יום שלישי. שעה חמש אחר הצהרים. ראה״מ נתניהו מכנס מסיבת עיתונאים בלתי מתוכננת, אך צפויה. באותה עת נרשמו אחוזי הצבעה נמוכים בפרימריז של הליכוד בכל רחבי הארץ. מטרתו היתה לעודד ולהמריץ את מתפקדי הליכוד להגיע ולהצביע. ״אני לא חושש. אבל אני רוצה שיבואו כמה שיותר ליכודניקים. אנשים נשארים בבית, כי הם מניחים בצדק שהתוצאה ידועה. אבל צריך לתת ביטוי לעוצמת התמיכה לדרך שבה אני והשרים מובילים את המדינה״, אמר נתניהו. הוא לא הזכיר במילה אחת את המתמודד מולו -משה פייגלין. אבל הדברים היו מרומזים ומובנים. ״אנשים אחרים שבאים - חלקם לא מצביעי ליכוד לכנסת, יכולים לעוות את התמונה. לא את המציאות, אלא את התמונה״, הזהיר. הכתבים שזכרו את אריאל שרון, מכנס מסיבת עיתונאים דומה ביום הפרימריז, כאשר התמודד בעבר מול נתניהו, ביקשו מנתניהו להיות יותר אגרסיבי, לדפוק על השולחן ולקרוא ״לכו להצביע״, בדיוק כפי שעשה שרון. אולם נתניהו חייך ואמר: ״בואו להצביע״. איש איש וסגנונו. שרון קרא ״ללכת״. נתניהו קורא ״לבוא״. בסיום יום הבחירות, כאשר מספר המצביעים עמד על 63 אלף - חמישים אחוז מכלל המתפקדים, היה נתניהו מרוצה. ״זה לא פשוט שאנשים יוצאים מהבית ומגיעים להצביע, כאשר אין בחירות לכנסת בזמן הקרוב״, אמר בנאום הניצחון שלו. למרות השעה המאוחרת - אחת בלילה, עמדו לצידו על הבמה בגני התערוכה, כל שרי וח״כי הליכוד (למעט סילבן שלום). אנשיו של נתניהו דאגו מבעוד יום להודיע לכולם על ״התיצבות חובה״. זה היה מיותר. כולם רצו להגיע. איש לא רצה להיעדר ממפגן הכוח הזה. לפי שעה כולם על הספינה, הקברניט מוביל, ואין צוקים מאיימים. לפי שעה בלבד. כולם מרוצים מהתוצאות התוצאות הסופיות בליכוד גרמו לכולם לחייך. נתניהו חש כי חיזק את כוחו - וגם משה פייגלין טוען אותו דבר. כל אחד מסתכל כמובן על הנתונים ומפרש אותם לטובתו. נתניהו מביט על 77% מהקולות ומרוצה. היעד שלו היה להגיע לשמונים אחוזים, ביודעו, שיותר מכך זה עלול להתפרש כמשטר רודני ולהזכיר את התמיכה במנהיגים הערבים (שלפני ההפיכה). 48,490 מתפקדים תמכו בו, וזו בהחלט תוצאה טובה מבחינתו. מנגד פייגלין מרוצה גם כן. אמנם הוא ירד באחוז אחד בהשוואה לבחירות ב־2007, אולם כמעט והכפיל את מספר המצביעים. בבחירות הקודמות קיבל כ־8,000 קולות, והפעם היה קרוב ל־15 אלף. ״כל מצביע רביעי בליכוד, נתן את קולו לפיגלין״, אומרים אנשיו ומרוצים. הנתון המפתיע הוא שמרבית בוחריו של פייגלין הגיעו מתוך תחומי הקו הירוק. רבים מתושבי ההתנחלויות כלל לא הגיעו להצביע. רק 4,000 עשו כך. מי שנשאר בבית הושפע מקריאת ״המטה הלאומי״ להחרים את הבחירות כמחאה נגד נתניהו. מתוך ה־4,000 שכן הגיעו להצביע, תמכו 3,000 בפייגלין. בתוך תחומי הקו הירוק, זכה נתניהו לתמיכה של יותר משמונים אחוז. הדבר הוכיח עד כמה חשוב היה הצעד שנקט לפני הבחירות, להגדיל את כוחן של הערים במרכז הליכוד, דבר שיבטיח לו בעתיד רוב, גם בהצבעות נוספות וגם בקביעת הרשימה לכנסת.
רגע לפני אובמה
התמיכה בנתניהו היתה גבוהה באופן משמעותי בערים. בחלקן זכה אפילו בתשעים אחוזים או קרוב לכך. מדובר בתל־אביב, הרצליה, חדרה וזכרון יעקב. אולם בחלק מהערים המרכזיות נרשמה תמיכה גבוהה מהממוצע גם בפייגלין. מדובר בפתח תקווה, נתניה וחיפה, שם קיבל קבע מקולות המצביעים. קרב מיוחד היה בירושלים - הסניף בו אנשי הימין הקיצוני נותנים בו את הטון. פייגלין קיבל שם 37% - 1,433 קולות. למחרת הבחירות, ביום רביעי בבוקר, יצאו חלק מכלי התקשורת בכותרות גדולות, כי נתניהו שוקל להקדים את הבחירות לאוקטובר 2012 ובכך לקבוע אותן שנה לפני מועדן. הכותרות הללו יצאו, עוד לפני שנתניהו הבהיר כי ״יש עוד זמן עד הבחירות״. בסביבתו מבהירים שאין לו כוונה להקדים את הבחירות. זאת למרות הפופולריות הרבה שלו, ולמרות שכל המפלגות האחרות נמצאות במצוקה קשה וביריבות פנימית גדולה. הכדור נמצא בידיו של נתניהו. הוא זה שיצטרך לקבוע ולהחליט האם בדעתו ללכת בכל זאת לבחירות ב־2012, או בתחילת 2013. אם הצליח בקלות כה רבה לקבל רוב מרשים בליכוד, מדוע שלא ינסה לבצע מהלך ארצי דומה, כאשר אלו המתיימרים להחליפו טרם התארגנו. הסיבות להקדמת הבחירות כבר הוזכרו. התקציב, אובמה והמתחרים מולו. בחירות לפני הצבעה על התקציב, ימנעו ממנו את הצורך להכנס לתוך משאים ומתנים ממושכים וויכוחים עד בלי די. כמו כן ההתמודדות על כהונה נוספת תהיה לפני שהמשק מדרדר למיתון, אבטלה וגזירות כלכליות. גם בהקשר של אובמה, חשוב לכאורה לנתניהו, לקיים את הבחירות לפני בחירת נשיא ארה״ב, כך שלא יוכל לקלקל לו עם הצהרות תמיכה ביריביו. לא לבחירות מוקדמות הכדור כאמור בידי נתניהו, והוא לא מתכוון לשמוט אותו. כרגע אינו מעוניין בבחירות, אבל עצם זה שהוא מחזיק בידיו איום שכזה, גורם לכל המערכת הפוליטית להבין, שאי אפשר לאיים עליו בכך. היו שהשוו את המצב לאיום האיראני ולהחלטת אירופה להטיל סנקציות חריפות יותר נגד איראן. מה שגרם לכך, היה האיום הישראלי לתקוף את מתקני הגרעין. נתניהו וברק לא החמיצו הזדמנות לדבר על ״האופציות שעל השולחן״ וכן להדליף בכל דרך על תקיפה אפשרית. האיום בתקיפה עשה את שלו, אירופה נבהלה והחליטה על הסנקציות. באותה מידה נוהג נתניהו עם האיום הפוליטי. הוא מחזיק באפשרות של הקדמת הבחירות, וגורם לשותפיו להבין, שלא כדאי לאיים עליו בנשק דומה. ואכן מי ששומע את ליברמן, מתרשם כי הוא עושה (בינתיים) מאמץ שלא למתוח את החבל יותר מידי. מצד אחד הוא מדבר על הממשלה הבאה והרכבה הרצוי (ללא חרדים), מצד שני הוא אומר, שאין סיבה כרגע ללכת לבחירות. ואכן נתניהו מביט לצדדים, אינו רואה איומים פוליטיים ממשיים, ובטוח בעצמו, על גבול הזחיחות. הדבר מעניק לו ביטחון עצמי, ולהביא למספר תרחישים, כמו למשל בחירות מוקדמות בסביבתו של נתניהו מדגישים שוב ושוב כי לא נפלה החלטה ללכת לבחירות מוקדמות, וכי האינטרס הנוכחי של נתניהו הוא להשאיר את הקואליציה הזו על כנה כמה שיותר זמן. אבל כולם יודעים עד כמה הפוליטיקה דינמית, והדברים אינם תלויים רק בנתניהו עצמו. הקרב על הרשימה
״יש שני נושאים על הפרק בתקופה הקרובה״, אמר השבוע יו״ר הכנסת ראובן ריבלין. תקציב המדינה ומלחמת תרבות. אלו שני נושאים שיכולים לאיים על הקואליציה. אי אפשר לדון בהם כאשר הבחירות יוקדמו או בשנת בחירות. בכך דנים רק לאחר בחירות. לפי ריבלין הסימנים הללו מוכיחים איפוא, שאין בחירות בעתיד הקרוב. אולם יש החושבים אחרת. ״צריך לזכור שנתניהו מאוד פופולארי״, אומרים במערכת הפוליטית. ראה״מ יודע לקרוא סקרים, אוהב סקרים, והוא יודע בדיוק מה מצבו. יכול להיות שיעריך, כי עדיף לו ללכת לבחירות עכשיו, כשהוא כל כך חזק ושהיריבים שלו חלשים. ״אי אפשר לפסול את האופציה שהבחירות יוקדמו, אבל לא ניתן לדעת זאת בוודאות נכון להיום״. אם