היא התחילה. בצליעה. וחשבה. החיצוניים.
ירדה. וחשבה שעלתה. הסתובבה בעולם. וילדה.
יום הגיע. ונשארה לבדה. ושניהם. תלויים על צווארה.
חיה שדואגת לגורים. נלחמה כמו לביאה. העולם ג'ונגל הוא. לכל דבר.
יום פגשה וחשבה. יום נוסף פגשה וחשבה. הגורים גדלים. והם מפריעים בפעם השנייה.
חיה לא מזניחה. והגורים גדלים. הופכים לגברברים. והיא עוטפת ונוהמת.
והחיים שלה. הפחד מחלחל. איך תמצע. כולם כבר הזדקנו.
התמונות. יפות אך עברו שנים. הפכה לאישה. במלוא מובנה.
הלכה במדבר. וחשבה. גם אני רוצה. אבל פוחדת מפרדה.
הגורים. עדיין על ידה. בטווח נגיעה. העפעפיים חצי סגורים.
הלביאה עייפה. וחיי הגורים. רק מתחילים. עוד נכונו לה ימים.
והיא לבדה.
אודי. |
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה