ספרים שירה כל הזכויות שמורות
הקור במרפסת
מביאני עכשיו לדמעות
ואני רוקע ברגלי
כדי להתחמם.
כל חבורי-החשמל
נותקו מן הזרם,
כל התנורים החמים
חדלו משכבר לפעול.
אני לא נותן לעצמי
שהות מספקת כדי לחשוב
כמה מעט צריך אדם כדי קיום;
לחם צר, מים לחץ,
מעט זמן פנוי.