דודי רצם
ציורים ,צילום מקורי, אמירות , אקטואליה ,קוריוזים, מוזיקה ועוד...
פוסטים פופולאריים
-
מערבלות המחשבה
1/11/12 | 1623 צפיות
-
המשפחה-כעץ נושא פרי
26/12/13 | 877 צפיות
-
פורץ החומות
11/11/11 | 997 צפיות
-
לתת או לא לתת
19/10/14 | 936 צפיות
-
שבט אחים גם לא יחד.
22/3/15 | 699 צפיות
-
השגת מטרה
11/8/11 | 364 צפיות
פוסטים אחרונים
- תחושה מצוירת. 21/6/16
- כשהפרדוקס נמצא בגילופין. 14/5/15
- כד -קד לחופש 3/5/15
- חוה אם הרובוטים. 24/4/15
- להקשיב לדממה 20/4/15
- להפנט את עצמך 11/4/15
שמתי רגליים לכאב
שמתי רגליים לכאב. קרסולי הימני נפגע! חשתי בכאב חד שפילח את רגלי. פתאום! מוצא את עצמי מדדה. עניין ארעי אשר יעלים תוך יום יומיים,כך התנחמתי ופיללתי. רגלי היחידה ניסתה לבדה להשיב מלחמה, אך כשלה במערכה מול כאב נפוח. שמועה פרצה:"אכילס נפגע מחץ טרויאני". זיכרונות מרים מעבר צצו במוחי... כעת חבר חדש נכנס לחיי שמו: "כאב". כף רגלי תלויה בחסדי אחרים... לישון עם האויב כך חש אני. הוא ער בלילה ורוצה את חברתי ואינו מרפה את מנוחתי. כך התנחל לו ברגלי זה מספר חודשים. להסתגל לכאב זה כואב...שיגרה אינה משכיחה... דברים שעשיתי בעבר מבלי להניד עפעף. ריצה,קפיצה, ריקוד, אינם עוד ביכולתי. גריאטרי מהלך שמחפש את צילו, מתנחם ומתרפס על עברו... בחלומי הופיעה רגל ימין נשענת על רגל התאומה. ביקשה: "קבל עם ועדה" כינוס איברים משפחתי לסיעור מוחות. שאלה: "היכן אתם? מדוע אינכם מושתים את ידכם להושיע? האם אינני חלק מגופכם? הידעתם, אני הראשונה בסולם. עורו, קומו! שנסו מותניים, פן יהיה מאוחר...היום אני, מחר אתם". שמעו אחיה והחליטו פה אחד : "אינך עוד לבד". באישון הלילה זיעה קרה הקיצה את שנתי מחלום לוחמני. מסר קבלתי ועימו תהיות...זיכרון חלומי לא נמוג. אם אוותר? הכאב ישלח את זרועו הדוקרני . טפריו ישיגוני וילכדוני. חייב לחשוב אחרת!. תופי התם-תם הלמו בלבי. החלטתי! גופי אינו שממית. אשחק עמו שח-מט ואתן לו מט. רוחות מלחמה החלו מנשבות . לשקם רגלי אני עושה,לא בוחל בשום מעשה. מרופא, לכדורים ומשם למעסה. במחטים סינים וברטט חשמלי אלחם בך. מדמעה-לחיוך,מישיבה-לעמידה,מהליכה-לריצה. כוחי בידי, בשתי ידיי אשבור, אנפץ כל מכשול... אתן לצמח שנבל, מים ושוב יפרח לשמים. לא אשבות, לא אשקוט, עד שאשלוט. לימדתני להילחם בעצמי ולהתגבר על מכשולים. לימדתני להקשיב לגופי, וליהנות מזיכרוני. לימדתני לחוש ולראות את הקושי בלהיות מוגבל. איני ירא עוד ממך, רגליי ישובו להיות תומכי משקל גופי. ואתה "כאב" לקרוא תגר רצית, לנצחני לא זכית. את רגלי כבשת אך לא את רוחי ירשת . מהמעט הטוב שבך השאלתי לתבונתי. דודי רצם. מצורף איור
 |
תגובות אחרונות
-
debie30
בתגובה על תחושה מצוירת.
-
א ח א ב
בתגובה על ללא כותרת
-
face
בתגובה על מחקר חדש קובע
-
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
-
HagitFriedlander
בתגובה על כשהפרדוקס נמצא בגילופין.
-
HagitFriedlander
בתגובה על ???
תגובות (37)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
דודי היקר , איך אהבתי את התאורים והדימויים בשיר שלך ..
כינוס אברים אתה קורא לזה...
עקב אכילס נפגע מסוס טרויאני... צצו במוחי...שנסו מתניים..
החליטו פה אחד....
מבינה את כאבך .. בעבר גם אני עברת את זה ..
תהליך השיקום הוא ארוך וצריך להיזהר לא להיפגע שוב
החלמה מהירה
.
כמה יפה ועיקשת המלחמה בכאב
החלמה מהירה, דודי !
דודי,
כאב מתמשך זה לא דבר של מה בכך. מבינה ומזדהה עם הכאב (תרתי משמע) שלך.
אני משערת שעשית את כל הבדיקות האפשריות, ומה שנותר לאחל הוא שאט אט האורח הבלתי קרוא והעקשן, שהתנחל בגופך-מבצרך, יבין שה"מארח" אינו חפץ בו, ויילך כלעומת שבא.
החלמה המהירה ושלמה! לפי רוח הלחימה הנושבת מהפוסט שלך, אין לי ספק שאתה בדרך הנכונה.
דודי,
גישה נכונה נקטת בקריאת התגר על הכאב.
כמי שמתמודדת עמו שנים, בהחלט מבינה לרוחך שלפתע נחת עליך.
והאיור מבטא את הכוח להתמודדות שנלקח מאנרגיית החיים.
מאחלת לך רפואה שלמה.
http://www.youtube.com/watch?v=WlBiLNN1NhQ השיר המדהים. תודה
יש פתגם סיני שאומר ש"אם אין מאבק אין נצחון". לפעמים החיים מזמנים לנו מאבקים כדי לצאת מנצחים.
עכשיו זו בעיה של רגל, ואתה מועד (נופל). מחר כשיחלוף הכאב, זה כבר יהיה רגל אחר, כלומר מועד (חג).
ואיזו כתיבה יפה - להפוך את הכאב לשיר , זה הישג גדול. איש מוכשר.
והחלמה מהירה וטובה.
רפואה שלמה והקלה מהירה. הכל לטובה,
ו"להשתדל להיות בשמחה, אפילו במילי דשטותא, ולהרחיק העצבות מאד מאד " (מוהר"ן)
הי דודי
מעריכה מאד את עוז רוחך
את נחישותך להתגבר
זה לא קל כשחשים כאבים, בפרט שמאיימים להגביל את חייך בתנועה או בתחושת הכאבים החזקה
כל הכבוד לכתיבתך המיוחדת
כשרון!!!!!!!!!!!!!!
רפואה שלמה
שבת שלום
שרה קונפורטי
היי דודי,
תיארת כל כך יפה את הנושא וההתמודדות.
האיור ממחיש יפה את הנושא!
מבינה מאוד לליבך,
כשפתאום משהו משתבש לנו בגוף מסיבה כלשהי,
וגורם לתחושת נכות,
כאב שמלווה ולא מרפה,
דברים פשוטים שאתה עושה ופתאום אתה מוגבל.
כל זה כל כך מתסכל . . .
לא פשוט להתמודד, לטפל וגם להסתגל,
ללמוד לחיות עם הבעיה וגם לטפל בה.
לא לחוש ממורמר.
מבינה, ממש מבינה!
ו ~ מאחלת לך בריאות והחלמה!!