כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Flower Power

    אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
    מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.

    0

    הזיכרון של הלב

    10 תגובות   יום ראשון, 5/2/12, 10:29

    היא אמרה כן ואולי זה היה לא, היה עליה לחזור לאחור דרך זיכרון אפוף עלטה, שום דבר לא היה ודאי. אצל העניים אפילו הזיכרון מזונו דל מאצל העשירים, יש לו פחות ציוני-דרך בחלל, שכן אין הם מרבים לצאת ממקום מגוריהם, וגם פחות ציוני-דרך בזמן, זמן של חיים חדגוניים ואפורים. אמנם יש הזיכרון של הלב, שאומרים שהוא הרווח ביותר מכולם, אבל הלב נשחק ביגיעה ובעבודה, שוכח מהר יותר תחת משא התלאות. רק אצל העשירים הזמן האבוד שב ונמצא. לעניים אין הוא מסמן אלא את נתיבה המעורפל של דרך המוות.

     

    מתוך: אדם הראשון/ אלבר קאמי הוצאת עם עובד 1994 תרגום: אילנה המרמן

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/3/12 08:34:
      הזכרון הוא אחיד, ואין הבדל בין העשיר לעני.
        7/2/12 11:05:

      צטט: בשם האם 2012-02-06 13:00:19

      לא תהיה הפיכה קומוניסטית במקום בו העניים חשים עצמם כעשירים.

       

      נו, הרי זה מבורך, ואמרו חכמים 'איזהו עשיר השמח בחלקו'. ואם העני שמח בפתו החרבה יותר

      מאשר העשיר שמח בחופן מטבעותיו, הרי כבר עדיף להיות עני ואביון. ואכן רוב בני אדם 

      הם מספיק חכמים משום כך הם נשארים בעוניים. 

        6/2/12 13:47:

      צטט: בשם האם 2012-02-06 13:00:19

      לא תהיה הפיכה קומוניסטית במקום בו העניים חשים עצמם כעשירים.

       

      אני מקווה שלא תהיה הפיכה קומוניסטית לעולם. לא בא לי לגור עם עוד משפחה בדירה או לבקש אישור מן הממשלה לעבור דירה או לעבור למדינה אחרת בלי לקחת את הספרים שלי (אמא שלי אגב, הסתכנה והבריחה את בודלייר כשעלינו לארץ. עד כאן היא אמרה בודלייר בא איתנו).

        6/2/12 13:00:
      לא תהיה הפיכה קומוניסטית במקום בו העניים חשים עצמם כעשירים.
        6/2/12 11:23:

      צטט: בןאור0 2012-02-05 23:49:42

      אתם מטורפים, כן להיות עשיר זה עדיף. לחשוב על השופינג הבא, חופשת הסקי ועל העסקה הקודמת והנוכחית והעתידית. יש הרבה סיפוק בלעשות ובלעשות לעצמך. ואז,אתה תורם אגף לבית החולים שמך מתנוסס בהוד ועובדיך אלה שהלכו אתך כל הדרך, מקבלים שם טיפול.

       

      אם כבר לקחת את הטקסט לכיוון אקטואלי אז ככה:

      אנחנו לא יכולים לקחת לעשירים את כספם אלא אם כן תהיה הפיכה קומוניסטית. אבל בינתיים אנחנו יכולים לפעול נגד צמצום העוני, ולו מבחינה תרבותית. לא לכלוא את מי שיש לו פחות בגטו של ערוץ 2.

      אתמול ראינו בספריית בית אריאלה קבוצה של ילדים ערביים מיפו, בתי שאלה אותי למה הם צועקים.

      הילדים היו מאד שמחים ונרגשים להיות בספרייה. אחר-כך קראה להם המדריכה (בעברית כמובן, לא ניכנס לפוליטיקה עכשיו) והם התאספו מסביבה והשתתקו בבת אחת.

        5/2/12 23:49:
      אתם מטורפים, כן להיות עשיר זה עדיף. לחשוב על השופינג הבא, חופשת הסקי ועל העסקה הקודמת והנוכחית והעתידית. יש הרבה סיפוק בלעשות ובלעשות לעצמך. ואז,אתה תורם אגף לבית החולים שמך מתנוסס בהוד ועובדיך אלה שהלכו אתך כל הדרך, מקבלים שם טיפול.
        5/2/12 19:54:

      צטט: מרי סטיוארט 2012-02-05 19:04:40

      צטט: אם החיטה 2012-02-05 12:54:35

      צטט: גיבור קטוע לב 2012-02-05 11:30:10

      אבל, ההווה המכה הבועט והזועם שטוף הרגש שרואים אצל עניי העולם, לעיתים נדירות ניתן למצוא אותם אצל מדושני העונג, מוסחי הדעת.

       

      אני מסכימה. העשירים תמיד צריכים לתכנן משהו, לרדוף אחרי משהו שזה עתיד.

      גם קאמי מדגיש בספר את התאווה לחיים, את ההנאה מן הדברים הפשוטים.

      די לעבור במרחבי התחנה המרכזית החדשה- ישנה בסופשבוע אחד. גינת לוינסקי. האנשים קשי היום ביותר, העניים, המוקעים, השקופים ביותר, כמה חדוות ופשטות חיים יש שם.כאילו דווקא, לועסים, לשים, את החיים. את מה שניתן לקחת מההווה . לא אבוד.

       

      פליטים הם במצב אפילו גרוע יותר משל "עניים".

        5/2/12 19:04:

      צטט: אם החיטה 2012-02-05 12:54:35

      צטט: גיבור קטוע לב 2012-02-05 11:30:10

      אבל, ההווה המכה הבועט והזועם שטוף הרגש שרואים אצל עניי העולם, לעיתים נדירות ניתן למצוא אותם אצל מדושני העונג, מוסחי הדעת.

       

      אני מסכימה. העשירים תמיד צריכים לתכנן משהו, לרדוף אחרי משהו שזה עתיד.

      גם קאמי מדגיש בספר את התאווה לחיים, את ההנאה מן הדברים הפשוטים.

      די לעבור במרחבי התחנה המרכזית החדשה- ישנה בסופשבוע אחד. גינת לוינסקי. האנשים קשי היום ביותר, העניים, המוקעים, השקופים ביותר, כמה חדוות ופשטות חיים יש שם.כאילו דווקא, לועסים, לשים, את החיים. את מה שניתן לקחת מההווה . לא אבוד.

       

        5/2/12 12:54:

      צטט: גיבור קטוע לב 2012-02-05 11:30:10

      אבל, ההווה המכה הבועט והזועם שטוף הרגש שרואים אצל עניי העולם, לעיתים נדירות ניתן למצוא אותם אצל מדושני העונג, מוסחי הדעת.

       

      אני מסכימה. העשירים תמיד צריכים לתכנן משהו, לרדוף אחרי משהו שזה עתיד.

      גם קאמי מדגיש בספר את התאווה לחיים, את ההנאה מן הדברים הפשוטים.

        5/2/12 11:30:
      אבל, ההווה המכה הבועט והזועם שטוף הרגש שרואים אצל עניי העולם, לעיתים נדירות ניתן למצוא אותם אצל מדושני העונג, מוסחי הדעת.

      פרופיל

      אם החיטה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין