בתום הפריימריז של פלורידה ונבאדה כבר נראה היה שאין שום ספק שמה שקבענו בבלוג גם לפני אסיפת המפלגה בדרום-קרולינה ("כל האינדיקטורים מצביעים על מיט רומני כמועמד הבא לנשיאות מטעם המפלגה הרפובליקנית") שריר, קיים ומאובטח כמו הזהב בפורט-נוקס, קנטקי. ואז לפתע הגיעו התוצאות המפתיעות, שלא לומר מתמיהות, ממינסוטה, קולורדו ומיזורי, שהחזירו את ריק סנטורום לקדמת המירוץ עם רוח פרצים במפרשים. אבל מה זה בעצם אומר?

סנטורום ניצח בשלוש מדינות שגם כך לא מעבירות את קולות הצירים שלהן לטובת המתמודדים הזוכים באופן אוטומטי, קרי, הן מקבלות את הבחירה כהמלצה בלבד. הניצחון של סנטורום אם כן אינו ניצחון מוחלט, אלא יותר ניצחון פסיכולוגי. סנטורום מקווה שהישגו מהשבוע האחרון יביא לו ניצחונות גם בשבועות הקרובים, וימקם אותו בעמדה טובה לקראת "סופר-טיוזדי" ב-6.3. החידוש של השבוע הוא שאפילו סנטורום, עוף-החול מפנסילבניה, מתחיל להאמין שיש לו סיכוי להתמודד על המשרה הנכספת בשדרות פנסילבניה בדי.סי.. חשוב לזכור שכדי להמשיך בקמפיין עמוק לתוך 2012 ואולי אף לתוך הקיץ, סנטורום צריך כסף. הרבה כסף. הניצחון של השבוע בשלוש מדינות הוא מכונת המזל של סנטורום שבישרה "ניצחון-ניצחון-ניצחון", וכעת הוא הזמן לאסוף את המיצלצלין. אבל האם זה יספיק לנצח את רומני, או, אפילו, מי יודע, את אובמה?

לא בטוח. חשוב לזכור- מיט רומני ניצח בפלורידה, המדינה שהכריעה את הבחירות בשנת 2000 ו-2004, המדינה המאוכלסת הרביעית בגודלה בארה"ב, שבה 29 קולות אלקטורליים קריטיים לניצחון בבחירות. מיט רומני ניצח בפלורידה, שאמנם בחרה באובמה ב-2008, אך ברוב של פחות משלושה אחוזים מול המועמד הרפובליקני, ג'ון מקיין. בבחירות 2010 ניצח בבחירות לתפקיד מושל פלורידה המועמד הרפובליקני ריק סקוט, כשבמקביל מנצח באותה מדינה ברוב גדול של 20% הסנאטור הרפובליקני מרקו רוּביו. פלורידה היא מדינת מפתח אם רוצים לזכות בנשיאות – ובוחרי ה-GOP לעולם לא ישכחו במי בחרו תושבי המדינה שטופת השמש וההוריקנים כמתמודד המועדף עליהם. עוד נשוב לדון בנושא של מדינות קריטיות באחד הפוסטים הבאים.

ויש גם את ניוט גיגנריץ', שאומר שהוא ייאבק עד הסוף. איציק מרדכי כבר הזכיר לנו בבחירות 99 שלנו שזה בעצם מה שכל מועמד יאמר, ולאו דווקא יעשה. מה שכן- גינגריץ' היה מאז ומתמיד טיפוס של ראש בקיר, ועם הגב הנוכחי של שלדון אדלסון גינגריץ' משתדרג והופך למועמד של ראש בחומת בטון בצורה. צחוק הגורל הוא שדווקא חיבוק הדוב של מלך הז'יטונים עלול להיות חרב הפיפיות של המועמד האפור תרתי משמע. יתכן שהחשדות לכאורה בדבר שוחד פקידים זרים בסין שהועלו נגד תאגיד הקזינואים של אדלסון יסתיימו בלא כלום, אולם אלו המאמינים שאין עשן בלי אש לעולם לא יתרצו וישכחו שמאחורי גינגריץ' ניצב מישהו שאולי עושה עסקאות מתחת לשולחן. מעבר לכך,רבים ממצביעיה השמרנים של ה-GOP המאמינים בערכי המשפחה ומוסר העבודה בוודאי לא ישמחו לדעת שהמועמד גינגריץ' נתמך ע"י מיליארדר שעשה את הונו מכספי הימורים של אנשים אחרים.

ויש גם את אובמה, שלרגע היה נדמה שבכל זאת מחכה לו מערכה לא פשוטה מול רומני, כשכמה סקרים אף העניקו לרומני יתרון של אחוז או שניים מול הנשיא המכהן. אובמה הוא כנראה הזוכה הגדול ביותר של השבוע, כשהסקרים הנוכחיים מעניקים לו יתרון גורף של 6% מול רומני, ויתרון גדול בהרבה מול המתמודדים האחרים. כל עוד לא מתגבש קונצנזוס סביב מועמד רפובליקני ברור, כל עוד אף מועמד לא מצליח להתרומם ולגלות את שיעור הקומה שהבוחרים רוצים לראות במנהיג, ובזמן שהכלכלה האמריקנית סוף-סוף מתחילה להרים את הראש אחרי ארבע שנים קשות במיוחד - אין סיבה להתחיל להתעניין במובילי דירות באזור וושינגטון די.סי.

"יש למישהו 20 דולר, אני צריך להגיע לטקסס".