וכאשר יוכרזו הבחירות, יחל הקרב על רשימת הליכוד לכנסת. האם לבחירות השבוע תהיה השלכה מעשית על הרשימה? אנשי פייגלין משוכנעים שיוכלו להשפיע במידה רבה על הרכבה. לא כולם סבורים כך. הקולות שקיבל פייגלין, היו של רבים שביקשו להביע מחאה כללית נגד נתניהו מסיבות שונות, גם של כאלו שאינם ימין קיצוני. ברשימה לכנסת הם אינם נתונים למרותו של פייגלין ולמחנהו. אין גם ודאות שפייגלין עצמו יוכל לתרגם את התמיכה שקיבל השבוע ולהגיע לכנסת. מיקום השיא של פייגלין היה המקום העשרים ברשימת הליכוד ב־2009. מדובר היה במקום האחרון ברשימה הארצית. אולם נתניהו פעל בדרך משפטית פנימית, וגרם לפייגלין שלא לקבל את המקום הזה. מבחן מגרון על הפרק אנשי פייגלין משוכנעים שהפעם הצליחו לקבע בתודעה של מצביעי הליכוד את מקומם שלהם. ״אחד מכל ארבעה חושב כמונו״, הם אומרים. ״פיצחנו את ה־די.אנ. אי. הליכונדיקי וחדרנו למעגלים רחבים יותר״. ואכן אם בבחירות לרשימה לכנסת יגיעו לקלפיות רק כמחצית ממתפקדי התנועה, ואם כרבע מהמתייצבים הם אנשי פייגלין, יעשו כל המתמודדים מאמץ רב להיות ברשימות המומלצים שלהם. מי שלא יסגור איתם דיל, ימצא עצמו בחוץ. מי שידבר סרה במגרון, יענש.. מלבד הפייגלינים, יש באגף הימני של הליכוד עוד קבוצות מאורגנות עם אינטרסים ברורים. מדובר בקבוצות שאינן אוהדות את פייגלין ולא הצביעו עבורו הפעם, ואין גם סיכוי שיצביעו עבורו בעתיד. בינם לבינו פעורה תהום, בשל מאבקי כוח ועוצמה. אבל הקבוצות הללו יכולות לשתף פעולה, במידת התמיכה ברשימה. הח״כים והשרים יעמדו אצלם בתור. המבחן לקבלת התמיכה של הימין בליכוד, יגזר רבות מאופן ההתנהלות של בכירי המפלגה בחודשיים הקרובים סביב פינוי מגרון. בית המשפט קבע כי עד סוף מרץ, צריך לפנות את המאחז. ראה״מ נתניהו תומך בפשרה שרקם בני בגין, אבל אנשי פייגלין מתנגדים. השאלה היא מה יעשו השרים. משה יעלון כבר הודיע מעל בימת הכנסת כי הוא מקווה שיימצא הסדר עם המתיישבים. גלעד ארדן אמר שהוא מתנגד לפיתרון המוצע. לבנת ביקרה במקום והצהירה שכל עקירה של התושבים תהיה ״לא דמוקרטית, לא צודקת ולא מוסרית״. ויש כמובן את סילבן שלום, שלא נכח השבוע במסיבת הניצחון של נתניהו אבל גם לא היה ברשימת המומלצים של פייגלין בבחירות האחרונות. שלום הגיע לביקור במגרון והצהיר כי היא נצחית, והיא כאן כדי להישאר. ההצהרות הללו ניתנו כולן עוד לפני שנקבע מועד לבחירות. כאשר יקבע המועד, יהיו הצהרות הרבה יותר קיצוניות. פייגלין ואנשיו ירשמו כל התבטאות...
האם ברק ישוריין? הקרב הבא בליכוד, לאחר סיום הפרימריז והבחירות למועצות הסניפים, יערך בעוד שלושה חודשים לאיוש התפקידים הבכירים של התנועה. על תפקיד יו״ר לשכת המפלגה יתמודדו יולי אדלשטיין ואיוב קרא. על תפקיד יו״ר המזכירות יתמודדו ככל הנראה השר המכהן בתפקיד ישראל כץ, מול מירי רגב. יו״ר המרכז, משה כחלון, יבקש להבחר שוב, ולא נראה שמישהו יבקש להתמודד מול השר הפופולרי. החשש של נתניהו הוא שהועידה תנסה לשנות את חוקת הליכוד ולקחת לידיה בחזרה את בחירת הרשימה לכנסת כפי שהיה בעבר. נתניהו נלחם בכך והצליח להעביר את הבחירה לידי כלל המתפקדים והוא חושש לחזור לאחור. בד בבד מבקש דני דנון להתמודד על תפקיד נשיא הוועידה, בנימוק שיש למנוע מצב בו ינסו לשריין את אהוד ברק ברשימת הליכוד. נתניהו מכחיש כוונה כזו, אבל אין לדעת מה יקרה כאשר העניין יעלה על סדר היום ויהיה קרוב לבחירות. השבוע אמר דוברו של ברק, כי אם שר הביטחון ירוץ בתוך הפרימריז של הליכוד, הוא יכול לזכות במקום השני ברשימה, מיד אחרי נתניהו, עקב הפופולריות שלו בקרב אנשי הליכוד. הדובר אמר כי למרות הדברים הנאמרים נגד ברק, מביטים עליו בליכוד כפי שהביטו בזמנו על אריאל שרון.. הקרב על שריון ברק עוד יעסיק רבות את הליכוד. |