בכל גיל אנחנו מוצאים את עצמנו עושים דברים או חווים חוויות בפעם הראשונה. לפעם הראשונה בכל גיל יש תכונה מופלאה,היא נצרבת אל לוח האם של מאגר זיכרוננו, והיא תצוץ מחדש בכל פעם שנזכר בה אפרופו עשייה אחרת. תמיד יהיה בה תענוג של הפעם הראשונה.
סערת שלג רכה כמו נוצה
מי היה מאמין, שנוסעת מתמידה כמוני לא חוותה בחייה שלג. ואני מתכוונת לשלג שלג,כזה שיורד, ונאסף בתמימות על גגות המכוניות והבתים,שנערם ומיתמר בשולי הדרכים, שרגלנו טובעת בו כמו בצמר גפן, קררררררררר ומאד נעים. לא, לא נסעתי לירושלים בשיירת המכוניות שיצאה אל השלג בכותל המערבי, וגם בחרמון המושלג לא הייתי. לא בסדר, אבל לא משנה את העובדה, שחרף נסיעותיי הרבות ברחבי הגלובוס, לא הצלחתי אלא לראות אנדרטאות של שלג בצרפת,בשוויץ אפילו בניו יורק, אבל את הדבר עצמו השארתי כנראה לגילי המופלג. ביוון, אליה נסעתי בשבוע שעבר, נקלעתי לסערת שלג שחשבה להשבית את הכביש הראשי לסלוניקי עליו נסעתי מאושרת. נוצות לבנבנות של שלג יווני כיסו את החלון. וכשיצאתי מהמכונית התכסיתי בהן והרגשתי ברקיע המושלג. המארח שלי אמר לי שביוונית קוראים לנוצות שלי נימפות וכשחשבנו על זה, ההגדרה כמעט זהה. על השלג צריך לדעת לנסוע. אסור לעצור בכלל. אם המכונית נעצרת המים בגלגלים קופאים ואז פשוט מחליקים מי יודע לאן. ראיתי במו עיני מכונית כזאת שלפתע החליקה סוג של החלקה משונה. איליאס הסביר לי, זו החלקה של מי שלא יודע לנהוג.לא משנה הסבה, באמצע דרך המלך מכונית גולשת כמו על סקייט מעוררת הרבה דאגה. כשעליתי על הרכבת מסלוניקי לאתונה חתכתי עם הרכבת את ארץ השלג והעצים החשופים. צילמתי בלי הכרה, כי כל כך יפה היה שם בחוץ שאפשר היה להשתגע. ממש מעצבן לחשוב שרק פעם אחת ודי היה שלג בתל אביב. חשבתי לעצמי איך נווה צדק תיראה עטורת נוצות שלג תמימות, בהירות, מלבינות את כל הצרות עד שהן נמסות.גן עדן.
שיט על פני מים סוערים
אני מודה ששטתי בכל מיני אניות, ספינות ודוגיות. לא שאני מתה על שיט, להיפך, אבל לפעמים אין ברירה והבן אדם מוצא את עצמו בתוך מפרשית או אוניה בדרך לעשות חיים. והנה אני, שממש לא התכוונתי לכלום, מצאתי את עצמי באישון לילה, בתוך אונית ענק, שמארחת אולי אלף איש, ועושה את דרכה מחניה בקרתים לפיראוס. האוניה הממה אותי בענקותה ובתנופתה. שעות ספורות לפני שנסענו הודיעו ברדיו שאולי היא לא תצא בגלל רוגזו של הים. מדובר כמובן בים התיכון. אני זוכרת אותו מנעורי בצופי ים כסתם עצבני. בכל פעם שנכנסתי למפרשית כדי לנסות לפתח רומן לוהט עם ספן חתיך לפני שספרתי עד 10 כבר דברתי עם הדגים. בקושי שרדתי. התחזית הקודרת של הרדיו הכניסה אותי למצוקת מה, התעניינתי רק בעניין מוצאו של הרב חובל, וגמגמתי שאם הוא איטלקי אני לא עולה..... כשהגיעה העת להרים עוגן עליתי כמו שה לעולה לחדר האוכל, לא הרגשתי בכלל שהתחלנו לשוט. לפני שהתחושה הידועה תפקוד את בני מעי,רצתי לקבינה,זרקתי את עצמי על המיטה ושקעתי בשינה הכי עמוקה שאני זוכרת, כזאת שממנה אפשר רק להתחיל מחדש.
היוונים ומלחמתם בעכברים
בעוד רבים וטובים מבין חכמי תבל יושבים על מדוכת ריפוי הסרטן ומיני מחלות אחרות, פריצת דרך בהבנת פעילות המוח, ואי פונים יותר חכמים יותר קטנים ויותר ידידותיים, רבים וטובים אחרים יושבים על מדוכת הכחדת העכברים. פשוט לא יאומן. בתערוכה החקלאית הגדולה ביוון, ערש התרבות החקלאית, ישנם בלי סוף דוכנים שמציעים שיטות שונות ומשונות איך להתנכל למכרסמים מבלי להקל בהם ראש. נתחיל עם הרעל שהוא האמצעי הקדמון ביותר להרג של בעל חיים. הרעל מובלע בתוך פיתיון בעל ריחות משכרים וטעם מעודן. העכבר,שידוע כמכרסם חרוץ, מתבקש להגיע ולטעום מהפיתיון ואז קורים המון דברים, יש פיתיון שהורג אותו במקום, יש פיתיון שפועל רק שעה או יותר אחרי שהעכבר ממש נהנה ואולי מספיק לספר על התגלית לחבר או שנים.מדובר באוסף רעלים ופעולות ראויים לכל מידה של עכבר. אבל אליה וקוץ בה, כל מי שיטעם מהפיתיון תכה בו קללת הרעל. כל החיות חתולים,כלבים,עופות וכד עלולים להישפט למוות על לא עוול בכפם. אז עברו הממציאים מהמצאות רעל בעל פעולות מגוונות להמצאת מלכודות. וכאן היצירתיות פורחת. העכבר נכנס בחור של קופסה שחורה מפתה, נוגס ברעל ויוצא לדרכו. הוא ישיב את נשמתו לבורא רחוק, לא מסוכן ולא מסכן. מבוכי הרעל נראים נהדר, ילדים לא יכולים להינזק. אפשר להניח אותן בכל מקום בקיצור גן עדן. דרך אחרת היא חנק. אין לי מושג איך קין הרג את הבל אבל חניקה היא אפשרות לא רעה. גם כאן מדובר במין מתקן פלסטיק מעוצב. העכבר מגיע אל הפיתיון החבל נכרך סביב צווארו, וזהו. הדבקה עם או בלי רעל מציעה רצועות דבק עם יכולת הדבקה מטורפת. אין עכבר שיעבור דרכן ולא יוותר על הרצועה. חובת גילוי נאות: גרתי 5 שנים בצוקי ים בבית בן שלוש קומות שנחשב למכה של העכברים והחולדות. המלחמה הפרטית שלי שילבה כוחות ימ"מ וגם סיירות נבחרות. העכברים בצוקי ים עלו לבית שלי לרגל ואני לא ידעתי את נפשי מרוב חימה. הבטחתי להם נקמה, ולפי דעתי היא הגיעה בתערוכה החקלאית בסלוניקי, כי ידוע לכול גם לעכברים שלא לעולם חוסן.
ובלי אוכל אי אפשר
הייתי מספר פעמים לא מבוטל באיי יוון. אני חושבת שהתחלתי בגיל 24 ומאז פקדתי את האיים גם כדי לבלות וגם כדי לעבוד. כשנחשפתי בפעם המי יודע כמה לאוכל היווני דהיינו: סופלקי, קבב, סלטים שונים,סיזיקי, סלט יווני, מעדני חצילים, אתם מכירים את הרשימה הבנתי שטבחי יוון לא שינו לאורך השנים אפילו לא תג אחד. הגעתי למסקנה שהאלים יושבי האולימפוס, אריסטופנס, סופולקס ואריסטו אכלו ממש אותו תפריט. השמירה על אחידות הטעם לא הגיונית ולא טבעית על פני כל כך הרבה שנים. החידושים העיקריים נמצאים בבירה. לכל שולחן במסעדות הבלקניות מוצמד סוג של ברז כמו שמרשת את המוזגים בבר, הקרואים יכולים לרחוץ את הכוס במתקן (מקסים לגמרי) וכמובן למזוג כל הזמן מהברז. חיישני הברז מדווחים למחשב הקופה אבל גם לצג יפה התלוי להנאת כולם מעל הבר, שם הם יכולים לראות איזה שולחן מנצח בקרב על הבירה. אני מודה שזה מקסים ומעודד שתייה, כי בסוף מקבלים צ'ייסר נהדר של רקי. |
תגובות (148)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לואיס קרול, איזה שם מדליק
בינינו, היצור המקסים שלך לא בדיוק הוכיח את עצמו
עד כמה שזכור לי העכבר מנקנק אותו
אם כבר מדברים על עכברים
זה לא פתרון אמין, חכם ומספיק ?
שמעון
אני חושבת שמשום שהעלית את הנושא, אנחנו נשתמש באחד מאיורי העכברים הנדירים שלך, ורצוי שמח ומאיר פנים , שכן אין לו מושג מה מחכה לו שם ביוון, והוא עכבר בצלאלי, כדי לאייר את הפוסט. את מוזמנת יקירתי
אני מודה לך ומצדיקה אותך לחלוטין. ביוון היא אלוהית וגם בחורף יש בה ייחוד שאין בשום ארץ אחרת
הצחקת אותי.... היה לי לקוח שכל פעם שנסענו לחו"ל יחד הוא קרא לזה"מסעותיי עם דודתי"
בלי שום קשר כמובן לרומאן גרי
רונה מתוקה תודה
את צודקת. פוליטיקאלי אינקורט, רשמתי. מצדה שוב לא תיפול :-)
תודה לך דנה מחמאתך מחממת ביום הקררררר הזה
איזה כיף שאת חושבת כך
הכל נשמע נהדר. אבל הנצחון של העכברים הוא תיאורטי בלבד. אם הייתי מניחה את המלכודת
הם ודאי היו נמנעים ממנה, לעצבן.:-) הייתי מצרפת אותך בכיף
אני מאושרת. כך הבנת לגמרי באיזה מצב צבירה מטורף הייתי כשעמדתי בחוץ וכולי התכסיתי בפלומה
דקה רכה מקסימה. שלג זה עולם אחר לגמרי מומלץ מאד.
ואני נהניתי מהביקור שלך אהובתי
השארת אותי סמוקת לחיים דרור, ועוד ביום האהבה.......כיף גדול לי, אני מודה
יקירתי, שוב החלפת זוג נעלים. הצהובות ממש שוות
אני מודה לך על התגובה השווה לא פחות מהנ"ל
כייף ממש לקרוא אותך!
והזדהיתי איתך גם באהבת השלג וגם בסלידה מעכברים:)
אני לא מסוגלת. אני מודה אפילו ניסיתי באסטרטגיית אם אתה לא יכול להם הצטרף אליהם.
אבל אנצור את המלצתך. אולי כל האופציות פתוחות. בסוף תמצאי אותי מלטפת עכברון
מול המחשב :-)
תודה רבה לך שולה
גמבה ניצחת. הגיג על החוויות - נקודות החן של החיים :-)
אני מודה לך על פוליקר. אגב אני מביאה דיסקים שלו מתנה והוא זוכה להערכה עצומה
אני מציעה לך לנסות להתידד איתם. הם חמודים.
כן, בכל גיל יש לנו חוויות של פעם ראשונה...
נשמע טיול מדהים וטעים!
תודה חמה לך שי
ברוכה הבאה יקירתי החמודה, ושבת שלום
גם אני חושבת. שיא הקטע זה המקום לרחוץ את הכוסות על השולחן. הווה אומר אין צורך לקום או להטריד את המלצרית רוחצים לבד את הכוס ומוזגים. כיף רציני במיוחד לגברים שנורא אוהבים את הקטע של do it yourself
אולי אתה צודק בקשר לאוכל. אני השתעממתי עד מוות. אני מודה לך על התגובה
אני מודה לך על תגובתך הנהדרת . אם התכוונת לסקייטוס אני מכירה את האי, ומעדיפה את סקופלוס אחיו הקרוב. מדובר בשלושה איים ירוקים נהדרים. אנחנו חייבים שיחה פנים אל פנים בנושא היווני הפתוח הזה. אני מטלפנת
תודה לך חביבי על העידוד. אפרופו החדשות השחורות, כפי שכתבתי לאמיליה ראש הממשלה ושרי
ממשלתו פוחדים לצאת החוצה כי העם זורק עליהם מכל הבא ליד כאות לבוז שהוא רוחש להם.
את יוון אני חורש מאז נחשפתי לניקוס קזאנצאקיס למיתולוגייה היוונית ולמנזר סאן מיקלה . את איי יוון אני חוגג עוד לפני שנעשו בון טון לישראלים והשיא האי סקי....
אי שם בצפון שכולו נודיסטים שלא אגלה את שמו כי ממש אין לי חשק ששכנתי תראה לי את הבולבול מתנדנד במשחק פינג פונג על החוף...:))אני כבר רואה את המבטים מזוית העין בחדר המדרגות......
תמונות מקסימות
תודה שבישרת לנו על השלג ביוון
החדשות היחידות מיוון ששמעתי היו אודות
הגרעונות והמשבר הכלכלי
ציפורה התעלפה שלג בדימונה. איך זה היה ספרי תיכף ומיד :-) וחוץ מזה תודה על התגובה
תאמיני לי אהובתי, כולם מדברים על המצב הכלכלי שם. כל מי שמבין אנגלית הביע בפני את סלידתו מהשלטון מהידרדרות המהירה, מהחובות המסופקים וממה לא. אני לא יודעת אם את יודעת שראש הממשלה ושריו לא יוצאים את פתח בתיהם משום שמי שרואה אותם משליך לעברם את כל מה שהוא מחזיק, יוגורט, קולה, סנדביץ ומה לא. הם מוקצים בלי צחוק. אבל השיטה הפוליטית המסואבת חרכה שם את כל השדות וקשה להם.. אני אוהבת אותם משום שהם מציעים תום לב, פשטות ושמחת חיים למרות שקשה עד בלתי אפשרי
איזה כיף לי שמחת אותי מאד. תבטיחי לזכור את טעמה של המוסקה לדיווח. תודה לך על תגובתך
ועוד משהו אילנה. קל לנו לאהוב את יוון בגלל המוסיקה, האוכל, האיים, העבר הקלאסי (למרות שמדובר בעם יווני אחר), הקירבה הפיסית והאחרת.
בשבילינו היוונים ביוון הם שחקנים בתפאורה הנפלאה של התאיטרון.
המציאות שם בפנים היא אחרת לחלוטין.
מדבר, כן. פנינה? תלוי בעיני המסתכל.
ערד נמצאת בדרום הרי יהודה וכשיורד שלג בירושלים, יורד בדרך כלל גם שם.
ואגב, גם במצפה רמון שהיא עוד יותר דרומית מערד יורד שלג מידי פעם.
את מצחיקה רותי, תודה
רשמתי לפני לפני הנסיעה הבאה - תודה
אתה צודק זה נורא משמח
איזה כיף לך. אני בתור תל אביבית גדלתי על הספור הזה ותמיד התפללתי שיהיה שוב מופע שלג בעירינו. איזה כיף תודה לך על שהארת את עינינו
את צודקת לגמרי, היה כיף ענקי
אני נשבעת לך שעברת ללי בראש כשישבתי ברכבת וחציתי את השלג המופתי והנהדר. אמרתי לעצמי מה היית מציעה לי לשמוע באזניות למראה ההוד וההדר הזה. את רואה ? את זורמת בעורקי.
את צודקת חמודתי, השלג הזה הוא למקצוענים בלבד. אני מודה לך ליריתוש על תגובתך הנהדרת ואני אוהבת אותך מאד
תאמין לי חשבתי עליך כשעליתי לאנייה. אתה בטח היית עושה חיים. ואגב, בעניין הפעם הראשונה, אני מצטערת שאכזבתתי, אני אחשוב על זה ואולי עוד פעם אחזור אליה אל הפעם ההיא
יפיפייה שלי נסעתי לעבודה. במסגרתה הייתי בתערוכה גם אני לא הייתי קופצת להנאתי לתערוכה חקלאית כי פשוט המושג שלי ירוק. אני מודה שלא האמנתי כמה פתרונות החברה מצאו להכחדת העכברים. ממש יצירתיות בהתגלמותה. וחוץ מזה שאישית אני לא סובלת אותם. ואשר לסופלקי דעי לה מתוקה, שהם לא שינו אותו בגרגר של פלפל הכל אותו דבר כמו שהיה כשעזבת. הכול מוכן לכבודך
נעמונת אני מודה לך על התגובה. תראי אונית פאר של 400 איש מגישה ומציעה הרבה יותר מאניה פשוטה כמו שלנו שכל מה שהיא צריכה זה להעביר אנשים ממקום למקום. בערד שלג, זה כמו שאדם נושך כלב. ערד היא פנינת המדבר לא ?
אלכסנדר את גדול וזה ידוע. עשית סקייטינג על אגם קומו ? אני מצפה לאלבום תמונות שלג מאיטליה זה המינימום, ועל האוכל נדבר בהזדמנות אחרת
תראה לואיס, הוא נראה אותו דבר אבל הוא מדבר יוונית. לא הבנתי כלום. שלא יהיה לך צר על העכברים גם הבן שלי לוכד אותם ומשיב אותם אל הטבע. אני לא מבינה את זה
זונות מתוקות, ברוטוס צודק לגמרי בתגובתו, הפוסט הוא על הפעם הראשונה. ואם עוררתי אצלו את הטעם של טיול הג'יפים מלפני שנים, אני מבסוטית ביותר. ולך נטוס, תודה שאתה מפרגן לי, אני מבקשת לתקן, "כולה ירד על אילנה המון שלג" תודה
תודה לך שקד, ונשיקות לבת המדהימה שלך
היי, מי שעושה חיים קיבינימעט חי לו במיאמי מחליף תמונות , אני מבקשת להשאיר את זאת כי הכחול מדהים עליך, וגם בהזדמנות זאת אני מבקשת לברך אותך על העין הצילומית המופלאה שיש לך. את בטח יודעת שביוון האישה הולכת אחרי הגבר ולכן השאלה המתבקשת היא, איך חזרת, לא נשארת עם איזה יווני ? אז ככה רונית, יש המון וקשה לבחור. אני כנראה אצטרך לנסוע שוב
תודה לך אהובתי, תודה חמה
שמחתי לראות אותך שרי ואני מודה לך על התגובה
שמחת אותי יוני ותודה חמה
תודה לך מאיה מתוקה
רשמי לפניך שאני מתה עליך.
היי רוסיני ידידי, חשבתי עליך המון. אנחנו צריכים להחליף כמה מילים על האוכל היווני. הוא פתאום נראה לי נורא בסיסי ולא מה שהוא היה לפני שנים. בטוח משהו לא בסדר אצלי, אבל הייתי רוצה לשוחח עם המומחה.תודה לך על הברכה ונשיקה לאישה
היי, איזה יופי. יש אפשרות שאפילו נזכרת בהפלגה הראשונה, ואז גם התזה שלי נכונה ? יאסו לך גם
שמחת אותי מאד הולגראמה יקירתי, ואני מאושרת עם התגובה שלך . העניין של העכברים והאוכל.........יופי שחייכת
תודה
רותקה, אני שולחת לך חיבוק, רגשת אותי מאד
אני מתערבת אתך יפתי שאת נמסה כשלג למראה הלבן הלבן הזה, שהוא פשוט שמימי, מלאכי ואלוהי באחד
רחלי, את לא יודעת כמה את צודקת. הלכתי על גלידי קרח. שכחתי מה זה כפות רגלים
קבלתי אותם במכס בחזרה. משהו נורא. אבל השלג היה מצוין, ואני לא הייתי ערוכה לקראתו
יש לי סיוט מעכברים. הם רדפו אותי מהרגע שהחלטי לעזוב את תל אביב ולהפוך לאיכרה בשרון.
כשהגעתי לאודים הייתה שם מכת עכברים שהעולם לא ידע. כשהגעתי לצוקי ים, הם פשוט כילו את כוחותיי
כייף היה לי לקבל את המחמאה שלך - תודה
תודה לך שמחת אותי מאד
תודה אף לך על המחמאה הנהדרת
אהובתי, זו לא הייתה חופשה זו הייתה עבודה עד כמה שזה לא נשמע
אני מקבלת את המחמאה שלך בחדווה עצומה כי בדרך כלל יוון נמכרת עם שמש זוהרת והמון גלים כחולים
רגע, תני צלצלו לפני שאת יוצאת. יש לי המון חברים שישמחו אתך שם
תראי, שלג היה אצלי חלום. הרגשתי שאני חייבת אותו נח על המעיל שלי, ועולי אפילו על עפעפי
והנה, תפילותיי נענו זו בהחלט סנסציה. אבל אם יורשה לי, זה ממש מדהים איך אנשים לא כועסים
על שלג גם כשהוא עושה להם כאלה דברים איומים כמו אצלכם אסי. אולי מפני שהוא לבן ומקסים
ואולי
עמי יקירי, חכמים היו אומרים שניצלתי כזית למרות העבודה הקשה. תאר לעצמך יום יום משש וחצי בבקר
עד חצות. אני לא שרתי אפילו יום אחד את השיר הידוע של דולי פרטון :-)
ביוונית אומרים סיגה סיגה. את לא מחליפה שום כרטיס. בורמה בהחלט מחכה לך. באשר ליעדים הקרובים אני מבטיחה ואף הבטחתי לסור אליך בדחיפות. ועכשיו כשחזרתי הרגשתי שהתיישבה עליך דעתך ואני אוהבת אותך אפילו יותר
איזו תגובה מחממת לב תודה חמה
נפלא שחזרת. את מביאה אתך תמיד משהו מצוין כשאת שבה
יקירתי אני מודה לך על המילים החמות והכי על מזחלת השלג. איזה ילדות מושלמת
"...מלבינות את כל הצרות עד שהן נמסות.גן עדן..."
אכן אילנה, נווה צדק באמת ראוי גם כן לכיסוי כל צרותיו במעטה הבלבן הנפלא הזה, שאני זוכרת מילדותי כעונג שנמס רק לאחר חודשים רבים ומשובב את הגוף והנפש הקטנה.
פוסט מקסים מקסים עם צילומים מרהיבים ואותנטיים להפליא אבל גולת הכותרת שלך זו הכתיבה הנהדרת, המשעשעת, המורכבת והמהנה כל כך!
אז הנה ילדותי שלי בתוך הלובן המפתה הזה. אני כמובן באמצע.
חזרתי:))))))
אויייייייייייייייייי עכשיו אני אצטרך לעשות הסבה של הכרטיס מבורמה ליוון,
בעודף אקנה הר של צלחות שיהיה מה לשבור,
כתבת נפלא יקירתי,
זו הפעם הראשונה שלך שנסעת ודעתי נטרפה למה אני לא משיגה אותך,
ילה כנסי לאוטו קחי את דניאל ובואנה ורצוי באביב !!
את כותבת כל כך יפה...תענוג לקרוא אותך.
אוהבת את מסעותייך יותר .
תודה
רוב נסיעותי, הן בחורף ואין צורך בהסברים...
שלום רב שובך אילנה נחמדת.
קסומה יוון, אני אוהבת אותה ואת אייה היפיפיים. הם עכשיו מסכנים כלכלית ועצוב.
אחלה טיול וצילומים נהדרים, תעלי עוד כמה שנתרשם.
ממש לא !!!!!!!! גם ככה הם לא מרוויחים משהו מה יש עוד להפחית.
וחוץ מזה הם חתיכים, אינטליגנטיים,עם הומור ועם חכמת חיים.
תאמיני לי אחותי, את רוצה לנסוע ליוון. יש שם עם מי לדבר
תגידי זה בגללך?...
ההסדר עם יוון נחשף: שכר המינימום יופחת ב-20%; 15 אלף עובדים יפוטרו
טיוטת ההסכם בין יוון לקרן המטבע והאיחוד האירופי: חברות ממשלתיות יופרטו
ברוטוס: למי שטרם חווה את השלג ביוון נוכל לגלות שלפני שנים עשינו טיול ג'יפים בהרי יוון, מה שחייבותנו לפלס דרך בשלגים עם הידיים, לאבטח את המכוניות אחת לאחת ולנהוג בזהירות מרבית. הנופים היו מדהימים, לנו בכפרים שנעצרו לפני מאתיים שנים, אכלנו אוכל של חקלאים והתמלאנו אהבה למדינה הזאת ולאנשיה הפשוטים ומסבירי הפנים
נטוס: אחי, תרגיע, כולה ירד על אילנה קצת שלג וכבר אתה מנכס לך את הסיפור? לא יפה
..
חח אילנה, לא הייתי מעלה על דעתי לבקר
בתערוכה חקלאית להכחדת עכברים...
אני שבויה ומכורה לאיי יוון, אבל לא בשלג :))
ואני מתה על סופלקי, קבב, וסלטים...
כתבת נהדר...ודימיתי אותך מתמוגגת ושמחה....
טיול נפלא, עשית.. נהדר לך.
והמון מחשבות פילוסופיות על אוכל והאלים שבאולימפוס....
אני חוויתי שלג נוראי בעת שביקרתי בארה"ב...
תחילה הייתי מאד מאושרת מהפתיתים הרכים הנעימים
נשבעת לך מהר מהר עייפתי מהם.. מה גם שגובה השלג
הגיע עד מעבר לבירכיים. חורף נוראי זה היה...
אחזור מחר....
כמה שאני מקנאה בך!!!
חלום חיי לבלות חלק קטן מהחורף במיקונוס (בקיץ זה בלתי נסבל)
הנה: