| לכאורה, אין בכך חידוש ♦ אולם בפועל, רבים אינם מודעים לכך שהמוצרים השונים המבוססים על פחמימות הם למעשה סוכר לכל דבר ♦ כשהם מתפרקים בגוף, הם שווי ערך לסוכרים — ואכילה מרובה שלהם מגבירה את הסיכון לסוכרת בדיוק כמו ממתקים ♦ בעידן בו הסוכרת הפכה למגיפה של ממש, קיימת חשיבות רבה למודעות לגבי אופיין של הפחמימות והסיכון שמהווה אכילה מופרזת שלהן ♦ פחמימות = סוכר, נוסחה פשוטה שהכרתה עשויה להפחית במידה ניכרת את הסיכון לתחלואה ♦
ככל שהסוכרת, המכונה המגיפה של המאה ה-21, הולכת ומתפשטת, גוברת המודעות בציבור באשר לסיכון שבאכילה מוגזמת של סוכרים. אם בעבר סברו, כי רק אנשים שידועים כסובלים מסוכרת או כאלה שמצויים בסיכון מובהק ללקות במחלה צריכים להיזהר, כיום ההסתכלות שונה לחלוטין. הסוכרת, זו המכונה סוכרת מסוג-2, שבה החולים סובלים מתנגודת לאינסולין, נחשבה במשך זמן כמחלה של מבוגרים. זאת להבדיל מסוכרת מסוג-1, "סוכרת נעורים" (שחולים בה כ-5%-8% מהאוכלוסייה). אולם ככל שחולף הזמן, וגוברת ההשפעה של אורח החיים המודרני- מזון ג´אנק, היעדר פעילות גופנית, השמנה גבוהה ועוד, גוברת בהתאמה גם התחלואה בסוכרת. גם בקרב צעירים כיום, מדווחים משרדי הבריאות במדינות העולם המערבי על זינוק בשיעור החולים בסוכרת. הנתונים מראים, לא רק על עלייה במספר החולים, אלא גם על ירידה מדאיגה בגילאי החולים החדשים שמאובחנים. מדי שנה, מאובחנים צעירים בשנות העשרים לחייהם, ואפילו נערים וילדים, כחולים בסוכרת מסוג-2, מחלה שעד היום יש המכנים אותה כסוכרת מבוגרים. לפני כחצי שנה התפרסמו מסקנות דרמטיות של מחקר בינלאומי בכתב העת הרפואי היוקרתי "לנסט" לפיהן, חלה עלייה של ממש בשיעור חולי הסוכרת בעולם. למעשה, בהתאם לנתונים שהוצגו במחקר, מספר חולי הסוכרת בעולם כולו הכפיל את עצמו מאז שנות ה-80 של המאה ה-20! המחקר נערך בשיתוף פעולה בין האוניברסיטאות הטובות בעולם, ביניהן- הארווארד (מסצ´וסטס), האימפריאלי קולג´ בלונדון, ברקלי (קליפורניה) ועם ארגון הבריאות העולמי וחוקרים ממכוני מדע ורפואה נוספים מרחבי העולם. החוקרים הבכירים בדקו ומצאו, כי מספר חולי הסוכרת מסוג 2, כפי שצוין, יותר מהכפיל את עצמו בטווח השנים האמור. מספר החולים עלה מ-153 מיליון בני אדם ל-347 מיליון. לנוכח הנתונים הללו, הזהירו החוקרים מפני ההשלכות שעלולות להיות להמשך מגמת העלייה במחלה. עורכי המחקר, שהגיעו לנתונים באמצעות שיטות בדיקה מדויקות ביותר (במסגרת האפשר), קראו לבצע אבחון וטיפול יעילים יותר על מנת להילחם בצורה טובה יותר בשכיחות הסוכרת. לפי המחקר, הסיבות ל-70% מהעלייה בשכיחות המחלה, מקורן בעלייה בתוחלת החיים. עם זאת, יש גם סיבות משמעותיות נוספות שגורמות לכך. עורכי המחקר הדגישו, כי במידה שלא תקודמנה תוכניות אבחון וטיפול רפואי טובות יותר, הסוכרת תהווה עול כבר ביותר על מערכות הבריאות בעולם. מחלת הסוכרת עלולה לגרום נזק לכליות, להביא למחלות לב ושבץ ולפגוע בראייה. הגורם התזונתי מכיוון שהסוכרת קשורה בצורה ישירה להשמנה, שיעור חולי הסוכרת הגבוה ביותר הוא בארצות הברית, המדינה בה יש את אחוז השמנים הגבוה בעולם. לעומת זאת, נרשמו שיעורים נמוכים יותר של תחלואה במחלה בחלק ממדינות מערב אירופה. אם כי, יתכן שהנתונים ממדינות אלה אינם מדויקים בשל אבחון לא מספיק מקיף ויעיל. כיום, לפי המחקר שפורסם בלנסט, ההוצאות על תרופות לטיפול בסוכרת עומדות על כ-22 מיליארד יורו בשנה. בתוך ארבע שנים, סך ההוצאות עלול להגיע ל-30 מיליארד יורו לשנה. לעלייה בתחלואה במחלה יש עוד הרבה השלכות. אך בראש ובראשונה, ההשלכות הן על כל אחד ואחד. על כל חולה נוסף שמאובחן ונכנס מעתה ואילך למעגל החולים במחלה. לכאורה, סוכרת נשמעת כמו מחלה לא מאיימת במיוחד. עם היכולת לאזן אותה בתרופות, אפשר, כך נראה לכאורה, לחיות באין מפריע. אולם המציאות שונה לחלוטין. מחלת הסוכרת היא מחלה קשה, שעלולה להוסיף ולהתפתח עם הזמן ולהגיע לסיבוכים חמורים, עד כדי מוות חלילה. ואי אפשר לתלות אותה רק בתורשה. למרכיב התורשתי יש אומנם השפעה לא מבוטלת, אך לא רק. הזינוק במספר החולים בסוכרת, כולל כאלה שאינם ילדים להורים חולים, כמו גם הירידה בגילאי החולים, מביאים למסקנה חד משמעית: אורח החיים משפיע על הסיכון לחלות בסוכרת במידה ניכרת. ואורח חיים, משמעו בעיקר תזונה, כמו גם פעילות גופנית. בהתייחס לתזונה, החולאים העיקריים שמגבירים את הסיכונים לסוכרת, כמו גם למחלות אחרות (יתר לחץ דם, שומנים גבוהים ועוד), הם הסוכרים והפחמימות. לכאורה, שני דברים שונים. יש סוכרים, ויש פחמימות. אולם בפועל, פחמימות פשוטות וסוכרים זה היינו הך. הטעות היסודית מכירים את המוצרים ללא סוכר? כל המאפים למיניהם, שעל גבי האריזה נכתב באותיות בולטות כי המוצר הנו ללא תוספת סוכר. "וופלים ללא תוספת סוכר"; "עוגת שוקולד ללא סוכר"; "עוגיות חמאה בלי סוכר", ועוד כהנה וכהנה. שוק מיני המאפה ללא סוכר הולך ותופח, ויחד עמו גדלה גם הקליינטורה. רבים סבורים, כי ברגע שהם קונים מאפים ללא סוכר, הם בסדר. הם נוהגים כפי שצריך, וכמויות הצריכה של הסוכר שהם מכניסים לגוף מאוזנות. בפועל, המציאות שונה לחלוטין. אין הבדל משמעותי בין מאפה עם סוכר לבין מאפה שלא מוסף לו סוכר. משום שכל המאפים, והפחמימות הפשוטות בכלל, הם למעשה סוכרים. כשהם מתפרקים בגוף, הם הופכים לסוכר- גלוקוז. מי שצורך כמויות גבוהות של פחמימות, דינו כמי שצורך כמויות גבוהות של הסוכר הפשוט המוכר לנו. במילים אחרות, אין הבדל משמעותי בין סוכר ושוקולד, לוופל ולעוגייה ללא תוספת סוכר; בין סוכרייה וגלידה, לבין עוגה בלי סוכר. ההבדלים הם קטנים. במציאות, מה שנמדד הן כמויות הסוכרים שנכנסות לגוף. ומבחינה זו, הפחמימות הן הסוכר של הגוף, כפי שמוצרי סוכר גופא הן סוכר. במידה רבה, המוצרים הרבים שנמכרים בשוק, "ללא סוכר", הם בבחינת אחיזת עיניים. זאת כאשר מדובר במוצרים המכילים או מורכבים מפחמימות. משום שפחמימה, במילה אחת פשוטה, היא סוכר. מדובר בתרכובת אורגנית, של מולקולות פחמן, חמצן ומימן, שבגופנו היא הופכת לגלוקוז. הגלוקוז, חשוב להדגיש, חיוני לנו והוא משמש כדלק של הגוף. אולם כשהריכוזים שלו גבוהים מדי, כאן מתחילה הבעיה. לאורך זמן, אכילה מרובה של סוכר- גלוקוז, היא גורם סיכון משמעותי ביותר למחלת הסוכרת. להגביר המודעות עיקר הבעיה בכל הנוגע לפחמימות, הוא חוסר המודעות שקיים באשר למהות שלהן. במקרים רבים, קל להבין שהפחמימות מביאות להעלאת הסוכר: כשמדובר בעוגה, עוגייה, וופל, ביסקוויט וכדו´. הבעיה היא, שבמקרים רבים אחרים, הפחמימות נראות תמימות מהן. הן לא מתוקות, ולכן לכאורה אין בהן סוכר. כשאנחנו אוכלים בורקס מלוח, מלאווח וכדו´, ההרגשה היא שמדובר במאפה שאין לו כל קשר לסוכר. אלא שהאמת היא, כפי שחזרנו שוב ושוב לעיל, שזהו סוכר בכבודו ובעצמו. בצקים כגון אלה מתפרקים בגוף לסוכרים, וגרוע מכך, גם לשומנים. בצקים מן הסוג הזה מכילים שומני טראנס בריכוז גבוה ומביאים לעלייה בכולסטרול ובשומני הדם. לאור כל זאת, חשוב קודם כל לדעת שהפחמימות הפשוטות הן אויב בדיוק כמו הסוכר. פחמימות פשוטות הן הבעייתיות ביותר. פחמימות המכונות פשוטות מורכבות מחד- סוכר. זוהי היחידה הקטנה והבסיסית ביותר של הסוכר. בשל גודלה הזעיר, הגוף לא צריך להשקיע מאמץ גדול כדי להגיע אליה. היא מתעכלת במהירות, ובהתאם לכך גם תחושת השובע קצרת מועד. דוגמאות בולטות למוצרים המורכבים מפחמימות פשוטות הן: לחם לבן; מאפים מתוקים ומלוחים מקמח לבן, ועוד. מוצרים כאלה זהים לחלוטין לממתקים עתירי הסוכר למיניהם. הסוכר של מוצרים כאלה, כשהוא מגיע לגוף, משתחרר במהירות רבה. השחרור המהיר הזה גורם לעלייה חדה ברמות הסוכר בדם. כלומר, המוצרים הללו הם מקור לאנרגיה זמינה שמתפרקת בקלות לדם וגורמת לעלייה של רמות הסוכר במהירות. הבעיה היא, שלאחר תחושת שובע וערנות קצרת מועד, עם הצניחה ברמת הסוכר לאחר מכן, התחושה הזו עלולה להשתנות מן הקצה לקצה. את מקומה יחליפו חולשה, אפילו סחרחורת, ובעיקר- תחושת רעב הולכת ומתעצמת. בשורה התחתונה, אכילה מרובה של פחמימות פירושה אכילה מרובה של סוכרים. ומזה יש להימנע ככל האפשר. להעדיף פחמימות מורכבות על פי רוב, הגוף שלנו נזקק לכמויות הרבה יותר קטנות של סוכר ממה שאנחנו אוכלים. לא רק כדי למנוע מאיתנו סיכונים לפתח בעתיד סוכרת ומחלות אחרות, אלא גם כדי להזין ולשנע את הגוף באנרגיה. לכן, ככלל, כדאי להשתדל שהתפריט התזונתי היומיומי יורכב מכמה שפחות פחמימות. כל אחד זקוק לכמות מסוימת של קלוריות ליום. הכמויות הללו משתנות בהתאם למין, לגיל, לגובה ולמשקל. קיימת חשיבות רבה לכך שלא לעבור את מכסת הקלוריות המומלצת ליום. בד בבד, כאמור, חשוב לא פחות להשתדל שהמרכיב של הפחמימות יהיה הנמוך ביותר מיתר אבות המזון שנכללים בתפריט. באופן הזה, נוכל בס"ד לאכול בצורה מאוזנת, הטובה ביותר לגוף. ראוי לציין, כי תזונה שכזו אינה מומלצת רק לאנשים שנמצאים בסיכון מובהק, או לאנשים שכבר חולים בסוכרת. חשוב להקפיד על תזונה עקרונית שכזו כבר מגיל צעיר. מימדי התחלואה של הסוכרת, כפי שהוזכר לעיל, הולכים ומתפשטים וכבר אינם פוסחים על אוכלוסיות גיל צעירות ביותר. ואם כבר פחמימות, הטוב ביותר הוא לאכול פחמימות מורכבות. פחמימות מורכבות הן יחידות מורכבות יותר של סוכר. בהתאם לכך, מאכלים שמורכבים מפחמימות כאלה מביאים לשחרור של הסוכר לדם בצורה אטית יותר, ולכן גם בריאה יותר. לגוף לוקח זמן ארוך יותר להפוך את הפחמימות המורכבות ליחידות סוכר בסיסיות. בהתאם לכך, רמות הסוכר עולות בצורה מתונה, וגם תחושת השובע נמשכת לזמן ארוך יותר. באופן הזה, אוכלים פחות בסופו של דבר. יש דוגמאות רבות למזונות המורכבים מפחמימות מורכבות. בין היתר, ניתן למנות חיטה מלאה, מיני דגן נוספים מלאים, אורז מלא וכדו´. גם בטטה עשויה מפחמימות מורכבות. בסיכומו של דבר, הדבר החשוב ביותר הוא להפנים שצריכת סוכר, מבחינתנו, אינה מגיעה רק ממיני מתיקה. כל מוצר מאפה שנכנס לפינו, כל פחמימה, זה סוכר. בהתאם לכך, יש להיזהר. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מנות קטנות של חיים ומנות גדולות של פחמימות
"כדי לפתור בעיה כבדת-משקל עלינו להגיע לרמת חשיבה גבוהה מזו שהיינו כשיצרנו את הבעיה" (אלברט איינשטיין) .
זה מה שמצוי ברוב ספרי התזונה בעולם המערבי: 50%-60% מהקלוריות יבואו מהפחמימות ובספר אחד מצאתי תרגום לערכים משקליים: 300-400 גרם פחמימות ליום. ובתרגום לתכולת הצלחת: תפוחי-אדמה, אטריות, אורז, לחם, דגני בוקר ופסטות.
פרופ' סינתיה קניון, גנטיקאית הנחשבת מספר אחת בעולם בתחום המחקר הגנטי של הארכת החיים קובעת על סמך מימצאי מחקרה, שדיאטה דלת פחמימות מאריכה את חיי האדם ומיטיבה עם בריאותו.
קניון איתנה בדעתה שנאשמת אחת אחראית למחלות הכרוניות המשתוללות כפי שלא קרה בהיסטוריה והיא הפחמימה.
פרופ' סינתיה קניון היא בת 55 ונראית בת 35 . היא נמנעת לחלוטין מסוכר, מקמח ומעמילנים. אין בתפריטה תפוחי אדמה, אטריות, אורז, לחם ופסטה. במקום אלה, מפרטת קניון ממה היא ניזונה: סלטים ללא רוטב, הרבה שמן זית ואגוזים, טונות של ירקות עם גבינות, עופות וביצים, המבורגר ללא לחמניה, דגים, ופירות במשורה.
ד"ר איריס שי, ראש צוות המחקר הבינלאומי שנערך בקמ"ג ופורסם ב-17.7.2008 בעיתון המדעי "ניו-אינגלנד אוף מדיסין" – אורז, תפוחי-אדמה ולחם כבר אינם מרכיב מרכזי בצלחת.
בראיון עיתונאי מפרטת ד"ר איריס שי את תמצית המחקר ב-53 מילים:
"בניגוד לדיאטות בהן נדרשים חישובים, הדיאטה דלת הפחמימות היא מאוד פשוטה, כי הפחמימות יורדות לרמה מינימאלית, וכל מה שאין בו פחמימות הוא לכאורה מותר, כך שמי שעושה את הדיאטה הזו, לא צריך להסתובב כל היום עם מחברת ועט. הרמה המינימאלית שאנחנו צריכים לתפקודי הגוף השונים היא בין 50 ל-60 גרם פחמימות ליום" (ליאם אקשטיין 11.9.06 Nrg מעריב).
המועצה הלאומית השוודית לבריאות ורווחה, הממונה על יישום ביטוח הבריאות הממלכתי, אימצה רשמית את הדיאטה דלת הפחמימות החל מינואר 2008 ולשוודים הייתה אורה ושמחה. הלוואי עלינו. כל דיאטן וכל רופא שרוצים לשמור על הרישיון שניתן להם חייבים להנחות את מטופליהם על פי עקרונות הדיאטה דלת הפחמימות.
אחד מאתלטי-העל של שוודיה, אלוף העולם בטריאתלון, יונס קולסינג, עבר לתזונה דלת פחמימות וניפץ את כל המיתוסים המתעתעים.
נורבגיה אף היא הנהיגה את הדיאטה דלת הפחמימות כשיטה ממלכתית.
ד"ר אילן קיציס, קרדיולוג בכיר, חברי הוירטואלי ברשת החברתית "כמוני" מנהל קבוצת נשים גדולות מידות תחת הסיסמה "ללא קמח וללא סוכר". בקרו באתר שלוwww.gdolot.com ותחשפו להתנהלות נכונה מול הצלחת.
וויליאם בנטינג (1878-1797( הוכתר ע"י האקדמיה בתואר המכובד אבי הדיאטה דלת הפחמימות בזכות שיטת בנטינג הקרויה על שמו ומונצחת במילון האנגלי בפועל BANTINGISM
וויליאם בנטינג הועלה על נס בסימפוזיון שהתקיים באוניברסיטת אוקספורד בספטמבר 2002 וזיכה בפרס יוקרתי את ד"ר ברי גרובס על הרצאתו בנושא "היסטוריית התזונה". תמצית ההרצאה היתה קריאתו של ד"ר גרובס למיגורה של מגיפת ההשמנה העכשווית: "למען בריאותנו, זה הזמן שנשוב לדיאטת בנטינג"
For the sake of our health, it is time we started Banting again.
מר קולינס היקר, תפוחי-אדמה, לחם ואורז הם פחמימות מורכבות שאחראיות למגיפת ההשמנה ואסור להחטיא את המטרה.
