סוגיית ההפלות היא סוגיה כאובה ושנויה במחלוקת במדינות, דתות ועדות רבות וכאילו לא די במורכבות הסוגיה, לעיתים "מתלבשת" על מקרים סבוכים אלו גם רשלנות רפואית. לעיתים רשלנות רפואית בהריון ובבדיקות שגרתיות שכל אישה עוברת במהלך הריונה מובילה להפלה כתוצאה התרשלות של גורמים מטפלים שונים. ולעיתים, כאשר מתבצעת ההפלה טיפול רפואי רשלני עשוי לגרום לסיבוכים רפואיים רבים וקשים.

במאמר זה ננסה להתמודד עם שאלת קיומן של מקרי רשלנות רפואית בהפלות.

נתחיל ממקרים בהם מדובר בטיפולים ובדיקות שגרתיות יחסית שכל אישה עוברת במהלך הריונה אשר מסתיימים בהפלה או סיבוכים אחרים בשל רשלנות רפואית - זהו המקרה הראשון של רשלנות רפואית בהפלות. הדוגמא הראשונה לטיפול רפואי רשלני שסופו בהפלה הוא בדיקת מי שפיר. זוהי בדיקה שעוברת כמעט כל אישה בהריון כאשר גילה הוא 35 ומעלה. הבדיקה נועדה לבדוק האם העובר סובל חלילה מתסמונת דאון או מחלות קשות (מומים בגן) אחרות. במהלך הבדיקה מתבצע דיקור דופן הבטן של האישה ההרה ושאיבת נוזל מי שפיר מתוכו. בדיקה זו נעשית בשבוע ה-17-18 להריונה של האישה- שלב מוקדם יחסית של ההריון. לעיתים, החדרה לא נכונה או לא מדויקת של המחט עשויה להביא לירידת מים (מוקדמת) או חלילה להתכווצות הרחם. כתוצאה מאלו האישה עלולה להפיל את הוולד וזו עשויה להיות הפלה כתוצאה מרשלנות רפואית.

מקרה אחר, גם הוא בדיקה במסגרת ההריון שנועדה לאתר מחלות גנטיות בעובר- בדיקת סיסי השליה. זוהי בדיקה יחסית פולשנית בה מתבצעת מעין גרידה (רק שבדיקה זו לא נועדה לגרום להפלה בניגוד לגרידה שהיא אחת השיטות לבצע הפלה בשלבים מוקדמים יחסית של ההריון). לעיתים, הגורם המטפל מבצע את הגרידה בצורה שאינה עדינה ומדויקת מספיק ועלול לגרום לאישה להפיל את הוולד. זוהי דוגמא נוספת לבדיקה במהלך ההריון שלא נועדה להפסיק את ההריון אך, עשויה לגרום להפלה שהינה תוצאה של רשלנות רפואית בהריון מצד הגורם המטפל.

הסוג השני של מקרי רשלנות רפואית בהפלות הוא טיפולים רפואיים רשלניים שנעשים במהלך הליך ההפלה וסופם בהשלכות רפואיות קשות לאישה. שני גורמים מרכזיים עשויים לעלות כדי רשלנות רפואית בהפלה. הראשון, כאשר ההפלה נעשית שלא לפי דרישת ההסכמה מדעת (המעוגנת בחוק זכויות החולה בישראל). כלומר, לא ניתן להפסיק את הריונה של אישה (לבצע הפלה) בלא שהיא נתנה לכך את הסכמתה המפורשת וזאת, רק לאחר שהוסברו לה ההשלכות של החלטתה לרבות הסיכונים הכרוכים בהליך וסיכויי הצלחתו. יש לסייג ולציין כי במקרי חירום וטיפולים רפואיים דחופים ניתן "לעקוף" את דרישת ההסכמה מדעת אבל רק ככל שמדובר בטיפול רפואי במקרה חירום המוענק לאם ונדרש כדי להציל את חייה באופן מיידי; הגורם השני שעשוי להוביל לרשלנות רפואית במהלך קיום ההפלה הוא מצב בו הרופא המטפל מבצע את ההפלה בצורה שאינה זהירה או מיומנת ולא כפי ש"רופא סביר" היה עושה זאת באותו מצב (ראו את המאמר באתר זה אשר מציין את הקריטריונים לרשלנות רפואית מקצועית).

ביצוע הפלה באופן כזה עשוי להסתיים בהשלכות רפואיות חמורות לאם. מן המפורסמות בהן היא תסמונת אשרמן. זהו מצב בו בחלל הרחם נותרות שאריות שיליה וכתוצאה מכך, נפגעת (ולעיתים נהרסת) רירית הרחם של האישה. אישה עלולה חלילה להגיע למצב זה בגין ביצוע גרידה באופן לא זהיר במהלך הפסקת הריונה. במצב כזה, אותה אישה תידרש לטיפול תרופתי הורמונאלי ומעקבים רפואיים ממושכים.

לסיכום, מרחב המקרים בהם עשויה להתרחש רשלנות רפואית בהריון ולידה רחב. בכל מקרה של ספק בדבר איכות וטיב הטיפול הרפואי שקיבלתם ו/או במקרה של נזק לאם ו/או לעובר, מומלץ להיוועץ עם עורך דין רשלנות רפואית ו/או מומחים רפואיים רלבנטיים.