היא נכנסה לבית והייתה לה הרגשה כאילו אישה מטפלת בבית,אפילו גרגר אבק לא היה.

היא עברה את המסדרון המשיכה לסלון,בסלון פתאום היא הרגישה כאילו היא בבית של סבתא שלה

באמצע הסלון הייתה ספה ולידה שולחן,עם מפה לבנה מתחרה, ועליו עמדה מנורה ירוקה ועל ידה שתי תמונות של שלושה צעירים.

התמונות היו בשחור לבן,היא הייתה בטוחה שבתמונות בני משפחה אבל תהתה מה הקרבה ביניהם.

היא המשיכה להסתכל סביבה ומולה הייתה דלת לבנה סגורה,

על יד הדלת הייתה שידה נוספת שגם עליה היו תמונות של אותם שלושה צעירים ותמונה אחת של בחורה יפה בשנות ה-20 לחייה.

על הרצפה היה שטיח ישן אבל שמור היטב

"רוצה לשתות משהו ?" - שאל הזקן בטון של 'עדיף ולא' . 

"כן אשמח לתה" - היא ענתה כאילו לא הבינה שהוא שאל אותה בשביל הנימוס.

"אז תכיני" - ענה

היא הסתכלה שמאלה וראתה מטבח אז הלכה לכיוונו

"אני שותה עם 2 סוכר"

"מאיפה אני יודעת איך עושים אצלו ? מוזר."

כשהיא הגיעה למטבח היו מולה כיריים ועליהם קומקום,מאלה שכבר לא מייצרים בערך 20 שנה.

היא הדליקה את הגז והתחילה לחפש כוסות.

"זה ליד הכיור" - הוא אמר לה מהסלון

"ואיפה התה? והסוכר?"

:ליד הכוסות" - ענה

אלו היו כוסות ממש מוזרות, אולי אפילו מפחידות

הצורה,הציור,הכול.

הכל מאיים בכוסות האלה,אבל זה מה שיש.

תוך דקה והתה היה מוכן, והיא הביאה אותה את הכוסות לסלון.