בברכת יישר-כוח
ברוך הלוי-סגל
עשרים שנה ללא סוכר
יום חמישי, 21 לאוקטובר 2010
כל 82 המתכונים המופיעים בבלוג שלי, שמהם אני ניזון יותר מעשרים שנה, אינם מכילים ולו גרם אחד של סוכר, והקמח במשורה קמצנית.
את הדיאטה דלת הפחמימות עשיתי מטעמים אסתטיים ועל-מנת למצוא משרה מתאימה בגיל 58 , כשענפי המשק החקלאי קרסו והייתי חייב למצוא מקורות מחיה חלופיים. אבל מי יעסיק קשיש שמן ודוחה?
מכיוון שהייתי בקיא בפיטום בעלי-חיים היו נהירים לי גם רזי ההרזייה, לפיכך נתתי למוח הוראת-קבע וקיבלתי זהות חדשה שאני שומר עליה בקנאות עד עצם היום הזה, בשנה השבעים ותשע לחיי.
הגיל חשוב רק לאנשים שסובלים ממנו. בגיל 58 התקבלתי למשרה ציבורית שרבו המתחרים עליה. זכיתי במשרה בזכות האכילה הנכונה והמדודה שהעניקה לי מראה צעיר ורענן, וכאשר מעסיקי העדיף אותי על פני מתחריי הצעירים הוא לא התחשב בקילומטרז' שעשיתי בימי חלדי, אלא בטיב המוצר. אני מודל 32 ועדיין סוחב בעליה בהספק-מנוע של 98%. עד לתחילת העשור השמיני של חיי שכחו להחליף אותי בעובד צעיר וככה התנהלתי בקלילות במשרה זו אל תוך העשור השמיני של חיי המתוקים ללא תוספת סוכר.
13 שנה עבדתי במשרה זו ולא החסרתי אף יום אחד בגין מחלה.
ללמדכם שיש בכוחה של דיאטה דלת פחמימות לבטל את חוקי הכובד, לשנות את אורח-החיים, ואפילו להוליך שולל את מלאך המוות.
סוכר מסרטן
בדיעבד ניצלתי מתסמונת מטבולית, שהיא מיקבץ של גורמי סיכון העלולים להוביל למחלות לב, סוכרת, שבץ מוחי וסרטן.
כל כפית סוכר היא סוכנת זדונית של מחוללי הסוכרת, הבולימיה, מחלות הלב ושאר תחלואים, לרבות הסרטן. הגידול הסרטני צריך סוכר (גלוקוז) לצורך קיומו. התא הסרטני צורך סוכר פי 3-5 מתא נורמאלי. הדעת נותנת שללא סוכר (גלוקוז) אין קיום לתא הסרטני. ככל שאזורים רבים יותר קולטים גלוקוז, כך רבה מידת ההתפשטות הסרטנית. את הגילוי אודות התהליך המיוחד בו תאי סרטן ניזונים מגלוקוז גילה ד"ר אוטו ורבורג בשנת 1933 ועל כך זכה לפרס נובל (ועיין ערך בדיקת pet/ct בגוגל).
לא בכדי הוציא ד"ר אילן קיציס את הסוכר והקמח מהתפריט של מטופליו וחסך מהם את הסרטן ושאר תחלואים שהשמנים חשופים אליהם (עיין ערך "גדולות" בגוגל).
הניצחון של גילדת יצרני הסוכר האמריקאים ("ידיעות אחרונות" 30.5.2004 )
"המלצתו של ארגון הבריאות העולמי להוריד את רמת הסוכר במוצרי המזון בארצות הברית ל-10% לא פורסמה ברבים עקב הזעם וההתנגדות שעוררה בקרב יצרני הסוכר האמריקאים, שדרשו להעלות את כמות הסוכר המותרת ב-25% לפחות".
הסוכר הוא אכן ידידה הטוב של תעשיית המזון. הסוכר מהווה כרבע ממזונו של האמריקאי ואנחנו החצר האחורית של אמריקה. אסור לערער על הכללים והמוסכמות. ואובמה אם ישאג מי לא יירא?