כותרות TheMarker >
    ';

    דברים שרואים מכאן

    את מי בדיוק אמור לשרת הסניגור במשפט הפלילי?

    6 תגובות   יום שישי , 3/2/12, 20:08

     

    האזנתי אתמול לתכניתו של מר גבי גזית ברדיו 103, ובמהלכה גם לשיחה שקיים עם עו"ד ציון אמיר, שהינו סניגור מן השורה הראשונה בארצנו. כיוון שהייתי בנסיעה ולאחר טיפול שיניים מעצבן, איני בטוח שהציטוטים מדברי מר גבי גזית ועו"ד אמיר מדוייקים לחלוטין, אך הם משקפים נאמנה את תוכן השיחה.

     

    מר גזית שאל את עו"ד אמיר, באם אין לו קושי נפשי לייצג מישהו שעבר עבירה מתועבת.  תשובתו של עו"ד אמיר, אשר כפי הנראה הופתע מן השאלה היתה מביכה מעט לטעמי. הוא השיב שהנושא מורכב, והציע להקדיש לו ראיון מיוחד, ומר גזית נענה לו, ולא לחץ עליו להשיב.

     

    עם כל הכבוד, איני רואה כל קושי להשיב לשאלתו דלעיל של מר גזית. עורך דין אינו אמור להזדהות עם לקוחו, ודברים אלה יפים הן למשפט האזרחי והן למשפט הפלילי.

     

    עורך דין אמנם עובד עבור הלקוח, ואף מקבל ממנו שכר, אך אין לו חובה ואף אסור לו להזדהות עם הלקוח. נכון שבד"כ הלקוחות סבורים שעוה"ד אמור להזדהות אתם, אך עורכי הדין אמורים לדעת וגם לזכור שזה לא כך.

     

    עורכי הדין, מצד התביעה ומצד ההגנה כאחד, הם מה שמכונה במשפט האנגלי

    "Officer of the court", היינו: "קצין בית המשפט".

                                                                                                          תפקידם של אלה הוא לסייע בידי בית המשפט לעשות משפט צדק. גישת המחוקק היא ששרות טוב של תובע ושל סניגור ללקוחותיהם, הוא גם שרות טוב למערכת המשפט של המדינה, וזה העיקר בעצם.

     

    החוק במדינה דמוקרטית מטיל על הסניגור חובת נאמנות וסודיות כלפי לקוחו, שכן רק בדרך זו יוכל הסניגור למלא את חובתו כלפי בית המשפט. הסניגור אמור להשתמש בידע המשפטי שלו כדי לתת ללקוחו יעוץ משפטי, וכן לטעון טענות משפטיות או לחקור עדים, או לנסח כתבי טענות וסיכומים וכיו"ב, אך תפקידו אינו כולל יח"צנות, כגון התראיינות בתקשורת על מנת "להסביר"  לצופים שהלקוח שלו הוא צדיק וחף מפשע.

     

    להלן שתי דוגמאות להמחשת הדברים: נניח שהחוק קובע, כי ניתן להרשיע נאשם בעבירה מסויימת, רק אם יש לפחות שני עדים שראו במו עיניהם את הנאשם מבצע את העבירה, אך התביעה זימנה רק עד אחד. הנאשם שאינו יודע חוק, לא יעלה את הטענה שהעבירה לא הוכחה כדין, ואולי יורשע על לא עוול בכפו.  דוגמה נוספת: החוק קובע לרוב העבירות תקופת התיישנות. סביר שנאשם חסר השכלה משפטית לא יטען שהעבירה המיוחסת לו התיישנה. למקרים כאלה בדיוק יש סניגורים. גם הטוב שבשופטים אינו זוכר בעל פה את כל ספר החוקים, ותפקידם של הסניגור ושל התובע הוא לסייע בידי השופט לעשות צדק.

     

    לעורך דין הרואה בצורה שכזו את תפקידו, אין כל בעייה נפשית לייצג גם את המתועב שבעבריינים (כמו אייכמן ודמיאניוק למשל), כיוון שאינו משתף פעולה עם לקוחו, אלא ממלא תפקיד חשוב ביותר במערכת המשפט.

     

    אולי אני קצת תמים בגישתי למקצוע עריכת הדין, וזו כנראה הסיבה שלא הצלחתי להתקדם במקצוע מעבר לכהונת שופט, אך אין ספק שזו צריכה להיות הראייה הנכונה של מקצוע עריכת הדין.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/6/12 13:49:
      כבוד השופט, המדוברבמתמחה זוטרה במשפט הפלילי שכותבת לך את הדברים דלמטה. תודה לך שהזכרת לי שאפשר גם אחרת, תודה לך שהבהרת לי שבהחלטתי לבחור בתחום הפלילי לא בהרכח מכרתי את נשמתי לשטן (או לםחות לא חלק גדול ממנה). ומחילה ממך - אבל בפרקטיקה הדברים לא עובדים כך כפי שאתה בוודאי יודע. ובזמן שאין הכרח בכל הדברים שציינת לעיל על ידי סניגורים, נקודת הממשק מתקיימת במקומות שנוגעים באגו שלהם, רדיפת התהילה שלהם וסינוור הכוכבים שהתקשורת מאפשרת להם להרגיש.. אנקדוטה נוספת ומאוד חשובה היא תפקיד השופטים בכל המערך הזה, תפקדים של שופטים הוגדר כזה שצריך להיות נייטרלי, חסר הסגות, הרואה את הדברים רק ממראית פני הצדק כפי שנקבע על פי חוק ומוסרה של מדינת ישראל (המפוקפק יש לומר בזכות אלו היושבים בכנסת) ולמעשה לא כך הדברים. כך למשל, אני בטוחה שכבוד הש' חשין יחמיר הרבה יותר עם עברייני תנועה ובייניש תחמיר הרבה יותר עם מי שמואשם תקיפה הגורמת חבלה של משש (שבמקרה שלה קיבל שלוש שנים!!! כשבכל מקרה אחר זה נגמר במקרה הטוב במאסר על תנאי). כך שגם שוטפינו הנכבדים לא תמיד עומדים בהגדרות המדוקדקות של תפקידם. ואם באגו עסקינן אז אוסיף ואציין את הפסיקות הארוכות והמייגעות של חלקם שאם לא בשם אהבתם את עצמם ואת כתיבתם לא ברור מה פשר "החפירה" ובכלל זה, גם עובדת היותם מעצבים את החוק מחדש באופן תלוי מקרה על פי רצונם הוא עניין שאפשר להרחיב בו רבות. כך שניתן לטעון ובצדק, "אם בארזים נפלה שלכת, מה יגידו אזובי הקיר"..
        18/6/12 07:48:
      בכל הכבוד, יש משהו קצת פשטני בתפיסה הזו, שלא לומר רומנטי. הייתי אפילו מעז ואומר שדרך הצגת הדברים היא שגויה מעט. תמצית דבריך היא: הסניגור הוא קצין בית המשפט. ודרכו לשרת את המשפט ואת בית המשפט היא בהגנה על לקוחו. זה לא סדר הדברים. למעשה הסדר הפוך לגמרי וההבדל המעשי הוא משמעותי. תפקידו של הסניגור הוא לשרת את לקוחו. הדרך לעשות זאת הוא כקצין בית המשפט. נאמנותו של הסניגור לבית המשפט היא רק דרך או אפילו מגבלה על חובתו העיקרית לשרת את לקוחו. נאמנותו עבור לקוחו צריכה להיות חיובית אקטיבית דהיינו הוא צריך לפעול למענו. חבותו כלפי בית המשפט היא שלילית פאסיבית הוא צריך שלא לעשות פעולות שימנעו מבית המשפט לעשות משפט. סנגור שיודע שלקוחו עשוי להפליל את עצמו, הרי שבהתלבטות אם להעלותו אל הדוכן מחויב להכריע לטובת לקוחו ולא לטובת מערכת המשפט. רק אם החליט להעלותו הוא מחויב למערכת להשתדל שלא יעיד שקר. הוא לא מחויב לשאול אותו שאלות שהתשובה עליהם תעזור לבית המשפט אם הן לא לטובת הלקוח.
        7/2/12 20:48:
      בחיים התקדמת יותר :)

      אולי מוטב שיאמר אמת, מה שעקיבא אמר: "פשוט נבלה בשוק, ואל תיזקק לבריות."צוחק

      צר לי שכוכבי אזלו. יתוקן.

      תודה רבה, חן חן.

      ''

        4/2/12 02:36:
      לאן עוד רצית להתקדם...:-)) תמים? נו באמת.. לאחר כל מה שכבר ראית? אולי בגלל שזה היה בבירת הנגב היתה שמועה שעוד נשארו שם כמה תמימים.. אבל זה היה מזמן.
        3/2/12 21:57:
      מענין שהתשובה הפשוטה וההגיונית הזאת לא הייתה מוכנה אצל עוד ציון אמיר. תודה על הבהרת הדברים.

      ארכיון

      פרופיל

      עודד אל-יגון
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין