האמת, זה המכתב השני שנכתב אליך.

הראשון נכתב לפני עשר שנים לערך. היה זה בעקבות חקיקת חוק החמץ. כתבת אז, כי בגלל החוק הזה, אתה מקפיד ללכת לכיכר דיזנגוף ולאכול חמץ "דווקא" בפרהסיה, כי אף אחד לא ייכנס לך לצלחת.

כתבתי לך אז, כי מדובר במעשה מאד יהודי מצידך, ומבלי שתדע גרמת לכך שליהודים כמותך לפחות יהיה ניצוץ של אידישקייט, מבחינה זו שהתוודעו לאיסור החמץ בפסח.

וגם הסברתי לך, שיש מקומות בעולם בהם יהודי קם בבוקר, שותה קפה והולך לעבודה מבלי שיהיה לו שמץ מושג שמדובר ביום כיפור. ילדיו אפילו לא ידעו שקיים יום כזה.

אם אותו יהודי יראה על המכונית שלו שלט "יהודי יקר, היום יום כיפור וביום זה אין לאכול וגם לא לנהוג" הוא יקרע את הפתק בזעם, ילך לילדיו ויגיד להם שאף אחד לא יכתיב לו מתי לאכול או לנסוע ואחר כך ייכנס למכונית וייסע יותר מהר מבכל יום וחריקת הצמיגים שלו תגרום לכך שילדיו לא ישכחו שיש יום כיפור, ואולי גם יתעניינו ויחליטו לשמור אותו.

"זה בדיוק מה שאנחנו מנסים לעשות כאן" הסברתי באותו מכתב "הרי לא נצליח לגרום ליהודים כמותך לעשות מה שאפילו סבא שלהם, שלא קיים תורה ומצוות, לא עשה, אבל את הידיעה לא נסכים למנוע ממך".

ולכן אנחנו עושים כל שניתן כדי להשפיע על הפרהסיה של ארץ ישראל, כמו תחבורה ציבורית בשבת, "חוק דבר אחר וחוק החמץ", ואם כמה אלפי יהודים ישאלו, איך קורה שאדם נורמטיבי בן שלושים חמש אוכל סנדוויץ´ בדיזנגוף ומרגיש שהוא מעצבן בזה מישהו — זה מבחינתנו התרומה שלו לאידישקייט.

באותה תקופה נכנס אבא שלך לפוליטיקה, והוא חשב בדיוק מה שחשבו הרבה לפניו. שאם יכופפו את ציבור שומרי התורה והמצוות — יש סיכוי שאנשים כאן יקיימו פחות תורה ומצוות, יולידו פחות ילדים, ויחנכו את אלה שכן, חינוך שאינו מכיר בבורא עולם, בתורתו ובמצוותיו.

השורות הבאות בטח ירגיזו אותך, אבל זה בדיוק מה שכתבתי בשורות הקודמות, שלפעמים הדרך היחידה לגרום לבן אדם לחשוב — זה קצת להרגיז אותו.

למעשה, אביך (וסליחה שאני לא כותב ז"ל, מכיוון שנמנעת בהפגנתיות לומר עליו קדיש — אני חושש מקל וחומר שאולי גם לז"ל אתה מתנגד) גדל בהונגריה באיזור ובאווירה רחוקה מיהדות כרחוק מזרח ממערב. עד כמה רחוקה, יעיד הסיפור הבא: כשאביך הגיע לארץ, בתקופה הקצרה בה שירת בצבא כחשמלאי, הוא הגיע בבהלה לקצין הממונה עליו ודיווח על מרגל המשדר במכשיר קשר סודי. הקצין הגיע בריצה אחריו ולא ידע אם לצחוק או לבכות, המרגל לא היה אלא חייל שהתפלל ומכשיר הקשר היה תפילין.

אדם שאין לו שום מושג על יהדות, אינו יכול לאהוב אותה, והסיכויים הגדולים הם שהוא יתעב אותה. אז נכון שגם הוא וגם אתה מדברים על "יהדות אחרת" שאותה אתם אוהבים, אבל זו הבעיה, שאין דבר כזה יהדות אחרת. מה לעשות, יהודים בכל הדורות נראו, נשמעו והתנהגו בדיוק כמו אלה שאביך תיעב.

למעשה, יאיר, קשה לבוא אליך בטענות. אתה מה שקרוי אצלנו "תינוק שנשבה". החינוך שקיבלת לא יכול היה לאפשר לך להבין באמת מהי היהדות הנאמנה ועד כמה היא חשובה לציבור המאמינים בהשם ובתורתו. גם הכניסה שלך לפוליטיקה לא ממש תשנה זאת, כי פוליטיקה היא מבחינתנו הניהול הגשמי של החיים. כדי להכיר חיים מבחינה רוחנית — צריך לחיות אותם.

אבל כדאי שתדע כמה דברים רגע לפני שאתה נכנס.

אתה מגיע מעולם מוגן — עולם העיתונות. העיתונות היתה פעם הממלכה השביעית. כיום היא הממלכה היחידה. ישבת שם וזרקת חיצים למי שרצית ופרחים למי שרצית, ואיש לא חשב וגם לא היה יכול לעשות לך דבר.

ברגע שנכנסת לפוליטיקה נכנסת לשדה מוקשים.

על המוקש הראשון עלית ברבע השעה הראשונה.

מישהו גילה שהתקבלת ללימודי דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן.

בדרך כלל לימודי דוקטורט זה לא משהו רע. להיפך, זה מעיד עליך שאתה אדם משכיל וחכם, ואפילו מעניק לך בסוף תואר דוקטור. דוקטור יאיר לפיד, נשמע מכובד, ללא ספק.

אך יש בעיה קטנה. כדי להיות דוקטור, על פי החוקים המשונים של האוניברסיטאות, צריך להיות מצויד בתואר שני, וכדי ללמוד תואר שני צריך ללמוד לפני כן תואר ראשון, וכדי להתקבל ללימודי תואר ראשון צריך לסיים בגרות.

וזה בדיוק מה שלא עשית. לא תואר שני, לא תואר ראשון, ואפילו לא בגרות. ישר לימודי דוקטורט.

כזה גילוי הוא די טראומטי ואפילו מבייש — חייבים להודות.

אבל כמה מחבריך יצאו להגנתך וטענו שעם כל הכבוד לבגרויות ולתארים ראשון או שני, הניסיון שלך, הכתיבה שלך והידע שלך, מדברים בעד עצמם ומעניקים לך את הזכות לקבל תואר דוקטור ללא כל השטויות האלה.

וכעת אפתיע אותך — הם צודקים!!!

באמת יש אנשים שמגיעים לחכמה ולעשייה שלא דרך העתקות במבחני בגרות או עבודות שרכשו במיטב כספם — כי אם בעבודה קשה וסיזיפית שכללה לימוד עצמי ועשייה.

השאלה אם תבין את זה כשתגיע ללימוד הליב"ה?

האם תקבל את הטענה המוכחת שילדים ונערים שלומדים מבוקר עד ערב חומר קשה ומפרך כמו גמרא — הם הרבה יותר חכמים, הרבה יותר פיקחים, הרבה יותר שנונים והרבה יותר מוכשרים ובעלי יכולת למידה, הבנה, תהייה, הסקה וחידוש, מאשר כל האחרים?

או שרק אם תהיה דוקטור תבין את זה.

ומשהו לסיום: שוב, כחלק מהמוקשים שליוו את כניסתך לפוליטיקה, התפרסם בתקשורת סרטון בו אתה נראה חוטף מכות רצח בצעירותך כאשר ביקשת לפני כעשרים שנה "להיות מתאגרף".

עלית לזירה — ובתוך ארבעים וחמש שניות ירדת משם מובס ומנוצח.

תזכור מה שכתבתי. בפוליטיקה זה ייקח אומנם יותר מ-45 שניות, אבל זו חדשה רעה מבחינתך, כי ככל שתהיה שם יותר זמן, תחטוף יותר מכות. אבל אל דאגה. לא תהיה הרבה זמן.

ועוד משהו: בניגוד לאגרוף — בפוליטיקה זה יהיה בלי כפפות.