החיים בארגון הגדול
חיים בארגון גדול הם מעניינים ומתסכלים. יש יציבות ופרנסה, אך יש חרדות טפשיות, פחדים לא ברורים ובעיקר תסכול עצום ושחיקה.
פוסטים פופולאריים
-
הפוסט החמישים ותשעה: אם הייתי יודע מה ילד יום
18/7/08 | 1548 צפיות
-
הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
26/1/11 | 1396 צפיות
-
הפוסט השישים וארבעה: ?Will you
17/2/09 | 1089 צפיות
-
הפוסט השישים ושלושה - בסוף זה בא
7/1/09 | 983 צפיות
-
הפוסט הארבעים וחמישה: הדרך ארוכה. אני רואה אותה, היא שם.
11/2/08 | 2684 צפיות
-
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
3/2/12 | 2136 צפיות
פוסטים אחרונים
הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
בבקתה ארעית בסמטה אפלה, הוא תהה אם דרכו נכונה.
אהבתו אבדה, פרנסתו חדלה וילדיו הם עזבו לדרכם.
ימים כלילות מול מסך מרצד, השרוטים השתלטו על חייו.
העלו זכרונות מילדות עשוקה שגרמו לו לצחוק בתוגה.
היא ישבה לצידו, רצתה לגשת, אך משהו עצר את ליבה.
בימים שונים, במציאות אחרת, היא הייתה מאירה את חייו.
----------------------------------------------------------------------
בין מאות אנשים ונייד מטרטר הוא איבד את דרכו בחיים.
תלתליו השחורים ולבושו המושלם חיפו על אמת עגומה.
היה שלפתע, מתוך סערה הגיח נתיב של תיקווה.
אבל הוא רק גיחך, הסיט מבטו ואמר: "אלו חיי".
היא ישבה וחשבה איך פעם אמרה לו: "דרכי תהיה דרכך" .
ולחשה משאלה שבמציאות אחרת, תשוב לקנן בו תיקווה.
---------------------------------------------------------------
בדוכן קטן, בקניון פינתי, בדבקות הוא מגשים את דרכו.
שריריו הם תפוסים, ידיו כואבות, התשישות מכלה את גופו.
אך בתוך ראשו מחשבתו בהירה, עיניו החומות מבריקות!
הוא מצא את דרכו, ועל אף מכאוביה, ברור לו שזו היא דרכו.
היא חושבת עליו וליבה מתכווץ. ברור לה: יש כאן טעות!
כי במציאות אחרת, מציאות הגיונית, דרכיהם היו מתאחדות.
|
תגובות אחרונות
-
DanDan00
בתגובה על הפוסט השבעים ושש - עוד יהיה טוב. אולי.
-
אלו-נה
בתגובה על הפוסט השבעים ושבע - אוויר הרים שאינו שלי
-
עברתי רק כדי לראות
בתגובה על הפוסט השבעים ותשע - במציאות אחרת
-
.Shlomit
בתגובה על הפוסט השבעים ושמונה - כביש שש צפון
-
שירי'ס
בתגובה על הפוסט השבעים וחמש - נשמה שלי. נמאס לי ממך. מזל שאת איתי
תגובות (46)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ואני אומרת שאחרי פוסט שבעים ותשע
חייב פוסט שמונים!
זהו שאין..טעויות.
.
וכתיבתך איש יקר, תמיד נפלאה בעיניי.
חגי - לקרוא את התגובות שלך, זה תמיד עושה לי טוב.
תודה רבה.
חג שמח גם לך גילת.
עקרונית את צודקת, מעשית - זה כבר סיפור אחר...
הי ג'ו
שוב יש מה לקרוא !
כתבת נהדר את הפערים הנסתרים שבתוך.
אתה הבנאדם שהכי מגיע לו לסגור אותם סופסוף ולהגיע לשלמות עצמית.
אנחנו אלה היוצרים את מציאות חיינו- על-אף ובזכות הנסיבות...
זמן רב שלא בקרתי בקפה.
שמחתי להגיע ולמצוא ולקרוא...
חג אביב שמח לך, ג'ו, שיהיה פתח לפריחה, לבלוב ושמחת הלב... (:
קראתי ולא יגעתי איך להגיב.
קצת עצוב ואני מקווה שכבר עבר...
תודה רבה.
רגע, זה לא ברור????
בשביל לשנות דברים שהמציאות כאילו הכתיבה, צריך להתגבר על מחסומים קשים.
הדרך עוד ארוכה....
מה החלום שלך?
אבל... כבר אמרו חכמינו: "לפעמים חלומות מתגשמים"
לפעמים הם צודקים...
תודה רבה.
לזכר ימי התום...
תודה לך שירה שאת כאן.
גם אני מתגעגע לאותם הימים.
זה בדיוק העניין!!
אנשים יותר מדי מציאותיים, ממלאים את עצמם בפחדים ויוצרים מציאות מלאה בפיספוסים.
וכמו שכתבת, דרכים מפוחדות אינן מתאחדות.
קודם כל, אין מתאימה ממך לתת את הכוכב ה1000.
מעבר לכך, קראתי את כל מה שכתבת, והתענגתי.
הבנתי למה היה ברור לי שאת הנכונה לאותו הפרוייקט.
אין לי ספק שיש לי עוד הרבה ללמוד.
לך, יש הרבה ללמד.
תודה מכל הלב ניצה. עוד אדבר איתך.
תודה אורה.
ברוכה הנמצאת.
אכן כך.
הבעיה מתחילה כשאנחנו מוצאים את עצמנו רק בנתיב האחורי...
אבל, זה בסדר.
כי בסופו של דבר, כל הנתיבים מובילים לדב... (השלימי את החסר.) :-)
המציאות,
היא משנה נתיבה לעיתים.
לנו נותר או ללכת איתה, או אחריה..
או לחפש נתיב שיפתח לנו מציאות אחרת.
קל, זה לא.
את באה לרגע ורואה את הכל!
אם רוצים לחיות את החיים, אין ברירה אלא לנסות ולהצליח באותו נסיון עיקש.
יונית. ראשית, שמח בשמחתך, ומעבר לכך, תודה על רצונך שהיא תהיה מאושרת...
"לכל איש יש שם
שנתן לו אלוהים
ונתנו לו אביו ואימו"
זלדה
אנחנו יוצרים את המציאות!
כשאנו משוועים למציאות אחרת מבלי היכולת לממשה,
משמע - אין לנו את מה שדרוש כדי לגרום לה לקרות.
ו... יש קצת מטען עודף שכדאי להשליך כדי ליצור אותה.
למשל, ספק - דרך "נהדרת" להמשיך לשבת על הספסל,
ולראות אחרים חיים את החיים...
כסף, עיתוי, פחד... תירוצים שהם בבחינת מטען עודף המככבים בראש הרשימה.
לעמוד חסר אונים מול מציאות עכשווית שאינה מטיבה,
ולומר "אלו הם חיי" - לא תקדם אותו למקום אחר.
האם הדרך אותה בחר - זו השלמה או שמא כניעה?
כדי ליצור מציאות אחרת, יש להצטייד בעיקר בלהט ותשוקה.
אם זה לא בוער בעצמות - זה לא יקרה.