כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המסע לחקר מקורות האהבה

    רישום ביד חופשית של התבוננויות סוביקטיביות בדינמיקות של אהבה
    כל הזכויות שמורות לכותב הבלוג

    0

    שעת דמדומים, מעל הכביש המהיר בין ליון לפריס

    11 תגובות   יום חמישי, 2/2/12, 04:44

    ''

     

    מישל41 קבעה איתו דרך חשבון הגימייל הסודי שעדיין לא סגר ולא היה בטוח למה. לאחר התלבטות ארוכה השתכנע לפגוש אותה לקפה קצר, לראשונה מזה שנה וחצי. כל הדרך לבית הקפה המוזנח מעל הכביש המהיר חזרו אליו המחשבות שחשב שהצליח להדחיק מאז. קודם צלצלו במוחו הטלפונים ההם. שוב ושוב צלצלו, והוא אסר עליה לענות להם, כאילו ניחש מה הולך לקרות. אחר כך באו הדפיקות הנוראות בדלת של חדר המלון. הוא זכר את הפנים היפות שלה, מעוותות מפחד כשתאר לה את האיש הגבוה שראה בעינית של הדלת. ההתלבשות החפוזה, והקפיצה המבזה שקפצה מהחלון אל הגינה שלמטה, נמלטת על נפשה כתלמידת תיכון שנתפשה במושב האחורי. שנה וחצי עברה מאז, והוא ידע ששלמה ביוקר רב על אהבתה אליו. עתה גרה בדירה שכורה קטנה, ויכלה לראות את בנותיה הצעירות בימים אי זוגיים בלבד. הוא החנה את הרכב בצד הדרך, ועלה במדרגות אל המבנה שצפה על התנועה למטה. היא חיבקה אותו ונשקה אותו על שפתיו. "יופי שבאת", אמרה. "התגעגעתי". עיניה הכחולות נראו גדולות מתמיד בפניה שרזו מאד. "את נראית יופי", שיקר. הוא התקשה להישיר מבטו אליה. את הקפה הם לגמו בשקט. ידיה המוכרות כל כך שהחליקו על כל נקודה בגופו החזיקו בספל, וצפרניה המטופחות תמיד היו עשויות ברישול לא מקצועי. "איך בבית אצלך? " שאלה.  הוא לא היה בטוח איך לענות. לומר לה ששום דבר לא השתנה? לומר לה שהוא מרגיש כמו תמיד, כדייר משנה בביתה של אשתו? "כמו שאת יודעת", התחמק. "אני מנסה לשמר את מה שניתן לשמר. בשביל הילדים, כמו תמיד." היא סיפרה לו על הייעוץ שהיא מקבלת. על העידוד לשנות את חייה ולמצוא את דרכה אל האושר הפרטי שלה. על התמיכה של אב הכנסיה וחברי הקהילה הקרובים. על זה שגם לילדים לא טוב לחיות באוירת משפחה לא מתפקדת. היא התענינה בקריירה שלו, בנסיעותיו בעולם.

    כשהלכה, נשאר לשבת עוד שעה ארוכה, בוהה אל התנועה למטה שנצבעה בצבעי השקיעה של רגשי האשם שלו. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/4/12 22:44:
      לטנגו מושלם צריכים שניים לרקוד.... צעד קדימה... שניים אחורה.... סקובי דוווו
        3/2/12 17:23:

      תודה, איזה יופי של עידוד :) 

      המסקנה האישית הצנועה שלי ממחקרי ב"מדעי החיים" היא שמדובר במערכות של משוואות מרובות נעלמים שפתרונותיהן לא יציבים בזמן  - כלובי הזהב הם יעד נכסף לכל מי שמחוץ להם, וכל מי שבפנים רוצה את החופש לצאת.. ומתקבלת תנועה לא הרמונית ולא פשוטה של המוני "בודדים" .. 

       

      צטט: gamshefer 2012-02-03 16:18:47

      מחיר החיים בכלוב של זהב, בישיבה על הגדר, בהאחזות במוכר והידוע...גם לבחירות האחרות יש מחיר...נדמה לי שאולי למדתי כבר לא לשפוט שאלו דילמות או משוואות שייש להם הרבה יותר מפתאון אחד...ושכל אחד בוחר כפי יכולתו לנקודת זמן מסויימת....אוהבת את הפוסטים שלך...את המה והאיך...ואת התהיות והמחשבות שנולדות בי בעקבות קריאתם...

       

        3/2/12 16:18:
      מחיר החיים בכלוב של זהב, בישיבה על הגדר, בהאחזות במוכר והידוע...גם לבחירות האחרות יש מחיר...נדמה לי שאולי למדתי כבר לא לשפוט שאלו דילמות או משוואות שייש להם הרבה יותר מפתאון אחד...ושכל אחד בוחר כפי יכולתו לנקודת זמן מסויימת....אוהבת את הפוסטים שלך...את המה והאיך...ואת התהיות והמחשבות שנולדות בי בעקבות קריאתם...
        3/2/12 08:45:

      צטט: איקארוס 2012-02-03 01:49:38

      תודה על התגובה...במקרה הזה חשבתי שרגשי האשמה שלו נובעים מזה שהיא שלמה מחיר כבד ..והוא לא קפץ למים אחריה. אבל אני לא תמיד יודע מה באמת הם חושבים, האנשים בתמונות האלה שאני כותב.. :) לפעמים הם מקבלים חיים משל עצמם. 

       

      צטט: המיוחדת 2012-02-03 00:02:33

      משקף יפה את הדפוס בהם חיים רוב האנשים...חיים בשקר עם עצמם,לא הולכים אחר ליבם ,ולא מקשיבים לנפשם.. אין פה אשמה ,אשמה ,דבר מיותר הוא..יש פה תהליך,עבודה שצריך לעשות...כל אחד מהם חווה דפוס,תבנית דרך אחרת..דפוס של קרבנות,חוסר אהבה עצמית,ועוד..ושנהם מראות מדוייקות אחד של השני.. לאדם ניתנה רוח חפשית ורצון חפשי,והשאלה,מה יעשה עם זה? כל אחד והבחירות שלו.. אהבה ,זה לא.

      אשמה היא חלק מדפוס,תבנית קרבנית של אנשים.דפוס זה בא בעיקר מילדות .מאחד ההורים.אנחנו לא אשמים בבחירות שאנשים אחרים עושים.אנחנו לא צריכים לקחת על גבנו "שיעורים" של אנשים אחרים.אפילו אם הם קרובים לנו..

      לכל אחד הדרך שלו והמסע שלו.ואנשים נקרים על דרכנו לחוות את הלמידה ההדדית.כולנו מורים ותלמידים בדרך לצמיחה...

        3/2/12 01:54:

      אני מנסה ל"צלם" מצבים בחיים של אנשים. יש משהו עצוב בפרי שהבשיל ועומד לנשור. יש משהו שמח בעצם קיומו של פרי כזה. הצילום מנציח את שניהם. 

      תודה על התגובה. 

       

      צטט: הקשתית 2012-02-02 08:38:18

      כל כך מוכר ועצוב...ובכל זאת ישנה ציפייה/ תקווה ל...

       

        3/2/12 01:51:

      בטוח שיש. האנשים האלה שהוקפאו כאן בטקסט ימשיכו לחיות איפשהו, במימד כזה או אחר. אני רק לא עקבתי אחריהם עד לשם...את כמובן מוזמנת להמשיך ולצפות בהם.. גם אני סקרן לדעת לאן ימשיכו. :)

       

      צטט: לחם עם דבש 2012-02-02 23:22:46

      יש המשיך?

       

        3/2/12 01:49:

      תודה על התגובה...במקרה הזה חשבתי שרגשי האשמה שלו נובעים מזה שהיא שלמה מחיר כבד ..והוא לא קפץ למים אחריה. אבל אני לא תמיד יודע מה באמת הם חושבים, האנשים בתמונות האלה שאני כותב.. :) לפעמים הם מקבלים חיים משל עצמם. 

       

      צטט: המיוחדת 2012-02-03 00:02:33

      משקף יפה את הדפוס בהם חיים רוב האנשים...חיים בשקר עם עצמם,לא הולכים אחר ליבם ,ולא מקשיבים לנפשם.. אין פה אשמה ,אשמה ,דבר מיותר הוא..יש פה תהליך,עבודה שצריך לעשות...כל אחד מהם חווה דפוס,תבנית דרך אחרת..דפוס של קרבנות,חוסר אהבה עצמית,ועוד..ושנהם מראות מדוייקות אחד של השני.. לאדם ניתנה רוח חפשית ורצון חפשי,והשאלה,מה יעשה עם זה? כל אחד והבחירות שלו.. אהבה ,זה לא...

       

        3/2/12 00:02:
      משקף יפה את הדפוס בהם חיים רוב האנשים...חיים בשקר עם עצמם,לא הולכים אחר ליבם ,ולא מקשיבים לנפשם.. אין פה אשמה ,אשמה ,דבר מיותר הוא..יש פה תהליך,עבודה שצריך לעשות...כל אחד מהם חווה דפוס,תבנית דרך אחרת..דפוס של קרבנות,חוסר אהבה עצמית,ועוד..ושנהם מראות מדוייקות אחד של השני.. לאדם ניתנה רוח חפשית ורצון חפשי,והשאלה,מה יעשה עם זה? כל אחד והבחירות שלו.. אהבה ,זה לא...
        2/2/12 23:22:
      יש המשיך?
        2/2/12 08:38:
      כל כך מוכר ועצוב...ובכל זאת ישנה ציפייה/ תקווה ל...

      ארכיון

      פרופיל

      איקארוס
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין