אתמול נשארתי בבית... במקום שהקטנה שלי תשאר בצהרון לקחתי אותה לאכול איתי צהריים ולישון ביחד. קטנטונת בגודל של בובה התכרבלה בין הידיים שלי בתוך שמיכת הפוך החם ונרדמה. באותו רגע העולם עצר מלכת!! נשמתי אותה במשך שעתיים , לא העזתי להרדם כדי לא להפסיד כלום ושום נשימה שלה. אני לא מכיר רגעים יותר טובים מאלו. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שלקחת. :)
שמחה בשמחתך,
כתיבתך יפה ואמיתית .
ילדים זה שמחה ואח"כ הם גדלים....