אינדיאני מלפני אלפיים שנה נכנס למנהרת הזמן, ונוחת ישר במחלקת שיווק של מרצדס. הוא מסתובב באולם התצוגה, עוצר ליד עגלה ענקית על גלגלים ובוחן אותה בדקדוק מכל עבריה. איש מכירות ניגש אליו; - "אפשר לעזור?" - "מה זאת העגלה הזאת?" שואל האינדיאני. - "משאית". - "כמה זה עולה?" - "מאה חמישים אלף דולר". - "על מה??! המחיר כולל סוסים?" הבין איש המכירות עם מי יש לו עסק והחליט לאתגר אותו. הוא יצא עם האינדיאני החוצה, למרגלות הר סמוך ושאל אותו: "מה אתה אומר, כמה סוסים צריך כדי להרים את העגלה הזאת לראש ההר?" - "כמה שוקלת העגלה?" שואל האינדיאני - "שלושים טון". האינדיאני עושה חשבון מהיר ועונה: "צריך מאה סוסים". - "וכמה זמן תיקח להם המשימה?" שואל איש המכירות - "עשרים דקות". מזמין אותו איש המכירות לשבת לידו בתא הנהג, מתניע, משלב הילוך, משחרר בלמים ולוחץ גז. לאחר חצי דקה הם בראש ההר. האינדיאני חיוור כולו, שואל את מארחו לפשר הכישוף. איש המכירות לוקח אותו אל מול מכסה המנוע, מצביע ואומר לו "שם נמצא הסוד. לך תעשה שיעורי בית". חוזר האינדיאני אחרי יומיים: "מצאתי". "זה ברור שבלי מאה סוסים העגלה הזאת לא זזה. השאלה היא רק איפה מצאתם זן כזה קטן של סוסים, שמאה כמוהם נכנסים במקום כזה קטן". "כמה מסכן", חושב איש המכירות. "יודע לחשוב רק בסוסים". פותח לעיניו את מכסה המנוע, ולהשתוממותו, מסביר לו בסבלנות. לוקח בקבוקון קטן של סולר ומסביר לו על התרכובת הכימית: "נוזל זה מופק מהנפט. יש בו מולקולות שמתפרקות בסביבה של ניצוץ חשמלי ומשחררות אנרגיה". הוא מתאר לו את אופן ניצול האנרגיה ע"י בוחנות המנוע, גלגלי השיניים וכו'. לפני חזרתו במנהרת הזמן, מבקש האינדיאני מאיש המכירות את בקבוקון הסולר למזכרת. כשהוא חוזר, מכנס את בני שבטו בחצי גורן, מניח את הבקבוקון על גזע עץ ומסביר להם: "בנוזל זה יש כוח שיכול להזיז עגלה במשקל 30 טון לראש הר בחצי דקה". כולם פורצים בצחוק: " איזה פרימיטיבי, הוא עוד מאמין בשדים שיוצאים מהבקבוק". מיהו הפרימיטיבי?
מאז ומעולם היתה התורה תשתית העם היהודי. מאז ומעולם לימוד התורה וקיומה היה אורח חיי היהודי. האתאיסטים ופורקי העול נשרו מתוך העם היהודי ולא הפוך. גם בן גוריון הודה למפרע ש"אין אומתנו אומה אלא בתורתה", כשנפנף בספר הספרים בפני האו"ם.
כל עוד נשמר סטטוס-קוו כלשהו ביחס לתלמידי הישיבות, ניחא. כל עוד היהודי המעוניין לחיות כאוות נפשו, ללא תורה ומצוות, עושה זאת בצנעה ובושה, ניתן לסבול אותו. כשהוא הופך את היוצרות, תופס את המיקרופון וזורע בתודעת הציבור הנחות יסוד מעוותות, מילא שהוא כורת לעצמו את הענף שלו עצמו. בצעד זה הוא הופך למזיק לאומי ומביא סכנה קיומית.
ברור לי שהמוחים כנגד חוק טל מעוניינים בצדק חברתי, לא מודעים כלל למידת השפעת לימוד התורה או ביטולה על הביטחון הלאומי והרי הם כאותו אינדיאני שמבין רק בסוסים. אני לא בא לסנגר כאן על הממסד הדתי. ידוע שלא כל הדתיים נאמנים לרצון האלוקים וגם אני שותף לדעה הרווחת שאם לשפוט לפי הפרצוף של הדוס המצוי, האמונה והתרבות היהודית לא ממש משכנעות. הדברים נכתבים למען ההגינות, האמת והסדר הטוב.
1. צבאות העולם בכלל, ובכללם צה"ל, משקיעים הון עתק ברכש, יצור ופיתוח מנגנוני הגנה ככל האפשר, בחזית ובעורף. כל סיכוי להגנה והצלת חיי אדם, מקבל יחס מועדף, גם אם נחיצותו רחוקה ונדירה. משום מה, כשמדובר בלימוד תורה, שרבים מייחסים לו חשיבות עליונה בהגנה ביטחונית לאומית, מתבלבל הציבור מדעת המיעוט האתאיסטי.
2. השתלשלות האירועים בעשורים האחרונים, מובילה למבוי סתום. מתברר שכבר אין פיתרון צבאי לאיומים הביטחוניים מבפנים ומבחוץ (ע"ע "שאהידים", "קן צרעות" בתוך אוכלוסיה אזרחית, והשלאגר החדש: יותר מ200,000 טילים המכוונים נגדינו מסוריה, לבנון ואיראן ). פיתרון מדיני מתנפץ גם הוא על סלע המציאות ונמכר לציבור כאשליה הזויה, תוך חיסול שטחי מדינה ללא כל תמורה (הטענות כנגד ה"כיבוש" הציוני חלות בעיקר על ת"א, חיפה וי-ם). אגב, אישית הייתי בעד עסקת שליט. לא בגלל ההיגיון שבה. כיוון שהיה מדובר בשחרור מחבלים, דבר שבמדיניות המגוחכת השלטת, היה קורה בלאו הכי ביום מן הימים ע"י ראש הממשלה התורן, כמחווה סתמית לאבו מאזן, סברתי שעדיף שיקרה כעת, לפחות תמורת שבוי יהודי חי.
3. בניגוד לאופוריה הציבורית סביב צה"ל החזק, ניתוח קל של המלחמות והמבצעים, מצביעים על רצף כישלונות אסטרטגיים ומחדלים מבצעיים הרי אסון. באופן ברור, ההצלחות נזקפות לנס ול'כוח עליון', הרבה יותר מליכולות ותבונות צבאיות כלשהן.
4. כל עוד לא נחקק אחרת, תלמידי הישיבות אינם "משתמטים". הם מתפקדים במעמד מוכר ומוסדר בחוק. רובם משתדלים למלאת את תפקידם, לא פחות מכל חייל המצפה בקוצר רוח לסופ"ש בבית, וחלקם מתפקדים במסירות, לא פחות מכל חייל ביחידה התנדבותית. (למה השקמיסט או שדרן גל"צ לא זוכים לתואר "משתמט"? תשובה: כי גם אותם צריך...) מספר המשרתים את עם ישראל במסלול "בני הישיבות", קטן בהרבה ממספר הפאצפיסטים והמשתמטים החילונים, בניגוד מוחלט לחוק ולמוסר.
5. דווקא בעת הזאת, כשאנו מוקפים בכמות הולכת ומתעצמת של ארטילריה המאיימת לפורר את כל הארץ לאטומים, דרושה כניעה, ולכל-הפחות מעט ענווה כלפי קומץ מאבטחים מתקדמים שמבינים לא רק בסוסים.
- עד כאן הפוסט - את הדברים הבאים הוספתי ב7-2-2012, לאחר עיון בתגובות ובהתייחס אליהן:
נניח (לפי הדעה התקשורתית הרווחת) שהחרדים אכן עלוקות שחיות על חשבון משלם המיסים ויורקות לו בפרצוף. אפשר לכפות על חלאות-אדם כאלה שירות צבאי או תרומה כלשהי? הם חסרים לנו בצבא? וגם אני לא מדבר על אלה שמתגייסים ועובדים, רק על היצורים המגעילים האלה. מה הטעם בהם? שום תפוקה אופרטיבית לא יוצאת מהם. רק נטל על החברה, נטל על הקופה הציבורית, נטל על האנושות. צדקו צ'רצ'יל, סטאלין והיטלר.
כמה קל להיסחף לחגיגת זלילת החרדים הפופולרית. כמה קל ליהודי לפתור עצמו מבירור זהותו, מורשתו ותרבותו, באמצעות עלילות על זולתו (יהיו נכונות ככל שיהיו).
כבר ציינתי בקצרה ובתמציתיות שאינני בא להגן בפוסט הזה, לא על הדתיים, לא על החרדים ולא על הממסד הדתי. וכי אם יש בחברה מסוימת נרקומנים \ סוטים \ בוגדים \ או סתם אנרכיסטים שזורקים אבנים עם פלשתינים על חיילי צה"ל, זה מעיד על כלל החברה? אולי. בכל אופן בניגוד לתפיסה המטריאליסטית והאתאיסטית, ניסיתי להעלות קצת מודעות להשגחה האלוקית. זו שגם האתאיסט מכנה "איתני הטבע" כשאין לו הסבר אחר לניסים, פלאות וצונאמים למיניהם.
ההתייחסות הספציפית ללומדי התורה באשר הם, צוינה לשם ההגינות, כנגד הסטיגמות המשתוללות, אך זה בשולי הדברים העקרוניים.
אדרבה, אני מוכן להסכים עם כל מילה בגנות הדתיים והחרדים, אבל זה בין כך לא יעזור. תהיה אתה טוב יותר. תאיר פנים לזולתך. תלמד. תפתח את אישיותך, תהיה בנאדם יותר טוב. יש לך שאלות – תשאל. תחקור. אל תישאר אדיש בשלולית שבין המקרר, המזווה וכורסת הטלוויזיה. אם תמשיך לכעוס על אלוקים הוא יעלם? אם תדבק ביכולות הצבא, תהיה מוגן מ200,000 טילים באליסטיים, מלחץ בינ"ל, מאנטישמיות, ממליון שאהידים הרוצים להתפוצץ לידך או מסתם קבוצת ילדים פלשתינים קטנים שזורקים עליך אבנים?
|