תג־מחיר פוליטי

מדוע כועסים אנשי מרכז הליכוד העירוניים על המתפקדים מיו״ש?

באמצע יום הבחירות בליכוד, השבוע ביום שלישי, כאשר זרם הבוחרים לקלפיות היה איטי ביותר, יצא נתניהו לתקשורת והחל בהמרצת הבוחרים. לאחר קריאתו ״בואו להצביע״, עקץ את תומכיו של משה פייגלין, ואמר: ״חשוב שחברי הליכוד, שהם גם מצביעי ליכוד, יבואו להצביע, ולא ישאירו את הבמה למי שהם רק חברי ליכוד, אבל לא מצביעים לליכוד, אלא למפלגה אחרת״.

דבריו של נתניהו אינם באים על חלל ריק. מקובץ מתפקדי הליכוד, שהגיע לתקשורת עולה, כי שלושים אחוזים מהמתפקדים לליכוד ב־2011 הם תושבי ישובים מעבר לקו הירוק, או בשמם המפורש - מתנחלים. הנתונים מראים כי מספר המתנחלים מכלל חברי הליכוד עומד על תשעה אחוזים. זאת בעוד מספר המצביעים בפועל עבור הליכוד בבחירות, הוא נמוך מהשיעור הזה. הדבר הזה בולט ב־34 ישובים מעבר לקו הירוק, בהם יש יותר חברי ליכוד מאשר מצביעי ליכוד.

מי שעומדים מאחורי ההתפקדות ההמונית בהתנחלויות לטובת הליכוד, הם אנשי ״המטה הלאומי״. מטרתם היא להשפיע מבפנים על הכיוון של המפלגה. פייגלין עצמו כמעט ואינו פוקד חברים חדשים. את זה עשה בעבר והפסיק. אנשי המטה הלאומי החליפו אותו.

ואכן בשנתיים האחרונות נערכו ערבי התפקדויות בהתנחלויות. המתפקדים מודים כי מטרתם היא אך ורק להשפיע על נתניהו כדי ״שיספור אותם״, אך אין הם מתכוונים להצביע לליכוד בבחירות. פעילי ״המטה הלאומי״ אינם מסתירים זאת והם כותבים מפורשות, שאינם קוראים להצביע ליכוד, אלא רק להתפקד לתנועה. המטרה כאמור להשפיע מבפנים, ללחוץ על הח״כים לקדם ענינים הקרובים להם, וכן לקבוע בעתיד את הרשימה לכנסת. הח״כים הימניים בליכוד יקבלו את תמיכתם.

״הח״כים בחלקם פועלים מתוך יצר השלטון וממניעים אישיים של שרידות, ולכן צריך לקבוע להם תג מחיר פוליטי! המחיר שפוליטיקאי משלם הוא בקלפי - בפריימריז. אם שר או חבר כנסת יודע שיאבד בעתיד את התפקיד הנכסף, כי מעל באמון של אלו שבחרו בו, הוא יחשוב עשר פעמים לפני כל הצבעה. על אלה אפשר להשפיע עכשיו״, כותבים אנשי המטה הלאומי.

השבוע לפני הבחירות לראשות הליכוד, נרשמה מחלוקת בתוך קבוצת המתפקדים־המתנחלים. היו מהם שקראו להצביע לפייגלין. אולם היו גם שטענו שאין להצביע לשום מועמד, במחאה על התנהלותו של נתניהו בעניין הפינוי האפשרי של מאחז מגרון, שאמור לצאת לדרך בתוך חודשים בהתאם להחלטת הבג״צ.

״המתנחלים התנחלו לנו בליכוד״ מאשימים אנשי המרכז העירוניים ומערי הפיתוח, שרוצים להשפיע בעצמם ונתקלים בקבוצה מאורגנת מהם, עם כוח השפעה בלתי מבוטל. הנתונים בקטע הבא.

מתפקדים להשפיע

מספר חברי הליכוד בהתנחלויות גדול ממספר המצביעים

ספר הנתונים של הליכוד מגלה, כי כוחם של תושבי יו״ש במפלגה גדל והולך בהתמדה. במהלך 2011 התפקדו לליכוד 6,942 חברים, מתוכם 2,082 מיו״ש. מדובר בשלושים אחוזים.

רשימת הישובים מהם מגיעים המתפקדים חושפת, כי מדובר במקומות הנחשבים לאידיאולוגיים. כך לדוגמא בישוב אלקנה התפקדו 213 חברים, בבית אל 205, בקרני שומרון 8, בעפרה 127, בקדומים 109, בדולב 89, בכוכב יעקב 76 ובמצפה יריחו 73. לעומת זאת בישובים מעבר לקו הירוק בהם רוב חילוני, לא נרשמה כזו התפקדות מאסיבית. במעלה אדומים לדוגמא, התפקדו 72 חברים, באריאל 34 ובגבעת זאב 8.

המתפקדים החדשים ב־2011 לא השתתפו השבוע בבחירות, כיון שחוקת הליכוד מאפשרות הצבעה בבחירות פנימיות, רק למי שחברים במפלגה במשך 16 חודשים. אולם אם הבחירות לכנסת יערכו במועדן, הם יוכלו להשתתף בבחירות הרשימה לכנסת, וברור למי יצביעו (רמז: דני דנון, זאב אלקין, יריב לוין וציפי חוטובלי - לא יקופחו).

