כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    סרטים..

    18 תגובות   יום שישי , 10/2/12, 09:34

    רצים לי סרטים בראש.  איך אני מוביל אותך מהכיוון של האולם אל הבמה, חולץ את שדייך מהשמלה ההדוקה, מנשק אותך את הנשיקה הלוהטת הזו, הנשיקה שלנו שפשוט מעלימה את העולם.  עד שאת מאבדת לשנייה את היציבות, ברכייך נוזלות.  עד שאני כבר לא יכול להכיל את התשוקה, מסובב ומכופף אותך על הבמה, שדיים פחוסים על קרשים גסים ואת כל כך רטובה שאני לא מצליח להכניס לך את הזין, מחליק ומחליק עד שאני ממלא אותך ושתי אנחות מהדהדות באולם הריק.  הגמירה שלך מרטיבה את המכנסיים שלי אבל זה לא משנה.  אני ממשיך להחזיק אותך על הקצה, מעביר ומחזיר, מחזיק ומחזיר..  ידה של השומרת משייטת בין ירכיה כשהיא צופה בדמויות המטושטשות בטלוויזיה במעגל סגור.  אני אומר לך להתהפך ובתוך שנייה את מצייתת, שוכבת על גבך וירכייך פתוחות לרווחה.  אני מגרה אותך, מכניס רק את העטרה, מתעלל בך עם קצה הזין, לאט.   אני יודע שהאיטיות מטריפה אותך, ראשך נע מימין לשמאל, שפתייך חשוקות ואת גומרת שוב. הפעם הלהיטות שלך מעבירה אותי למקום בו אין שליטה רק כניעה מוחלטת לתשוקה המטורפת אלייך.  אני גומר איתך.  שוכב עליך מרוקן מכל בחינה אפשרית, מתנשמים, עדיין מעורפלים באד התשוקה המהביל סביבנו.  אני יוצא ומתיישב על הבמה. את מתכופפת ולוקחת אותי לפיך, מנקה את הזין שלי ניקיון כל כך יסודי.

     

     

    אמרתי לה להגיע ולהיכנס לאולם, ליד הבמה.  היא נכנסה בחשש, עיניה לא רגילות לחשכה אך גיששה את דרכה לקדמת הבמה.  דלת הכניסה לא נסגרה עד תומה.  לא אמרתי מילה אבל היא חשה בי, הרגישה את הנוכחות שלי כאילו הייתי ממש לצידה.  "הורידי את התחתונים"  אמרתי והיא מיד הפשילה את השמלה.   "פתחי את הכפתורים בחולצה"  אמרתי לה והיא חשפה את שדיה, ללא חזייה.  "שבי על הבמה" אמרתי "ופתחי את הרגליים".   ראיתי את הלחלוחית שלה באור החלש מהכניסה.  "לטפי את עצמך" אמרתי והיא נשענה לשמאל, העבירה את יד ימין בעדינות על הכוס שלה..

     

    סרטים שרצים לי בראש...  מחכים להגשמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (18)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/8/12 23:35:

      או אולי איזה אתר עם רשימה של סרטים מומלצים ?!

        26/8/12 22:35:

      פשששש...מקסים :)

      איפה אני יכול להשיג רשימה של סרטים חדשים ?

        4/5/12 10:16:
      ואוו. יותר טוב מפורנו הכתיבה הזו. התענגתי מכל מילה.
        20/2/12 21:49:
      הכותרת לפוסט רווי התשוקה שכתבת היא לפי דעתי החיים כסרט. כי מה שקשה בכל הסצנה הזאת זו רק הבמה והאולם. אם בתור התסריטאי במאי שחקן תסכים להתפשר על תפאורה אחת, המימוש פשוט לטעמי. ובהצלחה כמובן
        20/2/12 13:20:

      עכשיו ברור הכינוי שלך... נץ ודואה.... :))

        13/2/12 07:55:
      אני לא יודע.. אין ספק שהמימוש חשוב, אבל לעיתים אני סבור שדווקא טוב יותר לחלום. להיות במקומות אחרים ללא מגבלות של התנהגות (או פיזיקה), מקום יחיד של שחרור אולטמטיבי, מקום המודיע לנו לקונית, כי אין חופש.. בלתו.
        12/2/12 20:11:
      תגשים חביבי תגשים .....(תראה מה עשית לי מעולם לא השתמשתי במילה חביבי....)
        12/2/12 12:28:
      סרטים, שאתה בהם השחקן הראשי ..
        12/2/12 12:04:
      [*.*]
        11/2/12 12:54:
      המימוש חשוב :)
        11/2/12 11:18:
      אוסקר לכותב ולמגשים !
        11/2/12 07:47:
      לו יהי ..
        10/2/12 21:31:
      ושירוצו ושיתגשמו וכמה שיותר!!!!!
        10/2/12 17:11:
      המציאות לפעמים יותר חזקה מהסרטים ... !
        10/2/12 16:47:
      יא סרט כחול שכמוך...(יא סרוט/שרוט)
        10/2/12 13:27:
      כותב תשוקתך כל כך נהדר..תענוג לקרוא!סופ"ש ניפלא מלא הגשמה:)
        10/2/12 12:40:
      אותי מסקרן מי השחקנית? ולמי הכמיהה....
        10/2/12 11:20:
      וההצגה חייבת להימשך........:))

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין