היה קשה ונורא.

אני לא יכולתי להסתכל על הקופיף האומלל . עצוב.

אני אולי לא רציונלית , ואולי סתם רחוקה מרחק אור מעולם המדע ,

אך אני בן אדם מרגיש .

הרגשתי את כאבו של הקופיף.

כואב לי להזכר .

נורא נורא נורא!!!

קראתי את הכתבה בידיעות של הסופ"ש, פשוט מזעזע!

והחלק הכי נורא בעיני זה שהניסויים האלה לא הכרחיים, ניתן להגיע לאותן תוצאות באמצעים לא פולשניים בבני אדם. כואב הלב.

ולמנהל המחלקה, ההיטלר קטן, אני מאחלת מוות ארוך, איטי ומלא בייסורים, על כל העוולות שהוא גורם.

עצוב..