נתניהו מודע לכוחם המתחזק בליכוד של המתנחלים, ולפני כחודש וחצי, שינה את הרכב צירי הועידה, בכך שהוסיף עוד צירים לערים בתוך הקו הירוק. המטרה ברורה: צמצום הייצוג של הצירים מההתנחלויות והפחתת כוחם.

מהנתונים עולה כי כיום ישנם 11,391 חברי ליכוד המתגוררים מעבר לקו הירוק, מכלל 125,696 החברים ששילמו דמי חבר. בעיתון ״הארץ״ בדקו את היחס בין מספר חברי הליכוד בישובים מעבר לקו הירוק, להצבעה באותם ישובים לכנסת, וגילו את הממצאים עליהם דיבר נתניהו, בקריאתו להגיע ולהצביע.

כך לדוגמא בחברון מספר החברים גדול פי 4.8 ממספר המצביעים בפועל לליכוד. ביצהר פי 4.7, בכוכב השחר פי 3.8, באלון מורה פי 3.7, ברבבה פי 3.1, בשילה פי 3, ובדולב, טלמון, נחליאל ועטרת פי 2.

כאמור למצביעים הללו תהיה השפעה רבה לבחירת הרשימה לכנסת, ויש כבר מי שמתחילים לעשות חשבון פוליטי מדוקדק, מי ראוי לתמיכתם, ומי לא.

מעקב מימין

בין אלקין למרידור - מי הביא הכי הרבה הישגים לימין?

זאב אלקין - יו״ר הקואליציה, הסתובב השבוע מחויך מאוזן לאוזן, ביום הפרימריז של הליכוד. אלקין שהצטרף לליכוד מקדימה, יודע שמקומו מובטח בכנסת הבאה ברשימת הליכוד. אם נתניהו ירכיב את הממשלה הבאה, אפשר ואלקין יהיה אפילו שר.

״האופוזיציה לא הצליחה ולו בדבר אחד״, מתפאר אלקין, ומחלק בכך מחמאות לעצמו, כיו״ר הקואליציה. מלבד תפקודו המוצלח בתפקיד זה, יזכה אלקין לתמיכת ״מטות ערים״ - עמותה שהוקמה לאחר הסכמי אוסלו, במטרה למנוע תמיכה בהקמת מדינה פלשתינית.

״במטות ערים״ עוקבים אחר פעילותם של שרים וח״כים ממפלגות הימין בכנסת. הקריטריונים להצלחה מבחינתם: השגת אישורי בניה ביהודה ושומרון, פעילות להסרת לחצים בינלאומיים על הממשלה, הסברה, תקשורת, פעילות נגד מסתננים ועוד.

מדו״ח סיכום הפעילות הפרלמנטרית של הח״כים והשרים הימניים, שבוצע על ידי ״מטות ערים״ עולה כי במקום הראשון ברשימת הח״כים שהביאו הישגים לימין, נמצא יו״ר הקואליציה זאב אלקין עם 47 הישגים, אחריו דני דנון עם 34 ואריה אלדד עם 33.

במקום האחרון נמצא סגן ראש הממשלה דן מרידור, הנחשב מבחינת ״מטות ערים״ כ״סוס טרויאני״. ב״מטות ערים״ אומרים כי חברותו של מרידור בכנסת מטעם הליכוד היא גניבת קולות מהימין.

הדו״ח מדגיש כי מרידור, המכהן שר לענייני מודיעין, רשם אפס הישגים בפעילותו בכנסת. ״דן מרידור נבחר מטעם המחנה הלאומי ולא הביא למחנה הלאומי אפילו הישג לאומי אחד״, נכתב. ״זו שערורייה ויש לפעול, שלא יתווסף סוס טרויאני נוסף״.

מרידור הנחשב למטלית האדומה של הימין, זכה לפני כחודש לתמונה, בה הוא נראה לובש מדי ״שלום עכשיו״. זאת על רקע המאבק סביב חוק המאחזים. גם חברותו בעבר במפלגת המרכז, מוזכרת על ידי פעילי הליכוד הימניים, כבגידה פוליטית.

בסביבתו של מרידור דוחים את הטענות נגדו ואמרים כי ״הליכוד היא תנועה לאומית וליברלית״. באורח פלא, בחר נתניהו להשתמש באותו מינוח ממש, בנאום הניצחון שלו בגני התערוכה בתום הפרימריז. לנתניהו אין כוונה לוותר על מרידור ברשימת הליכוד.

אחריות אישית

האם שר האוצר ילך הביתה לאחר דו״ח המבקר על אסון הכרמל?

בניגוד לזאב אלקין שהסתובב עם פנים עולצות ביום הפרימריז בליכוד, נראה שר האוצר יובל שטייניץ מעט עגום. הוא אינו חושש אמנם למעמדו בתוך הליכוד, אבל יש לו טרדות אחרות. כיסאו מתנדנד אנה ואנה, והכל בגלל דו״ח מבקר המדינה הצפוי נגדו בעניין אסון הכרמל.

הדו״ח טרם פורסם, אבל מההדלפות עולה כי שני הנפגעים העיקריים ממנו יהיו שרי הפנים והאוצר. לינדנשטראוס כבר הצהיר כי לא יעצור בש.ג, אלא יגיע עד למעלה. וכאשר מגיעים למעלה, הכוונה לשטייניץ עצמו, כפי שנכתב השבוע בכותרות, לאחר פרץ ההדלפות.

הכתבים לא הרפו משטייניץ ובעיצומם של הפרימריז, שאלו אותו גם באשר לכוונותיו האישיות לאחר פרסום הדו״ח, האם יתפטר מרצונו מתפקידו. שטייניץ העדיף להתייחס לפרימריז והתעלם מהשאלה, באומרו בציניות כי לא יתכן שמבקר המדינה מדליף מהדו״ח ולכן יש להמתין. אבל יש כאלו שאינם ממתינים. מדובר בכתבים הפוליטיים שהחלו השבוע בספקולציות שונות, ובזריקת שמות לחלל האויר, מי יחליף את שטייניץ בתפקיד שר האוצר, אם וכאשר יעזוב את תפקידו.

השמות המוזכרים: שר הרווחה והתקשורת משה כחלון, שר החינוך גדעון סער ושר התחבורה ישראל כץ. כחלון, השר החיפאי הנחשב לפופולרי בין שרי הממשלה, הוזכר כמחליף אפשרי לשטייניץ עוד בתקופת המחאה החברתית בקיץ האחרון. שמו מוזכר גם כמועמד לכהן כשר אוצר בממשלת הבאה, אם ירכיב אותה נתניהו.

השבוע הבהיר כחלון כי פניו לא לאוצר, וכי הוא רוצה להשאר בתפקידו בניהול שני המשרדים ולסיים שם את העבודה בה החל. אולם אם אכן שטייניץ יאלץ להתפטר, ילחץ נתניהו על כחלון לקבל לידיו את תיק האוצר. לנתניהו זה יסייע להציג לבוחרים מסר חברתי בדמות כחלון, בעידן של משבר וגזירות כלכליות צפויות.

במקביל שני המועמדים האחרים, סער וכץ, נחשבים לשרים מוצלחים וקרובים לנתניהו. סער זוכה להערכת ראה״מ עקב הרפורמות שהוביל במערכת החינוך, וכץ לאחר הפרויקטים שנעשו בתשתיות התחבורתיות בשווי מיליארדי שקלים. כץ וסער יראו בתפקיד שר האוצר קידום ממשי, אולם הם נמצאים בעיצומן של הרפורמות במשרדיהם, כך שיקשה עליהם לעזוב באמצע.

בסביבת שטייניץ שבים ומבהירים, כי הוא לא יוחלף, גם אם דו״ח המבקר יהיה נוקב וקשה, כפי המסתמן. ״זה יהיה חסר תקדים, אם יודח שר בגלל דו״ח מבקר״, אומרים גם שרים בכירים אחרים. ״תפקידו של שר אוצר, הוא להיות קשה עם היד על הברז ולוודא היטב לאן הולכים הכספים. אי אפשר יהיה להדיח אותו בטענה שלא העביר כספים לרשות הכבאות. על זה לא מדיחים שר אוצר״.

ומה אמר שטייניץ לתקשורת לנוכח השאלה הישירה - האם יתפטר מתפקידו. שטייניץ: ״זה לא זמן לבדיחות״.

מי נגד מי

נתניהו באמצע: כיצד נראית המחנאות בתוך לשכת ראה״מ?

נתניהו, פיזר השבוע סביבו הרבה מצב רוח חיובי. בנאום הניצחון שלו בגני התערוכה, שפע הומור וחיוכים. הוא הודה לכל מי שתמכו בו, נקב בשמות, הריע לאנשים שהכיר מהקהל מולו, הזכיר את כניסתו לפוליטיקה לפני כ־25 שנים, הישר לשביעיות המפורסמות במרכז הליכוד, שם נבחר בשביעיה הראשונה, וכאמור גילה עליצות רבה. מצב הרוח החיובי של נתניהו הוא בניגוד מוחלט למצב הרוח בלשכתו פנימה. הרבה רוחות רעות מנשבות בלשכה - האקווריום של המדינה. רוחות של מחנאות - זה נגד זה.

לשכת ראה״מ מסוקרת בקביעות בתקשורת בהרחבה רבה בגלל מאבקי הכוח המתנהלים בתוכה. כך היה תמיד בכל הלשכות של ראשי הממשלה. אבל אצל נתניהו הסיקור הרבה יותר עמוק ושוטף. בחודשים האחרונים פחתה המתיחות בלשכה, ולמעשה מאז כניסתו של גיל שפר, לתפקיד מנהל הלשכה, הכל התנהל בצורה שונה וחיובית. כל העימותים שהיו בעבר פסקו, בין השאר בגלל יועצים בכירים שפרשו ועזבו. אולם לאחרונה פרצה שוב המחנאות בתוך הלשכה, עד שקשה לקיים בה דיונים שוטפים.

נתניהו אינו עוצר את המחנאות הזו, והיו שהסבירו כי הוא די נהנה מהמריבות בין כולם, ומהרצון שלהם להיות הכי קרובים אליו. ראשי המחנה - מצד אחד נתן אשל, ראש הלשכה והאיש החזק בתוכה, ומצד שני צבי האוזר - מזכיר הממשלה. האוזר ואשל מתקשים לשתף פעולה בינהם זה זמן רב.

במחנה של האוזר נמצא גם ראש מערך ההסברה, יועז הנדל. למרות שהגיע ללשכה רק לפני מספר חודשים, הספיק הנדל לריב עם אשל. חבר נוסף במחנה של האוזר הוא המזכיר הצבאי יוחנן לוקר. לאחרונה הוזכר שמו כמועמד למפקד חיה״א. אולם לוקר לא ימונה לתפקיד הזה וככל הנראה יעבור להיות הנספח הצבאי בוושינגטון.

שלושה חברים נוספים שהיו בלשכה, כבר אינם, וגם הם לא היו במחנה של אשל. מדובר ביועץ הסקרים ישראל בכר, מנכ״ל המשרד אייל גבאי ויועץ התקשורת ניר חפץ. בד בבד יש גם אנשים בלשכה שמנסים לתמרן בין שני המחנות. מדובר בראש המטה לביטחון לאומי, יעקב עמידרור, מנהל הלשכה גיל שפר, וכן ביועץ המדיני רון דרמר. השלושה (כולם חובשי כיפות) נחשבים מקורבים לנתניהו ואינם נזקקים לשירותי (אש״ל).

בלשכה שכבר ידעה חקירות שב״כ ובדיקות פוליגרף על הדלפות, שבכירים עזבו אותה בשלוש השנים האחרונות בקצב מואץ, מסתפקים עתה, אם המחנאות הזו לא תפריע לעבודת ראה״מ ואיזה מחנה יכנע ראשון.

״היועצים צריכים לתת ולהכין סביבת עבודה נאותה לראה״מ, והם עושים בדיוק ההפך״, נטען כלפי נתניהו. הוא מצידו כאמור טרם פתר את הבעיות, וספק רב אם הוא יכול להרשות לעצמו את הפריבילגיה לערוך עתה שינויים פנימיים בתוך הלשכה. קרבתו האישית לאשל ולהאוזר בו זמנית, תמנע ממנו את ההחלטה את מי משניהם להעדיף ואת איזה מחנה לבכר על פני האחר.

יש להניח שנתניהו ינקוט איפוא בכלל אותו הוא מיישם תכופות: שב ואל תעשה.

פרץ או כבל

סיבובים פוליטיים: מי יתמודד מול עופר עיני על ראשות ההסתדרות

יו״ר ההסתדרות עופר עיני, אינו יודע את מי להעדיף מולו - האם את איתן כבל שנפסל לפי שעה מלהתמודד עקב אי תשלום דמי חבר להסתדרות, או את עמיר פרץ, שיכנס למירוץ, אם הערעור של כבל לא יתקבל.

אם פרץ אכן יתמודד, יהיה זה קאמבק (מושלם?) לתפקיד אותו עזב לפני 6 שנים, עת פרש מראשות ההסתדרות לטובת ראשות מפלגת העבודה. במקומו נבחר לתפקיד נאמנו - עופר עיני, אלא שמאז זרמו בינהם הרבה מים עכורים והם הפכו ליריבים פוליטיים ויותר מכך. עיני מסייע תדיר לכל מי שמתמודד מול פרץ במישור הפוליטי, ובתגובה מכנה פרץ את עיני - ״בוגד״.

בפרימריז הקודמים בעבודה, סייע עיני לאהוד ברק מול עמיר פרץ. בפרימריז האחרונים, כאשר ההתמודדות היתה בין יחימוביץ לפרץ, פעל שוב עיני נגד פרץ וסייע ליחימוביץ. וכאשר עיני מסייע, המועמד בו הא תומך זוכה. כך היה בעבר וכך גם הפעם. יחימוביץ זכתה והפכה את עיני לשנוא עוד יותר אצל פרץ.

הנקמה הפוליטית הגיעה, כאשר פרץ החליט לנסות ולהדיח את עיני מראשות ההסתדרות, באמצעות הצבתו של איתן כבל כמועמד. לצורך כך הקים כבל את תנועת ״בית חברתי״ וגייס ראשי ועדים שהביעו בו תמיכה.

יחימוביץ לא אהבה את פיצול הכוחות, והודיעה כי העבודה תומכת בעיני, במטרה להוריד את מועמדותו של כבל. אולם כבל לא התרשם, לא נכנע והמשיך במירוץ. הבעיה הגיעה אליו ממקום שונה. ההסתדרות סירבה לאשר את התמודדותו, בטענה כי מאז נכנס לכנסת, לא שילם את דמי החבר לחידוש חברתו בהסתדרות, ולכן אינו יכול להתמודד.

כבל ערער על ההחלטה, אולם ערעורו לא התקבל. ״היה לי ברור שזו תהיה ההחלטה, כיון שמדובר בגוף פוליטי במסווה משפטי״, אמר כבל לאחר שערעורו נדחה. ״פניתי אליהם כי זה ההכרח. אבל יושבים שם אנשים שחלקם עובדים בהסתדרות ואינם אוביקטיביים״. בכוונתו לפנות עתה לערכאות שיפוטיות אחרות.

בינתים נכנס לתמונה עמיר פרץ, שהביע עד כה תמיכה בכבל. מקורביו אומרים, שאם כבל לא יוכל לרוץ, יעשה זאת עמיר פרץ בעצמו, כדי להביס את עיני ואגב כך להראות ליחימוביץ, שכוחו בעבודה לא תש.

ההצלחה של פרץ תהיה כפולה, אם אכן ינצח, יהיה זה ניצחון גם על עיני וגם על יחימוביץ. אולם גם הסיכון כפול באותה מידה. מעבר לכך, באם יפסיד תהיה זו מכה יוקרתית קשה שתסמן את סוף דרכו הפוליטית.

ומה אומר על כך פרץ עצמו? הדוברת שלו מגיבה בשמו ומציינת כי בכל מקום שעמיר מגיע, הוא שומע אנשים שמבקשים שיתמודד. אולם כל החלטה שלו תתקבל רק בתיאום מלא עם איתן כבל.

נכס או נטל

מה תעשה הצטרפותו של עומרי שרון, "הבן של", למטה לבני?

ציפי לבני פתחה גרוע את הקמפיין שלה לראשות קדימה. בניגוד לשאול מופז, שזכה לסיקור תקשורתי רחב היקף (אולי בגלל הקוריוז בעניין הכרזתו על ראשות הממשלה), ערכה לבני את הכינוס עם 13 הח״כים התומכים בה, יממה לאחר הודעת מופז, בדיוק ביום בו נערכו הפרימריז בליכוד. תשומת הלב, היתה איפוא מופחתת מראש.

אולם לבני תכננה להטיל פצצה פוליטית במהלך הכינוס, כדי לקבל תשומת לב תקשורתית ראויה. בכוונתה היה להודיע על הצטרפותו של ח״כ לשעבר, עומרי שרון - ״הבן של״, לתפקיד מרכזי במטה שלה, בסיוע בארגון השטח, תחום בו היא חלשה (ביותר). אולם העניין דלף לאנשי מופז עוד לפני הארוע, והם מיהרו לספר זאת לתקשורת, וכך הוציאו את גורם ההפתעה ועיקרו את הכינוס של לבני מכל תוכן.

עד מהרה התפתח ויכוח האם הצטרפותו של עומרי שרון, מהווה נכס ללבני או נטל עליה. זאת משום ששרון ריצה ב־2007 עונש בכלא של שבעה חודשים (ארבעה בפועל), לאחר שהורשע על פי הודאתו במסגרת עסקת טיעון בעבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד, עדות שקר והפרת חוק מימון מפלגות בפרשת ״עמותות הקש״. במסגרת הפרשה, גייס עמרי שרון בחו״ל סכומים חריגים לטובת מערכת הבחירות של אביו לראשות הממשלה ב־99, כאשר שימש כראש מטה הבחירות, ולא דיווח עליהם למס הכנסה.

עומרי שרון כיהן גם כח״כ מטעם הליכוד, ושימש בין היתר כראש השדולה למען איכות הסביבה. ב״פורום החווה״, היה מהקולות הבודדים שלא דחפו להקמת קדימה, ונטה להמליץ לאביו להשאר בליכוד ולהלחם. אבל דעתו לא התקבלה. הוא עצמו אמר באחד הראיונות, כי מעולם לא היה חבר בקדימה. עתה הוא מתגייס לסייע ללבני במאבק מול מופז, וכן לסייע לאחיו גלעד, שהודיע זה מכבר על רצונו להשתלב ברשימת קדימה בכנסת הבאה.

במטה לבני רואים בהצטרפות עומרי שרון הישג כפול. מצד אחד הוא ידוע בכח הארגון שלו ובחיבור לשטח ולפעילים. מצד שני הוא הרי ״הבן של״. לבני ציינה זאת בדבריה, כאשר אמרה שזה יותר מסמלי בעיניה, שהבן של מייסד המפלגה, מביע עמדה ערכית ומגיע לסייע להצלחתה.

לשרון הבן צפוי מפגש פוליטי־אזרחי, עם השופטת במשפטו - הגב׳ עדה בקשטיין. זאת משום שבשבוע שעבר, מינתה קדימה את בקשטיין ליו״ר ועדת הבחירות של המפלגה. אגב, לצידו של שרון יעבדו גם צחי הנגבי (בקטע הבא) וחיים רמון, שהורשעו גם שניהם במשפט.

במטה מופז מיהרו לטעון שלבני מקיפה את עצמה במורשעים לשעבר. ״זו הוכחה נוספת מדוע קדימה זקוקה לשינוי פנימי עמוק ולרענון השורות״, ציינו. ״מדובר בצעד נואש ומעורר חמלה״.

האם שרון אכן יכול לסייע ללבני? הרי עבר זמן רב מאז עזב את הפוליטיקה, וכיום כבר אינו מכיר את הנפשות הפועלות. נכס או נטל? בעוד חודשיים וחצי, בסיום הפרימריז העקובים בדם פוליטי, תתקבל התשובה.

קוראים לעזרה

מה צריך להתרחש, כדי שהנגבי יצטרף למירוץ בקדימה?

המאבק על ראשות קדימה, יגיע יום לאחר הפרימריז גם לכנסת. זאת אם מופז ינצח את לבני. במקרה כזה עשויים מקורביו לדרוש את הדחתה של לבני מראשות האופוזיציה ולמנות את מופז תחתיה. כך היה בעבר במפלגת העבודה כאשר ברק גבר על פרץ, שכיהן כשר ביטחון. מיד לאחר מכן, נאלץ פרץ (עוד לפני דו״ח וינוגרד) לפנות את כיסאו לברק.

תפקיד יו״ר האופוזיציה מקנה סמכויות רבות למי שמחזיק בו, ולמעשה נחשב כאחד משבעת התפקידים השלטוניים הבכירים במדינת ישראל. בין הכיבודים: השתתפות בטקסים לצד ראה״מ, נאום בכנסת מיד אחריו, שיחות עידכון חודשית עימו, רכב שרד, נהג צמוד, אבטחה של השב״כ ומשכורת גבוהה כמו של שר בממשלה.

לבני זוכה כאמור בכל ההטבות של יו״ר האופוזיציה, ויש המבקשים להדיחה מהתפקיד עוד טרם הפרימריז, כדי שלא תעשה שימוש בתפקידה, כדי לקדם את מועמדותה לראשות המפלגה, באמצעות נאומים בכנסת שיהפכו לנואמי בחירות. מופז עצמו כבר הודיע כי הוא מתנגד להדחתה, אולם בסביבתו מזכירים את יו״ר הסיעה דליה איציק, שיכולה למלא את תפקיד יושבת ראש המפלגה עד הפרימריז.

שמה של איציק מוזכר גם לצד שמו של ח״כ לשעבר צחי הנגבי, כמי שעשויים להצטרף ברגע האחרון למירוץ על ראשות קדימה, כדי להצילה מקריסה מוחלטת. לאחרונה פנו פעילים בקדימה להנגבי, ואמרו כי רק הוא יכול להציל את המפלגה, ולא לבני ומופז המסוכסכים בינהם. השניים לא יוכלו לשתף פעולה לאחר הבחירות, וברור שהמפסיד יצא כליל מהמפלגה, ואולי בכלל מהחיים הפוליטיים.

הנגבי שנאלץ להתפטר מהכנסת לפני כשנה ורבע בשל הרשעתו, מתכוון להתמודד על מקום בכנסת הבאה. הוא הודיע כי הוא תומך בלבני ונחשב לאחד הכוחות החזקים, שיש לו מילה בקדימה.

בכיר בסיעה אומר כי התמיכה בהנגבי תחצה מחנות, והוא יקבל תמיכה גם מתומכי לבני וגם מאנשי מופז. ״על רקע המצב בסקרים, רק הנגבי יוכל להציל את קדימה״, אומרים אותם בכירים. הנגבי דוחה את הרעיון, ואמר כי יעשה זאת רק במקרה קיצון, דוגמת מלחמות פנימיות חריפות, או שינויים במערכת הפוליטית.

הסיכוי שזה יקרה קלוש. הנגבי יעדיף מן הסתם לתת ללבני ולמופז להתנגח זה בזו ולהפך. רק בסיבוב הבחירות הבא, כאשר קדימה תהיה במצב קשה פוליטית, רק אז יתנדב לנסות ולהוציאה מהמשבר. כך נהג שרון לאחר שהליכוד הפסיד לברק, עת התנדב להחליף את נתניהו הפורש. הנגבי ינסה איפוא לחקות את המורה הפוליטי שלו.

לא אמ"ן

מהיכן מגיע ללשכת ראה"מ המידע על ההסתה הפלשתינית

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית זוכה ההסתה הפלשתינית לדגש מיוחד. נתניהו נוהג להזכיר במרבית נאומיו המדיניים את ההסתה הזו. גם בנאומו המפורסם באו״ם, דיבר על השקרים שמפיצים הפלשתינים ועל ספרי הלימוד בהם הם מסיתים נגד מדינת ישראל ותושביה.

שר מיוחד הופקד על נושא ההסתה. מדובר בשר לעניינים אסטרטגיים משה יעלון, שקיבל את האחריות לריכוז ״מדד הסתה״ והצגתו לקבינט המדיני־ביטחוני בכל כמה חודשים. בד בבד הורה שר החוץ אבידור ליברמן לשגרירויות הישראליות בעולם להציג את ההסתה הפלשתינית שוב ושוב באוזני הקהילה הבינלאומית.

נתניהו עצמו מזכיר את ההסתה כמעט מדי שבוע בכל הזדמנות שנקרית בדרכו, אם בנאומים בממשלה או באירועים שונים. הכתבים המדיניים קיבלו רק בחודש האחרון, חמש או שש הודעות ממשרד ראה״מ ובהם דברי הסתה שנאמרו בתקשורת הפלשתינית. פעם אחת עסק הדיווח בפגישה שקיים יו״ר הרשות אבו מאזן, עם המחבלת אמנה מונא, ממשוחררות עיסקת שליט.

הודעות נוספות עסקו בדברי המופתי הפלשתיני שקרא בנאום ששודר בתקשורת הפלשתינית הממשלתית - להרוג יהודים. השבוע היתה הודעה נוספת ובה דברי גינוי על דברים ששודרו בתקשורת הפלשתינית ובהם דברי שבח על רוצחי משפחת פוגל הי״ד.

מי שאמור להעביר את המידע על ההסתה, הוא אגף המודיעין בצבא. אולם השבוע פורסם, כי בשנים האחרונות חלה הזנחה בעניין הזה. כדי להבין זאת יש לחזור לאחור ולהבין ״מי נגד מי״.

צב החצב

"מבט לתקשורת פלשתינית" מול יחידת ההאזנה הרשמית באמ"ן

במשך שנים היתה נתונה האחריות על המעקב השוטף אחר התקשורת הפלשתינית, בידי יחידת ״חצב״, העוסקת באיסוף מודיעין ממקורות גלויים של כל מדינות היעד. מדובר בחוליה אחת שהיא חלק מיחידת האיסוף הגדולה של אמ״ן 8200, שעוסקת בעיקר באיסוף מודיעין באמצעות יירוט שיחות טלפון. בתקופה האחרונה עסוקים אנשי היחידה באחריות ללוחמת הסייבר.

אלא שלפני כחמש שנים פוצלה ״חצב״ בין בסיסי היחידה הכללית 8200, מתוך כוונה לשפר את המעקב ולחבר בין המודיעין הגלוי ליירוט הטלפוני. אולם התוצאה היתה הפוכה בדיוק. המאמץ הושקע יותר באיסוף המידע החשאי, בעוד שהמודיעין הגלוי הידרדר מטה עם עדיפויות פחותה. יחידת ״חצב״ נפגעה ונפגמה, והדבר התבטא בתוצאות חלשות של אספקת תוצרים, באיכות ירודה של חומרים.

חטיבת המחקר באמ״ן, התלוננה על כך, ובשנתיים האחרונות ניכר שינוי מה, לאחר שב־8200 הבינו שעליהם לשקם את המעקב אחר המודיעין הגלוי. אלא שלמרות כל זה, עדיין רב המרחק בין הרצוי למצוי.

הדבר ניכר שבעתיים בתקופה בה התרחש גל המהפכות בעולם הערבי. המודיעין הגלוי אמור היה לעקוב אחר הרשתות החברתיות השונות בתקשורת המקוונת, כדי ללמוד על הלך הרוח הערבי. אולם המודיעין הגלוי -קריאת העיתונים הערביים ושמיעת החדשות נפגם.

כך לדוגמא הופסק כמעט לחלוטין המעקב התמידי אחרי המשודר באל־ג׳זירה, אל־מנאר של חיזבאללה, התקשורת הפלשתינית הממסדית ועוד. לואקום הזה נכנסו ארגונים פרטיים, שמדווחים על הסתה ללשכת נתניהו ומשרד החוץ.

מדובר בארגונים פרטיים, חלקם קרובים לימין, שהחלו לספק ללשכת ראש הממשלה ולמשרד החוץ, סקירות על ההסתה הפלשתינית. מדובר במכון המחקר ממר״י וארגון ״מבט לתקשורת הפלשתינית״ (שגם אני מצטטים אותם רבות). הגופים הללו מפיקים תוצרים מקצועיים, ללא קשר שהם מזוהים בחלקם עם הימין.

בראש ארגון ״מבט לתקשורת הפלשתינית״ עומד איתמר מרקוס, שכיהן עד לא מזמן כסגן נשיא ״הקרן המרכזית לישראל״ - עמותת ימין מניו יורק, שתורמת כספים לפעילויות בישובים מעבר לקו הירוק.

הנאומים של נתניהו בעניין ההסתה בשבועות האחרונים, מבוססים כמעט כולם על הסקירות של הארגון הזה. אולם בלשכת ראה״מ מבהירים, כי למרות שהם מנויים על תוצרי ״מבט לתקשורת הפלשתינית״, הרי שלפני שראה״מ עושה שימוש הסברתי במידע, נעשית בדיקה מדוקדקת נוספת לגבי מהימנותו.

כך או כך, הטיפול של ״חצב״ אינו כבעבר, ולנאומים שנישאים ביום שישי במסגדים, מאזינים לא פעם, רק לאחר כמה ימים. בלשכת נתניהו פנו בעניין זה לראש אמ״ן, וביקשו לטפל בעניין.

בצבא אומרים כי היחידה עוקבת בזמן אמת ונותנת מענה 24 שעות ביממה, במשך כל ימות השבוע, גם בתחום הפלשתיני. האם החצב תחזור לפעילות שוטפת או שתמשיך להתנהל במהירות צב?

מוטיב הילד

כך מסבירה האופוזיציה הסורית לילדים את התנגדותה לאסאד

במאבק של האופוזיציה הסורית להפלתו של הנשיא אסאד, כל האמצעים כשרים. מדובר במאבק תעמולתי הסברתי, ולא רק במאבק בשטח. לצורך התעמולה פונה האופוזיציה גם לילדים ולבני הנוער, כדי להסביר להם עד כמה הנשיא אסאד חייב ללכת הביתה.

המאבק לסילוקו של אסאד מתנהל זה יותר מעשרה חודשים. בשבועות האחרונים החלה כאמור האופוזיציה לפנות גם לבני הנוער הסורים ולגייסם למערכה. אסאד עצמו פונה גם הוא לבני הנוער, משבח אותם בנאומיו, ומקווה שהם לא יצטרפו לכוחות האופוזיציה אלא ישארו נאמנים לו. ההנחה היא שהצעירים יקבעו מי ישלוט בסוריה, בדיוק כפי שהצעירים הניעו את גלגלי האביב הערבי בכל מדינות ערב, בהן התרחשו מהפכות.

כדי להגיע לליבם של הילדים, הפיקה האופוזיציה הסורית סרטונים מצוירים, בהם מוצג אסאד כמלך רשע, העושה באזרחים ככל העולה על רוחו, משקר ורוצח אותם. הסרטונים מסבירים לילדים בשפה קלה מה מתרחש בסוריה ועד כמה השליט רע.

באחד הסרטונים מדבר אסאד ומישהו מדבב את דבריו. ״ז ה אני שוב, בשאר הראשון, מלך סוריה. בעשרת החודשים האחרונים, הרגו כוחותיי ששת אלפים אזרחים סורים. מאות מהם הם ילדים ונשים. עצרנו 60 אלף מפגינים״. באמצע הוא מתפרץ כלפי אנשיו ולאחר מהם הוא אומר: ״אם תדבר ללא רשותי, לא תקבל ארוחת צהריים״...

״אתה מלך נבון״, מחניף לו אחד מיועציו, לאחר שאסד מפרט את מזימתו. ״הפקחים לא ימכרו אותי כפי שמכרו את סדאם וקדאפי״, הוא מסביר לילדים. לאחר מכן הוא מוצג כמי שמורה להמשיך לטבוח בעם הסורי.

האופוזיציה אינה מסתפקת בכך, ובסרטונים שהיא מפיצה לעולם, היא מתעדת כיצד נמשך הרג הילדים, מול עיני הפקחים, שמעדיפים להתעלם. אין מדובר בתיעוד אמיתי, אלא באירוע מבוים, רק כדי להעביר את המסר.

הפקחים מוצגים באופן שלילי עם חופן דולרים בידיהם, כדי לרמוז על האינטרסים שלהם. ״המצב בסוריה טוב״, נראה אחד המשקיפים אומר למצלמות, כשהוא מדלג אומר מעל ״גופות״ הילדים.

בד בבד מופצים בעולם סרטוני אמת, בהם נראים ילדים אמיתיים הרוגים ברחובות. חלקם נטבחו כשהם נושאים שלטים בגנות ה״שביחה״, הבריונים לובשי הבגדים האזרחיים של אסד.

באופוזיציה הסורית מבקשים איפוא לנצל את האפקט התעמולתי עד תומו באמצעות ״מוטיב הילד״. זה מה שהעולם מוכן לקנות, וכך עשה בזמנו החמאס גם עם מוחמד אדורא - הילד הפלשתיני שכביכול נהרג על ידי חיילים ישראלים באחד המחסומים בעזה.

בקצרצרה

הסיפורים הקטנים של השבוע

עז כמופז - תפקידו של הכתב הפוליטי הוא לדווח ולא להביע דעה אישית. כך משתדלים לעשות רוב הכתבים. חלקם מתקשים בכך, ונכשלים בזה שוב ושוב. השבוע אי אפשר לבוא אליהם בטענות. היה זה במסיבת העיתונאים שכינס מופז, בה הודיע על פתיחת קמפיין הפרימריז שלו מול לבני. הכתבים לא ניסו אפילו להסתיר את צחוקם המתגלגל, כאשר מופז חשף שלט ועליו סיסמת הבחירות שלו: ׳׳מופז ראש הממשלה׳׳. הכתבים החלו לצחוק ונשמעו אומרים זה לזה: ״קודם שינצח את לבני ואחר כך נראה מה לעשות עם הבדיחות שלו״. הצחוק גבר והתחזק, כאשר הבטיח שיעניק ללבני תפקיד של שר בכיר בממשלה העתידית. את כתר המועמד עם הבדיחות הכי טובות, הוא כבר לקח (בהליכה).

השקפים וההשקפה - לנתניהו נמאס מהישיבות הארוכות, בהן מציגים פקידי הממשלה השונים, מצגות מייגעות בפני השרים. מדובר בתופעה המתרחשת כמעט בכל ישיבה, כאשר נציגי המשרדים מגיעים עם שקפים רבים, עמוסים בפרטים ובנתונים. השבוע כאשר הגיעו נציגי האוצר עם שקפים העוסקים בדו״ח טרכטנברג, לא יכול נתניהו להבליג, ולאחר שנוכח לראות שהמצגת שוב עמוסה בפרטים לא חיוניים, עצר את הדיון ואמר: ״מהיום והלאה לא אתיר להציג כאן מצגות, עם יותר מחמישה שקפים. על כל שקף להציג ארבע־חמש מילים וזהו״. נתניהו מומחה במצגות קצרות ובסיסמאות קליטות, ואינו מבין מדוע מתעקשים אותם נציגים להעמיס פרטים, שהעין לא יכולה לקלוט. נציגי האוצר התנצלו ואמרו, כי להבא יציגו שקפים יותר קצרים. והיו שנזכרו כי לעמיר פרץ כשר ביטחון במלחמת לבנון, היתה בעיה עם משקפת (הפוכה) , ולנתניהו יש עתה בעיה עם השקפים. כל אחד והשקפתו הוא...

קשר אישי - באותה ישיבה בה ביקש נתניהו להפסיק עם שקפים ארוכים, אמר לנוכחים, כי מצידו אפשר להביא לפרוטוקול ספרי טלפונים, או אפילו אינציקלופדיה עברית. לאחר מכן הוסיף: ״יש לי הרי קשר אישי אליה״. ולמי שתהה, הוסבר לאחר הישיבה, כי אביו של נתניהו, בן ציון, היה אחד מכותבי אותה אינציקלופדיה, ומכאן הקשר האישי.