בבוקר היא היתה מוציאה כעכים מהתנור ושמה אותם בקופסת פח ואת קופסת הפח בארון שבקצה המזדרון.לאחר מכן את הקקאו היתה זורקת לסיר עם ליטר חלב ושמה אותו על האש,לאחר הרתיחה הקקאו היה נמזג לכוסות זכוכית ללא ידית ואנחנו היינו מחכים בשולחן,כמה סבלנות היתה לנו,לאחר שהיא הניחה את הכוסות היא הלכה חזרה לארון כשהבלטות משמיעות "שלינק-שלאנק",ונפיחות קלות של בוקר התעופפו בחלל המזדרון.מהארון היא הוציאה את הכעכים ושמה אותם על צלחת ורוב השומשום נפרד והתפזר סביב,עם האצבעות היינו מלקטים את השומשום.מעט,מעט.

סבתא שלי אנלפבתית ולא יודעת עברית,לוידאו היא קראה ויזיו

ובלונדינית היתה ביודית.כשהיא אמרה "אאללה ירחמו" ידעתי שהיא מדברת על מי שנפטר.

סבתה שלי אנלפבתית,אבל יודעת לבשל כמו ספר.

קראו לה אלגרה אך היא היתה עצובה כל הזמן,בטח כל המילים שהיא החמיצה לא גירדו לה אפילו את הדגדגן.