כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    החיים בצל האמונה

    ניסיון להתמודד עם ההתלבטויות, התהיות, הספיקות.. בצל האמונה באדון העולם.

    רגע של הודיה

    6 תגובות   יום שני, 13/2/12, 11:29

    המעבר בין "החיים ההם" לחיי האמונה אינו ענין של מה בכך.

    זה כרוך, מלבד עוצמות פנימיות ואמונה בדרך, גם בהבנה כי יתכן ותהיינה מעידות/נפילות.

    להבטיח לעצמנו כי אם תהיינה כאלו (וקרוב לוודאי שתהיינה) - הן תילקחנה ותיחשבנה כסוג של תרחיש מחשל ולאו דווקא מסיט או שובר.

    אני יודעת כי מי שקורא את הפוסטים שלי בכלל ואת זה בפרט ואינו שותף לדרך הזו ולתחושות המלוות אותה, עלול לחשוב כי אני פנאטית, פרימיטיבית, קיצונית ושלל ביטויים אשר רחוקים ממני כמרחק יום מליל.

    אולם אני סבורה כי הוענקה לי ולשכמותי מתנה - היכולת לראות/להבין מעל לפני המוחשי/החומרי.

    הדבר הקל ביותר הוא לחיות את הרגע, לטרוף  את החיים, להינות מכל שמציע לנו העולם המופלא בו אנו חיים מבלי לחשוב על שכתוב בספר הספרים - התנ"ך בפרט ובמקורות בכלל.

    אולם אם  נפתח את מחשבתנו וליבנו אך מעט לכתוב במקורות - נגלה עולם מופלא של עשיה ובריאה.

    אני שמחה כי ניתנה לי הזכות/ההזדמנות להבין את שנדרש ממני בעולם הזה ויותר מכך אני מאושרת על שניתנו לי היכולת והעוצמות לעמוד בדרך הלא פשוטה כלל וכלל המובילה אל אהבת ה'.

    אוהבת, מיכל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        19/2/12 13:54:

      צטט: לחם עם דבש 2012-02-16 14:12:07

      אני לגמרי מזדהה עם מה שכתבת חוץ מדבר אחד: "הדבר הקל ביותר הוא לחיות את הרגע, לטרוף את החיים, להינות מכל שמציע לנו העולם המופלא בו אנו חיים מבלי לחשוב על שכתוב בספר הספרים - התנ"ך בפרט ובמקורות בכלל." אחד הדברים הקשים ביותר זה לחיות את הרגע ולהיות נוכח ולא כבול במחשבות מסיטות על העבר, על העתיד. האושר הוא נמצא בדיוק ברגע הזה ובקבלתו מבלי להתווכח עמו. ועוד משהו שמרגיש בי צורך לכתוב לך: "דווקא כל אותן נשמות שמסוגלים מאוד לעלות בשיפור עצמם ואחרים, דווקא עליהם יש הרבה הפרעות ונסיונות וכישלונות" ספר מלחמת היצר עמוד כ"ה

       

      ככל הנראה הענין של קושי/אם לאו לחיות את הרגע מבלי לחשוב על שום דבר מעבר לכך כרוך באישיותו של האדם - עניין סוביקטיבי לחלוטין.

      אני כשלעצמי איני מצליחה להבין מה הקושי לחיות את הרגע מבלי לחשוב על העבר/העתיד.

      יתכן שיהיה קשה להתמודד עם תוצאות אותו הרגע, אבל המחשבה אודות תוצאות הרגע לא מעניינת אותי באותו הרגע במקרה זה.

      הרי אנו שומעים חדשות לבקרים אנשים מסביבנו הטוענים ללא הרף כי הם חיים את הרגע ודיי.. הם בוחרים שלא לבחון את הענין בפרמטר של זמן הווה/עתיד.. ובכלל מי מאיתנו לא נסחף מידי פעם ולאחר מכן התחרט. טבע האדם מיום  היוולדו - ללכת אחר הדחף הרגעי.

      למזלך - את, ככל הנראה, שקולה ומחושבת וזו בהחלט מתנה, אולם לא כולם מתנהלים כך.

      אני הייתי גם שם וגם פה. כמעט שאיבדתי את עצמי ואת משפחתי במרדף אחר היצר וסיפוק הרצונות כאן ועכשיו.

      נ.ב., גם ביהדות ידוע כי לכל אדם יש באותה המידה הן מן היצר הרע והן מן היצר הטוב.

      אלא שביהדות קיימת ישות שנקראת אלוקים - ומי שמאמין בעמקי נשמתו (ולא לכאורה) יודע שישות זאת היא למעלה מן היצרים ולפיכך קודמת להם..

        16/2/12 14:12:
      אני לגמרי מזדהה עם מה שכתבת חוץ מדבר אחד: "הדבר הקל ביותר הוא לחיות את הרגע, לטרוף את החיים, להינות מכל שמציע לנו העולם המופלא בו אנו חיים מבלי לחשוב על שכתוב בספר הספרים - התנ"ך בפרט ובמקורות בכלל." אחד הדברים הקשים ביותר זה לחיות את הרגע ולהיות נוכח ולא כבול במחשבות מסיטות על העבר, על העתיד. האושר הוא נמצא בדיוק ברגע הזה ובקבלתו מבלי להתווכח עמו. ועוד משהו שמרגיש בי צורך לכתוב לך: "דווקא כל אותן נשמות שמסוגלים מאוד לעלות בשיפור עצמם ואחרים, דווקא עליהם יש הרבה הפרעות ונסיונות וכישלונות" ספר מלחמת היצר עמוד כ"ה
        16/2/12 13:49:
      שמח בשמחתך.
        16/2/12 13:13:
      אני מדבר על החרדים בתור פנאטים
        16/2/12 11:51:

      צטט: orchid_lover 2012-02-15 15:44:09

      הדת וספר הספרים הם דבר נפלא . רק שאנשים פנאטים לפעמים מרשים לעצמם לפרש דברים בצורה מעוותת למשל שלפתוח מטריה בגשם בשבת זה חילול השבת בגלל אנשים כאלו החילוניים רחוקים מהדת

       

      היי,

      אבל שם בדיוק, בנקודה הזו בדיוק, צריך לפעול בסובלנות כלפי האחר.

      הרי מה איכפת לי/לך/לכל אחד אחר אם מאן דהוא פותח-לא פותח מטריה בשבת/נוסע-לא נוסע בשבת/כל פעולה אחרת שלא נעשית בטריטוריה הפרטית שלי על הגב שלי...??

      על התורה נאמר - "דרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום".

      לו כל אחד - דתי/לא דתי יפעל בנועם ובשלום - אחדותנו מובטחת.

      אגב, אלו לא רק אמרות שפר - אני חיה בביתי בשלום ובאהבה עם יתר אנשי ביתי שאינם שומרי שבת.

      נ.ב.

      פנאטיות בעיניי היא הצורך הפנימי והלוחץ ההוא לכפות את דעתי והתנהלותי על האחר.

      אם אני מתנהלת בצורה כזו או אחרת במרחב החיים הפרטי שלי, אבל לא כופה דעתי על האחר - מדוע זו פנאטיות??

      מיכל

        15/2/12 15:44:
      הדת וספר הספרים הם דבר נפלא . רק שאנשים פנאטים לפעמים מרשים לעצמם לפרש דברים בצורה מעוותת למשל שלפתוח מטריה בגשם בשבת זה חילול השבת בגלל אנשים כאלו החילוניים רחוקים מהדת

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      מיכל-1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין