מחפשת את עצמי ברגעים בהם חוויתי אושר נקי, מלאות ושמחה.

הם אלו שהבריק לי בהם רעיון ששאב את כולי להפיכתו לממשי,

זה להביט אחרי שעות או ימים במוצר ולהרגיש את הבפנים מחייך בסיפוק.

זה ללמד את הגוף דקויות של תנועה ושליטה בכל תזוזת שריר והאושר

הגדול שמציף כשהתנועה המדויקת הפכה חלק ממני, הפכה להיות התנועה הספונטאנית שלי.

זה הרגע בו בני בכורי יצא מהרחם, עדיין מרוח כולו מי שפיר ודם אימהות

וקיבלתי אותו לתוכי בפעם הראשונה כישות נפרדת ממני, במגע של גוף אל גוף ולא מתוך

והוצפתי ברגש עצום מכל מה שיכולתי אי פעם להאמין שנמצא בתוכי,

המלאות של תחושת אהבה ללא תנאי, ההבנה מהנשמה, שאני בהתמסרות מוחלטת

ליצור הקטן, שזו... אהבה טהורה.

אלו הפעמים כשהיינו ביחד, גופות מחוברים,עירבוב של איברים מיתמזגים

והייתי לגמרי גוף ונשמה, גם האישה שלך.

אותה תחושה של חופש להיות לגמרי אישה.