מזמן לא התעוררה כאן מהומה שכזו בגלל פרסומת. "שימוש ציני ומרושע במחלה כה אכזרית וקשה, איבדתי בן אדם יקר" נכתב, בין היתר, בקיר הפייסבוק של חברת הפניקס. הפרסומת האכזרית הוסרה בסוף על ידי הרשות השניה.

המדובר בפרסומת לביטוח יעודי של חברת הפניקס למחלקת הסרטן. הפרסומת מציגה שחקנים המתחננים בקול רועד, ומבקשים: "אל תבחר בי" "לא אני!" , "אני לא רוצה להבחר".

http://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&hl=en&v=-o874PiCym8&gl=US

מנכ"ל משרד הבריאות מיהר גם הוא לגנות את הפרסומת בטענה שהיא מטעה את הציבור, עושה שימוש בטכניקה של הפחדה על מנת לשווק ביטוח (כאילו יש דרך אחרת לשווק ביטוח...) ובעיקר בגלל שלדעתו לא צריך ביטוח פרטי כדי להתמודד עם הביטוח.

אבל נראה שכל הביקורת הזו, למרות שהיא נכונה, מחמיצה את העיקר. ואכן, יש בפרסומת הזו של הפניקס משהו מטריד ומחריד במיוחד. הפרסומת עושה שימוש בפורמט של תוכניות השעשועון והריאליטי, המוכר לכולנו, ומדמה את כולנו למשתתפים בתוכנית נוסח האח הגדול בה ניתן לבחור את מי להעניש, ועל מי להטיל את מחלת הסרטן. הדימוי הנורא הזה, הלקוח מזירת הגלדיאטורים ברומא, לפיו הקהל בוחר את מי לשלוח למוות, ואת מי להציל, נוגע ישירות למנגנון השימוש שלנו בתוכניות המציאות, גם בהן אנו משחקים בחיי אדם. וכאילו לפי הזמנה, התאבד רק השבוע אחד המשתתפים בתוכנית "שלוש", כמובן, בלי שום קשר להשתתפותו בתוכנית. אנו מכירים ואוהבים את הפורמט הזה, בו אנחנו בוחרים, את מי לרומם ואת מי להעניש.

הפרסומת נוגעת באופן מעורר חלחלה בנקודה הכואבת והרגישה ביותר של אדם שחווה אסון, מחלה קשה, תאונה או אבדן, והיא התחושה של האשמה, והשאלה הניצחית "למה דווקא אני", למה זה מגיע לי? למה מענישים אותי? המסר בפרסמות הוא ברור, יש מישהו שבוחר בך כשאתה חולה במחלה או קורבן לאסון אחר, אתה יכול לשלוט, לבקש רחמים, לנהוג אחרת, ואפשר להימנע מהמחלה אם רק תעשה את הדבר הנכון - למשל ביטוח בהפניקס. זה כמובן מסר שיקרי ואכזרי במיוחד. הפרסומת של הפניקס היא לכן, לא רק שימוש רגיל בהפחדה ושימוש ציני במחלה קשה כדי למכור ביטוח, אלא אמירה בוטה וחמורה: אתם אחראים על המחלות שלכם. אתם, החולים, אשמים!