כותרות TheMarker >
    ';

    בין... לבין...

    בין לשון ליוגה, ועוד

    0

    המאבק על "ניהול" הרכבת

    4 תגובות   יום שלישי, 14/2/12, 15:57

    ב-1929 התפרסם אחד הספרים המופלאים בנושאי סמנטיקה פוליטית: ספרו של ולנטין וולושינוב "מרקסיזם והפילוסופיה של הלשון". וולושינוב חלק על פרדיננד דה-סוסיר, אבי הבלשנות המודרנית, בעניינים רבים, ולענייננו כאן, בשאלת קביעותו של הסימן הלשוני.

     

    לדעת דה-סוסיר, יש לסימן הלשוני משמעות קבועה ויציבה, הצרובה במוחם של הדוברים בכוחה של אחדות-דעים חברתית שהיא מנת חלקם של כל דוברי השפה, שהרי אחרת האנשים לא היו מסוגלים להבין זה את זה. ככלות הכול, אם אני אקרא למזלג "מזלג" ואתם תקראו למזלג "גשר" או "מחברת", לא נוכל לתקשר.

     

    זה כמובן נכון, אם חושבים על כך במונחים טריוויאליים כאלה. אבל וולושינוב הבין, שמילה בעלת מטען פוליטי עשויה להתפרש באופנים שונים על-ידי דוברים שונים של אותה השפה. כך למשל, "זכויות אדם" מתפרש באופן אחד על-ידי ארגון "בצלם", המגן על הפלסטינים בשטחים הכבושים מפני מדיניות הנישול והדיכוי של מדינת ישראל, ואחרת על-ידי "ארגון זכויות האדם ביש"ע", המגן על המתנחלים היהודים בשטחים הכבושים מפני עריצותם ושרירות לבם של משטרת ישראל, היס"מ, והצבא, ר"ל.

     

    על בסיס הבנות מעין אלה, קבע וולושינוב שלמילה אין משמעות קבועה. אדרבא, היא מהווה את זירת המאבק החברתי. במשמעויות השונות שאנחנו מקנים לאותה המילה ("זכויות אדם", "דמוקרטיה", "מדינה יהודית", "טרור", וכד') אנחנו מתייצבים בעמדה מוגדרת במאבק החברתי ושוללים משמעויות אחרות. המאבק הוא על משמעות המילה, או כפי שרוב האנשים היו אומרים: על המשמעות "האמיתית" של המילה.

     

    עובדי הרכבת שובתים נגד מיקור-החוץ, כלומר נגד העברת חלק מעבודות התחזוקה (ולבסוף כולן...) לעובדי קבלן. ומה משיבים על כך מנהלי הרכבת? הם אומרים: העובדים פוגעים בחופש הניהול של רכבת ישראל. השאלה היא כמובן מה המשמעות המדויקת של "ניהול"? האם ניהול הרכבת כולל, או שמא אינו כולל, את אופן התנהגותה של הרכבת כלפי עובדיה? האם חופש הניהול כולל את הזכות לפגוע בעובדי הרכבת ובסופו של דבר לייתר אותם? אם הוא כולל, הרי שום שביתה אינה חוקית, משום שבשביתתם העובדים תמיד פוגעים בניהול החברה. אם הוא לא כולל, הרי טענת ההנהלה מופרכת.

     

    המעניין הוא שבטקסט המקורי של וולושינוב הוא בעצם לא אמר "מאבק חברתי" אלא "מאבק מעמדי". בכתיבה הסוציו-בלשנית שלי, העוסקת בעיקר בסכסוך הישראלי–פלסטיני, אני לעתים קרובות נזקק לעיקרון של וולושינוב ומרחיב אותו מ"מאבק מעמדי" ל"מאבק חברתי", שהרי משמעויותיהן של המילים שהזכרתי לעיל ("זכויות אדם", "טרור" וכד') כפופות לאותו עיקרון, דהיינו ש"המילה היא זירת המאבק", אלא שבסכסוך הישראלי–פלסטיני לא במאבק מעמדי עסקינן, ולכן ההרחבה מתבקשת.

     

    אבל הפעם אין כלל צורך לשנות או להרחיב את רעיונותיו של וולושינוב.

    הפעם המילה "ניהול" היא אכן זירת המאבק המעמדי, ומשמעויותיה השונות הן החזיתות במאבק זה.

    שיהיה לכם בהצלחה, עובדי רכבת ישראל!

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        6/4/12 06:47:
      למדתי. מעניין. יש לי השגות על דרך ניהול המאבק של עובדי הרכבת.
        9/3/12 00:26:

      הסמנטיקה המגוייסת היא נושא מרתק לכשעצמו.

       

      בביטויים זהים, או בהרכבי מילים שונות המגדירות נושא זהה עליו חלוקים הצדדים מוצנעים מסרים מאלפים, לעתים המפתח עצמו לשורש חילוקי הדעות.

       

      נושא זה הופך להיות מרתק שבעתיים בעת תרגום טקסטים אידיאולוגיים לשפות אחרות. כמעט לעולם לא תמצאנה מקבילות מוחלטות, בהיות שפה מייצגת תרבות שונה וערכים מקומיים מבחינה גיאופוליטית או סוציואקונומית אינם מיוצגים בהכרח ברמת העתקה בתרבויות שונות.

       

      האתגר הסמנטי והניתוח של המסתתר מאחוריו על פי תפיסות הצדדים - תוך הצגתו באור נאמן לרוח ההתבטאויות המקוריות - איננו פשוט, אך מרתק.

        17/2/12 16:41:
      קריאה מעניינת. למדתי.
        15/2/12 22:48:
      פוסט מרתק וצודק בעיניי.

      ארכיון

      פרופיל

      רוני-Roni
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין