כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    יורקת

    ארכיון

    עיניים

    27 תגובות   יום שלישי, 14/2/12, 00:04

    יש רגעים בחיים שאתה יודע, בשניה שהם קורים, שילוו אותך כל חייך.

     

    בינואר לפני שנה נכנסתי לתפקיד רכזת מועדונית לילדים ונוער עם נכויות התפתחותיות, ולאחר שבוע זה קרה לי: פגשתי זוג עיניים.

     

    זה היה יום שיגרתי במועדונית, התלמידים שיחקו ופעלו ואני ניסיתי למצוא את הידיים והרגליים בתוך התפקיד החדש בסביבה לא מוכרת. תלמיד אחד התנהג בחוסר שקט מוחלט. זה היה יום קשה במיוחד ונאלצתי להתקשר לאמא שלו שתבוא לקחת אותו הביתה.

     

    חיכיתי לה בכניסה לבית הספר והיא הגיעה, אישה מטופחת, כל שערה במקום, ליפסטיק. היא הרכיבה משקפי שמש גדולים שהסתירו חצי פרצוף וחסמו אותי .

    היא שאלה מה קרה ואני ניסיתי להסביר, מגמגמת מילים בנסיון לסיים את הסיטואציה כמה שיותר מהר ולצלול חזרה לפעילות השוטפת.

     

    בקול שלה שמעתי תסכול וכעס, וכמעט התפתתי לשפוט אותה. בתנועה עצבנית היא הורידה את משקפי השמש ואני פגשתי זוג עיניים.

     

    פגשתי זוג עיניים ופתאום המילים לא נשמעו. פגשתי זוג עיניים עייפות ומובסות, עיניים שמספרות סיפור של חיים לא קלים עם ילד מיוחד ובעל ועוד ילד קטן ועבודה תובענית ולא באמת מפרנסת. עיניים שמוחקות את הצליל הצורם של הסתכול והכעס.

     

    העיניים שלה דיברו אלי והזכרון של מה שראיתי בהן לא יניח לי לעולם, יגרום לי להמשיך ולהתאמץ, לנסות ולא לוותר, להבין את הצרכים של המשפחות האלה מבלי לשפוט אותן. להיות להן אוזן קשבת וללוות אותן, להתחשב.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (27)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/9/12 17:09:

      דעתי האישית על אנשים שבוחרים לעסוק בתפקידים מאתגרים כגון זה שלך היא שנועדת לפגוש זוגות עיניים. לא רק בהקשר של הסיפור הזה.

        16/4/12 18:12:

      כן. כל כך כן.

        19/3/12 00:37:
      את כותבת כל כך יפה ומדויק ... למה להסתפק באנקדוטות ? לכי על זה .... רוצים עוד ...
        11/3/12 19:27:

      צטט: Between Jobs 2012-03-11 19:00:16

      מעבר לפרנסה (הדחוקה, יש לשער) שבמשרה, יש שליחות עצומה בעיסוק מהסוג הזה. הפסקה האחרונה שלך מעידה עליך שאת אדם נהדר.



      תודה.

       

        11/3/12 19:00:
      מעבר לפרנסה (הדחוקה, יש לשער) שבמשרה, יש שליחות עצומה בעיסוק מהסוג הזה. הפסקה האחרונה שלך מעידה עליך שאת אדם נהדר.
        27/2/12 22:54:

      ילד עם צרכים מיוחדים הוא כמו מכשיר פלאים. שמגביר ומעצים.

      כל חוויה, כל מרכיב במבנה האישיות, כל נטייה, שבנסיבות אחרות כמעט לא היית מודעת לקיומה.

      כפי שניתן להעביר ביחד שנים של "זוגיות", עד שמתחילים לגור ביחד. או לגדל ילדים או לעשות טיול משותף.

      יש דברים שנחשפים רק כצוללים אל תוכם.

      הגילוי יכול להיות מרהיב. 

      הוא יכול להסיר שכבות. לשחרר ממעטפות של ריחוק. לנתץ חומות של מגננה.

      לפעמים, הוא גם מעמת אותנו עם חולשות וחרדות. עם סבלנות הולכת ופוקעת. עם היאטמות בפני כל מה שחורג ממאבק ההישרדות האישי. עם המחירים שגובה השגרה.

      התוצאה יכולה להיות תסכול ומרמור. וגם רגשי אשם.

      או גדולה בהתגלמותה.

      הבחירה להתמודד עם ההצפה הזו בתור דרך חיים - היא מעוררת השראה בני עצמה.

        25/2/12 19:07:
      כמה טוב שיש גם אנשים טובים ורגישים כמוך באמצע הדרך... זה לפעמים עושה הבדל של חיים שלמים
        24/2/12 17:36:
      שאי ברכה.
        24/2/12 10:53:

      צטט: איתן. 2012-02-24 10:44:32

      רגע טוב זה.כל כולו פרופורציות ואנרגיה גם יחד.

       

       

      היטבת לתאר כתמיד.

      שמחה ששבת!

        24/2/12 10:44:
      רגע טוב זה.כל כולו פרופורציות ואנרגיה גם יחד.
        24/2/12 00:16:

      צטט: סילבר טאון 2012-02-23 23:56:02

      צריך יותר כמוך בעולם הזה

       

       

      יהיו כאלה שממש יחלקו על דעתך.

        23/2/12 23:56:

      צריך יותר כמוך בעולם הזה

        20/2/12 14:57:
      נוגע באנושיות זכה......
        19/2/12 19:37:
      הנתינה הגדולה שלך, מרחיבה אופקיה ונוגעת באחרים, עצם נגיעה זו את מאפשרת לאחרים לראות את היופי והרכות שיש להם לאותם ילדים מדהימים.
        18/2/12 19:15:

      העין היא שער הכניסה ללב

      בעדה ניבטים שמחה וכאב

        18/2/12 16:47:
      נשמה יתרה יכולה לראות עינים. ריגשת.
        18/2/12 14:30:
      מאד רגיש ,עיניים מדברות
        18/2/12 08:12:
      צריך להיות א דם עם רגישות מאוד גבוהה כדי להבין ילדים עם צרכים מיוחדים את משפחתם...ולך יש זאת. לא סתם קיבלת את תפקידך כרכזת מועדונית לילדים אלו תבורכי על עבודתך שבת שלום דליה
        15/2/12 17:20:
      אווץ, יפה יפה. העיניים הם השער לנשמה, 3 דקות מבט לי לפחות מספיקות להבין הכל. הולך לחפש זוג עיניים לבהות בהם :)
        15/2/12 16:54:
      תודה לכולכם על המילים החמות.
        15/2/12 16:01:
      חיפשת עבודה - מצאת שליחות...
      בדרך כלל זה קורה רק ל...?
      :)
        15/2/12 15:42:
      בחרת בדרך חיים מסובכת, אך מלמדת מאוד וממלאת בך את מאגר החמלה, שכמעט עבר מעולמנו. כל הכבוד לך ומחזקת אותך במילים שאני מצטטת - "אהבה היא מעין שלא מתכלה כי היא לא למיהו מסוים אלא משהו שמצוי בתוכנו ואנחנו כל הזמן רוצים לתת אותו ודרך הנתינה אנחנו נטענים מחדש וזה יכול להיות לכל דבר." (איריס רייצס)
        15/2/12 15:34:
      כמה רגישות והבנה צריך כדי לזהות את העיניים האלה ולתרגם אותם נכון. אשרך !!!
        15/2/12 00:58:
      נתינה מהמקום שלך היא הנתינה הכי נקייה טהורה ומבורכת
        15/2/12 00:19:

      צטט: דו-קוטבי 2012-02-14 23:57:12

      אין מחיר לחשיבות של ההקשבה וההתחשבות. מכיר סיטואציה דומה מהתמודדותי ארוכת השנים עם מחלה.אשרייך שזכית!

       

       

      תודה. וולקאם.

        14/2/12 23:57:
      אין מחיר לחשיבות של ההקשבה וההתחשבות. מכיר סיטואציה דומה מהתמודדותי ארוכת השנים עם מחלה.אשרייך שזכית!
        14/2/12 21:40:
      התמודדויות לא קלות....עם הילדים האלו. פעם ...ילד היה יוצא החוצה..לשכונה, לשדה, לרחוב. היום..כל כך הרבה אנרגיות כלואות במסגרות. לא פשוט.