Bureaucracy defends the status quo long past the time when the quo has lost its status. Laurence J. Peter
רבות דובר באחרונה על מצב הבנייה בישראל. שאלות כמו: האם יש מספיק דירות?, האם יש די התחלות בנייה? מה מצב הדיור הציבורי? כיצד זוג צעיר יכול להרשות לעצמו לרכוש דירה? – אלה הן רק חלק מהשאלות העולות בהקשר זה. אך לכל אלה מצטרפת שאלה נוספת – האם הרשויות המקומיות בישראל ודרך התנהלותן בכל הקשור למתן אישורי בנייה, יכולות להפוך לגורם מאיץ ומקל בתחום הבנייה בארץ. לטעמי, התשובה לכך היא חיובית ויותר מכך, המציאות בעולם האמיתי היא כזו שניתן ואף חובה לשנות ולשפר אותה, כך שתהליכים יפושטו, יונגשו ויהפכו שקופים יותר. שינוי כזה יהיה לתועלת כל הצדדים הנוגעים בדבר.
אין זה סוד שחוק התכנון והבניה במדינת ישראל (1965) הוא מהחוקים הסבוכים ביותר הקיימים בספר החוקים. גם כאשר יורדים מרמת התכנון הארצית לרמת התכנון המחוזית והמקומית, הפקעת הביורוקרטית הסבוכה אינה הופכת לקלה יותר להתרה. יותר מכך, חשוב לזכור שבכל הקשור לתכנון הבנייה קיים מגוון רחב ביותר של גורמים ואינטרסים (הקבלן, היזם, רוכש הדירה, הפעיל הסביבתי וכד') שלכל אחד מהם מערכת שונה של שיקולים, תפיסת עולם ותוצאות רצויות. לפיכך, למרות שראוי להניח שבמדינה דמוקרטית, בעלת מנהל ציבורי תקין, מנגנונים של פיקוח ובקרה על תהליכים והתייחסות למגוון האינטרסים, הוא דבר ראוי, עדיין ראוי להניח באותה מידה שהטמעת מנגנונים מפושטים, יעילים ושקופים יותר, יהיו חלק מתהליך בריא המהווה קטליזטור בתחום הבנייה. לכן, למרות שתפקידם של המנגנונים הבירוקרטיים לשמש כרגולטורים הוא חשוב מאין כמוהו, יש חובה כיום שלצמצם את היותם חסמים היוצרים סרבול מיותר ומתסכל.
בהיבט מערכתי-לאומי, אחת מנקודות המפנה בתחום הייתה פרסום מסקנות ועדת זיילר (2003) שהוקמה בעקבות אסון ורסאי ולאחר שנתיים של עבודה מאומצת פרסמה שורת מסקנות והמלצות לביצוע בתחום הבנייה בישראל. בין מסקנות אלה ניתן להצביע על הצורך בפישוט הליכי רישוי, בניה ומתן תעודת גמר, קיצור ופישוט של הליכי תכנון וכן העלאת רמת השקיפות בתחום. חשוב לציין שבעקבות מסקנות הועדה קמה ב- 2004 ועדת היגוי מצומצמת שפעלה במספר צוותים על מנת להעמיק את הטיפול ולבדוק את יישום המלצות ועדת זיילר. בעקבות פעילות זו נוצרה הבנה מערכתית שיש צורך, בין היתר, בעריכת 'קוד בניה', הקמה של מכוני בקרה, הקמת אתר מידע ויצירת 'רישוי זמין' – תהליך רישוי אינטרנטי. תהליכים אלה נמצאים כיום בשלבים שונים של ביצוע.
חלק מהמסקנות יושמו ודוגמא לכך ניתן לראות בהקמת האתר: www.bonim.pnim.gov.il המספק מידע רב בתחום הבניה ומסקנות אחרות, דוגמת הקמת אתר אינטרנט של 'רישוי זמין' נמצאים בתהליך של הקמה. אך עדיין, כאשר מגיעים להתמודדות עם קבלת אישורי בניה ברשויות המקומיות, נתקלים במציאות מסורבלת, לא שקופה ואיטית. ניסיון רב שנים מלמד שעדיין הכוח הרב המצוי בידי הרשויות המקומיות והיעדר נכונות לפשט תהליכים ולהקל על ההתמודדות איתם, יוצר מציאות כמעט בלתי נסבלת של התארכות לא סבירה של הזמן הנדרש על מנת להגיע לנקודת קבלת היתר בנייה (שהוא, חשוב לזכור, בעצם רק תחילת תהליך הבנייה). יתרה מכך, רמת הסרבול הבירוקרטי שונה מרשות מקומית אחת לאחרת, כאשר בעיריית תל אביב-יפו, בניגוד לכל שאר האזורים בארץ, הליך הרישוי אורך כשנה וחצי, לעומת כשנה בכל שאר הרשויות. על מנת לפרק את הזמן הזה ולהבין את מרכיביו, ניתן להצביע על כך שהליך כניסת תיק לוועדה אורך כחודשיים-שלושה וקבלת ההחלטה עצמה אורכת עוד כשבועיים עד חודש. קבלת תיק מידע, שרק על פיו ניתן להתחיל את התכנון, אורך בין חודשיים לשלושה (בתל אביב) וכחודש עד חודש וחצי ברשויות אחרות וכן הלאה. צבר החסמים הבירוקרטיים הללו יוצר את רצף ההמתנה הארוך מרגע תחילת התכנון ועד לקבלת אישור הבנייה – בהנחה שאין בעיות/צרכים/בקשות ייחודיים או חריגים, שכן אז הזמן אף יכול להיות ארוך יותר.
עוד לפני ובלי שום קשר לכך שתהליכי ההתייעלות ברמות המשרדים הממשלתיים (בעיקר משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון) יגיעו למיצוי, על פי החלטות ממשלה, ראוי שהרשויות המקומיות ייקחו אחריות בתחום זה ויציבו לעצמן, כחלק ממדיניות התנהלות העירייה, רף מטרה להתייעלות. חשוב לזכור שפישוט תהליכים מגלם תועלת משותפת לכל המעורבים ויכול ליצור מצב של WIN-WIN – כי הרוכשים, הקבלנים, היזמים וכמובן גם הרשות המקומית, ייהנו, בסופו של דבר, מהתייעלות התהליך.
על מנת להקל על המציאות וליצור בסיס להתנהלות זורמת בתחום הבניה, הרשויות המקומיות יכולות לנקוט במספר אמצעים פשוטים:
*הנחיה ברורה של העומד בראש הרשות להקל על התהליכים וליצור אווירה פתוחה ותקשורתית יותר. *פישוט התהליך הבירוקרטי, דהיינו, לטפל במציאות בה יש להתרוצץ בין עשרות מחלקות על מנת לקבל את האישור הסופי. *להאציל סמכויות ולנקוט במדיניות של 'ראש גדול'. *להרחיב את שעות קבלת הקהל.
ברמה הלאומית מתנהל תהליך של יישום רפורמה בתחום הבניה. צריך לברך על כך ולומר שכדרכן של רפורמות מקיפות גם זו מתנהלת באיטיות יחסית. בקול קורא זה מודגש הצורך לכך שבמקביל לתהליך כלל מערכתי, חשוב ולאומי זה, יכולים ראשי הרשויות המקומיות, לתת את חלקם באורח מידי ופשוט יותר, על ידי קידום נושא ההקלה והפישוט של הליכי הרישוי והבנייה ברמה המקומית, לטובת כולנו.
יורם קראוס, מנכ"ל ובעלים של חברת SMS – ניהול פרויקטים, מהחברות המובילות בארץ בתחום ליווי, פיקוח ותכנון פרויקטים בתחום הבניה.
|