לאופקים חיובים ורק ע"י שיתוף פעולה פורה יתאפשר להגיע להבנה תודעתית ולהצלחה,לשם כך המייצב מכוון.
      האומנם?
      סוסי עץ יכולים לנוע בנדנדה למעלה למטה למעלה בלבד...באופן אירוני זה מצב סטטי ואין התקדמות(אולי הוא הנכון).
      להבדיל! "שעטת הסוסים" במרוץ תחרותי,חייבים כוחות המשותפים,פנמים וחיצונים להשיג מטרה מסומנת...(כדוגמת הסרט "בו-חור").
      מי מם התכוון המשורר?
      נורית,בשבוע שעבר הייתה לי שיחת חולין עם אנשים בנושאים שונים, בדרך לא דרך, עלה שם המקום "ודאי ניסנס".
      מיד עלה חיוך על פניי,דמותך ניצבת מול עיניי...
      ("התניה הקלאסית של פבלוב")
      כמו שאני מציין תמיד, תודה על העשרה.

        2/2/12 14:09:
      סוס עץ תמיד מחזיר אותי לילדות ולספר בתחנה המרכזית שסיפר ילדים ישובים על סוס העץ.אחר כך היה אחד ענק מפח בגן הטייסים בתא ומאז עבר כל מני מוטאציות היי טייקיות וירטואליות.טוב שהחזרת אותו לעץ ולמקום שפעם בטח גידלו סוסים ערביים אצילים.
        2/2/12 13:50:
      תודה
        2/2/12 13:20:

      אחד הנושאים המרתקים בעיני בהבנה של אנשים בכלל, ואנשים יוצרים בפרט - שאצלם זה מוחצן יותר - הוא ההזדהות עם דגם כלשהו, שאנשים יוצרים גם נוטים לשכפל. אנחנו מזדהים איתם, מנכסים אותם לעצמנו, ובאופן שבו אנחנו מיצרים או ממחזרים אותם, הם גם הופכים לשלנו.

       

      כשהתחלתי להתבגר החתימה שלי כללה את הציור של עץ. אם כבר אורן, אז שיהיה אורן. עם הזמן נטשתי זאת, אבל מצאתי סמלים אחרים להזדהות איתם ולנכס אותם אלי. הם לא היו סוסעץ, אבל אני זוכר מילדותי את השיר על סוס העץ של צמד העופרים. אני חושב שכך, פחות או יותר, ראיתי אותם בהופעה, כילד.

       

      ''

        2/2/12 13:08:
      מקסימות העבודות האלה...והאיזכורים ההסטוריים שמעניקים עוד נופך ! :)
        2/2/12 12:01:
      יפה כל התיעוד הזה שנעשה לאורך השנים ונותן רלוונטיות ליצירה שלך בכל עת ... עבודות יפות
        2/2/12 11:45:

      צטט: ~בועז22~ 2012-02-02 07:59:22

      המוטיב החוזר על עצמו עושה טוב למוטיב עצמו. יפה!!!

      תודה בועז. הבחנה יפה בעניין המוטיב - כך ייטב לו, כך מיטיב עמו...

        2/2/12 11:43:

      צטט: ג.ע. 2 2012-02-02 02:16:27

      טוב, כמובן ששוב השכלתי ממך, כמו תמיד. לקחת את הצורה הפשוטה, הפרימיטיביתצ והמושפטת ביותר של סוס, שכפלת אותה שוב ושוב ויצרת מהשכפול שרשרת של האובייקט - ובכך העצמתו של האובייקט. לפעמים הפשטות מקודשת יותר מהמורכבות. לפעמים זה היופי שלה. חוץ מזה, יש משהו נעים במראה הזה של שורת הסוסים הזהה הזאת גם בצורה וגם בצבע הכחול שלהם. וכמובן, שוב מעניין החיבור לאלכסנדר זייד, שכמו שאני מבינה מייצג זה הוצג באותה התערוכה בו הבאת את אלכסנדר זייד לוואדי.

      תודה גימל עין - אכן זה באותה תערוכה שבה גם אלכסנדר זייד. ואת צודקת, אני מסכימה אתך כאן הוא הרוח שיש בחזרה - הדגם שחוזר על עצמו. שוב תודה שבאת וביקרת.

        2/2/12 07:59:
      המוטיב החוזר על עצמו עושה טוב למוטיב עצמו. יפה!!!
        2/2/12 02:16:
      טוב, כמובן ששוב השכלתי ממך, כמו תמיד. לקחת את הצורה הפשוטה, הפרימיטיביתצ והמושפטת ביותר של סוס, שכפלת אותה שוב ושוב ויצרת מהשכפול שרשרת של האובייקט - ובכך העצמתו של האובייקט. לפעמים הפשטות מקודשת יותר מהמורכבות. לפעמים זה היופי שלה. חוץ מזה, יש משהו נעים במראה הזה של שורת הסוסים הזהה הזאת גם בצורה וגם בצבע הכחול שלהם. וכמובן, שוב מעניין החיבור לאלכסנדר זייד, שכמו שאני מבינה מייצג זה הוצג באותה התערוכה בו הבאת את אלכסנדר זייד לוואדי.
        1/2/12 11:58:

       

       

       

       

      לא יכולתי להתאפק, הייתי חייבת להביא את השיר של נורית גלרון. אם אומרים לי "סוס עץ" המחשבות שלי ישר הולכות לשיר הזה.

       

       

       

       

      סוס מעץ
      נורית גלרון
      מילים: חדוה הרכבי
      לחן: נחצ'ה היימן

       

       


      סוס מעץ מוטל בחושך
      סוס מעץ ומדליון
      ציפורים נשמו חלמו בי
      ציפורים מן הדמיון

      כמו על אור אני הולכת
      עם סלים של הזיות
      בד קטיפה אותי הלבשתי
      כמו שמלה לקראת כלולות

      אדמה שלא עזבת
      קרא לי עוד ועוד ועוד
      מי בוכה שם הו ענה לי
      אי פניך מועדות

      הר מול הר הרי ציירתי
      שלל אדום של זיכרון
      בואה ים כסני עשב
      קול אדם על סף דמעות

      אדמה שלא עזבת...

      זר ורדים פתאום הנחתי
      פה על אדן החלון
      מבדידות ציפור שואגת
      שוב ציפור מן הדמיון

      אדמה שלא עזבת...




        1/2/12 03:01:
      נתן בוכהת סוסו פצוע אין זה סוס חי כי אם צעצוע אמרה אמו כדי לנחמו אך נתן לא התנחם חבק סוסו ושך לאם גם אם אין אף טיפת דם סוסים מרגישים כמו בני אדם
        1/2/12 02:52:
      אומרים שהעולם קטן, בפייס בוק הוא יותר מתקטן. ובעולם הזה שבו הכל מילים ואוויר אפשר לרכב אפילו על סוס מעץ. ותודה שבאת. ותודה על דברייך. ואני הולכת לרכב על הסוס הישר למיטה.
      ראיתי בפייס בוק ובאתי הנה. חתיכת סיבוב עשיתי משם לפה, חבל שלא היה לי סוס, מה שכן באתי ללא כל היסוס. (: והיה שווה.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין
      • Technology by

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי