כותרות TheMarker >
    ';
    0

    הדרך מהחזון למציאות - הוצאת ספר לאור

    1 תגובות   יום ראשון, 12/2/12, 17:20

    ''
     

    המחברת שרון שמיר שבימים אלה משיקה את ספר הביכורים שלה "הבננית והמשמש" בהוצאת "אופיר ביכורים" משתפת אתכם בתהליך הכתיבהומעניקה טיפים ועצות מניסיונה. חלק ראשון בסדרת מאמריםבתחום.

     

    אתה כותב וכותב, חולם להיות הסופר הבא שיחלוש על סטימצקי וצומת ספרים, כשבפועל דבר לא קורה...

    הדרך מהחזון למציאות סלולה מהמורות אך היא לא בלתי אפשרית,  מניסיוני האישי אוכל להעיד כי המסלול לא תמיד קל ולעיתים כואב ומייאש.

    כדי להמתיק "ליישר ולהחליק" מעט את הדרך, אני מוציאה מאמתחתי מספר טיפים שאני בטוחה כי חלקם לפחות יוכלו לעזור, או לעודד, כל סופר בראשית דרכו:

     

    לקרוא לקרוא לקרוא: בין אם אתה יודע מה הז'אנר אליו אתה מתחבר ובין אם לא – פשוט לקרוא, להכיר סגנונות, להעשיר את השפה, להרחיב את הדמיון. ללא קשר לכתיבה, קריאה תמיד ברוכה.

     

    לכתוב לכתוב לכתוב: זו מילת המפתח. לא משנה מה ואיך, פשוט לכתוב. בלי חוקים ובלי סייגים. בא לך לכתוב ליריקה – לך על זה, גם אם בהווייתך אתה בכלל סופר מתח.  חשוב לא להגביל את הסגנון, כי הגבלה שכזאת תביא להגבלת החשיבה, אל תחשוב על התוצאה הסופית,. פשוט התחבר לעצמך. נסה להגיע למקומות ולרגשות העמוקים ביותר שתוכל. זה מקור האמת. אל תנסה לכתוב כמו מישהו אחר מלבד עצמך. אל תפחד לדמיין. זה המקום בו חובה עליך להשתולל במחשבות ובדמיון.  זכור כי בדמיון, שהוא  כלי העבודה של הסופר, הכל  אפשרי ואם לא תחלום - מדינת פנטזיה הפרטית שלך פשוט תתפוגג ותיעלם.

     

    פתקים לא נועדו רק לכותל: לעולם לא תדע מתי תהגה את הרעיון המוצלח לספר או המשפט המוצלח ביותר להתחיל את הסיפור. מרפי מכה בשרביטו ודווקא ברגע הכי פחות צפוי תגיע "ההארה" לכן, חשוב לכתוב כל דבר על פתק אם אינך מול מחשב או מחברת,  במקרה הגרוע, הפתק ימצא את עצמו בפח, במקרה הטוב יותר, זו תהיה פריצת דרך נפלאה. אנחנו לא יכולים להכריח את המוח לייצר לנו רעיונות, דווקא כשאנו ממשיכים בשגרת חיינו, הגירויים שסביבנו  מייצרים לנו את הרעיונות המוצלחים ביותר.

     

    קופסאת שימורים: גם אם חשבת שמה שכתבת לא רלבנטי, מטופש, בוסרי ולא מוצלח בשום אופן אל תזרוק אותו. מה שלא תפרסם לא יגיע לאף אחד מלבד עצמך. בעתיד כשתפתח את כתביך תוכל ללמוד דרכם על עצמך, על הדרך שעברת, שהרי כולנו מתפתחים כל הזמן. הלמידה הזאת חשובה מאוד להבנה העצמית, חשובה להתגבשות כל סופר. כתבים "לא מוצלחים" אלה מהווים כאלבום תמונות, רק שבמקום לראות את פניך אתה רואה את הנפש. מה יותר מרתק מזה?!

     

    מנוחת הלוחם: כתבת משהו שאתה שלם עימו ועם עצמך? תן לו לנוח כמה ימים וחזור לקרוא אותו לאחר מספר ימים או אפילו ביום למחרת. לעיתים הדברים נראים אחרת ממרחק.  אם גם לאחר פרק זמן אתה עדיין שלם, תוכל להיות בטוח כי זו השלמות האמיתית.

     

    חברים ולא באגד: מצא לך חבר קרוב שיוכל לחוות את דעתו לכתבים ולתת ביקורת עניינית ובונה. חשוב להניח את האגו בצד ולהקשיב להערות ולא להיעלב. עדיף שההערות תבואנה מאדם קרוב מאשר מעורך לשוני זר. אין הדבר אומר כי עליך לקבל את הערות שאינך מסכים להם, חשוב לשמור על נאמנות עצמית, אך להישאר פתוח לדעות אחרות. לעיתים האחר רואה את הדברים מפרספקטיבה, עליה כלל לא חשבת ואולי שווה לקחת בחשבון.  אתה עתיד לקבל הרבה ביקורות בדרך וזה הזמן להתרגל...

     

    הקול הוא הכל: אם כתבת קטע בחריזה או במשקל מסוים, אל תתבייש וקרא אותו בקול, על מנת לבחון האם החריזה קולחת ונוחה להגייה בקול והאם המשקל אכן נשמר ולא מאולץ. תן לחבר קרוב לקרוא את הקטע בעצמו, על מנת לבחון האם המשקל והחריזה נקראים באופן שוטף גם על ידי מי שקורא את הטקסט בפעם הראשונה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      מירב ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין