כותרות TheMarker >>
    מעבר ל-
    page id : 9
    TheMarker Cafeארזעמירן"שחור הוא השחור החדש" - הרהורים אופנתייםגם וגם

    ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café

    כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.

    ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.

    אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי

    "שחור הוא השחור החדש" - הרהורים אופנתיים

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    גם וגם

    גם וגם

    ‎109

    עיצוב וסטייל  אופנה וירטואליה מולטיפנקשן

    153 תגובות   יום שבת, 4/2/12, 18:16


    בעידן המולטי-טסקינג זה ממש מביש להיות-רק-דבר-אחד. אם אתה חד-כשרוני, אתה יכול באותה מידה לזחול מתחת לסלע ולחכות למותך. אתה במילא לא רלוונטי לעולם.

    כל אחד, וכל דבר, צריך להיות גם-וגם. שמפו ומרכך, מנקה ומחטא, שחקן וזמר ורקדן סטפס. (או מעצב אופנה שגם כותב טור :)

    ה-גם-וגם הפך כל כך טריוויאלי שכבר צמצמו אותו למילה אחת – "דוגמגישה".

    מתי שהוא היינו אמורים להפנים שהעובדה שאנחנו לא מסוגלים לעשות דבר אחד טוב, אין פרושה שנצטיין אם נעשה שניים. אז נכון, זה עבד אצל לאונרדו דה-וינצ'י, אבל בינינו, כמה כאלה אתם מכירים בסביבתכם הקרובה ?

    כי אנחנו רוצים ה-כ-ל ועכשיו.

    להתחיל בלי לסיים, לא לוותר על שום דבר לאף אחד. נהיינו חמדנים.

    האופנה לקחה את המולטי ל-מקסי. נגיד, הנעל הזאת שמתחילה כמו מגף ונגמרת כמו סנדל. זה מכוער כמו שזה נשמע ונוח, עוד פחות. או ה-סרבל. זה שהופך אפילו את גל-גדות למקרר קטן ורבוע. חולצה ומכנסיים הסתדרו כל כך יפה בבדידותם במשך שנים, למה לחבר ??!! (שלא לדבר על האקרובטיקה הנדרשת מעל האסלה בשירותים)

    מאחר שאנחנו, הקרויים "אנושות" מתדרדרים בבטחה לעבר טיפשות מוחלטת, החלטנו שלפחות הבגדים שלנו יהיו חכמים.

    אז המצאנו חולצות שגם מאווררות וגם מנדפות וגם נלחמות בבקטריות ומכבסות את עצמן לבד. ויש לנו תחתונים שגם ממצקים וגם משטיחים וגם מרימים את מה שנפל ודוחפים את מה שנהדף ובין לבין מכינים קפה.

    דוגמאות ? בבקשה -

     בצרפת אפשר  להתחתן בשמלת כלולות עשויה מסיבי אורן. כשאתם יוצאים לירח דבש אתם קוברים את השמלה בחצר האחורית. כשאתם חוזרים, יש לכם דשן. (ואין פה שום כוונה נסתרת להשוות את הנישואין שלכם לזבל, כמובן)

    באוסטרליה פיתחו  חולצה שמייצרת אנרגיה חשמלית שעושה שימוש בתנועת הגוף של הלובש. ככה אתם יכולים להיות יפים בלילה וגם לשמש כמחזיר-אור. חסכוני זה הכי-צדק-חברתי.


    אבל השיא, אני חושב, שייך לחברת  cutecircuit היפנית שהמציאה חולצה בה מפוזרים חיישנים ומאפשרת ללובש אותה לקבל חיבוקים וירטואליים. את החיבוקים שולחים (פסיכים אחרים) באס-אמ-אס, והחולצה משחזרת את החיבוק האופייני לכל שולח – חוזקו, מידת החום שלו ואזורי המגע המועדפים.

    מעבר להיותה של החולצה מופת של "גם-וגם" , שלא לדבר על אינטליגנציה רגשית שניתנת לכיבוס ב-30 מעלות (!!), היא גם  באמת דוגמא, קיצונית להבהיל, לכיוון אליו אנחנו צועדים כחברת "פייס-בוק-סטייל".

    כל כך התרגלנו שניתן לצרוך כל דבר, וכל כך התרגלנו לנהל את חיי החברה שלנו על מסך המחשב, שאנחנו שמים תג מחיר על חיבה וירטואלית

    ממש אוטוטו (אם לא כרגע) נתחיל לצרוך את החיבוקים שלנו באס.אמ.אס.

    דרג את התוכן:

      תגובות (153)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/12 22:45:

      כשנוגה נכדתי,  לבשה השבוע את האפודה "גשם שמש", אותה סרגתי לפני 18 שנים לאחותה הבכורה, נזכרתי בפוסט שלך "גם וגם"...

      ''

      ''

        13/2/12 14:51:
      נהנית כל מילה והברקה. כבר משעממת את עצמי במשוב במשבח החוזר על עצמו. מה לעשות? יש לך את זה. מעריכה לאללה, אז לא מתאמצת להמציא תגובה מתחכמת, כדי שיעריכו גם אותי.
        8/2/12 12:25:

      איפה הקיץ כשצריך אותו. איפה? בלי אביך אמך. ובלי חיבוקימים של סתם ? . . .

      כתבת מצוין!

        7/2/12 22:07:

      צטט: נובה 2012-02-07 11:44:41

      עזוב אותך מגם וגם וגם.

       החולצה המנדפת זיעה מסריחה ברמות בלתי נסבלות ועכשיו שיעבדו על איך שלא תסריח...
      עזוב אותך מסייבר...וייבר... וחיבוקים וירטואליים...איכס.
      אין כמו חום גוף 36.8 מעלות צלסיוס  מינימום,  ושיהיה הכי צמוד שאפשר : ))

      עזבתי :) (האמת שמלכתחילה לא אחזתי)

      ו-חולצות מנדפות זיעה הן באמת יעילות לספורטאים מקצועיים . לכל השאר - לגמרי מיותר. סתם תרוץ לשפוך ימ-בה כסף על משהו טרנדי שישכב בארון וינדף את עצמו למוות.

       

        7/2/12 13:33:
      מעולה.
        7/2/12 11:44:

      עזוב אותך מגם וגם וגם.

       החולצה המנדפת זיעה מסריחה ברמות בלתי נסבלות ועכשיו שיעבדו על איך שלא תסריח...
      עזוב אותך מסייבר...וייבר... וחיבוקים וירטואליים...איכס.
      אין כמו חום גוף 36.8 מעלות צלסיוס  מינימום,  ושיהיה הכי צמוד שאפשר : ))

        7/2/12 11:00:

      צטט: forte nina 2012-02-07 08:23:48

      צטט: ארזעמירן 2012-02-07 01:31:18

      צטט: רונן מאיר 2012-02-06 19:05:25

      קודם כל - נורא מעניין.

      יש פה אלמנטים שזכורים לי איכשהו מסיפורי המד"ב של ילדותי, מה שמוכיח שהזמן רץ.
      אבל בעצם זה רק כאילו העולם מחובר. בתכלס זה אותו אוסף של בודדים שמחפש איזו מדורה להתחמם ולשתות משהו. 
      אולי גם לשיר (או לשים שיר מיו-טיוב).
      עכשיו יש לנו שלט רחוק בשביל זה - לפטופ, טלפון, טאבלט. חולצה.
      אני מזכיר לך שפייסבוק התחיל מאייקונים של כוסות בירה והשלכת כבשים זה על זה.
      עוד מעט תהיה חולצה שתדר על הגב את המחשבות שלנו בוידאו. התקדמנו?

      הבדידות לא התכווצה. אולי להפך. אלו הן אפשרויות התקשורת האינסופיות שעושות "כאילו". ,ביפן תמיד נעשה שימוש בטכנולוגיה כתחליף רגשי (מישהי פה הזכירה לי את הטמגוצ'י ז"ל) עכשיו זה מתפשט הלאה לכל העולם. 

      גם בפייסבוק, במקום להשליך כבשים זה בזה, אנחנו משליכים סטטוסים שנונים. עטיפה אחרת, אותה מהות.

      ואם כבר מזכירים את כל תחליפי האדם שהיפנים מייצרים, אז מיילא שהם ייצרו רובוטים שמנקים את הבית אין שום בעייה בעניין, אלא שזה היה מתאים מאוד לשטייניץ תחזוקת כמה אלפי רובוטים על תקן עובדי ניקיון והוא יכול היה להיפטר מתופעת "עובדי קבלן" . אבל ראיתי רובוטים בייתיים שהם אשכרה "תחליף של אימא", מעיר בבוקר, עוזר להתרחץ להתלבש להכין ולהגיש לשולחן את הדברים הבסיסיים שהם לעיתים מרכיב חשוב שיש בקשרים עם אימא, בקיצור, היפנים רואים רחוק.

      זה כנראה בגלל שהם מצמצמים את העיניים, כידוע, זה משפר את הראיה לטווח ארוך :)

      (האמת, הייתי שמח אם רובוט היה מחליף אותי בתפקיד ה"להעיר בבוקר"...כמה עוגמת נפש הייתה נחסכת לכל הצדדים)

        7/2/12 10:57:

      צטט: בובה ושסק 2012-02-07 01:57:02

      בעולם שבו הזבל על כל ענפיו מאיים להטביע אותנו, עדיף שהכל - אוכל, בגדים, טלויזיות וכו' - ייעשה מחומר אורגני ומתכלה. יופי אפשר להציל את הפלנטה ככה.

      נפלא להתחיל ליישם את הקונספט הזה דווקא עם שמלת כלולות, אחד החפצים שממש כתוב להם על המצח: מ-י-ו-ת-ר. 

      שלא תטעי. שמלת הכלולות האורגנית הזו לא עולה פחות משמלת כלולות רגילה. מה שמחזק את טענתי הותיקה שלפעמים משלמים הרבה כסף, כדי להראות ממש בזול. 

      אולי אפשר קודם לקבור בחצר, ואחר כך להתחתן. 

        7/2/12 08:32:

      הנה לך במתנה כמה אגרטלים עם פרחים..על פוסט מעניין

      ''

      ''

        7/2/12 08:23:

      צטט: ארזעמירן 2012-02-07 01:31:18

      צטט: רונן מאיר 2012-02-06 19:05:25

      קודם כל - נורא מעניין.

      יש פה אלמנטים שזכורים לי איכשהו מסיפורי המד"ב של ילדותי, מה שמוכיח שהזמן רץ.
      אבל בעצם זה רק כאילו העולם מחובר. בתכלס זה אותו אוסף של בודדים שמחפש איזו מדורה להתחמם ולשתות משהו. 
      אולי גם לשיר (או לשים שיר מיו-טיוב).
      עכשיו יש לנו שלט רחוק בשביל זה - לפטופ, טלפון, טאבלט. חולצה.
      אני מזכיר לך שפייסבוק התחיל מאייקונים של כוסות בירה והשלכת כבשים זה על זה.
      עוד מעט תהיה חולצה שתדר על הגב את המחשבות שלנו בוידאו. התקדמנו?

      הבדידות לא התכווצה. אולי להפך. אלו הן אפשרויות התקשורת האינסופיות שעושות "כאילו". ,ביפן תמיד נעשה שימוש בטכנולוגיה כתחליף רגשי (מישהי פה הזכירה לי את הטמגוצ'י ז"ל) עכשיו זה מתפשט הלאה לכל העולם. 

      גם בפייסבוק, במקום להשליך כבשים זה בזה, אנחנו משליכים סטטוסים שנונים. עטיפה אחרת, אותה מהות.

      ואם כבר מזכירים את כל תחליפי האדם שהיפנים מייצרים, אז מיילא שהם ייצרו רובוטים שמנקים את הבית אין שום בעייה בעניין, אלא שזה היה מתאים מאוד לשטייניץ תחזוקת כמה אלפי רובוטים על תקן עובדי ניקיון והוא יכול היה להיפטר מתופעת "עובדי קבלן" . אבל ראיתי רובוטים בייתיים שהם אשכרה "תחליף של אימא", מעיר בבוקר, עוזר להתרחץ להתלבש להכין ולהגיש לשולחן את הדברים הבסיסיים שהם לעיתים מרכיב חשוב שיש בקשרים עם אימא, בקיצור, היפנים רואים רחוק.

        7/2/12 01:57:

      בעולם שבו הזבל על כל ענפיו מאיים להטביע אותנו, עדיף שהכל - אוכל, בגדים, טלויזיות וכו' - ייעשה מחומר אורגני ומתכלה. יופי אפשר להציל את הפלנטה ככה.

      נפלא להתחיל ליישם את הקונספט הזה דווקא עם שמלת כלולות, אחד החפצים שממש כתוב להם על המצח: מ-י-ו-ת-ר. 

        7/2/12 01:37:

      צטט: bfou 2012-02-07 00:18:16

      דווקא אני חושב שחולצה מחבקת זה אחלה. חכה, אני רץ לסמס לך :)

      הו, הנה אתה. חשבתי שיצאת לפנסיה מוקדמת.

      כנראה משהו השתבש לך בסימוס כי כל מה שקיבלתי היה צביטה באוזן.

        7/2/12 01:36:

      צטט: ליריתוש 2012-02-07 00:10:18

      אכן, נפלאות העולם בפיכסבוק....ואגב, ל - SMS יש מילה חמודה בעברית: מסרון. נסה ותיהנה :) ואם ימצא חן בעיניך - שלח לי חיבוק וירטואלי כשאתה לבוש באיזו חולצה שתרצה מתוך המבחר....:)

      כן, מכיר את מסרון. לא אוהב. 

      וחולצות יש לי במילא רק שחורות כך שאני חושש שגם החיבוק שלהן יהיה אפל.

        7/2/12 01:34:

      צטט: דיוטימה 2012-02-06 20:19:59

      סקירה מבריקה! כל שבחיי הקודמים מלווים גם את הפוסט הזה.

      כשיצא "הדור השלישי" - נראה כמו לפני יובלות - ולא אצתי להחליף, אמרתי לתמהים שאני מחכה לדור שגם מדיח כלים ועושה ספונג'ה... ♣

      ולי יש סמארט-פון שרוב הזמן הוא הרבה יותר טיפש מסתם ווקי-טוקי. אבל אני משכנע את עצמי שחיי אינם חיים בלעדיו, וכבר לוטש עיני ל-סמארטר-פון.

      מהר-מהר אנחנו מתמכרים לכל-מה-שחדש, גם כשאנחנו יודעים שהחדש של היום הוא הישן של מחר (והעתיק של מחרתיים)

        7/2/12 01:31:

      צטט: רונן מאיר 2012-02-06 19:05:25

      קודם כל - נורא מעניין.

      יש פה אלמנטים שזכורים לי איכשהו מסיפורי המד"ב של ילדותי, מה שמוכיח שהזמן רץ.
      אבל בעצם זה רק כאילו העולם מחובר. בתכלס זה אותו אוסף של בודדים שמחפש איזו מדורה להתחמם ולשתות משהו. 
      אולי גם לשיר (או לשים שיר מיו-טיוב).
      עכשיו יש לנו שלט רחוק בשביל זה - לפטופ, טלפון, טאבלט. חולצה.
      אני מזכיר לך שפייסבוק התחיל מאייקונים של כוסות בירה והשלכת כבשים זה על זה.
      עוד מעט תהיה חולצה שתדר על הגב את המחשבות שלנו בוידאו. התקדמנו?

      הבדידות לא התכווצה. אולי להפך. אלו הן אפשרויות התקשורת האינסופיות שעושות "כאילו". ,ביפן תמיד נעשה שימוש בטכנולוגיה כתחליף רגשי (מישהי פה הזכירה לי את הטמגוצ'י ז"ל) עכשיו זה מתפשט הלאה לכל העולם. 

      גם בפייסבוק, במקום להשליך כבשים זה בזה, אנחנו משליכים סטטוסים שנונים. עטיפה אחרת, אותה מהות.

        7/2/12 00:18:
      דווקא אני חושב שחולצה מחבקת זה אחלה. חכה, אני רץ לסמס לך :)
        7/2/12 00:10:
      אכן, נפלאות העולם בפיכסבוק....ואגב, ל - SMS יש מילה חמודה בעברית: מסרון. נסה ותיהנה :) ואם ימצא חן בעיניך - שלח לי חיבוק וירטואלי כשאתה לבוש באיזו חולצה שתרצה מתוך המבחר....:)
        6/2/12 21:46:
      הצחקת אותי :) ! כתוב טוב מאד!
        6/2/12 20:19:

      סקירה מבריקה! כל שבחיי הקודמים מלווים גם את הפוסט הזה.

      כשיצא "הדור השלישי" - נראה כמו לפני יובלות - ולא אצתי להחליף, אמרתי לתמהים שאני מחכה לדור שגם מדיח כלים ועושה ספונג'ה... ♣

        6/2/12 19:05:

      קודם כל - נורא מעניין.

      יש פה אלמנטים שזכורים לי איכשהו מסיפורי המד"ב של ילדותי, מה שמוכיח שהזמן רץ.
      אבל בעצם זה רק כאילו העולם מחובר. בתכלס זה אותו אוסף של בודדים שמחפש איזו מדורה להתחמם ולשתות משהו. 
      אולי גם לשיר (או לשים שיר מיו-טיוב).
      עכשיו יש לנו שלט רחוק בשביל זה - לפטופ, טלפון, טאבלט. חולצה.
      אני מזכיר לך שפייסבוק התחיל מאייקונים של כוסות בירה והשלכת כבשים זה על זה.
      עוד מעט תהיה חולצה שתדר על הגב את המחשבות שלנו בוידאו. התקדמנו?

        6/2/12 13:38:

      צטט: אורי זמיר 2012-02-06 13:24:44

      קודם כל מרתק...כשאני חושב על החולצה שתיארת אני נע בדמיוני בין ספריו של איזיק אסימוב לדמותו של ישנוני בסרטו האגדי של וודי אלן... :-)

      הנה כזה - 

      (כמה היית משלם על האאוט-פיט הזה ב'זארה' ?)

       

      ''

        6/2/12 13:24:
      קודם כל מרתק...כשאני חושב על החולצה שתיארת אני נע בדמיוני בין ספריו של איזיק אסימוב לדמותו של ישנוני בסרטו האגדי של וודי אלן... :-)
        6/2/12 13:20:

      צטט: beckyshtein 2012-02-06 11:28:12

      עצוב כל כך... ולחשוב שבקצב הזה הילדים שלנו לא יזכו לחיות בעולם שבו יחסים אנושיים מתקיימים פנים מול פנים... רק תבטיח לנו שתמשיך לעצב בגדים אנושיים - שמקדשים רק את האופנה ואת יופי הגוף ולא שום דבר אחר...

      אני באמת מאמין שתחום האופנה העתידי יתרכז בטכנולוגיה שימושית על חשבון האסתטיקה. חזאי אופנה מדברים על השראות כאלה ואחרות, על יצירת נפחים אלטרנטיביים או על חזרה לטבע ומנגד אופנה חללית. אבל כולם מדברים על "בגדים חכמים" כאלה שיהפכו אותנו לצרכני תקשורת דרך הבגדים שעל גופנו. זה נשמע מלהיב, אבל בעת ובעונה אחת, גם עצוב ומנוכר.

        6/2/12 13:17:

      צטט: טסה נמוך 2012-02-06 08:53:38

      ואני רוצה לדעת היכן ניתן להשיג את החולצה שמכבסת את עצמה. (נשמע עדיף אלף מונים על חולצה המחבקת את עצמה)

      החולצות שנמכרות היום ברשתות, מייתרות את ההמצאה הזו. במילא אפשר לזרוק אותן לפח אחרי הלבישה (אבוי, האיכות)

        6/2/12 13:16:

      צטט: Mira Travel 2012-02-06 08:01:13

      כל כך נכון ואמיצי שציטטי

      חופשי :))

        6/2/12 11:28:
      עצוב כל כך... ולחשוב שבקצב הזה הילדים שלנו לא יזכו לחיות בעולם שבו יחסים אנושיים מתקיימים פנים מול פנים... רק תבטיח לנו שתמשיך לעצב בגדים אנושיים - שמקדשים רק את האופנה ואת יופי הגוף ולא שום דבר אחר...
        6/2/12 08:53:
      ואני רוצה לדעת היכן ניתן להשיג את החולצה שמכבסת את עצמה. (נשמע עדיף אלף מונים על חולצה המחבקת את עצמה)
        6/2/12 08:01:
      כל כך נכון ואמיצי שציטטי
        5/2/12 22:35:

      צטט: face 2012-02-05 22:22:54

      ארז.

      זה אולי יישמע מה זה לא קשור. אבל קראתי ואז קראתי עוד הפעם. כמובן, גם את התגובות ושמתי לב למשו. גם כשאני כותבת וגם כשאני מגיבה. הרבה יותר קל לי לשלוח נישוק ו//או נשיקה. תלוי בקירבה ובתחושה. חיבוק. אפילו וירטואלי. זה כבר מדי אינטימי. לפחות בשבילי. עשית לי לחשוב. לא יודעת כמה זה טוב [ בשבילי ] ..

      אני מניח שזו תחושה מאוד אינדיבידואלית. יש כאלה שרואים בחיבוק אקט אינטימי, יש כאלה שבנשיקה, ויש כאלה שחיבוק ונשיקה הם מבחינתם נענוע ראש לשלום מול מכר ותיק. את התחושות וההעדפות האלה מתרגמים גם לוירטואליה וכך נוצרת גם שם היררכיה רגשית של מחוות (למרות שבסופו של דבר, כולן וירטואליות באותה מידה)

        5/2/12 22:33:

      צטט: רות.מ 2012-02-05 22:00:15

      דווקא על היפנים אינני מתפלא ובוודאי שלא אכרוך את ההמצאה בעידן הפייסבוק, למה ? כי הם היפנים המציאו ממציאי הטמגוצ'י בעידן שקדם לכל הרשתות החברתיות כבר היתה להם חיית מחמד וירטואלית- אומה שמתקיימת עם חסכים רגשיים עצומים- מחבקת את עצמה וירטואלית

      נכון. איך שכחתי את הטמגוצ'י (היו לי בעצמי כמה וכמה כאלה שסיימו את חייהם הוירטואליים בטרם עת). היפנים הם כנראה אלופי הבדידות וחושבים שניתן לפתור אותה באמצעות טכנולוגיה מתקדמת. 

        5/2/12 22:31:

      צטט: עצבן 2012-02-05 18:51:16

      חולצה שמדמה חיבוק, מה השלב הבא, צעיף שמדמה נישוק, מכנסיים שמדמים ___.

      אכן, האופציות אינסופיות...:)

        5/2/12 22:22:

      ארז.

      זה אולי יישמע מה זה לא קשור. אבל קראתי ואז קראתי עוד הפעם. כמובן, גם את התגובות ושמתי לב למשו. גם כשאני כותבת וגם כשאני מגיבה. הרבה יותר קל לי לשלוח נישוק ו//או נשיקה. תלוי בקירבה ובתחושה. חיבוק. אפילו וירטואלי. זה כבר מדי אינטימי. לפחות בשבילי. עשית לי לחשוב. לא יודעת כמה זה טוב [ בשבילי ] ..

        5/2/12 22:00:
      דווקא על היפנים אינני מתפלא ובוודאי שלא אכרוך את ההמצאה בעידן הפייסבוק, למה ? כי הם היפנים המציאו ממציאי הטמגוצ'י בעידן שקדם לכל הרשתות החברתיות כבר היתה להם חיית מחמד וירטואלית- אומה שמתקיימת עם חסכים רגשיים עצומים- מחבקת את עצמה וירטואלית
        5/2/12 21:49:
      הפעם נגמרו לי המילים ולכן אסתפק במסר וירטואלי מככב....
      * אוי.
        5/2/12 20:20:
      אביבית לובשת בקיני לעצבן את ליאנה...
        5/2/12 18:51:
      חולצה שמדמה חיבוק, מה השלב הבא, צעיף שמדמה נישוק, מכנסיים שמדמים ___.
        5/2/12 18:43:

      צטט: דליה מ. 2012-02-05 18:30:00

      לפני 3,000 שנה כתב סיני חכם את תורת הטאו שאי העשייה היא גם עשייה.

      מהטאו הנח, הבלתי משתנה, הלא עושה, יוצאים הניגודים המשתנים ללא הפסק. האדם החכם, המואר, יודע להזדהות עם הטאו שלפני הניגודים ומשם הוא פותר בעיות. כאשר אדם רוצה לפתור בעיה עליו לבקש את תחילתה וההתחלה היא בטאו, באי-עשיה, באיזון. האיזון ואי-העשייה הם לא רק תחילת הבעיה אלא גם הפתרון שלה. כל הגזמה לצד אחד מסכנת את החיים ואת הבריאות, פשוטו כמשמעו.

       

      גם המכשירים הפכו להיות גם וגם...

      הטלפון הפך להיות גם מצלמה וגם אינטרנט.

      הפקס הפך להיות גם מכונת צילום וגם סורק. וכו' וכו'

       

      היי היי - מה זה העומק הזה ?? זה בלוג אופנה...:))

      ואגב - הפקס שהוא גם מצלמה וגם סורק, אף פעם לא מצלם כמו שצריך ושורק כשהוא סורק.

        5/2/12 18:42:

      צטט: אילנה ינובסקי 2012-02-05 18:20:04

      אני חושבת ארז יקירי שנגעת בנקודה, ממש ב- G הכל בגלל הגריד. לא מספיק אחד חייבים גם וגם.הרבה לפני חיבוק וירטואלי, אנחנו אנשים שבעים רעבים וזה נורא ממש כמו שכתבת.

      (מקווה שנהנת ביוון)

      כן, זו החמדנות. אנחנו רוצים גם וגם וגם (ואם אפשר אז עוד קצת מזה) כי מה שברשותנו אף פעם לא מספיק. אנחנו יושבים בדייט וחושבים על הדייט הבא. שיהיה ודאי יותר טוב, אבל פחות מזה שאחריו. כי האופציות נדמות בלתי נגמרות ותמיד-תמיד מחכה לנו "הדבר הבא" מעבר לפינה. 

      ואנחנו רוצים גם כי "לכולם יש" , אז למה שיחסר חלקנו ??!! ואם לכולם יש אז אנחנו רוצים יותר, יותר גדול, יותר "שווה", יותר מעורר קנאה. 

        5/2/12 18:38:

      צטט: לולה lola 2012-02-05 17:41:42

      לא חייבים וירטואלי אפשר גם כך...
      ואני בעד כל חיבוק... לעומת האלטרנטיבה

      ''

      כל עוד זה בחינם...:)

      אבל מעבר לקוריוז, גם בוידיאו הזה יש שמץ של סינתטיות. כמעט תרגום אנושי של הלייק הוירטואלי. חיבוקים אקראיים לאנשים שאנחנו לא מכירים, אולי מחממים את הלב, אבל הם, בסופו של דבר חסרים את כל המשמעות העמוקה של חיבוק אמיתי.

        5/2/12 18:35:

      צטט: זאבון השועל 2012-02-05 17:31:34

      אנחנו כבר צורכים את החיבוק באס.אם.אס.


      כי מה זה הכוכבים המפגרים כאן באתר?

      או הלייק (הלא פחות מפגר) בפייסבוק?

      הכוכבים, כמו הלייקים, הם החיבוק לאגו. או לפחות הטפיחה המנחמת על הכתף - אתם לא לבד, אנחנו שומעים אותכם. 

      לא אכחיש - יש לזה פוטנציאל התמכרותי לא קטן.

        5/2/12 18:34:

      צטט: קרן איילי 2012-02-05 17:21:27

      הפוסט מאד מעניין ורלוונטי. אני חושבת שהיום תרבות הגם וגם מתמודדת כל יום עם תרבות הבלבד. למשל, תחשוב על כוכב נולד לעומת the voice. אני מסכימה עם מי שאמר שריבוי כישורים וריבוי דיסצפלינות לעיתים נדרש יותר מהתמקצעות אחת בלבד אך שוב כל מקרה לגופו. זה היופי לדעתי בימנו שהגם והגם שכתבת עליו הוא אף ברמה אחת מעל, כלומר גם - גם וגם וגם - הבלבד. אם ירדת לסוף דעתי.

      מבחינתי, "דה וויס" ו"כוכב נולד" הם שמות שונים לאותו דבר. כי גם ב"דה וויס" בה לכאורה מתרכזים בקול בלבד, נדמה שזה אף פעם לא מספיק. צריך גם איזה סיפור חיים מרגש, רצוי שובר לב, וגם קצת התמודדות עם מגבלות, ומשפחה צבעונית ברקע. "דה וויס" ו"כוכב נולד" מושתתות שתיהן על תרבות ה"תרגשו אותנו". רגש סינתטי, שמפעיל את בלוטות הלב כתגובה פאבלובית. כאילו "סתם" לשיר היטב, או להבין טקסט שירי, או להיות בעליו של קול ייחודי - כבר לא מספיק. צריך לרגש. ואם לא יבוא-בטוב, יבוא בכוח (ותשארו איתנו אחרי הפרסומות - יהיה מרגשששששש)

        5/2/12 18:30:

      לפני 3,000 שנה כתב סיני חכם את תורת הטאו שאי העשייה היא גם עשייה.

      מהטאו הנח, הבלתי משתנה, הלא עושה, יוצאים הניגודים המשתנים ללא הפסק. האדם החכם, המואר, יודע להזדהות עם הטאו שלפני הניגודים ומשם הוא פותר בעיות. כאשר אדם רוצה לפתור בעיה עליו לבקש את תחילתה וההתחלה היא בטאו, באי-עשיה, באיזון. האיזון ואי-העשייה הם לא רק תחילת הבעיה אלא גם הפתרון שלה. כל הגזמה לצד אחד מסכנת את החיים ואת הבריאות, פשוטו כמשמעו.

       

      גם המכשירים הפכו להיות גם וגם...

      הטלפון הפך להיות גם מצלמה וגם אינטרנט.

      הפקס הפך להיות גם מכונת צילום וגם סורק. וכו' וכו'

       

        5/2/12 18:29:

      צטט: האזרח הפשוט 2012-02-05 15:22:48

      הויכוח הנצחי בין שטחיות בתחומים רבים להתמקצעות בתחום אחד (וישנם יוצאים מן הכלל). לגבי הדוגמנית מגישה מדובר בדבר אחד ולא בשילוב של שני דברים, בחורה יפה. מתי ראינו בחורה "מכוערת" מגישה או מנחה, יסלחו לי כל ה"יפות". הרוב המוחלט של המגישות נבחרו כי הן עוברות מסך טוב אבל ממש טוב. לגבי מוצרים שמשלבים שתי תכונות במוצר אחד, כאן זה מבורך במידה וזה אכן אמיתי ולא גימיק שיווקי זול. החולצה שמחבקת ממש לא עושה לי את זה, לכן קניתי שתי חולצות ושלחתי המון SMS, עכשיו ממש "נעים" לי. על גבול ה....

      ריבוי הפעילויות, מטבעו, מזמין התייחסות שטחית ומרפרפת. יש מעט מאוד אנשים שמשכילים לעשות את החיבורים הנכונים ולהעניק לידע המקביל שלהם משמעות סינרגית. כל השאר (ובעיקר הייצוגים התקשורתיים המוזנים אלינו דרך התקשורת) הופכים את ה"מולטי" לכרטיס ביקור הכרחי לכל דוגמנית שחולמת לשיר או זמרת שחולמת להיות פרזנטורית של חברה להלבשה תחתונה.

      כך גם, נראה לי, בתחום המוצרים. מעט מאוד מאלה אכן יכולים לעשות היטב את הפעולות עליהן הם מצהירים. ברוב המקרים אתה נשאר עם שמפו-קונדישינר שלא חופף ולא מרכך. 

      ובעניין חולצות ואס.אמ.אסים (או חיבוקים) - הכי כדאי להפריד. :)

        5/2/12 18:23:

      צטט: קלועת צמה 2012-02-05 13:12:48

      נו טוב, אותי זה הצחיק. לא יותר מזה. כלומר, אני מקווה שזה כך - אתגר טכנולוגי שעמדו בו בגבורה ותו לא.

      לדעתי זה עובד עמוק יותר. זה מסמן מגמה של העברת מרכז החיים אל הקיום הוירטואלי והגמשת מושגים כמו "חיבה", "חברות", "אחריות אישית" וכו'. 

      ה"מולטי-טסקיות" כשלעצמה אין בה רע. רק כשהיא הופכת לחזות הכל ומיוצגת על ידי אנשים שאינם עושים היטב אפילו דבר אחד בלבד, היא מקבלת משמעות שלילית.

        5/2/12 18:20:

      צטט: מר גניתרוזנבלום 2012-02-05 12:35:26

      מסכימה עם כל מילה בדיוק כתבתי על הניכור,על ההתרחקות מה היא חברות ותקשורת בעולם המודרני והסינטטי בו אנו חיים,מצד שני מנסים באופן מלכותי לחזור אל הטבע.

      כן, יש בלבול מושגים משמעותי וצריך לחזור לבסיס ולהבין "מה זה אומר". כל האג'נדות האקולוגיות וטרנדים ה"חזרה אל הטבע" לא שווים את הנייר (הממוחזר ודאי) עליו הם כתובים. 

        5/2/12 18:20:
      אני חושבת ארז יקירי שנגעת בנקודה, ממש ב- G הכל בגלל הגריד. לא מספיק אחד חייבים גם וגם.הרבה לפני חיבוק וירטואלי, אנחנו אנשים שבעים רעבים וזה נורא ממש כמו שכתבת.
        5/2/12 17:41:

      לא חייבים וירטואלי אפשר גם כך...
      ואני בעד כל חיבוק... לעומת האלטרנטיבה

      ''

        5/2/12 17:31:

      אנחנו כבר צורכים את החיבוק באס.אם.אס.


      כי מה זה הכוכבים המפגרים כאן באתר?

      או הלייק (הלא פחות מפגר) בפייסבוק?

        5/2/12 17:21:
      הפוסט מאד מעניין ורלוונטי. אני חושבת שהיום תרבות הגם וגם מתמודדת כל יום עם תרבות הבלבד. למשל, תחשוב על כוכב נולד לעומת the voice. אני מסכימה עם מי שאמר שריבוי כישורים וריבוי דיסצפלינות לעיתים נדרש יותר מהתמקצעות אחת בלבד אך שוב כל מקרה לגופו. זה היופי לדעתי בימנו שהגם והגם שכתבת עליו הוא אף ברמה אחת מעל, כלומר גם - גם וגם וגם - הבלבד. אם ירדת לסוף דעתי.
        5/2/12 15:22:
      הויכוח הנצחי בין שטחיות בתחומים רבים להתמקצעות בתחום אחד (וישנם יוצאים מן הכלל). לגבי הדוגמנית מגישה מדובר בדבר אחד ולא בשילוב של שני דברים, בחורה יפה. מתי ראינו בחורה "מכוערת" מגישה או מנחה, יסלחו לי כל ה"יפות". הרוב המוחלט של המגישות נבחרו כי הן עוברות מסך טוב אבל ממש טוב. לגבי מוצרים שמשלבים שתי תכונות במוצר אחד, כאן זה מבורך במידה וזה אכן אמיתי ולא גימיק שיווקי זול. החולצה שמחבקת ממש לא עושה לי את זה, לכן קניתי שתי חולצות ושלחתי המון SMS, עכשיו ממש "נעים" לי. על גבול ה....
        5/2/12 14:28:

      צטט: בת אור הוצאה לאור 2012-02-05 12:04:32

      רשימה חשובה כתבת כאן ארז, אך אליה וקוץ בה. להיות רב תחומי "מאיים" מאוד על אנשים בחברות ובמוסדות שונים. כי אנשים מהסוג הזה מקנאים בכשרונם של אחרים. לא תמיד מפרגנים, רואים את עצמם ולא את האחרים. מהדוגמאות שהבאת צחקתי. אני לא בעד שמרנות, אני אוהבת שינויים בבגדים,אך לא גרנדיוזיים כפי שהבאת כאן. אני בעד מגע החיבוק, האמירה מאוד נחשבת אצלי. כל הרשתות באינטרנט מייצרות חברים וירטואליים כמו שיש "מגפה" בתארים ומסכות של נסיכים שיצאו ומעולם האגדות והגיעו עד לכאן. לכולם יש דם כחול והם מתחככים עם האנשים שזהותם חשובה להם והם לא צריכים להסתתר מפניה. הריבוד הזה של גודש חברים, גודש בגדים שלא לעניין מגלה שהכמיהה לדבר האמיתי היא כמיהה אמיתית. כי לשבת מול מסך מחשב או לשלוח s.m.s כשעצוב, מראה שהוירטואליה היא הזיית הדמיון והחברות האמיתית היא רבת ערך ומציאותית. ראה אצלי כמה חברים וירטואליים יש לי וכמה מגיבים לי מתוך חברות נאמנה שגם פגשתי אותם. הם אנשים נפלאים בלי חיישני מגע. איכויות לא נמדדות בכמויות. תודה על הרשימה. שבוע טוב יהודית

      אין לי דבר נגד "רב תחומיות" אני חושב שריבוי דיצפלינות הוא הסוד להתקדמות מכל סוג שהוא. הבעיה מתחילה בגישת ה"כל אחד יכול". ולא, רק מעטים מסוגלים באמת להצטיין בתחומים שונים ולהשכיל ליצור מאלה סינתזה ראויה. רוב האנשים שאנחנו מכירים (בעיקר באמצעי התקשורת השונים) פשוט עושים הרבה דברים - לא טוב. האקסטרה-פעילות נועדה לשדרג את התדמית ותו-לא. כך דוגמנית שגם מגישה ב"ערוץ הבידור, וגם "משחקת" בטלנובלות, "שווה" יותר מ-רק דוגמנית. אבל בעצם, ההתפזרות שלה רק מנכיחה ביתר שאת את כישוריה המוגבלים בכל אחד מן התחומים. 

      הנה כי כן, את לגמרי צודקת - איכות לא נמדדת בכמות. 

        5/2/12 14:18:

      צטט: פשוט רוני 2012-02-05 11:50:30

      בארץ נהדרת קיציס התחיל בפורמט של לחשוב חיובי.

      אתה מדלג על זה.

       

      כל המצאה כזו , צריך להסתכל עליה חיובי, לא שלילי.

       

      לטעמי, כל דוגמנית חייבת ללבוש סרבל כזה, לא מכנסים וחולצה, ולא מיני אחר

      פשוט לעטוף את כולן בסרבל, רצוי לשם בכיס כמה קוביות שוקולד...

       

      והחולצה עם החיישנים, טוב, אני אשמור על הדימיון הפורה שלי לעצמי

      אבל אתה מבין את הכוונה...חולצה מעולה.

       

      ועכשיו הבנתי למה לכל דומגישה כזו קוראים אשת אשכוליות (או שלא הבנתי).

      "חשיבה חיובית" (אתה כבר אמור לדעת) היא מנוגדת לדת שלי. 

      את הסרבלים ממילא לובשות רק דוגמניות, כל אחת אחרת עוברת מיידית  למחלקת הפריג'ידרים.

      (ו"אשת אשכוליות" נדמה לי דווקא שהבנת היטב...)

        5/2/12 14:12:

      צטט: הטרמילר 2012-02-05 11:05:49

      צטט: ארזעמירן 2012-02-04 22:02:45

      צטט: הטרמילר 2012-02-04 20:23:05

      ~m~ זו המלצתי לחיבוקי מסומס. שני S שוכבים לצד M ע"פ "sms".

      לי זה נראה כמו איש שמן שיכור שהולך ברחוב, אבל אני יכול לראות את פוטנציאל החיבוק בצורה הזו.

       

      כי אתה מביט בכיס שלו והבקבוק הירוק יוצא ממנו כדי מחצית. נסה לפשט מבט.

      אפשר לשחק בויזואל ~M~ או יותר מכך,

      להרחיב את מוטת החיבוק ~W~  

      או להישאר בסימבלים עם

      ~V~

       

      אולי אפשר להפריד בין חיבוק גברי לנשי. הנשי יהיה זה עם ה-W באמצע (WOMAN)

      והגברי עם ה-V (שגם מרמז על מבנה גופנו המשולש :))

      (ה-M ישאר עבור אלו שעדיין לא החליטו)

        5/2/12 14:09:

      צטט: אנטנה 2012-02-05 11:03:12

      בעלה של אנטנה הוא מולטי טאסקינג:

      הוא מסוגל לנשום ולחשוב באותו זמן

      אנטנה היא רעיה ברת מזל. אני למשל ויתרתי על "לחשוב" למען הנשימה. (ניסיתי גם להיפך, אבל זה לא ממש עבד)

        5/2/12 13:51:

      צטט: יהודה מור 2012-02-05 10:39:34

      אין חדש תחת השמש , תמיד היו נסיונות לחדש וליעל כל מה שאפשר ולא רק בגדים , היום הטכנולוגיה פותחת אפשרויות נוספות והזויות , ולדעתי אנחנו רק בתחילת הדרך..וזו תהייה מציאות לחוות ריגושים מכל סוג ישירות ממוח למוח .....

      גם לי נראה שזוהי רק הקדמה מהוססת למפץ הטכנולוגי הגדול. בינתיים מכינים אותנו, ככה, בקטנה, להשתמש בטכנולוגיה במקום להרגיש. 

        5/2/12 13:49:

      צטט: אטיוד5 2012-02-05 10:24:25

      הגיע הזמן להמציא בגדים שהם גם-קיץ-גם-חורף. חוסך חצי מקום בארון.

      ובינתיים אתה פוגע בפרנסתי... יפה ככה ???

      אם כבר - נוסיף עוד 4-5 עונות "כמעט סתו" ו"בין אביב לקיץ" כדי שנוכל לעשות עוד בגדים ולקבל עוד כסף.

        5/2/12 13:47:

      צטט: שולה ניסים 2012-02-05 10:22:16

      ולפי התפיסה הזו מוכרים לנו מכשירים עם אינסוף פונקציות ואינסוף כפתורים. לא בא לי, רוצה פשוט.

      בסוף פשוט נלבש איי-פון וזהו. 

        5/2/12 13:45:

      צטט: המתפרה 2012-02-05 09:56:46

      בישראל פיתו בשנות השמונים אז זאת שהיא גם יפה וגם אופה. ואתה צודק אי אפשר. או או.

      וואלה. אני זוכר. זו הייתה חלי גולדנברג. 

      (ואפילו היא השתמשה בעוגות מוכנות של אוסם לצרכי ה"גם אופה".)

        5/2/12 13:44:

      צטט: OCN 2012-02-05 09:53:06

      חחחח ואני הולכת לייצר חולצה שתמזמז גם גברים וגם נשים וגם את הפגידיות היא תמיס ותהפוך אותן כשהן לובשות אותן רק מעל הראש לנימפומניות בדקה. אז קנו את חולצת אוסי שעושה להם טוב בכל הגוף 24 שעות.

      בהצלחה בסטארט-אפ. רק אל תשכחי לשלוח אלי תגמולים...:)

        5/2/12 13:43:

      צטט: tal_riv 2012-02-05 09:30:31

      חלק מהמגמה הכללית של שקיעה בעולם הוירטואלי. יש כבר את אלו שאינם מסוגלים להתנתק ממנו.

      טוב, קשה לעמוד מנגד. לפעמים הרבה יותר נעים וקל שם...

        5/2/12 13:12:
      נו טוב, אותי זה הצחיק. לא יותר מזה. כלומר, אני מקווה שזה כך - אתגר טכנולוגי שעמדו בו בגבורה ותו לא.
      מסכימה עם כל מילה בדיוק כתבתי על הניכור,על ההתרחקות מה היא חברות ותקשורת בעולם המודרני והסינטטי בו אנו חיים,מצד שני מנסים באופן מלכותי לחזור אל הטבע.
        5/2/12 12:07:

      צטט: Lisi-strata 2012-02-05 09:08:37

      מותר האדם על הבהמה...:)) ביחוד החולצה היפנית. וואלה - זה כבר ממש מדע בדיוני. ולהיות גם וגם וגם זה לא פשוט - לפעמים מתפזרים כל כך שלא עושים בסוף כלום. מכירה כמה כאלה כולל הכותבת..

      רובנו, בלחץ הנסיבות, הפכנו מרפרפים. אנחנו מתקשים להתמיד בנושא אחד-במקום אחד, האינפורמציה שוטפת ומטביעה אותנו, אז אנחנו "עולים לאויר", ומרפרפים מלמעלה. ככה, בלי להיכנס לדקויות ולפרטים הקטנים. כי אין-מה-לעשות, פיזור תמיד בא על חשבון עומק.

        5/2/12 12:04:

      צטט: shabat shalom 2012-02-05 08:32:56

      מולטי טאסקינג? גם עיתונאי ושואף לראשות ממשלה....

      ושכחת - וגם שחקן קולנוע וגם סופר וגם רקדן (על השולחן בגנקי) ...והכי - גם "צדק-חברתי-אחי-העבדים" וגם "עשיתי קמפיין לבנק הפועלים שמישהו יקפוץ לקובה ויביא לו עוד קופסת סיגרים"

      רשימה חשובה כתבת כאן ארז, אך אליה וקוץ בה. להיות רב תחומי "מאיים" מאוד על אנשים בחברות ובמוסדות שונים. כי אנשים מהסוג הזה מקנאים בכשרונם של אחרים. לא תמיד מפרגנים, רואים את עצמם ולא את האחרים. מהדוגמאות שהבאת צחקתי. אני לא בעד שמרנות, אני אוהבת שינויים בבגדים,אך לא גרנדיוזיים כפי שהבאת כאן. אני בעד מגע החיבוק, האמירה מאוד נחשבת אצלי. כל הרשתות באינטרנט מייצרות חברים וירטואליים כמו שיש "מגפה" בתארים ומסכות של נסיכים שיצאו ומעולם האגדות והגיעו עד לכאן. לכולם יש דם כחול והם מתחככים עם האנשים שזהותם חשובה להם והם לא צריכים להסתתר מפניה. הריבוד הזה של גודש חברים, גודש בגדים שלא לעניין מגלה שהכמיהה לדבר האמיתי היא כמיהה אמיתית. כי לשבת מול מסך מחשב או לשלוח s.m.s כשעצוב, מראה שהוירטואליה היא הזיית הדמיון והחברות האמיתית היא רבת ערך ומציאותית. ראה אצלי כמה חברים וירטואליים יש לי וכמה מגיבים לי מתוך חברות נאמנה שגם פגשתי אותם. הם אנשים נפלאים בלי חיישני מגע. איכויות לא נמדדות בכמויות. תודה על הרשימה. שבוע טוב יהודית
        5/2/12 12:01:

      צטט: עדי ט. 2012-02-05 07:40:26

      תודה על פוסט עשיר ומעשיר. היפנים אלופים בהמצאות ברם לא ממש הייתי רוצה ללבוש בגדים עם חיישנים!! וגם לא הייתי מחליפה חיבוקים אמיתיים בחיבוקים וירטואליים!! אולי גם וגם.. שבוע טוב!

      אני מאמין שבגדים-עם-חיישנים יהיו מצרך רווח בעתיד הלא רחוק. אולי לא למטרת חיבוקים, אבל להקלת החיים - ויסות טמפרטורות, בדיקות גופניות ואפשרויות תקשורת. 

        5/2/12 11:52:

      צטט: שירה-1973 2012-02-05 02:15:48

      נדמה לי שזה התחיל קצת-הרבה לפני. בערך בתקופה שבה המציאו את ההוא שהוא גם רחום וחנון מצד אחד, 

      וגם דורש מאבות להעלות את הילדים שלהם לעולה מצד שני כדי להאדיר את שמו ועוד כל מני טריקים כאלה.

      משם והלאה הכל הידרדר עד לשמלת הזבל. (אגב, אני חייבת להודות שיש כמה אנשים שמתחשק לי לקבור בחול את הבגדים

      שאתם הם בוחרים להגיע לבושים לעבודה). 

      כן, ההוא. עוד שם, לנוכח הר סיני,  "וכל העם רואים את הקולות" - כבר אז התבלבלנו בין מה שאנחנו רואים בעיניים לבין מה שאנחנו שומעים. היום הרחבנו את הבלבול ואנחנו מאמינים שמה שאנחנו קוראים (וכותבים) זהה למראה עיניים או משמע אוזניים.

      ויש בגדים שלא צריך לקבור בחול, הם זבל כבר על המדף בחנות.   

        5/2/12 11:50:

      בארץ נהדרת קיציס התחיל בפורמט של לחשוב חיובי.

      אתה מדלג על זה.

       

      כל המצאה כזו , צריך להסתכל עליה חיובי, לא שלילי.

       

      לטעמי, כל דוגמנית חייבת ללבוש סרבל כזה, לא מכנסים וחולצה, ולא מיני אחר

      פשוט לעטוף את כולן בסרבל, רצוי לשם בכיס כמה קוביות שוקולד...

       

      והחולצה עם החיישנים, טוב, אני אשמור על הדימיון הפורה שלי לעצמי

      אבל אתה מבין את הכוונה...חולצה מעולה.

       

      ועכשיו הבנתי למה לכל דומגישה כזו קוראים אשת אשכוליות (או שלא הבנתי).

        5/2/12 11:48:

      צטט: נסיכת החלונות 2012-02-05 01:31:25

      כאן ועכשיו אני נשבעת לעין הציבור! לו הייתי דוברת יפנית שוטפת או לחילופין היה לי את הטוויטר שלך. הייתי מצייצת לך חיבוק וירטואלי ענקי. אבל מפאת מחסור יחסי. נאלצת להסתפק במילים ואפילו בלי מנגינה

       

      ''

       

      ...

      במפתיע, ובניגוד גמור לאישיותי המתמכרת לבלה-בלה של עצמי, אני נטול טוויטר. 

      (ואחלה בחירה של ויז'ואל - כמו שאומרים אצלנו בברנז'ה...:))

        5/2/12 11:46:

      צטט: מיא 2012-02-05 01:01:08

      באמת? ואני מחפשת שנים גבר שהוא גם יפה וגם לא שקרן ולא מצאתי. אפשר לעשות סטופ לכל ההמצאות ההזויות האלה ולעבוד על הפיתוח בשבילי?

      נו מיא, ב'מת ??!!! גם יפה גם לא-שקרן ??!!! הגזמת לגמרי. העם-דורש-הנמכת-ציפיות. 

        5/2/12 11:45:

      צטט: אורית רז 2012-02-05 00:54:45

      החיבה הוירטואלית - הגנה כנגד פגיעה תמיד אפשר למחוק את מה שכתוב על המסך זה הרבה יותר פשוט מאשר יחסים בחיי היומיום זו אחת הסיבות לכך שיש הרבה אנשים בודדים אולי חולצה יפנית כזו תהיה אפקטיבית

      כן, המחיקה פשוטה יותר בעולם הוירטואלי, או בכל אופן, מתאפשרת בקלות. בכלל, קל יותר לתת ולקחת חיבה, זה דורש לא יותר מיכולת הקלקה ממוצעת. 

        5/2/12 11:05:

      צטט: ארזעמירן 2012-02-04 22:02:45

      צטט: הטרמילר 2012-02-04 20:23:05

      ~m~ זו המלצתי לחיבוקי מסומס. שני S שוכבים לצד M ע"פ "sms".

      לי זה נראה כמו איש שמן שיכור שהולך ברחוב, אבל אני יכול לראות את פוטנציאל החיבוק בצורה הזו.

       

      כי אתה מביט בכיס שלו והבקבוק הירוק יוצא ממנו כדי מחצית. נסה לפשט מבט.

      אפשר לשחק בויזואל ~M~ או יותר מכך,

      להרחיב את מוטת החיבוק ~W~  

      או להישאר בסימבלים עם

      ~V~

       

       

        5/2/12 11:03:

      בעלה של אנטנה הוא מולטי טאסקינג:

      הוא מסוגל לנשום ולחשוב באותו זמן

      אמרת דברי חוכמה. גם אם לא הסכמתי לכולם
        5/2/12 10:39:
      אין חדש תחת השמש , תמיד היו נסיונות לחדש וליעל כל מה שאפשר ולא רק בגדים , היום הטכנולוגיה פותחת אפשרויות נוספות והזויות , ולדעתי אנחנו רק בתחילת הדרך..וזו תהייה מציאות לחוות ריגושים מכל סוג ישירות ממוח למוח .....
        5/2/12 10:24:
      הגיע הזמן להמציא בגדים שהם גם-קיץ-גם-חורף. חוסך חצי מקום בארון.
        5/2/12 10:22:
      ולפי התפיסה הזו מוכרים לנו מכשירים עם אינסוף פונקציות ואינסוף כפתורים. לא בא לי, רוצה פשוט.
        5/2/12 09:56:
      בישראל פיתו בשנות השמונים אז זאת שהיא גם יפה וגם אופה. ואתה צודק אי אפשר. או או.
        5/2/12 09:53:
      חחחח ואני הולכת לייצר חולצה שתמזמז גם גברים וגם נשים וגם את הפגידיות היא תמיס ותהפוך אותן כשהן לובשות אותן רק מעל הראש לנימפומניות בדקה. אז קנו את חולצת אוסי שעושה להם טוב בכל הגוף 24 שעות.
        5/2/12 09:30:
      חלק מהמגמה הכללית של שקיעה בעולם הוירטואלי. יש כבר את אלו שאינם מסוגלים להתנתק ממנו.
        5/2/12 09:08:
      מותר האדם על הבהמה...:)) ביחוד החולצה היפנית. וואלה - זה כבר ממש מדע בדיוני. ולהיות גם וגם וגם זה לא פשוט - לפעמים מתפזרים כל כך שלא עושים בסוף כלום. מכירה כמה כאלה כולל הכותבת..
        5/2/12 08:32:
      מולטי טאסקינג? גם עיתונאי ושואף לראשות ממשלה....
        5/2/12 07:40:
      תודה על פוסט עשיר ומעשיר. היפנים אלופים בהמצאות ברם לא ממש הייתי רוצה ללבוש בגדים עם חיישנים!! וגם לא הייתי מחליפה חיבוקים אמיתיים בחיבוקים וירטואליים!! אולי גם וגם.. שבוע טוב!
        5/2/12 02:53:

      צטט: זאב נחמנזון 2012-02-04 22:20:58

      פוסט חזק ונכון. אבל הכי חשוב- נתת לי רעיון: אני הולך לפתח תחתונים שאיתן אפשר לחשמל (אפילו עד מוות) אנשים שמעצבנים אותך.

       

      ואני מעוניינת לשים 2 כוכבים !!! אחד לארז על הסטרט-אפ ושני לזאב על הפיתוח המדויק !! אני משקיעה ומייד !! ככה מתחילות וגם ממשיכות מהפכות מדעיות ואחרות . ענק !!!


      :)))


      }!{

        5/2/12 02:15:

      נדמה לי שזה התחיל קצת-הרבה לפני. בערך בתקופה שבה המציאו את ההוא שהוא גם רחום וחנון מצד אחד, 

      וגם דורש מאבות להעלות את הילדים שלהם לעולה מצד שני כדי להאדיר את שמו ועוד כל מני טריקים כאלה.

      משם והלאה הכל הידרדר עד לשמלת הזבל. (אגב, אני חייבת להודות שיש כמה אנשים שמתחשק לי לקבור בחול את הבגדים

      שאתם הם בוחרים להגיע לבושים לעבודה). 

        5/2/12 01:31:

      כאן ועכשיו אני נשבעת לעין הציבור! לו הייתי דוברת יפנית שוטפת או לחילופין היה לי את הטוויטר שלך. הייתי מצייצת לך חיבוק וירטואלי ענקי. אבל מפאת מחסור יחסי. נאלצת להסתפק במילים ואפילו בלי מנגינה

       

      ''

       

      ...

        5/2/12 01:01:
      באמת? ואני מחפשת שנים גבר שהוא גם יפה וגם לא שקרן ולא מצאתי. אפשר לעשות סטופ לכל ההמצאות ההזויות האלה ולעבוד על הפיתוח בשבילי?
        5/2/12 00:54:
      החיבה הוירטואלית - הגנה כנגד פגיעה תמיד אפשר למחוק את מה שכתוב על המסך זה הרבה יותר פשוט מאשר יחסים בחיי היומיום זו אחת הסיבות לכך שיש הרבה אנשים בודדים אולי חולצה יפנית כזו תהיה אפקטיבית
        5/2/12 00:17:

      צטט: זונות פוליטיות 2012-02-04 23:54:44


      ברוטוס:   אני אוהב ללבוש מכנסי ג'ינס חצי סרבל ולשתות חצי גינס, מה זה אומר על המכנסיים?

       


      נטוס:      שעדיף לך עם רוכסן מאשר עם כפתורים כדי שלא יברח לך בשירותים, אחי


      ..


      חצי סרבל זה חצי זוועה :) (ועדיין אני מצביע 'נגד')

      ומי שזריז בתפעול כפתורים, יכול להרגע בשירותים.

        5/2/12 00:15:

      צטט: אסצ'ילי 2012-02-04 23:47:37

      רגע...זה אמיתי מה שכתב כאן? כל עניין השמלה שמזבלת את האדמה או משהו כזה, אבל החיבוקים הטראנס וירטואלים זה משהו שנשמע הזוי לחלוטין.

      אמיתי לגמרי. ואני בטוח שבדקות אלה ממש, בעודנו מתכתבים כאן, מישהו בצד השני של העולם כבר שוקד על המצאה הזויה (ומיותרת) חדשה.

        5/2/12 00:14:

      צטט: sherry refael 2012-02-04 23:40:40

      האמת? די מזעזע.

      כן. אבל לא יותר מזעזע מלראות את שובלי ה"לייקים" שמזנבים בסטטוס שמדבר על טבח בסוריה או מצוקת פליטים. הכל הוא חומר ללייקוק. האדישות לכל מה שהוא לא אתה במסווה של פעילות וירטואלית.

        5/2/12 00:12:

      צטט: צלילי הלב 2012-02-04 23:35:39

      תודה ארז, השניים הראשונים, איך שהו מובנים , אבל השלישי ממש פסיכודלי. אכן אתה שואל שאלות נכונות, והייתי מסכמת את הפוסטים שלך,כ.... אופנה האנושית לאן? הרי הליבוש הוא בסופו של דבר ביטוי לאורח החיים. לא יודעת, אני מרגישה בזמן האחרון שפותחת מרוחים אישיים ענקיים ממה שקורה מסביבי. צופה בתוכניות בטלביזיה ומזדעזעת, וכנראה כשאפסיק להזדעזע , אהפוך לאדישה לגמרי. ואם כל האופנה החדשנית...אני לא רואה שהמציאו משהו חדש, חוץ מערבוביה והנסיון בלתי פוסק הזה לערבב הכל.

      אני לגמרי-מאמין שהאופנה והלבוש הם ביטוי לאורח חיים, יותר מזה, הם המשגה ויזואלית של תהליכים חברתיים ותרבותיים שלפעמים אנחנו (עדיין) לא מודעים אליהם. מהבחינה הזו, חולצה שמעבירה חיבוקים היא ממש תרגום טקסטילי לתרבות הפייסבוקאית. הטכנולוגיה מאפשרת להעביר לוירטואליה עוד ועוד תחומים שהיו, לא מזמן, חלק מ"החיים האמיתיים". בלבול המושגים בין "אמיתי" ל"וירטואלי" כבר כאן. הכיוון, נראה לי, ברור מאוד.

        5/2/12 00:08:

      צטט: Rachel. 2012-02-04 23:35:25

      קודם כל אני מוכרחה להגיד שאונ\יקלו בשדרה החמישית נהדרת נראה לי שהיא די חדשה שם, אני בכל אופן הכרתי רק את ההיא בסוהו. מסכימה איתך בענין הוזלת המילה אהבה. אני יכולה לחבב אנשים ברשתות חברתיות כי הם מצחיקים או בגלל שהם חושבים כמוני אבל לאהוב? טיפשי.

      אפשר לחבב, ברור, כל עוד אנחנו מודעים לעובדה שהחיבה שלנו מופנת לפרסונה דיגיטלית שיכולה להיות-או-לא להיות חופפת לדמות שמאחוריה. הבעיה מתחילה כשאנחנו מחילים את התחושות המוכרות לנו מה"חיים האמיתיים" אל הוירטואליה שלה, כידוע, יש כללים אחרים. הפייסבוק (יותר מה'קפה') למשל) נותן אשליה של הכרות רחבה ועמוקה יותר עם הדמויות המופיעות בה, כי היא אנונימית פחות ומאפשרת לנו לצפות בפיסות חיים אותנטיות-לכאורה של האדם שמאחורי הפרופיל. אבל זוהי, כמובן, אינפורמציה נבחרת, מנוסחת היטב ומאוד מודעת לפומביות שלה. מה שאני מכנה "פוטו-שופ אישיותי". בסופו ש/ל דבר, גם כאן, גם שם, מדובר בדמויות ברמת פיקטיביות כזו או אחרת. 

        4/2/12 23:57:
      נהדר ומצחיק


      ברוטוס:   אני אוהב ללבוש מכנסי ג'ינס חצי סרבל ולשתות חצי גינס, מה זה אומר על המכנסיים?

       


      נטוס:      שעדיף לך עם רוכסן מאשר עם כפתורים כדי שלא יברח לך בשירותים, אחי


      ..


        4/2/12 23:47:
      רגע...זה אמיתי מה שכתב כאן? כל עניין השמלה שמזבלת את האדמה או משהו כזה, אבל החיבוקים הטראנס וירטואלים זה משהו שנשמע הזוי לחלוטין.
        4/2/12 23:40:
      האמת? די מזעזע.
        4/2/12 23:35:
      תודה ארז, השניים הראשונים, איך שהו מובנים , אבל השלישי ממש פסיכודלי. אכן אתה שואל שאלות נכונות, והייתי מסכמת את הפוסטים שלך,כ.... אופנה האנושית לאן? הרי הליבוש הוא בסופו של דבר ביטוי לאורח החיים. לא יודעת, אני מרגישה בזמן האחרון שפותחת מרוחים אישיים ענקיים ממה שקורה מסביבי. צופה בתוכניות בטלביזיה ומזדעזעת, וכנראה כשאפסיק להזדעזע , אהפוך לאדישה לגמרי. ואם כל האופנה החדשנית...אני לא רואה שהמציאו משהו חדש, חוץ מערבוביה והנסיון בלתי פוסק הזה לערבב הכל.
        4/2/12 23:35:
      קודם כל אני מוכרחה להגיד שאונ\יקלו בשדרה החמישית נהדרת נראה לי שהיא די חדשה שם, אני בכל אופן הכרתי רק את ההיא בסוהו. מסכימה איתך בענין הוזלת המילה אהבה. אני יכולה לחבב אנשים ברשתות חברתיות כי הם מצחיקים או בגלל שהם חושבים כמוני אבל לאהוב? טיפשי.
        4/2/12 23:15:

      צטט: forte nina 2012-02-04 23:13:39

      אני מקווה שהחיישנים בחולצה היפנית גם מזהירים מפני קרינה רדיואקטיבית, המדינה הזאת כולה נגועה ולא הייתי רוכשת מהם שום דבר ב-30 שנה הבאות גם אם הבגד היה מתלבש עלי באופן עצמאי ואפילו ממלמל לי כמה הוא אוהב וממסז' אותי. אל תשכח שהחלקים הפעילים ביותר בגופנו הן האצבעות בהקלדה ולאט לאט "יורדים" מדיבור שלא נדבר על תנועה. המעצבים בהחלט יצטרכו להשקיע מחשבה רבה איך להפוך את הבגדים נוחים ומפנקים לאנשים נייחים הישובים רוב הזמן מול המחשב, יש חשיבות רבה ליכולת המולטיטסקית.

      אני דווקא חובב את המוצרים של החברות היפניות "יוניקלו, ו"מוג'י". אבל גם הם, בטח מייצרים אצל השכנה הסינית (לשם הרדיואקטיביות טרם הגיעה)

      ולי יש את הבגד האידיאלי לישיבה נייחת מול המחשב. קוראים לו "שמיכה". :)

        4/2/12 23:13:

      צטט: רומפיפיה 2012-02-04 23:01:19

      האמת? נפלתי מצחוק

      אני מקווה שיש לך חולצה שנפתחת למצנח.

        4/2/12 23:13:

      אני מקווה שהחיישנים בחולצה היפנית גם מזהירים מפני קרינה רדיואקטיבית, המדינה הזאת כולה נגועה ולא הייתי רוכשת מהם שום דבר ב-30 שנה הבאות גם אם הבגד היה מתלבש עלי באופן עצמאי ואפילו ממלמל לי כמה הוא אוהב וממסז' אותי. אל תשכח שהחלקים הפעילים ביותר בגופנו הן האצבעות בהקלדה ולאט לאט "יורדים" מדיבור שלא נדבר על תנועה. המעצבים בהחלט יצטרכו להשקיע מחשבה רבה איך להפוך את הבגדים נוחים ומפנקים לאנשים נייחים הישובים רוב הזמן מול המחשב, יש חשיבות רבה ליכולת המולטיטסקית.

        4/2/12 23:13:

      צטט: פרודת רשתית 2012-02-04 22:50:18

      הגרביונים המחטבים וממיסי הצלוליטיס נראים פתאם כל כך שגרתיים.....

      נכון ??!! בנלי להחריד. איפה הגרביונים שמאריכים את הרגליים ומורטים שיער בעת ובעונה אחת...?

        4/2/12 23:11:

      צטט: א ח א ב 2012-02-04 22:47:50

      בצעדי ענק למעמקי המציאות הוירטואלית... :)

      אין לי אלא לצטט את זה - 


      קוראים לו ליפא העגלון 
      והוא אולי האחרון 
      שיש לו עוד פלטפורמה ישנה. 
      איני מבין בשום פנים 
      לאן כולם ממהרים - 
      ריצה לקראת השד יודע מה. 

      אז ליפא העגלון אומר 
      שקצת פחות זה קצת יותר, 
      צריך למתוח המושכה 
      וקצת לקחת חזרה.

        4/2/12 23:10:

      צטט: גליתוש. 2012-02-04 22:46:08

      על הריבוי הזה כבר חשבו אז חכמנו מהתלמוד ב'תפסת מרובה לא תפסת', (עם הגמשת הפרשנות לצורך העניין) היתה להם כנראה ראייה עתידית לדור הנוכחי, כמובן בלי להכליל את כל המולטי טאסקינג הכן מצליח שלא יהיה נכון להחיל עליו את דבריהם.

      אם חולצה כזאת מתכווצת בכביסה לא כל החיבוקים יתכווצו גם ארז?

      כאמור, יש כמה וכמה אנשים שבנויים למולטי-טסקיות ועושים אותה היטב. אני מאמין שהם גם אלה המובילים את העולם קדימה בגלל היכולת שלהם לעשות חיבורים בין תחומים שונים. אבל לצערנו, רובנו לא שייכים לקבוצה הזו. והמולטיטסקיות העכשווית מתמקדת בדוגמניות שלא יודעות ללכת שרות בלי לדעת לשיר. 

      וכן, יש סכנת כיווץ. אבל תמיד אפשר להתעקש על כביסה ביד במים קרים.

        4/2/12 23:07:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-02-04 22:39:13

      נשמע עצוב לא?....

      לי כן. אבל יכול להיות שזה גורם אושר לאנשים אחרים (ומי אנחנו שנעמוד בדרכם ?)

        4/2/12 23:06:

      צטט: מימוזה 2012-02-04 22:32:34

      ועל זה כבר כתבתי בבלוג שלי פוסט בשם "חולצה שמחבקת ותחתונים שמעוררים את המצפון" אתה מוזמן לקרוא http://wp.me/pJrL9-kd

      הולך לקרוא :)

      בעיקר נושא התחתונים שמעוררים את המצפון קרוב ללבי (ולפרנסתי)

        4/2/12 23:05:

      צטט: IOH 2012-02-04 22:29:25

      New Brave World- ממש

      דווקא בשביל לעשות המון-המון דברים ולעשות את כולם רע, דורש אומץ לא מבוטל...:)

        4/2/12 23:04:

      צטט: green I 2012-02-04 22:28:24

      צטט: ארזעמירן 2012-02-04 19:42:30

       

      לרוב, בכל אופן, לעשות כמה וכמה דברים במקביל, די מבטיח שאף אחד מהם לא ייעשה ממש טוב. 

       

      כבר שנו חכמינו, האויב של הטוב הוא המצויין ולפעמים (בימינו לרוב) לעשות משהו מספיק טוב, זה ממש טוב צוחק.

      בכל מקרה, עלי, התקופה הזו מתלבשת בדיוק. עם כל המורכבות, התזזיתיות והפטפטת האין סופית שבה.

      אין לי ספק שהתקופה הזו תפורה היטב על אנשים רבים. כאלה שאולי בתקופות קדומות יותר היו מכנים אותם "מוגבלי ריכוז וקשב". אבל עדיין, נראה לי, שבמרוץ האינסופי אל המולטיטסקינג, המון דברים (קטנים) אובדים בדרך. וכבר שנו חכמינו (אותם אלה מהפסקה הראשונה שלך) ש"אלוהים נמצא בפרטים הקטנים"

        4/2/12 23:02:

      צטט: bonbonyetta 2012-02-04 22:24:09

      *
      אוף, יאללה שלך, אולי תכתוב סוף סוף משהו שאני לגמרי לא מסכימה איתו?

       

      ''

      אני עובד על זה...

        4/2/12 23:01:

      צטט: זאב נחמנזון 2012-02-04 22:20:58

      פוסט חזק ונכון. אבל הכי חשוב- נתת לי רעיון: אני הולך לפתח תחתונים שאיתן אפשר לחשמל (אפילו עד מוות) אנשים שמעצבנים אותך.

      יש פאק קטן בסטארט אפ האדיר הזה - תצטרך לתת לאנשים שמעצבנים אותך להתקרב ממש-ממש לאזורים הארוגניים שלך... (מסוכן, לא ?)

        4/2/12 23:01:

      האמת? נפלתי מצחוק

        4/2/12 22:59:

      צטט: ההלך 2012-02-04 22:14:22

      אחד הפשעים החמורים של העידן הוא הפשע להיות משעמם. משעמם, נניח, כמו מהנדס תנועה. משום כך כולנו גם מעניינים נורא ויש לנו אישיות ססגונית ממש. כך, כל דוגמגישה היא גם הוגת דיעות בסגנון העידן החדש, כל שחקן כדורסל הוא גורו רוחני, כל רוקר מציל את האמזונס, וכל נהג מונית הוא הפסיכולוג שלך לעת מצוא.

      לדעתי, עוד ממש לא הרבה זמן, כשכולנו נמאס ונבחל במולטיות הססגונית הזו, ה"משעמם" יהיה השחור-החדש.

      בסופו של דבר ה"דוגמגישים" למיניהם יוצרים עניין קצר מועד בלבד. אחרי שגמרנו להתפעל ("וואי, תראו את זאת, גם רזה, גם בלונדינית וגם יודעת להגיד "אקססוריז" בלי לטעות...") לא נשאר יותר מידי מה-לכתוב-הביתה. 

      אז יאללה, שזמרים יזמרו (ולא ידגמנו הלבשה תחתונה, בטח לא של חברות מתחרות...:))

        4/2/12 22:50:
      הגרביונים המחטבים וממיסי הצלוליטיס נראים פתאם כל כך שגרתיים.....
        4/2/12 22:47:
      בצעדי ענק למעמקי המציאות הוירטואלית... :)
        4/2/12 22:46:

      על הריבוי הזה כבר חשבו אז חכמנו מהתלמוד ב'תפסת מרובה לא תפסת', (עם הגמשת הפרשנות לצורך העניין) היתה להם כנראה ראייה עתידית לדור הנוכחי, כמובן בלי להכליל את כל המולטי טאסקינג הכן מצליח שלא יהיה נכון להחיל עליו את דבריהם.

      אם חולצה כזאת מתכווצת בכביסה לא כל החיבוקים יתכווצו גם ארז?

      נשמע עצוב לא?....
        4/2/12 22:32:
      ועל זה כבר כתבתי בבלוג שלי פוסט בשם "חולצה שמחבקת ותחתונים שמעוררים את המצפון" אתה מוזמן לקרוא http://wp.me/pJrL9-kd
        4/2/12 22:29:
      New Brave World- ממש
        4/2/12 22:28:

      צטט: ארזעמירן 2012-02-04 19:42:30

       

      לרוב, בכל אופן, לעשות כמה וכמה דברים במקביל, די מבטיח שאף אחד מהם לא ייעשה ממש טוב. 

       

      כבר שנו חכמינו, האויב של הטוב הוא המצויין ולפעמים (בימינו לרוב) לעשות משהו מספיק טוב, זה ממש טוב צוחק.

      בכל מקרה, עלי, התקופה הזו מתלבשת בדיוק. עם כל המורכבות, התזזיתיות והפטפטת האין סופית שבה.

        4/2/12 22:24:

      *
      אוף, יאללה שלך, אולי תכתוב סוף סוף משהו שאני לגמרי לא מסכימה איתו?

       

      ''

        4/2/12 22:20:
      פוסט חזק ונכון. אבל הכי חשוב- נתת לי רעיון: אני הולך לפתח תחתונים שאיתן אפשר לחשמל (אפילו עד מוות) אנשים שמעצבנים אותך.
        4/2/12 22:14:
      אחד הפשעים החמורים של העידן הוא הפשע להיות משעמם. משעמם, נניח, כמו מהנדס תנועה. משום כך כולנו גם מעניינים נורא ויש לנו אישיות ססגונית ממש. כך, כל דוגמגישה היא גם הוגת דיעות בסגנון העידן החדש, כל שחקן כדורסל הוא גורו רוחני, כל רוקר מציל את האמזונס, וכל נהג מונית הוא הפסיכולוג שלך לעת מצוא.
        4/2/12 22:13:
      שבוע טוב
        4/2/12 22:06:

      צטט: *כוכבית* 2012-02-04 20:25:45

      לא אוהבת את הגם וגם וגם....

      לפיזור יש מחיר.

      ואם ניקח את העולם הוירטואלי - יש לי כך וכך חברים בקפה או בפייסבוק.

      ואין קשר בין המספר הזה, לבין מי שאני באמת מחשיבה כחבר.

      בשישי האחרון קיבלתי חיבוק אמיץ מחבר - שלא נמצא ברשימת החברים שלי - לא בפייסבוק ולא בקפה.

      מצד שני - אני שייכת לעולם שהולך ונעלם....

      הפייסבוק והרשתות החברתיות בכלל, הוזילו מאוד את מושג ה"חבר". נראה לי אפילו שככל שיש לך יותר שמות ברשימת החברים, כך אתה מרגיש בודד יותר. (מה שפעם קראו לו בשם "בדידות בהמון".

      לפיזור יש מחיר, בהחלט. כשאחד נחלק לאלף, לכל חלק שמתקבל יש ודאי פחות ערך ומשמעות  מאשר כשהאחד נחלק לשניים-שלושה. התרגלנו להסתפק בפירורים שמתפזרים על פני רבים וחלשוב שזה טוב. שככה חיים היום, שזו האופצייה היחידה האפשרית לקיום המודרני. (אני לא חושב ככה)

        4/2/12 22:02:

      צטט: הטרמילר 2012-02-04 20:23:05

      ~m~ זו המלצתי לחיבוקי מסומס. שני S שוכבים לצד M ע"פ "sms".

      לי זה נראה כמו איש שמן שיכור שהולך ברחוב, אבל אני יכול לראות את פוטנציאל החיבוק בצורה הזו.

       

        4/2/12 22:01:

      צטט: רונה ב 2012-02-04 20:01:46

      קודם כל מסכימה לגמרי עם שיווה

      לא אשלח חיבוק וורטואלי כי זה יותר מדי גם היא וגם אני

      לעצם הענין כבר היו תקופות שאנשים היו

      רבי מעש במקצועות שונים. הם נקראו אנשי אשכולות..

      אך הידע אז היה קטן בהרבה מהיום

      אנשי אשכולות קיימים תמיד. הם מעטים ויקרי ערך, ואלו באמת אנשים שמשאביהם השכליים יוצאים מגדר הרגיל. לרוב האנושות יש קושי מובנה להעמיק ביותר מעניין אחד. כשאתה מחליט להיות גם-וגם (וגם) ואין ברשותך את היכולות המאפשרות פרישה שכזו, אתה הופך לסתם "דוגמגישה" - מי שעושה שני דברים במקביל ועושה אותם ממש לא טוב. 

      נכון שפעם היה קל יותר להיות "איש אשכולות" בגלל צמצום הידע, והיום כשהידע הכללי כל כך נגיש, שוטף ומרובה, קשה מאוד לאגור את כולו על ידי בן אדם אחד. ועדיין נדמה לי שפעם היו יותר אנשים כשירים לכך מאשר היום (ואולי זו רק ההסתכלות הנוסטלגית-מעוותת שלי...)

        4/2/12 21:55:

      צטט: שיווה 2012-02-04 19:47:10

      ואתה ארז מלאן גמים.........
      גם מעצב תחתונים
      גם מאייר מוכשר
      גם בלוגיסט מבוקש
      גם חתיך
      וגם חבר וירטואלי
      תמציא פטנט....:))

      שולחת לך חיבוק וירטואלי בהנאה....

      אחרי שגמרתי להסמיק עד שורשי שערי (האפור) אני לא יכול שלא לתהותאם לא היה עדיף להתרכז בדבר אחד ולעשות אותו יותר טוב. (ואולי, מצד שני, אני לאונדרדו דה-וינצ'י - הגרסה המודרנית :))

        4/2/12 21:54:

      צטט: אישה1 2012-02-04 19:41:25

      השאלה היא מתי כבר ימציאו בגדים שמכבסים את עצמם לבד, ואם כבר, אז גם מגהצים ומסדרים את עצמם בארון (לפי צבעים ועונות כמובן).

      ושאלה מתלווה מתבקשת היא אם אחרי הכביסה והגיהוץ, עדיין אפשר לשגר לחולצה חיבוק ווירטואלי (כי אם לא, מה זה שווה לשון בחוץ??!).

      ועוד שאלה מתבקשת היא: רגע, אם החולצה היא זו שמקבלת חיבוק, מה (שלא נדע מטומאה תמים) מקבלים המכנסיים, שלא לומר התחתונים???...

      לפי מה שקראתי - החולצה הזו אמורה להיות כביסה לגמרי. בשלב זה, כנראה, הוגבלו החיבוקים ל"אזורים העליונים". על חיבוקים תחתוניים יותר עדיין צריך להשקיע באהבה (או לשלם כסף :))

        4/2/12 21:52:

      צטט: הדרור מספרת-סיפורים 2012-02-04 19:19:08

      אני (הייתי) גם וגם. לראות טלויזיה,לקפל כביסה, לדבר בטלפון ולאכול... הכל באותו מקום וזמן.

      באחד הפרקים בתוכנית: הצלחה ב-6 פרקים בהנחיית פרופ' יורם יובל, אחת הדוגמאות להצלחה, הייתה אישה שעושה גם וגם וגם..."נגנבתי" לקח לי שנים להיגמל מהדפוס הארור הזה. 

      הייתי בהרצאה של נסים אמון. סיפר שבודהה ישב ומדט הוא הבחין בכלב שזז מצד לצד ולא מוצא מנוח, אז בודהה חשב: בוודאי יש לו פרעושים, והופ..."נפל לון אסימון" בני האדם רצים ממקום למקום, לא מסופקים, מתמכרים להימורים, קניות, אוכל, זיונים...כל זה בגלל הפרעושים. יש מי שנהנה להכות אותנו במכת הפרעושים...שלא ננוח לעולם! 

      ראשית, נראה לי, שנשים באופן טבעי, יותר מכוונות מולטי-טסקינג. עניין גנטי כנראה. גברים בקושי מצליחים לקרוא עיתון ולחרבן בעת ובעונה אחת. 

      אבל בעידן המולטי, והצורך הכפייתי להיות יותר מדבר אחד ולעשות יותר משניים, הולכים לאיבוד כל אותן תכונות שמגיעות בילט-אין עם ההתרכזות בדבר אחד - ההעמקה, היכולת להבין רבדים, הנינוחות... חבל עליהם...

        4/2/12 21:49:

      צטט: ruthy 2012-02-04 19:13:44

      אני זקוקה לחיבוקים! איפה משיגים את החולצה הזאת? :-)

      אני אחפש עבורך את הכתובת :)

      (בינתיים, אפשר לתרגל עם חיבוקים מציאותיים)

        4/2/12 21:48:

      צטט: דוקטורלאה 2012-02-04 19:04:51

      אתה צודק בקשר לריבוי המקצועי. פעם הספיק לאדם להיות חשמלאי מדרגה ראשונה, הוא הדין לגבי סנדלר ומורה, וכל מקצוע אחר. היום תמצא ריבוי מקצועי, האדם יודע קצת על הרבה. מהתמחויות עברו לריבוי לא רציני.

      בכלל, התואר "מומחה" בכל תחום שהוא, איבד מיוקרתו. יכול להיות שהמולטי-טסקינג הוא הדבר הנכון לתקופתנו. יכול להיות שחייבים בריבוי-פעילות כדי להתנהל בעולם שבו האינפורמציה שוטפת ומטביעה. אבל עדיין יש בי געגועים לאנשים ש-ב-א-מ-ת מבינים (לפני ולפנים) את הנושא עליו הם מדברים או בו הם עוסקים. יחד עם געגוע ל"בעלי מלאכה" (שגם אלה, נדמה, שפסו מן העולם)

        4/2/12 21:44:

      צטט: דוריתd 2012-02-04 19:03:50

      זה לא ממש מפתיע שבעידן הפייס-book

      הכל נעשה by-the-book

      וגם מחוות אנושיות הופכות לחי...חי...חי-book

      לא מפתיע, כן מגוחך, ובעיקר מבאס

       

       נ.ב.כשאתה כותב דוגמגישה, אתה מתכוון ל...(מחק את המיותר)

      1. דוגמנית-מגישה

      2. dog-מגישה (כלומר ביצ'ית...)

      3. דוגמ -גיישה (וכל מילה מיותרת)

      4. פליטת ריאליטי

      5. כל התשובות נכונות

      כל התשובות נכונות, כמובן.

      ה"לייק" הפייסבוקאי רידד את משמעות מחוות החיבה. צמצם את הכל לכדי הקשה על לחצן אחד. אם אנחנו "מחבבים" ו"משתפים" ב-מקש, אין סיבה שלא נחבק באס.אמ.אס

        4/2/12 21:42:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-02-04 19:00:54

      צטט: oranitos 2012-02-04 18:19:36

      יאללה

      חיבוק ראשון עליי

      }{

      ומה איתי ?

      אני לא יפה מספיק ?

      איזה אקט של קירוב לבבות ?

      משהו לחמם לי את הלב ואת התחתונים הוירטואלים? 

      ועוד בקנדה...שם כל כך קר...

        4/2/12 20:25:

      לא אוהבת את הגם וגם וגם....

      לפיזור יש מחיר.

      ואם ניקח את העולם הוירטואלי - יש לי כך וכך חברים בקפה או בפייסבוק.

      ואין קשר בין המספר הזה, לבין מי שאני באמת מחשיבה כחבר.

      בשישי האחרון קיבלתי חיבוק אמיץ מחבר - שלא נמצא ברשימת החברים שלי - לא בפייסבוק ולא בקפה.

      מצד שני - אני שייכת לעולם שהולך ונעלם....

        4/2/12 20:23:
      ~m~ זו המלצתי לחיבוקי מסומס. שני S שוכבים לצד M ע"פ "sms".
        4/2/12 20:01:

      קודם כל מסכימה לגמרי עם שיווה

      לא אשלח חיבוק וורטואלי כי זה יותר מדי גם היא וגם אני

      לעצם הענין כבר היו תקופות שאנשים היו

      רבי מעש במקצועות שונים. הם נקראו אנשי אשכולות..

      אך הידע אז היה קטן בהרבה מהיום

        4/2/12 19:47:

      ואתה ארז מלאן גמים.........
      גם מעצב תחתונים
      גם מאייר מוכשר
      גם בלוגיסט מבוקש
      גם חתיך
      וגם חבר וירטואלי
      תמציא פטנט....:))

      שולחת לך חיבוק וירטואלי בהנאה....

        4/2/12 19:42:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-02-04 18:59:03

      דווקא התקדמנו מאז שאמרו על נשיא ארה'ב שהוא לא יכול לעשות שני דברים במקביל גם לצעוד וגם ללעוס מסטיק ואתה מדבר על דרדור לעבר טפשות מוחלטת הבן שלי נוסע על רולר בליידס לועס מסטיק שומע מוזיקה באוזניות ומשוחח עם חברים בתקתוק על הטלפון - הוא לא רק דה וינצ'י - הוא ארכימדס ניוטון איינשטין והוקינג והוא רק בן 15 - ואפילו יהודי.

      טוב, הוא מקרה יוצא מהכלל, עניין של גנטיקה כנראה...:)

      לרוב, בכל אופן, לעשות כמה וכמה דברים במקביל, די מבטיח שאף אחד מהם לא ייעשה ממש טוב. 

       

        4/2/12 19:41:

      השאלה היא מתי כבר ימציאו בגדים שמכבסים את עצמם לבד, ואם כבר, אז גם מגהצים ומסדרים את עצמם בארון (לפי צבעים ועונות כמובן).

      ושאלה מתלווה מתבקשת היא אם אחרי הכביסה והגיהוץ, עדיין אפשר לשגר לחולצה חיבוק ווירטואלי (כי אם לא, מה זה שווה לשון בחוץ??!).

      ועוד שאלה מתבקשת היא: רגע, אם החולצה היא זו שמקבלת חיבוק, מה (שלא נדע מטומאה תמים) מקבלים המכנסיים, שלא לומר התחתונים???...

      אני (הייתי) גם וגם. לראות טלויזיה,לקפל כביסה, לדבר בטלפון ולאכול... הכל באותו מקום וזמן.

      באחד הפרקים בתוכנית: הצלחה ב-6 פרקים בהנחיית פרופ' יורם יובל, אחת הדוגמאות להצלחה, הייתה אישה שעושה גם וגם וגם..."נגנבתי" לקח לי שנים להיגמל מהדפוס הארור הזה. 

      הייתי בהרצאה של נסים אמון. סיפר שבודהה ישב ומדט הוא הבחין בכלב שזז מצד לצד ולא מוצא מנוח, אז בודהה חשב: בוודאי יש לו פרעושים, והופ..."נפל לון אסימון" בני האדם רצים ממקום למקום, לא מסופקים, מתמכרים להימורים, קניות, אוכל, זיונים...כל זה בגלל הפרעושים. יש מי שנהנה להכות אותנו במכת הפרעושים...שלא ננוח לעולם! 

        4/2/12 19:13:
      אני זקוקה לחיבוקים! איפה משיגים את החולצה הזאת? :-)
        4/2/12 19:12:
        4/2/12 19:04:

      אתה צודק בקשר לריבוי המקצועי. פעם הספיק לאדם להיות חשמלאי מדרגה ראשונה, הוא הדין לגבי סנדלר ומורה, וכל מקצוע אחר. היום תמצא ריבוי מקצועי, האדם יודע קצת על הרבה. מהתמחויות עברו לריבוי לא רציני.

        4/2/12 19:03:

      זה לא ממש מפתיע שבעידן הפייס-book

      הכל נעשה by-the-book

      וגם מחוות אנושיות הופכות לחי...חי...חי-book

      לא מפתיע, כן מגוחך, ובעיקר מבאס

       

       נ.ב.כשאתה כותב דוגמגישה, אתה מתכוון ל...(מחק את המיותר)

      1. דוגמנית-מגישה

      2. dog-מגישה (כלומר ביצ'ית...)

      3. דוגמ -גיישה (וכל מילה מיותרת)

      4. פליטת ריאליטי

      5. כל התשובות נכונות

        4/2/12 19:03:

      צטט: שלויימה (חוני) 2012-02-04 19:00:54

      צטט: oranitos 2012-02-04 18:19:36

      יאללה

      חיבוק ראשון עליי

      }{

      ומה איתי ?

      אני לא יפה מספיק ?

      איזה אקט של קירוב לבבות ?

      משהו לחמם לי את הלב ואת התחתונים הוירטואלים? 

       

       

      תנוח דעתך שלויימה

      אני יכולה גם וגם

      אתה לא מפנים???

        4/2/12 19:00:

      צטט: oranitos 2012-02-04 18:19:36

      יאללה

      חיבוק ראשון עליי

      }{

      ומה איתי ?

      אני לא יפה מספיק ?

      איזה אקט של קירוב לבבות ?

      משהו לחמם לי את הלב ואת התחתונים הוירטואלים? 

        4/2/12 18:59:
      דווקא התקדמנו מאז שאמרו על נשיא ארה'ב שהוא לא יכול לעשות שני דברים במקביל גם לצעוד וגם ללעוס מסטיק ואתה מדבר על דרדור לעבר טפשות מוחלטת הבן שלי נוסע על רולר בליידס לועס מסטיק שומע מוזיקה באוזניות ומשוחח עם חברים בתקתוק על הטלפון - הוא לא רק דה וינצ'י - הוא ארכימדס ניוטון איינשטין והוקינג והוא רק בן 15 - ואפילו יהודי.
        4/2/12 18:49:

      צטט: תכשיט 2012-02-04 18:26:52

      שולחת לך מסרון וירטואלי... :)))

      כמה זה עולה לי ? :)

        4/2/12 18:48:

      צטט: oranitos 2012-02-04 18:19:36

      יאללה

      חיבוק ראשון עליי

      }{

      נדיבות של סופשבוע ??  :)

        4/2/12 18:26:
      שולחת לך מסרון וירטואלי... :)))
        4/2/12 18:19:

      יאללה

      חיבוק ראשון עליי

      }{

      פרופיל

      ארזעמירן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      פוסטים פופולאריים

      תגיות

      Cafe:  ראשי  |   העמוד שלי  |   אנשים  |   קהילות  |   בלוגים  |   תמונות  |   וידאו  |   אודיו  |   קהילת תמיכה  
      מדורים:  העמוד הראשון  |   הייטק  |   שוק ההון  |   וול סטריט  |   smartphone  |   קריירה  |   פרסום ומדיה  |   צרכנות  |   נדל"ן  |   משפט  |   רכב  |   עסקים קטנים  
      שימושים:  התראות RSS  |   כל הפרשנויות  |   כל כותרות היום  |   תנאי שימוש באתר  |  כתבו אלינו
      עכבר העיר:  מדריך עכבר העיר  |   סרטים  |   מסעדות  |   הופעות  |   ילדים  |   הצגות  |   ברים  |   מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע  
      הארץ:  חדשות  |   בחירות  |   מזג אוויר  |   גלריה  |   חדשות חוץ  |   ביקורות סרטים  |   סרטים חדשים  |   ביקורת מסעדות  |   ספורט  |   לונדון 2012  |   ספרים  

      לחץ כאן כדי להוסיף דף זה למועדפים

      המועדפים שלי