כותרות TheMarker >
    ';
    0

    חושבת בסרטים מצוירים / מירב בורשטיין

    0 תגובות   יום שלישי, 7/2/12, 10:10

     

    ''

    בעלת דמיון פרוע שחושבת בסרטים מצוירים * העבודה משאירה אותה על הקרקע * מודעת לדימיון וליצרתיות שמתפרצים מתוכה, המשמשים כעוגן לשפיות ומשאירים  אותה בעולם הילדות של שמחת החיים וההומור * כותבת מאז שזוכרת את עצמה בעיקר למבוגרים  * תאונת דרכים הובילה אותה לחשיבה, לפיתוח מודעות אישית, ולהנאה מהדברים הקטנים של החיים * התחנכה במסגרות דתיות עד גיל 18 *  אין לה ילדים משלה אבל יצאה דווקא עם ספר ביכורים ראשון לילדים "הבננית והמשמש" בהוצאת "אופיר ביכורים".  זוהי שרון שמיר המעידה על עצמה שההומור מחזיק אותה בחיים ומשאיר אותה על הקרקע .

     

    "לפני כ- 4 שנים עברתי תאונת דרכים ,(בעיות גב שונות ומשונות)  מצב שהביא אותי להיות בבית הוריי קרוב לשנתיים" אומרת שרון שמיר, בת 35 , תושבת פתח תקווה , אסרטיבית , רהוטה , מודעת לנוכחות הנשית שהיא מקרינה . שלא שוכחת לתבל בהומור את דבריה , בקיצור מצחיקה עם ראש על הכתפיים .

     "השינוי הקיצוני שעברתי , מחיים עצמאיים מטורפים, לחיים בתוך מסגרת מעט חונקת, שהוביל אותי לחשיבה מחודשת על חיי. צריך להבין שרוב הזמן הייתי יושבת בבית מבלי יכולת להסתובב , לעבוד ולבלות . חברים וידידים כמעט ולא הופיעו או ביקרו . רק אז חלחלה בי התודעה כי אני רוצה להחלים לא רק כלפי חוץ אלא גם מבפנים".

     

    תאונת הדרכים הוותה נקודת מפנה בחייה האישיים והמקצועיים. "אחרי שלב הרחמים העצמאיים ו"החיים בטרנינג", הגעתי להבנה שהייתי בלתי נסבלת.  "היום אני נמצאת במקום שטוב לי. אני יותר קשובה , סלחנית ונותנת לעצמי להנות מהדברים הקטנים של החיים, כמו, אכילה של קרמבו או גריבת גרביים חדשות". מדגישה שרון.

     

    עובדת כעוזרת מנכ"ל במשרד העוסק בעיקר בפתרונות לנגישויות נכים . "עבודה שגרתית, עם בוס מפרגן המשאירה אותה על הקרקע". אומרת שמיר.  אולם אחרי יום עבודה ארוך, היא אוהבת לצאת מהלבוש המעונב להכנס ללבוש ביתי "שרוני" ולהתרווח על הכורסא. ברקע להקת  Air"", הלפטופ על הברכיים, הידיים מקלידות, והלב נמצא כבר בעולמות אחרים. בכל פעם הוא מבקר באתר אחר, וכל ביקור שונה מקודמו. לעיתים מתכנס הוא  בעצמו, מוצא בו פינות חדשות ולעיתים, מגביה עוף ומרחף על ענני הנפש, אך תמיד מתרגש מחדש.

     

     חלק מהשינוי מופיע בהשקה של ספר ילדים חדש פרי עטה " הבננית והמשמש" בהוצאת "אופיר ביכורים". ספר המגולל סיטואציה בה מבקשים הבננית והמשמש להתחלף זה בזו. הבננה, פרי חורף, מואסת בעונתה ומבקשת אלי קיץ. המשמש, פרי קיץ, מבקש לעומת זאת לנסות חורף מהו. שניהם כמובן מתחרטים ומבקשים בכל מאודם לחזור לעונתם הטבעית, שם נמצאים התנאים האופטימליים עבור כל אחד מהם. ואולם, נוכח ניסיון קצר, נוכחים השניים כי "איזהו העשיר השמח בחלקו".

     

    חושבת בסרטים מצוירים ולא נתקעת בגבולות הראליטי

    "ההומור שומר אותי מעל פני המים" אומרת שרון. "הראיה שלי שונה, יש הרבה קטעים מצחיקים בחיים, גם בסיטואציות עגומות במיוחד...

    שרון מצהירה על עצמה כבעלת דימיון פרוע  ה"חושבת בסרטים מצוירים" (אני מטורפת על אנימציות , סינקרס וטי- שורטים). במחשבות אצלה הכל אפשרי,  דבר שמשמר את הילדה שבה.  "זה מגניב וכייף וזה שומר על שמחת החיים  דבר שאני ממליצה לכולם לאמץ. במחשבות שלי הכל אפשרי , אני לא נתקעת בגבולות הריאליטי".

     

    היא אבן שואבת לחבריה ולמכריה שבאים להתייעץ איתה בגלל החשיבה היצירתית , האמיתית הטהורה והנקייה . "אני יוצאת מהקופסה ולכן אני רואה את הדברים בצורה אחרת".

     

    המילים הם הנשק שלה

    כותבת כפורקן וגם לסידור המחשבות שמתרוצצות בראשה. "לפעמים ישנם דברים שאני לא יכולה להוציא החוצה מבושה, או מהקושי להבין את עצמי  , כשרואים את הדברים כתובים, רק אז חודרת ההבנה".

     

    אין אצלה חוקים. כותבת בהתאם להרגשה העכשווית , רק מה שמרגיש לה אותנטי. "אני כותבת מבלי לשנות דבר בטקסט לאחר סיום כתיבתו". זה מחליק ונוזל מבין האצבעות , הכתיבה מאפשרת לי לסגור מעגלים של סיטואציות בחיים, כמו פרידה מבן זוג, התחלות חדשות לכל סוגיהן, התמודדות עם קשיים אישיים  . אני כותבת בדיעבד וכך מתרוקנת ויכולה לפנות לעצמי מקום לדברים הבאים".

     

    שני משפטים ש"רצו" לה בראש הביאו אותה לכתוב את ספר הילדים "הבננית והמשמש". משפט אחרי משפט עד שנכתב טקסט שהתאים להיות ספר ילדים. לקח 5 שנים עד שקיבלה אומץ ושלחה אותו להוצאות ספרים

    בעידוד הבוס הם החליטו לפנות ל"אופיר ביכורים"  שנתנו אבחון מקצועי לכתב היד, והחליטו להוציא את הספר לאור.

     

    שרון : "הדמויות בספר חיות אצלי כל הזמן . לכל אחת מהן יש שאופי משלה . הבננית היא מוחצנת וסוחפת , והמשמש יותר מופנם ושקט. אני יכולה לחוש אותם כל הזמן . אולי זה מעיד את הדואליות שקיימת בי. יש בי את הצד השקט , היציב והרגוע ויש את הצד האחר , המוחצן, הצוחק שסוחף את הסובבים אותי ".

     

    מאחורי חריזה מתנגנת וקסומה שיש בספר , ימצאו הקוראים - גם המבוגרים שבהם - אמת שאין בלתה: גם אם לעיתים נדמה שהדשא של השכן ירוק יותר, הרי שלא כך הוא הדבר. בנוסח המותאם היטב לילדים מצליחה שרון לשזור תוכן משעשע, בד בבד עם מסרים ערכיים.

    "הספר בא ממקום של ערגה לילדות. כל אחד מאיתנו רוצה באופן כזה או אחר לחזור לילדות שלו, לריחות של פעם, לצעצוע האהוב, לטעמים ולהווי".

     

     

    • לפרטים נוספים : מירב בורשטיין . 03-5562677 שלוחה 4

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין