יש גבעה אחת של שקט, היא בסוף של העולם החיבור שם הוא לטבע,לדממה, אל האדם. שם הכל שונה לגמרי החוקים הם אחרים שם האגו הוא האפס והעשבים הם מלכים. היא לא השתנתה אף פעם היא נראית כמו תמונה ואומרים שהיא קיימת כבר כמעט מיליון שנה. שם הרוח היא שולטת, גם בחום הכי גדול, מספרת ושורקת,ומלמדת את הכל. מלמעלה רק שמים מלמטה אדמה ואומרים שהיא קיימת כבר כמעט מיליון שנה. ההרגשה שם, היא של בית חמימות וגם מסתור היא תאמר לך בשקט רק אליי תמיד תחזור. אם תרצה תוכל ללמוד שם..יש לה ניסיון חיים היא ידעה ימים של שמש, וגם דם של לוחמים. לפעמים אפשר לשמוע שם, צוחק של ילדים. או ניגון חליל, או בכי או תנים מיללים. היא נתנה לי להרגיש שם שניצחתי בחיים הגבעה הזאת שלי היא גבעת געגועים. |