כותרות TheMarker >
    ';

    מילים של חמלה

    יצורים עצבניים צורחים למין קופסא מוארת, משליכים מכלי דלק על האדמה, מוצצים בעצבנות מקלות עשן. חייזר חזר מביקור בבי"ס תיכון בישראל

    7 תגובות   יום ראשון, 12/2/12, 17:54

    חייזר ממקום לא ידוע הוזמן לבקר בבית ספר תיכון בישראל, לא חשוב איפה, ומתאר חוויות. למרבה הצער זו לא התחלת בדיחה. אולי בעצם כן...

    "כאשר נלקחתי לאותו מקום", הוא מספר, "שכאן הם קוראים לו מוסד חינוכי, ראיתי מחוץ לשערים ולחומות בני אדם צעירים פולטים עשן מן הפה, וצועקים, צרחות איומות, אך לא זה על זה, אלא לתוך קופסאות קטנות בגודל כף ידם. אלה שאינם צועקים, משמיעים מתוך הקופסאות מוסיקה בלתי נסבלת, שבאמצעותה הם כנראה מבריחים את חיות הטרף. הסבירו לי שהצעירים האלה בדיוק סיימו לעבור איזה טקס חשוב שנקרא "בגרויות", ולכן מותר להם להחזיק בפה את מקלות העשן האלה, שעל פי אמונתם מסייעים להם להירגע או להתרכז.

    "הם מכוסים בכיסוי שמרחוק נראה אחיד, במיוחד החלק העליון, אבל כשמתקרבים רואים שכל אחד מהם, בעיקר אלה עם השיער הארוך, משנים בביגוד העליון כל מיני פריטים, כנראה לצורך הסוואה וזיהוי אישי או השתייכות. על פלג הגוף התחתון הם לובשים כיסוי עם קרעים מוזרים ועליו תוספות צבעוניות.

    "כשנכנסים דרך השער, אחרי שהיצור המבוגר ליד הכניסה צרח במכשיר שלו: "אז מה אני עושה איתו?", ומתבוננים בחלק החיצוני של המבנה, אפשר להבחין כי בגלל תנאי אקלים קשים חלק מן הצבע השיל את עורו אך התהליך לא הסתיים. יש להם מסורת מאוד חזקה: מרגע שבונים מוסד חינוכי חדש, אסור לגעת בו לשנות, לשפץ או להוסיף. ועל זה הם מאוד מקפידים.

    "יש שם בחצר מעין מקומות מסתור, שאולי פעם היו פינות חמד עם ספסלים, צל, ומזרקות מים קטנות, אבל הן שינו את יעדן, ככל הנראה בידי תלמידים שהמקום שימש להם פינת התארגנות. הספסל שבור, מלא חריכות של אש, כתובות בשפה לא ברורה ושיירי מזון.  

    "הזכות לנקות את החצר מוענקת רק לאנשים מבוגרים שהם במעמד של  "אבות הבית". לצעירים אסור להשתתף בניקיון או בתחזוקת החצר. הם העתיד של השבט. לעומת זאת הם רשאים להשליך על האדמה קליפות נוצצות של מזון מוזר, או פחיות נוזל שכנראה מתדלק אותם. את מבני הלימוד מנקות נשים, אבל רק לאחר שהצעירים עזבו את המקום. מדי פעם אפשר לראות כי אבות הבית מעבירים בזהירות חלקי ריהוט שבור למחסן מיוחד, ויוצאים ממנו לאחר ששופץ.

    "בכיתות של הלימוד יש חופש אמנותי גדול. הם מציירים כל מיני ציורים וכיתובים מוזרים על הקירות, כמו חיות שמסמנות טריטוריה, או כדי לתפוס נפח בעולם. זה מזכיר את ציורי המערות שעל פי המחקר יצר האדם הקדמוני שחי על הכוכב הזה.

    "אמרו לי שיש להם שם שני חגים חשובים במשך השנה. אחד נקרא ערב-הורים, והשני ביקור של המפקחים. ואז הם נערכים מראש ומקשטים את הפרוזדורים כדי לכסות את הסדקים.

    "המנהיגים של הכיתות, שנקראים כאן "מחנכים", מחויבים לתלות במקום בולט בכיתה את מערכת החוקים שלהם, אורחות החיים, ודרכי ההתנהגות במבנה החינוכי, חובותיהם, זכויותיהם, כללי הסדר והמשמעת. בשפתם זה מכונה: "שיפור אקלים בית ספרי וכיתתי", אבל זה לא קשור למזג האוויר או תופעות טבע.

    "המילים שפותחות כל סעיף במערכת החוקים מנוסחות באופן שמעלה קונוטציה שלילית, איומים והפחדות למי שמפר את החוקים. זו בעיניי ראייה בעייתית, למשל: ראש-פרק בשם: "אלימות", במקום: "יחס בין אדם לזולתו". או: "ונדליזם, גרפיטי, גרימת נזק", במקום, "שמירה על רכוש בית הספר". ההפחדה הזאת מביאה לתוצאה הפוכה: במקום להתעכב כל בוקר מול מערכת החוקים, הם מעדיפים להתעלם ממנה.

    "בנוסף לכך הכללים נוגעים רק לחובות הצעירים, ואין בהם איזכור של היחס שהצעירים אמורים לקבל ממנהיגי ההוראה והשליטים של בית הספר. התלמידים מחויבים למלא אחר מערכת החוקים והמורים אוכפים אותו בדרך של ענישה. אם זה היה קורה בכוכב שלנו,  היו קוראים לזה: חד צדדיות.

     

    איך גז-מזגנים מסייע לקפיצת כיתה? פחות או יותר ככה...

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/12 15:56:

      צטט: Design4U 2012-02-15 08:12:37

      גבולות, גבולות ושוב גבולות זה מה שחסר. האם המבוגרים פוחדים ממתבגרים סוערים ומתמרדים ולכן הם בוחרים בדרך ה"קלה"?

      בין גבולות 

      אם השער נעול אין פותח 
      את השער נשבור וניתוץ 
      כל חומה בצורה ננגח 
      וכל סדק נרחיב ונפרוץ 

                         (חיים חפר)

        16/2/12 15:50:

      צטט: all heart 2012-02-14 18:16:00

      מי שלא ראה "שמחה" של הדור הזה (אביב גפן כבר נתן להם שם קליט) לא ראה "שמחה" מימיו

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=qO1zYdv163Y

       

      http://www.youtube.com/watch?v=hB_LEK4Rd9Y&feature=related

       

      בבלוג הזה אסור להזכיר את אביב גפן.

        15/2/12 08:12:
      גבולות, גבולות ושוב גבולות זה מה שחסר. האם המבוגרים פוחדים ממתבגרים סוערים ומתמרדים ולכן הם בוחרים בדרך ה"קלה"?
        13/2/12 13:41:

      רפי חברי היקר נשיקה

      בדיוק כך... חשתי כשהציבו אותי בתור מאבטחת באחד מבתי ספר התיכון

      כאן בבאר שבע נערים ונערות שזהו להם המפלט האחרון בנקו וייס

      חיפשתי שם איזו תיזכורת לבית הספר כשאני למדתי בתיכון ולא מצאתי

      מלבד ההפסקות ולי היה נידמה ששם יש הפסקה אחת גדולה עד סוף הלימודים

      ובזכות שהתחבבתי עליהם, הבודקה לא ניזוק

      דבר אחד אהבתי מאוד הצלצולים היו קטע של שיר מודרני שהוחלף מידי כמה שבועות

      והקטע הזה שהבאת בסירטון לא ידעתי אם לצחוק או לבכות

      בטוח שיש לנער - כושר ואומץ (-:

      כתבת ניפלא והעלאת חיוך על שפתיי - כן לנו  (המבוגרים שביננו)

      הם ניראים כמו חייזרים. או כשעבדתי שם אני זו שהייתי החייזרית? לך תדעקריצה

      * כוכב אהבה ממני

      ושבוע ניפלא

        13/2/12 12:59:
      זוית התבוננות מעניינת.. :)
        12/2/12 20:31:
      טוב מאוד!

      פרופיל

      רפי הג'ירפי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון