כותרות TheMarker >
    ';

    כמה רחוק ללכת?

    האישי הוא הפוליטי, ולהיפך. אני אתייחס כאן לרעיונות והתהליכים, החברתיים, הסביבתיים והבין-אישיים, שמשפיעים על כולנו.

    0

    המחאה החברתית חיה ונושמת

    1 תגובות   יום שלישי, 7/2/12, 08:27


     מאת עידן מילר, המחנה המשותף

     

    בשלושים השנים האחרונות עבר הכח בחברה הישראלית לידיים של קבוצות המיעוט המאורגנות; חרדים, מתנחלים, טייקונים, ועדי עובדים חזקים מדי וקבוצות אינטרס שיודעות להפעיל מנופי לחץ על המערכות הפוליטיות והכלכליות על מנת לסחוט יותר משאבים, להתחמק מחובות ולהעביר את הכח החברה אליהם. מחאת הקייץ לא עסקה דווקא בנושא הדיור או הקוטג' היא עסקה בתחושה של הרב האזרחי בישראל שהכח הולך ונשמט מבין ידיו והוא, למרות היותו רוב, הופך למיעוט המדוכא.


    אבל מדינה אינה יכולה להתקיים כך. מדינה איננה יכולה להתעלם מהשדרה המרכזית שמרכיבה אותה, שמשלמת מיסים שנושאת בנטל, שמרכיבה את האתוסים המכוננים שלה. הכוח בחברה הישראלית חייב לחזור לידיים של הרוב האזרחי, ואנחנו כאן כדי להתחיל את התהליך שיוביל את השנוי.

     


    הקיץ חלף, החורף הגיע והביא עמו גל של הספדים. תחת כל עץ רענן,  היה ועדיין ניתן למצוא, עוד מישהו שמספיד את המחאה החברתית, או לפחות מספר איזו בדיחה צינית על המחאה ופעיליה. וזה בסדר, הומור וציניות הם דרך טובה להתמודדות עם ספקות והיעדר אמונה. אבל בואו לרגע, נשים את הספקות בצד וכן ניתן לעובדות להרוס 'סיפור טוב', או לפחות 'בדיחה טובה', שהרי נאמר כבר שמי שמאמין, לא מפחד. בטח לא מעובדות. המחאה החברתית, כפי שתגלו בהמשך המאמר, חיה ונושמת. ולא, היא לא מתכוונת להיעלם, נהפוך הוא, "מחאת החורף" (כפי שכבר החלו לכנות אותה בתקשורת) הולכת להיות הרבה יותר ממוקדת, מאורגנת, מפוקסת על מטרות ברות השגה ובעיקר... פוליטית. תנועת "המחנה המשותף" הוקמה בשלהי גל המחאה של הקייץ, בדיוק בשביל המטרה הזו. הנושא הראשון בו החלטנו לטפל, היה חוק טל - חוק הנותן פטור גורף לכל מי שלומד בישיבה, ואינו עובד במקביל. חוק שמפלה בין דם לדם, ואינו שוויוני בעליל. 


    ביום חמישי שעבר, 26.1.12 , הקמנו את 'מחנה הפראיירים'- אוהל המדמה מאהל  צבאי ברכבת צפון בת"א. המחנה של כל אלו שמשרתים, תורמים, משלמים מיסים, אלו שיש להם גם חובות ולא רק זכויות. גייסנו לצורך העניין חיילי מילואים, נכי צה"ל, אלופים ורבי אלופים בדימוס ובעיקר את חברינו היקרים למאבק – הפורום לשוויון בנטל שנושא על גבו את המאבק נגד חוק טל כבר שנים ארוכות.  
    שלושה ימים לאחר מכן, ביום ראשון, התקיימה שביתת השמיניסטים בבתי ספר ברחבי הארץ, בה מחו הצעירים שעתידים להתגייס בקיץ הקרוב כנגד חוק טל. מהלך זה נבנה על ידינו. באמצעות שתי הפעולות הללו החתמנו עשרות אלפי אנשים על עצומה הקוראת לנשיאה שוויונית בנטל השירות. 

    אבל מה שחשוב זה מה שקרה אח"כ, בעקבות הפעילות שלנו:

    • כבר ביום חמישי רוה"מ התקפל וביטל את הדיון בחוק שהיה מיועד להתרחש ביום ראשון והעביר את הנושא לטיפול הכנסת.
    • כתוצאה מכך, הוא אינו יכול להטיל על חברי הקואליציה משמעת קואליציונית ולכן נפתח הפתח לכל המתנגדים להצביע נגד. 
    • אנחנו מנגד, העברנו את הלחץ למפלגות שסימנו טרם הבחירות את נושא השוויון בנטל, כאחד הדגלים שלהם, למשל: ישראל ביתנו והבית היהודי. 
    • בעקבות הלחץ, הודיע שר החוץ ליברמן שסיעתו (15 ח"כים) תתנגד לחוק אם הוא יועלה בכנסת ע"י רוה"מ. 
    • ההצהרה של ליברמן, בתוספת הבטחות של אנשי הבית היהודי ומספר ח"כים ושרים בליכוד להתנגד לחוק, הבהיר לראש הממשלה שאין לו רב להארכת חוק טל בכנסת.
    • לאור זאת, הזמין אותנו רוה"מ לישיבת סיעת הליכוד ביום שני, ביטל את כל הנושאים שהיו על הפרק וייחד את הישיבה כולה לנושא. 
    • הח"כים שנכחו בישיבה הסכימו כולם כי החוק במתכונתו הנוכחית סיים את תפקידו וכי יש ליזום חקיקה חדשה להסדרת הנושא. 
    • כאשר גם דעת הקהל הבהירה כי הפעם הציבור לא ישתוק וגם המערכת הפוליטית יישרה עם דעת הקהל קו - לרוה"מ לא נותרה ברירה והוא התחייב להביא הצעת חוק חדשה שתסדיר את נושא השוויון בנטל עד סוף יולי 2012 .

    כל הפעולות הללו, היו פעולות מתוכננות. פעולות שנעשו מתוך מחשבה תחילה, באופן  ממוסד ומאורגן ע"י 'המחנה המשותף', תנועה המאגדת בתוכה את חלק ממנהיגי המחאה של הקיץ אחרון, יחד עם אנשי תקשורת, היי טק ומנהיגי מחאות עבר.


    קמפיין 'מחנה הפראיירים' הוא רק ההתחלה והוא דוגמא וסנונית ראשונה לדרך הפעולה של 'המחנה המשותף':

    • חבירה אל כל הגופים הפעילים בנושא ע"מ ליצור קואליציית כוחות חזקה ואפקטיבית. במקרה הזה, לצורך הדוגמא, חברנו לפורום לשוויון בנטל, תנועת התעוררות, תנועת מתפקדים, ישראל חופשית, פורום המילואימניקים, נהכי צה"ל והשמיניסטים וכד'.
    • הפעלת לחץ ממוקד בפרקי זמן קצרים, ע"מ למנוע ו/או לקדם החלטות
    • שימוש אפקטיבי ומושכל ברשתות החברתיות בפרט ובאינטרנט בכלל.
    • שימוש אפקטיבי וממוקד בתקשורת

    זאת הדרך שבה פעלנו בנושא חוק טל והשגנו תוצאות משמעותיות בזמן קצר, וזאת הדרך שבה אנחנו מתכוונים לפעול גם בנושאים כמו: יוקר המחיה, דיור בר השגה, הריכוזיות במשק, שינוי שיטת הממשל, לימודי ליבה בחינוך ועוד, ועוד. נשיק פלטפורמות לחרמות כנגד חברות שנוהגות בקפיטליזם חזירי, ניצור קבוצות רכישה אפקטיביות בנושאים שונים ובעיקר נפעל ביחד, כדי שלכולנו יהיה טוב יותר כאן. רק ככה אפשר להשיג תוצאות אפקטיביות וממוקדות הצלחה.



    השנה היא שנת בחירות. הן יכולות להתקיים באוקטובר הקרוב או במרץ הבא, אבל מערכת הבחירות כבר כאן אתנו וריח הבחירות כבר נישא באוויר. התפקיד שלנו, שלי, שלך, שלכם הוא לדאוג שהאינטרס שלנו, הרב האזרחי, יהפוך להיות לנושא המרכזי במערכת הבחירות הקרובה ועל ידי כך להוביל כאן מהפיכה אמיתית – מהפיכה אזרחית.


    עידן מילר הוא מראשי תנועת "המחנה המשותף" שעמדה מאחורי "מאהל הפראיירים" ושביתת התיכוניסטים במאבק לשוויון בנטל השירות. תנועת המחנה המשותף היא תנועה פוליטית לא מפלגתית, של העם ובשביל העם. המחנה המשותף, הוא אני ואת ואתה. האזרחים שחיים כאן, שעובדים, שמשלמים מיסים, שמשרתים בצבא ובשירות הלאומי, שתורמים למדינה, שמרגישים שייכים אליה:הפועלים, הצבא, המשטרה, הסטודנטים, המלצרים, הנכים, הרופאים, החד-הוריות, אלו שעומדים בתור,הדתיים, החילונים, הימנים, השמאלנים, ממרוקו, מפולין, מרוסיה, מאתיופיה, בתיכון, בגן, זקן, צעיר, אמא, אחות, חבר, אח, אנחנו- מדינת ישראל, אנחנו- המחנה המשותף.

     

    http://jointcamp.blogspot.com/2012/02/blog-post_06.html

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/12 14:36:
      שמחתי לקרוא על כל הפעילויות שלכם. אני מקווה שתשיגו את מירב המטרות שחשבתם עליהן. תמיד האמנתי בבחירות כמכשיר להשגת מטרות. אבל הסתבר לי במהלך השנים כי הבחירות הן חד עינייניות, שלום או מלחמה.כל הנושאים הפנימיים, הקובעים את חיי הפרט יום-יום, לא עלו לדיון ולא חשבו עליהם. כך הסתבר שגדולי העניים הצביעו עבור מפלגה ימנית-קפיטליסטית, ולא הכירו בכך. נכון שהשאלות שלום או מלחמה הן הקרדינליות, אבל זולתן חיים כאן בני אדם מבחירות לבחירות ויש להם הרבה מאד מצוקות. העבודה שלכם היא בדיוק הטיפול במצוקות. אני מאד מקווה שתצליחו ותחנכו את הקהל.

      ארכיון

      פרופיל

      אסתי הורן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין