כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    מהראש הכחול לראש האדום

    36 תגובות   יום רביעי, 8/2/12, 00:01

     

    מהראש הכחול לראש האדום

     

     

     

    http://cafe.themarker.com/image/2406379/

     

     

    ''


     

    העבודות שלי עוברות מסע, יותר נכון אני מעבירה אותם, לעתים, מסעות כאלה ואחרים. כולנו בתהליך,  אני היוצרת והם התוצרים. נכון שיצירה יש לה חיים משלה (צריך שיהיו לה חיים משלה), מדי פעם אני גם מתערבת להן בחיים -  משנה את מסלולן, משנה את זהותן, מגדילה אותן וגודלת איתן, והן משתנות.


    באחת הרשומות שלי אעשה סקירה וסריקה על כמה מעבודותיי ושם אספר על תהליכי ההשתנות שלהם. הפעם, בשל סמיכות העניין, אספר רק על סוס העץ, וזאת משום שסוס העץ הכחול של שנת 1998 – הפך להיות בשנת 2012 לסוס אדום.


    כמו תמיד, כאשר חולפת שנה מזמן פרוץ אירועי 'החג של החגים', משנה הוואדי את פניו. 'החג של החגים' מקבל נושא אחר וחדש, והעבודות שאכלסו אותו במשך שנה יורדות, ומפנות את מקומן ליצירות החדשות הבאות עליו לטובה.


    כך ב – 1999 יצא אלכסנדר זייד שלי מהוואדי ואתו גם ראשי הסוס הכחולים. היצירות שהיו בבחינת הכביסה הנקייה שהייתה מוצגת על מרפסת מרכזית עברו למשכנן החדש במכללת הגליל המערבי. שם הן מוצגות במסגרת השאלת אמן, ושם במרחב גדול, ובחלל נקי באזור שנקרא 'חוות המחשבים' הן מוצגות למה שכבר נראה כתצוגת קבע.


    לעומת זאת ראשי הסוסים הכחולים, ירדו מהקיר ומצאו עצמם מאופסנים אצלי בסטודיו ויחד עם עוד הרבה מיצירותיי שידעו ימים יפים יותר, 'ירדו למחתרת'.


    לאחרונה, כפי שכבר סיפרתי לא אחת, מצאתי דרכים מדרכים שונות לעוררן לחיים. לתת להם עוד סיכוי, עוד חשיפה, עוד מעט אור. אפשר לראות זאת ברשימתי 'איך תמונה יכולה להתעורר' .ובעוד אני מנערת אבק מכמה מן העבודות, מחדשת אחרות, שורפת, ומחליטה מי לחסד ומי לשבט, הרימו ראש סוסי העץ הכחולים.


    זה עתה עברתי לסטודיו חדש, ובאחת החלטתי שהסוסים יהיו על אחד מקירות הכניסה לסטודיו.

     

     

    ''

     

     

    והפעם - בהבדל מהתפקיד שהיה לסוס העץ הכחול, ובהבדל מהמסר שהוא נשא עמו שם, ובשונה מהקונספט שנכרך בו כדימוי - הפעם מיקמתי אותו, סתם, פשוט בכניסה לסטודיו, כאובייקט שפעם הוא היה, וכאובייקט שמבחינתי לא נס לחו.


    הוא כבר לא כחול. הוא אדום וקצת כתום, פשוט כי הוא מתאים לצבע שבו בחרתי למתג את סטודיו 'נורית ארט'. זה הצבע שבחרתי לאתרי 'נורית ארט', זה הצבע של השלט שבכניסה לסטודיו, וזה הצבע שנגזר עתה גם על הסוסים להיות. פשוט סתם כי זה מתאים (בעיני). אין לי תירוצים חכמים יותר מדי. אין לי הסברים טעונים. פשוט כי חשבתי שכחול זה כבר לא יכול להיות (לא יודעת למה), פשוט כי אין לי בעיה לתת לעבודות שלי חיים אחרים וחדשים מדי פעם. לפעמים עם המון הצדקה וטעם ולפעמים כי פשוט בא לי ( וגם זה סוג של הצדקה בעיני).

     

     

    ''

     

    אז סוס העץ עדיין אחוז במקל, מוטיב שחוזר על עצמו, אותו פסל עץ או מיצב והפעם הוא אדום. עכשיו הוא מהווה בסיס לתבליט קיר שאוסף אליו שברי וחלקי רהיטים שאותם אני משבצת סביבו, צובעת  – וזו רק ההתחלה.

     

     

    ''

     

     

    ''
        

     

     

    ומי שסקרן, ומעוניין לעבור את הסף ולהכנס לסטודיו, מוזמן לצפות בסרטון

     

     

    ''
       

     

    כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/2/12 23:42:
      תודה לך שולה. מאד משמח לדעת זאת.
        18/2/12 20:59:
      אני אוהבת את הסבריך לתהליכי העבודה
        18/2/12 19:27:

      צטט: שולה ניסים 2012-02-13 09:51:20

      אני לא שוללת לגמרי דיבור על הקשרים תרבותיים, פסיכולוגיים, הסטוריים וכו', ולי באופן אישי זה אפילו רצוי ומעניין, ואני לפעמים קוראת דברים כאלה כשאני יושבת בספרייה העירונית בעיר מגורי ( וכך יצא לי להתוודע ל "סטודיו" ) אבל לא כשזה נכתב בשפת "ממבו ג'מבו", ואני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת כשאני אומרת "שפת ממבו ג'מבו".

      הי שולה,

      כן אני מבינה בהחלט למה התכוונת.

        13/2/12 09:51:
      אני לא שוללת לגמרי דיבור על הקשרים תרבותיים, פסיכולוגיים, הסטוריים וכו', ולי באופן אישי זה אפילו רצוי ומעניין, ואני לפעמים קוראת דברים כאלה כשאני יושבת בספרייה העירונית בעיר מגורי ( וכך יצא לי להתוודע ל "סטודיו" ) אבל לא כשזה נכתב בשפת "ממבו ג'מבו", ואני מקווה שאת מבינה למה אני מתכוונת כשאני אומרת "שפת ממבו ג'מבו".
        12/2/12 14:44:

      צטט: רפי פרץ 2012-02-12 13:26:08

      התיעוד שלך מרשים ויפה שאת מעלה אותו בצורה כל כך בהירה לרשת ....

      תודה לך רפי, ואני שמחה לראות שאתה עוקב, ולקרוא שאתה מגיב, ובעיקר לדעת שאתה אוהב. על כל אלה - תודה.

        12/2/12 13:26:
      התיעוד שלך מרשים ויפה שאת מעלה אותו בצורה כל כך בהירה לרשת ....
        12/2/12 10:36:

      צטט: שולה ניסים 2012-02-12 10:02:36

      הי נורית,
      עבודת אמנות טובה לא זקוקה ליותר מידי הסברים כי מיד רואים את האיכות. אפשר לתת הסבר על טכניקות ותהליכים, מהות העבודה, אך בלי להגזים. האם זכור לך כתב העת "סטודיו"? הי ושם טכסטים ארכניים וטרחניים מידי לטעמי, רובם כתובים בשפת "ממבו ג'מבו" שקשה להבין. כל זה היה נראה לי מעין "כיסוי תחת" לאמנות ללא אמנות. אני גם מתרשמת שהסירבול של הטכסטים נבע בחלקו מתוך רצון להפוך את האמנות לאליטיסטית ובלתי נגישה לחלקים רחבים באוכלוסיה. כך הבוחשים בקלחת יכולים לשמור את השמנת לעצמם...
      עדיף לתת הסברים פשוטים בשפה ברורה ופשוטה, שגם אנשים לא מי יודע מה משכילים יוכלו להבין.
      אני מאחלת לך בהצלחה בסטודיו החדש. מכל הלב.חיוך

      הי שולה,

      הפלא ופלא - תגובתך נקלטה.

      ובכן, בעיקרון עבודת אמנות לא צריכה הסברים. ואני מקווה שהתכוונת להתייחס כאן לסיפא של דבריי בהם אני אומרת שללא כל הסבר זו העבודה, ורוצה לומר שהעבודה טובה בעינייך (חיוך ).

      בכל מקרה הדיון שהעלית כאן הוא דווקא חשוב ומעניין.

      אני חושבת שצריך לעשות הבחנה בין הסברים ובין פרשנות והגות.

      יש מה שנקרא הסבר, והרבה אמנים באמת מתקשים להסביר את עבודתם. הם טובים בלצייר ובלעשות ופחות טובים במובן הוורבלי - וטוב שכך, חלוקה צודקת בעיניי. לעומת זאת יש אמנים מאד וורבליים שאוהבים לדבר על עבודתם וגם זה בסדר, אם זה בסדר.

      אמן יכול להסביר את עבודתו ויכול גם לא, בעקרון העבודה צריכה לעמוד בזכות עצמה, בשפה שבה היא מוצגת ואם היא מוצאת דרכה ללבו של הצופה, כמות שהיא - זה המצב הטוב ביותר.

      יחד עם זאת יש גם הרבה שיח סביב אמנות. השיח הזה הוא התדיינות, הוא הגות והוא פרשנות. במובן הזה, זה לא להסביר את העבודה אלא לקרוא אותה במובן הפרשני העמוק. אפשר להתייחס ליצירת אמנות כמו לכל טקסט, ותהליכי פרשנות של טקסטים יכולים להיות מרתקים.

      סטודיו לא תפקד כמו עתון שנותן אינפורמציה על איזה אמנות יש ואיפה. סטודיו הציג מאמרים ( שבאמת היו קשים לקריאה למי שלא בא מהתחום הזה) שניתחו עבודות במובן הפרשני, ובעצם כבר עסקו לא רק בתערוכה או ביצירה מסויימת אלא בהקשרים שלה התרבותיים, האנושיים, הפסיכולוגיים וכו' במובן המקומי והאוניברסלי.

      כך שיש מקום גם לזה, ויש לזה גם קהל.

      כמובן, שאינני מתנגדת לדברייך, זכותך לחשוב כך, מצאתי לנכון להציג היבט נוסף.

      בכל מקרה תודה לך על התגובה, ואת המחמאה אני לוקחת לעצמי.

      חיוך

        12/2/12 10:27:
      י ש תקלה בהעברת תגובות. בינתיים - בהצלחה! מקווה שלפחות זה ייקלט.
        12/2/12 10:11:
      יש תקלות הבוקר באתר? תגובות שאני כותבת לא נקלטות. כתבתי תגובה די משמעותית אך היא לא נקלטה. בהצלחה נורית בסטדיו החדש.
        12/2/12 10:02:

      הי נורית,
      עבודת אמנות טובה לא זקוקה ליותר מידי הסברים כי מיד רואים את האיכות. אפשר לתת הסבר על טכניקות ותהליכים, מהות העבודה, אך בלי להגזים. האם זכור לך כתב העת "סטודיו"? הי ושם טכסטים ארכניים וטרחניים מידי לטעמי, רובם כתובים בשפת "ממבו ג'מבו" שקשה להבין. כל זה היה נראה לי מעין "כיסוי תחת" לאמנות ללא אמנות. אני גם מתרשמת שהסירבול של הטכסטים נבע בחלקו מתוך רצון להפוך את האמנות לאליטיסטית ובלתי נגישה לחלקים רחבים באוכלוסיה. כך הבוחשים בקלחת יכולים לשמור את השמנת לעצמם...
      עדיף לתת הסברים פשוטים בשפה ברורה ופשוטה, שגם אנשים לא מי יודע מה משכילים יוכלו להבין.
      אני מאחלת לך בהצלחה בסטודיו החדש. מכל הלב.חיוך

        11/2/12 20:19:

      צטט: ShoshiKlas 2012-02-11 00:30:21

      בהצלחה בסטודיו החדש!! הסרטון מראה מקום מלא יצירתיות חובק כישרון גדול

      תודה שוש על ברכותייך ודברייך.

        11/2/12 20:18:

      צטט: perach1 2012-02-11 19:52:33

      תודה על השיתוף והסרטון .. " נכון שיצירה יש לה חיים משלה (צריך שיהיו לה חיים משלה), מדי פעם אני גם מתערבת להן בחיים - משנה את מסלולן, משנה את זהותן, מגדילה אותן וגודלת איתן, והן משתנות." בהצלחה בסטודיו החדש .. והמשך יצירה פורה !

      תודה פרח.

      יפה עשית עם הציטוט. קראתי ולרגע ואף יותר חשבתי שאת כותבת את זה לי ואהבתי. אחר כך התעשתתי וגיליתי שזה בעצם ציטוט, ואת משאילה ממני ואכן כותבת לי, ועוד יותר אהבתי. תודה. מהלך נפלא. דרכך הבנתי את עצמי פתאום יותר. אז תודה

        11/2/12 20:16:

      צטט: אריהיגודה 2012-02-10 20:17:30

      אהבתי בכחול אהבתי באדום כתום ובכלל אוהב את מי שאת ומה שאת יוצרת.ואת יודעת שזה לא מאתמול.

      והילד הזה הוא אתה. ותודה.

        11/2/12 20:16:

      צטט: סטודיו אמן 2012-02-10 18:29:35

      שכתוב דיאלקטי מעניין, מעורר ומארגן זיכרון... מהחופש הילדי של גומבריך לתבניות ארגון הזיכרון של בולטנסקי...

      תודה אנטון. דברי חכמה ודעת.

        11/2/12 20:15:

      צטט: אורן חסון 2012-02-10 17:23:16

      הסוסים שלך לא רק החליפו צבע, הם גם הרימו ראש, בייבי... זה כבר לא עם הראש בתוך השוקת! יפה לך עם ראש מורם!

      יפההההההההה. הבחנה מעולה. חכיתי לראות מי ישים לב. תודה

        11/2/12 19:52:
      תודה על השיתוף והסרטון .. " נכון שיצירה יש לה חיים משלה (צריך שיהיו לה חיים משלה), מדי פעם אני גם מתערבת להן בחיים - משנה את מסלולן, משנה את זהותן, מגדילה אותן וגודלת איתן, והן משתנות." בהצלחה בסטודיו החדש .. והמשך יצירה פורה !
        11/2/12 00:30:
      בהצלחה בסטודיו החדש!! הסרטון מראה מקום מלא יצירתיות חובק כישרון גדול
        11/2/12 00:28:
      יפים ראשי הסוס בכתום-אדום צבעים חמים, על העץ מתקבל נפלא!!
        10/2/12 20:17:
      אהבתי בכחול אהבתי באדום כתום ובכלל אוהב את מי שאת ומה שאת יוצרת.ואת יודעת שזה לא מאתמול.
        10/2/12 18:29:
      שכתוב דיאלקטי מעניין, מעורר ומארגן זיכרון... מהחופש הילדי של גומבריך לתבניות ארגון הזיכרון של בולטנסקי...
        10/2/12 17:23:
      הסוסים שלך לא רק החליפו צבע, הם גם הרימו ראש, בייבי... זה כבר לא עם הראש בתוך השוקת! יפה לך עם ראש מורם!
        10/2/12 16:06:

      צטט: avimedia 2012-02-10 15:23:16

      חשבתי לרגע שממדובר בראשי צבע למדפסת :-)

      תודה יהודית יקרה, ותודה שנענית להזמנה ובאת.

        10/2/12 16:05:

      צטט: avimedia 2012-02-10 15:23:16

      חשבתי לרגע שממדובר בראשי צבע למדפסת :-)

      ברוררררררררררררררר !!!!!!!! חיוך

      את מלאה כרימון. היצירה פועמת בך במלוא הדרה. הסרטון מבליט זאת בכל הצורות. תודה על ההזמנה
        10/2/12 15:23:
      חשבתי לרגע שממדובר בראשי צבע למדפסת :-)
        10/2/12 13:26:

      צטט: זאב אילון 2012-02-10 12:57:18

      משנה מקום - משנה מזל. ב ה צ ל ח ה

      תודה זאב.

        10/2/12 12:57:
      משנה מקום - משנה מזל. ב ה צ ל ח ה
        10/2/12 12:49:
      מעניין מאד המעבר בין לבין
        9/2/12 13:24:

      צטט: ג.ע. 2 2012-02-09 02:58:07

      כמו תמיד, עבודותייך משנות פניהן. השינוי לצבעים אדום וכתום יפה מאוד לסוס, ונעים וחם מאוד לעניים - אני מתה על הצבע האדום הזה ובכלל על אדומים. כמובן שאהבתי גם את הסוס הכחול כי אני אוהבת את כל הצבעים החיים. יש בסטודיו שלך פינות יפות ועבודות שאפילו שראיתי אותן רק בהבזק שנייה בוידאו נתנו לי הרגשה של כיף מאווירת הצבעים שבהן, ויש פינות מנוגדות להן ביותר, כמו הירוקים הבהירים-בהירים-חולים האלה - שאני באופן אישי ממש לא סובלת. כמו שכתבת, לא להכל צריכה להיות משמעות נורא עמוקה, לפעמים לרגש ולחשק יש הצדקה משלהם - והם שיוצרים את המשמעות לעשייתנו דברים כאלה או אחרים. לי נדמה משום מה שכבר ראיתי את הסטודיו הזה בקטע וידאו, כולל הסוסים האלה אבל בכל מקרה, שתהיה לך שפע יצירה והצלחה בסטודיו, חדש או ישן.

      תודה לך גימל עין יקרה. תודה שאת באה, משאירה עקבות ודברים שנעים לקרוא.

        9/2/12 02:58:
      כמו תמיד, עבודותייך משנות פניהן. השינוי לצבעים אדום וכתום יפה מאוד לסוס, ונעים וחם מאוד לעניים - אני מתה על הצבע האדום הזה ובכלל על אדומים. כמובן שאהבתי גם את הסוס הכחול כי אני אוהבת את כל הצבעים החיים. יש בסטודיו שלך פינות יפות ועבודות שאפילו שראיתי אותן רק בהבזק שנייה בוידאו נתנו לי הרגשה של כיף מאווירת הצבעים שבהן, ויש פינות מנוגדות להן ביותר, כמו הירוקים הבהירים-בהירים-חולים האלה - שאני באופן אישי ממש לא סובלת. כמו שכתבת, לא להכל צריכה להיות משמעות נורא עמוקה, לפעמים לרגש ולחשק יש הצדקה משלהם - והם שיוצרים את המשמעות לעשייתנו דברים כאלה או אחרים. לי נדמה משום מה שכבר ראיתי את הסטודיו הזה בקטע וידאו, כולל הסוסים האלה אבל בכל מקרה, שתהיה לך שפע יצירה והצלחה בסטודיו, חדש או ישן.
        9/2/12 01:31:

      צטט: נעמה ארז 2012-02-08 22:57:47

      בהצלחה בסטודיו החדש, נורית היקרה!

      תודה לך נעמה יקרה, מקרב לב!!!!!!!!

        9/2/12 01:31:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-02-08 22:17:26

      אפשר לקחת את הנושא צבע הסוסים להרבה כיוון לד וגמא:סוס כחול זה כמו דם אצילי(אשליית דו-קיום) ,סוס אדום זה כמו דם(חרחור מלחמה). עניין של תקופה והשקפה... אבל כדברי הגשש"סתם עשיתי ככה",משכנע יותר.

      דודי , מעניין.

      לצבעים יש משמעות זה בטוח. אבל צריך לדעת שלכל צבע יש משמעויות נוגדות. למשל, אדום יכול בהחלט להיות צבע של תוקפנות, קרב, מלחמה ודם ומאידך הוא גם יכול להיות צבע של חיים, תשוקה, יצירה וחיוניות. כי דם זה דם. כך גם הכחול. לכן, חשוב גם באיזה הקשר הצבע מגיע.

      ותודה על המחשבה שאתה משקיע בחומרים שלי. וזה מעניין.

        8/2/12 22:57:
      בהצלחה בסטודיו החדש, נורית היקרה!
        8/2/12 22:17:
      אפשר לקחת את הנושא צבע הסוסים להרבה כיוון לד וגמא:סוס כחול זה כמו דם אצילי(אשליית דו-קיום) ,סוס אדום זה כמו דם(חרחור מלחמה). עניין של תקופה והשקפה... אבל כדברי הגשש"סתם עשיתי ככה",משכנע יותר.
        8/2/12 00:19:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-02-08 00:07:55

      הכל התחבר לי בראש לאשה אחת שאני הכי אוהבת בעולם ככה נראה קצת הבית שלה וגם המון כחול וגם אדום. נורא ביתי נורא יפה. מבטיחה לבוא יום אחד. (:

      הי יקירה,

      תזכרי, הבטחה צריך לקיים.

      הכל התחבר לי בראש לאשה אחת שאני הכי אוהבת בעולם ככה נראה קצת הבית שלה וגם המון כחול וגם אדום. נורא ביתי נורא יפה. מבטיחה לבוא יום אחד. (:

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין