כולם אומרים: "עוד תתגעגעי".
אני כבר.
מביטה בכם יפים, גדלים וזקוקים לי במידה הולכת ופוחתת.
מביטה כיצד אתם עולים ופורחים.
נזכרת כיצד ישבתם בחיקי.
הבטתם את תוך עיני, אני אל שלכם.
זה היה אך אתמול, אז כיצד עברו עשר...שלוש עשרה שנים?
רק אתמול יבש חלבי
והנה אתם כאן, כבר יוצאים לבדכם
ואני שמחה וחרדה על חירותכם
שמחה וחרדה על חירותי
ומתגעגעת למה שיסתיים בדרך הטבע כבר מחר
כי יודעת שרק אתמול הכל החל.
אתם מהותי וילדותי השנייה.
חכו שנייה...
גם לאמא מגיע לגדול. |