בבקתה ארעית בסמטה אפלה, הוא תהה אם דרכו נכונה.
אהבתו אבדה, פרנסתו חדלה וילדיו הם עזבו לדרכם.
ימים כלילות מול מסך מרצד, השרוטים השתלטו על חייו.
העלו זכרונות מילדות עשוקה שגרמו לו לצחוק בתוגה.
היא ישבה לצידו, רצתה לגשת, אך משהו עצר את ליבה.
בימים שונים, במציאות אחרת, היא הייתה מאירה את חייו.
----------------------------------------------------------------------
בין מאות אנשים ונייד מטרטר הוא איבד את דרכו בחיים.
תלתליו השחורים ולבושו המושלם חיפו על אמת עגומה.
היה שלפתע, מתוך סערה הגיח נתיב של תיקווה.
אבל הוא רק גיחך, הסיט מבטו ואמר: "אלו חיי".
היא ישבה וחשבה איך פעם אמרה לו: "דרכי תהיה דרכך" .
ולחשה משאלה שבמציאות אחרת, תשוב לקנן בו תיקווה.
---------------------------------------------------------------
בדוכן קטן, בקניון פינתי, בדבקות הוא מגשים את דרכו.
שריריו הם תפוסים, ידיו כואבות, התשישות מכלה את גופו.
אך בתוך ראשו מחשבתו בהירה, עיניו החומות מבריקות!
הוא מצא את דרכו, ועל אף מכאוביה, ברור לו שזו היא דרכו.
היא חושבת עליו וליבה מתכווץ. ברור לה: יש כאן טעות!
כי במציאות אחרת, מציאות הגיונית, דרכיהם היו מתאחדות.
|