נראה לי שאנחנו קצת גולשים לשאלה על זהות מועמדים. לא זאת היתה כוונתי. העיסוק בלפיד התחיל בתופעה שאני אייני מבין - הליכה אחרי מועמד שאיננו יודעים מהי דרכו. התופעה הזאת תמוהה עוד יותר כאשר היא מגיעה מפלח אוכלוסיה שלכאורה אמורות להיות לו מודעות דמוקרטית גבוהה. לכן להבדיל ממועמדים אחרים השאלה לגבי לפיד אינה האם אני אוהב את משנתו של המועמד או לא, אלא מהי אותה משנה.  (לאחר קריאת הביוגרפיה הגעתי למסקנה שנכתבה בפוסט אחר - מלחמה בחרדים (אם אני הייתי הקופירייטר של לפיד הייתי טוען המלחמה לשיוויון חובות), המאבק בשחיטות, וייצוב מעמד הביניים - שלושת הרגליים של שינוי בעידן לפיד האב).

 

הפוסט הספציפי הזה נכתב עקב מגמה מוזרה של חלק מפעילי המחאה החברתית לתמוך בלפיד. כאמור ההנחה שעולה מהספר היא שיאיר לפיד מתנגד ברמה הבסיסית ביותר לרעיון של כלכלה חברתית. לימים אותן הנחות גם יצאו מפיהו שלו.

 

אין לי ספק שלכל מועמד יש יתרונות וחסרונות, ויותר מכך בדרך שכל מועמד מציע יש יתרונות וחסרונות. הייתרון היחיד של יחימוביץ' היא שהדרך שלה מאוד ברורה - ובמקרה שלה הדבר מתבטא לא רק במילים אלא גם בעשייה. יחימוביץ' מקדמת מאוד את הרעיונות של סוציאל דמוקרטיה, מדינת רווחה ובראש וראשונה דאגה למעמד העובד. יש מי שיסכים איתה ויש מי שלא - אבל התמונה מאוד ברורה.

 

בהקשר לנושא הספציפי שהבאת - חוסר ההתבטאות של יחימוביץ' בנושאים הבטחונים מדיניים (מלבד הצהרות כלליות ברוח תנועת העבודה). הדבר די מאפיין את התנהגותה כמעט לאורך כל הקריירה הפוליטית שלה. אפשר להתווכח על זה אבל נראה שהיא בחרה להתמקד במלחמה אחרת. בהקשר הזה היא דווקא מזכירה את לפיד - שטוען שמאז נאום שתי המדינות של נתניהו המרחק בין ימין לשמאל בסוגיה הבטחונית מדינית כל כך התקצר, עד שכולם מדברים בעצם על אותו רעיון. (אפשר להתווכח על זה - אבל לשם כך אנחנו צריכים מועמד שישמיע זמירות אחרות משל שניהם).

 

 לגבי הסירוב של יחימוביץ' לראות בחרדים ובמתנחלים פרסונא נון גרטא, באופן אישי נראה לי שזו בדיוק הסיבה שהתחלתי לכתוב בלוג. הגיע הזמן שנדע לא להסכים אחד אם השני מבלי להפוך את האחר לאויב. לפי טון המוזיקה נראה לי שלפיד (בנתיים) צועד באותו כיוון (או כפי שטענתי בפוסט הרלוונטי - בזמן שכח המשיכה של לפיד האב היה הפרובקציה והמאבק, כח המשיכה של הבן הוא בנחמדות). דווקא על התכונה הזו אני יותר מעריך את הבן.

צטט: forte nina 2012-02-24 07:54:33

יואל מרכוס אומר בדיוק מה שאני חושבת על שלי יחימוביץ' כי בעיני

יש שלי שלפני היבחורתה לראש והמפלגה ויש את זאת שלאחריה.

 

 

צטט: עצבן 2012-02-24 10:39:55

ועוד עניין קטן בנושא האאוטסידריות. כאשר קוראים את הביוגרפיה של לפיד, קשה להמנע מההרגשה שלחלק מהעיתונאים והפולטיקאים יוצרים קליקות משותפות ומחלקים בינהם את השמנת. יש כמובן את הסיפור היפה איך לפיד נבחר לרשות השידור (ובאופן דומה איך נבחר מחליפו פורת). תופעה מעניינת אחרת היא על ההוי המשותף של לפיד דן מרגלית ואהוד אולמרט (עוד בימים שלפיד עוד לא נבחר לכנסת). חיבור המעניין בין מי שאמור להיות כלב השמירה, ובין מי שאמור להיות מבוקר, חיבור שאני מניח לא כולל רק החלפת דעות, אלא גם החלפת מידע החלפת האפשרויות וכו'. בהקשר זה אני לא בטוח שמי שבא ממעמד בכיר בעיתונות הוא אאוטסידר בממסד הפוליטי.  

צטט: forte nina 2012-02-19 09:20:32

אימצתי את תגובתו של

בוגוסלבסקי שלום, בלוגר שאני אוהבת לקרוא.

ממליצה להתרשם כי זה אומר הרבה על כולנו.

 

 

חיבור עיתונאים ופוליטיקאים באופן האישי הוא מהדוחים ביותר ואין לי ולרבים אחרים מילה טובה להגיד על זה. המינגלינג הזה הוא פסול ואגב כך זה רק מוכיח עד כמה רב המכנה המשותף שיש בין פוליטיקאים ועיתונאים העוסקים בפוליטיקה ובשנים האחרונות ככל שהעיתונאים התקרבו למנעמי השלטון רבים מהם גם ויתרו על להיות "כלבלבי דמוקרטיה" וחלקם חצה אף את הקווים. נכון שקשה לטפול על שלי יחימוביץ' כעל פרסונה נהנתנית כי היא באמת לא כזאת.  אבל מסתבר כי אהבת הכח והמוכנות שלה לוותר על עקאונות  כדי לאחוז בו מתברר יותר מאז שהיא נבחרה וגם אני הלנתי לפני הכתבה של מרקוס ששמעתי ממנה קולות אחרים ופשרניים מאוד לגבי החרדים והמתנחלים וכמו שמרכוס אומר היא לא נשמעת עם הפש'ן המתאים כדי לכבוש את כס השלטון אז בשביל מה היא עשתה את כל זה??? בעיני מנהיג שאינו מצהיר בגלוי שהוא רוצה להיות ראש ממשלה הוא גם לא יהיה, זה לא אירוע המתרחש במיקריות.

ועוד עניין קטן בנושא האאוטסידריות. כאשר קוראים את הביוגרפיה של לפיד, קשה להמנע מההרגשה שלחלק מהעיתונאים והפולטיקאים יוצרים קליקות משותפות ומחלקים בינהם את השמנת. יש כמובן את הסיפור היפה איך לפיד נבחר לרשות השידור (ובאופן דומה איך נבחר מחליפו פורת). תופעה מעניינת אחרת היא על ההוי המשותף של לפיד דן מרגלית ואהוד אולמרט (עוד בימים שלפיד עוד לא נבחר לכנסת). חיבור המעניין בין מי שאמור להיות כלב השמירה, ובין מי שאמור להיות מבוקר, חיבור שאני מניח לא כולל רק החלפת דעות, אלא גם החלפת מידע החלפת האפשרויות וכו'. בהקשר זה אני לא בטוח שמי שבא ממעמד בכיר בעיתונות הוא אאוטסידר בממסד הפוליטי.  

צטט: forte nina 2012-02-19 09:20:32

אימצתי את תגובתו של

בוגוסלבסקי שלום, בלוגר שאני אוהבת לקרוא.

ממליצה להתרשם כי זה אומר הרבה על כולנו.

 

אאוטסידרים לשלטון - נחמד.

מצד שני זה משוואה עם תאריך תפוגה קצר - כי לאחר שהאאוטסידר נבחר הוא כבר הופך לאינסיידר...

 

אני חושב ש(גם) בנושא הזה אני חוזר על עצמי. אני לא רוצה אדם שיבחר מתוקף היותו הוא, אני לא רוצה מנהיג מורם מעם - ההיפך - אני רוצה מנהיג שיהיה מתחת לעם ולא מעליו, מנהיג שירגיש שתפקידו לשרת את העם ולא שהעם ישרת אותו, בקיצור אני רוצה את הפרמידה ההפוכה שהיא הבסיס לשלטון דמוקרטי. לצורך כך אני מוכן לטפח במנהיג לא מעט מגרעות כמו גמגום (משה), הרגשת חוב כלפי הציבור (שמנוסחת באופן עילג במושג "קופת שרצים"), וכו'. כמובן שבהקשר זה גם האאוטסידריות היא תכונה מבורכת.

צטט: forte nina 2012-02-19 09:20:32

אימצתי את תגובתו של

בוגוסלבסקי שלום, בלוגר שאני אוהבת לקרוא.

ממליצה להתרשם כי זה אומר הרבה על כולנו.

 

יואל מרכוס אומר בדיוק מה שאני חושבת על שלי יחימוביץ' כי בעיני

יש שלי שלפני היבחורתה לראש והמפלגה ויש את זאת שלאחריה.

אימצתי את תגובתו של

בוגוסלבסקי שלום, בלוגר שאני אוהבת לקרוא.

ממליצה להתרשם כי זה אומר הרבה על כולנו.

צטט: forte nina 2012-02-17 15:45:31

טוב, להזכירך ואולי מתוך יושרה נאותה, אף אחד מהמועמדים בשלב הזה, כמו שלי יחמוביץ' או מופז וליבני לא הקריאו את מצע הבחירות שלהם, כי טרם הוכרז שלב הקמפיין.

העניין הוא כזה - שבישראל יש מפלגות קיימות בעלות מצע פחות או יותר מוכר (למרות שהוא מתעדכן מעת לעת). כאשר פלוני רוצה להכנס למשחק הפוליטי הוא בדרך כלל מצטרף למפלגה קיימת ואז אפשר להסיק בגדול מהו האני מאמין הפוליטי של אותו מועמד. מפלגות חדשות הוקמו כאשר - המועמד (בדרך כלל מתוך המסגרת הפוליטית) הרגיש שהמסגרת הפוליטית הקיימת אינה מבטאת את השקפת עולמו (כך נוצרה קדימה מליכודניקים שהאמינו בפשרה טריטוריאלית), או מפלגה שהציעה מצע חדש שלא היה קיים בגלריה (כמו הגמלאים). במקרה של לפיד לא היה מובן מדוע יש צורך במפלגה חדשה - או במילים אחרות האם לפיד הוא המסר או שיש לו מצע נבדל. אני מאוד מקווה שבעתיד הוא יביא משהו יותר מוצק אך כרגע השאלה "למה צריך מפלגה חדשה" לא נענתה. אולי אפילו להיפך - משני הצעדים האופרטיבים היחידים שהוא הציע (מבחינתי הצהרה כללית שצריך להלחם בהון השחור היא לא מצע אופרטיבי) האחד מדגיש את בעיית הפלגנות וריבוי המפלגות. אם לפיד רואה את העניין כבעייה מדוע הוא בוחר בדרך שעשויה להחריף אותה (קרי להקים מפלגת מרכז חדשה). 

מה שלפיד אמר: "עד עכשיו אמרתם ששתקתי, אז הנה אני מדבר". אבל אז למרות מה שהוא אומר, באים וטוענים: "טרם הגבת על סוגייה X או סוגייה Y," כלומר בנאום הראשון שהוא נותן, מצפים ממנו לשפוך את כל המצע למרות שעוד אין הכרזה על קמפיין לבחירות.

הבשורה שלפיד סוף סוף מדבר מבחינתי היא לא בשורה (אם כל הכבוד זה לא מופע של להקת רוק) הדבר החשוב הוא התוכן. הטענה כלפי אינה שהוא לא ענה על כל הסוגיות, הטענה הוא שלא התייחס כלל לאף אחת מסוגיות הבסיס. הטענה היא שבמצע הכולל 4 נקודות, 2 מהן הן הצהרות כלליות שכל אחד יכול להסכים עליהן  -צריך להלחם בהון השחור, וצריך לעודד צמיחה (או כפי שכינתי אותן הצהרות מלכות יופי), ו-2 שינוי שיטת ממשל, וביטול שני חוקים המייטיבים עם המגזר החרדי שלטעמי רחוקים מלנגוע בסוגיות הבסיס. החשש שלי (ואני מקווה שאני טועה) שלפיד נמנע במכוון מנגיעה בשאלות בסיס כדי שהוא יוכל להשאר המעמד של קונצנזוס (כלומר לא יגיד משהו שמישהו לא מסכים איתו). בכל מקרה הרשימה עסקה רק בעניין החברתי שכאמור המצע בנחשף לא נתן עליה את הדעת. מצד שני הנקודה השנייה במצע (ביטול חוק טל ונהרי) יכולה להראות שיש זיקה בין הדעות של הבן לאלו של האב - דבר שרק מחזק את ההנחות שברשימה.

אגב מה שהוא אומר בנאום הזה, הרבה יותר ברור לי ממה שבאופן טבעי הייתי שמחה [להצביע עבור] לדעת על שלי יחימובץ' שלצערי כבר ביחסה למתנחלים ולחרדים לא אוכל להסכים איתה. מה גם שהיא התחילה בתרועה גדולה והפכה להיות פתאום לב הקונצנזוס. ועדיין לא שמעתי ממנה הכרזות ברורות, מה היא תעשה ולמען האמת, עוד פחות מלפיד.

נראה לי שבמקרה של יחימוביץ' הדברים יחסית ברורים. באופן דומה ללפיד יחימוביץ' שמה את הנושא המדיני בטחוני בדרגה שנייה (כמובן באימוץ הדרך המוכרת של מפלגת העבודה), אך בתחום הכלכלי חברתי יחימוביץ' מאוד בהירה וקונסטינסיסטנית. עד היום היא מיקדה את מירב מירצה לדאוג לזכויות העובד - דבר שהיא עשתה יותר מכל חבר כנסת אחר (ואולי אפילו מכל האחרים ביחד), היא מתנגדת די עיקבית להפרטות (במיוחד הפרטות אדמות המדינה), היא הקול הדומיננטי ביותר בכנסת למדיניות רווחה. היא יחד עם חיים כץ (מהליכוד) ניסו ליצור חוק שכר מקסימום במגזר הציבורי (ונבלמו על ידי הממלשה). אפשר להתנגד אפשר לא להסכים, אך קשה לומר שזה לא מובן.

אוקי, הבנתי, שמלכתחילה מלפיד כילד תפנוקים לשעבר מצפים ליותר. אז אולי באמת נמתין להכרזת תאריך הבחירות ואז הוא ייאלץ לומר מה שטרם נשמע. אני אשמח גם לדעת מה יש לנבחרים האחרים להציע, כי נראה לי שהפעם אאלץ לבחור, בחירה של ברירת מחדל. או כמו שהרב אמר למשודכת הסרבנית, "אמנם אין אף חתן מתאים לך אבל זה מה שיש לי להציע". ***

זה גם סיבה טובה להתנגד להצעה של לפיד להעלאת אחוז החסימה, שכן מפלגות קטנות מאפשרות לבוחר למצוא מפלגה שתתאים יותר להשקפת עולמו ולא להסתפק בברירת מחדל. יש עוד עניין שיש נטייה של המפלגות הגדולות לנסות להצמד למרכז כך קורה שכולם אומרים דברים דומים ודי עמומים (בדומה ללפיד עצמו) כך שלבוחר יש אפשרות לבחור רק בבחירת מחדל.

כיוון שהנושא הכלכלי לדאבוני הוא הנושא החמור והזועק ביותר לשמיים ביחס לכל הבחירות האחרונות, פה לפחות אני מזדהה עם לפיד יותר מאשר עם יחימוביץ' ובוודאי עם הימין/קדימה הניאו ליבראלי.

כמובן שלכל אדם יש את הזכות (והחובה) להצביע על פי צו מצפונו. מה שהרשימה מנסה לומר שהסיכוי הגדול ביותר הוא שלפיד יתמוך בכלכלה ניאו ליבראלית (נדמה שהוא אף הצהיר על כך). במילים אחרות יש הרבה סיבות להצביע לפיד, אבל אג'נדה חברתית היא לא אחת מהן. אני לא טוען שמדיניות רווחה היא הדרך הנכונה (טוב לפחות לא ברשימה הזאת), שערבות הדדית היא עניין חשוב - אני טוען שמי שמאמין בעקרונות האלו ויצביע ללפיד, דומה למי שמאמין בדו קיום ומצביע לליברמן.

מכיוון שאין סיכוי בלאו הכי לשלום בשנים הקרובות, אני אבחר את המועמד שיעשה יותר למען הכלכלה ולמען מעמד הביניים, מה שעד עצם הרגע הזה אף אחד לא עשה דבר.

כאן אני לא מסכים, עשו ועשו הרבה. אחד הדברים שמכעיסים אותי שאנו מבטלים בהינף יד עובדה של אחרים. בישראל יש בעיות כלכליות לא פשוטות אך נעשו הרבה דברים (חלקם דרך אגב בהצלחה רבה) כדי לשפר אלמנטים שונים בכלכלה שלנו. יש ויכוח על הדרך, יש ויכוח מה יותר חשוב, יש הרבה אי הסכמות (וטוב שכך) זה לא אומר שאיש לא עושה כלום.

אמנם זה לא קשור לרשימה אבל הנה התייחסות למה שהוא כן מציע:

שינוי שיטת המשטר, להעלות את המשילות ולמנוע סחטנות של מפלגות קטנות. גיוס חרדים לצבא, והחלת תכנית ליבה על המגזר החרדי, מלחמה בשחיתות ההון השחור והשלטונית.יצירת מנועי צמיחה.

ברשותך אתחיל בשתי הסעיפים האחרונים - שמאוד קל להסכים עימם (מלחמה בהון השחור, ויצירת מנועי צמיחה). כמובן שהרעיון מבורך אלא שהוא כל כך גולמי שהוא מזכיר הצהרות פוליטיות של משתתפות תחרות מלכת יופי ("אני רוצה שלום עולמי"). בשני המקרים מדובר בתופעות שעשרות מומחים שברו את הראש כיצד לפתור אותם. צריך לזכור שבין היותר חוקק חוק והוקמה רשות נגד הלבנת הון, האוצר הקים צוות למלחמה בהון השחור, נדמה לי שאפילו הוקמה לצורך כך יחידה מיוחדת ברשות המיסים (גם איחוד רשויות המיסים הוא צעד שאמור היה להשפיע), בינימין נתניהו לשיטתו הציע הפחתת מיסים ככלי שיכנוע לשתלום מס (השיטה הזו אפס לא כל כך הצליחה)... בקיצור אם ללפיד יש הצעות קונקרטיות כיצד לעשות זאת עדיף שיאמר אותן אחרת הוא כפי שפעם היה נהוג לומר ממש מגלה את אמריקה. אותו הטיעון קיים ביתר שאת בנושא מנועי הצמיחה. זהו נושא מרכזי שמיטב המוחות הכלכליים עומלים עליו אם הצלחות כאלו ואחרות. לדעתי אין מי שיטען שלא צריך מנועי צמיחה וחיפוש קטן בגוגל יעלה מאות סמינרים אלפי ההצעות ומאות כלים שישנם כדי ליצור ולתמוך במנועי הצמיחה. לטעמי האישי כל מציע קטן - עשה הרבה יותר למען אותו רעיון מאשר מי שהציע שצריך מנועי צמיחה.

ועתה נעבור לסעיפים הממוקדים.

ההצעה לשינוי שיטת המשטר שתקטין את כוחן והתפלגותם של המפלגות הקטנות, תעלה את כוחן של הגדולות למען משילות גבוהה יותר והקטנת יכולת הסחטנות, הוצעה לא מעט פעמים ואף נעשו בעבר מספר שינויים ברוח זו (העלאת אחוז חסימה - כך שכיום המפלגה הקטנה ביותר היא בעלת 3 מנדטים, והעלאת אי האמון מרוב יחסי, לכך ש-60 חברי כנסת צריכים לתמוך בה). ישנה עוד הצעה (שלא נכללה במצעו של לפיד) שחלק ניכר מחברי הכנסת יבחרו בבחירות אזוריות.

למרות שאני מכיר את הטיעונים בעד, אני באופן אישי לא מהתוכמים בתיקונים הללו. לדעתי יכולת הסחיטה לא נובעת מהתפלגות הקולות בכנסת, אלא מההתפלגות של העם. יתר על כן השיטה שלפיד מציע לא תמנע את יכולה הסחיטה של הסחטניות הגדולות (כמו ש"ס) לשיטתו כיוון שהן לא הולכות להעלם מהמפה. מצד שני השיטה שלו הולכת למנוע את ייצוגם של מי שנזקק למפלגות הקטנות. יתר על כן הבחירה למפלגות הקטנות היא הרבה יותר אישית וישירה, ובדרך כלל יש קשר כמעט ישיר בין איכות ומסירות חבר הכנסת לבין השתייכותו למפלגה קטנה, בזמן שהמפלגות הגדולות מביאות עלינו מצע לא ממוקד, ולא מעט חברי כנסת בעלי קשרים אך לא בעלי מעשה, ובעצם את כל התופעות שמביאות לאכזבה הגדולה מנבחרי ציבור.

אם אני הייתי צריך להציע שיטה שגם תשמור על ייצוגיות וגם תאפשר משילות שלטונית הייתי מציע את המובן מאליו בשיטה הדמוקרטית - קרי הפרדת רשויות. (יעני הממשלה גוף נפרד מהכנסת, וחברי הממשלה אינם חברי כנסת - אלא בעלי מקצוע כל אחד בתחום משרדו).

לגבי ההצעות לביטול חוק טל וחוק נהרי. מצד אחד אין לי ספק שהתרעומת על הציבור הדתי שבוחר להיות על העגלה אך לא להשתתף במשיכתה (אפרופו משלים על עגלות) מוצדקת. מצד שני יש לי בעייה גדולה אם האסטרטגיה. באופן אישי קצתי ברטוריקה ובפוליטקה של דה לגטימציה. (וחלק מהרטוריקה של יאיר בטקסט האחרון מזכירה במקצת את זו של אביו). לדעתי הדרך לפרוץ את חומות הגטו החרדית היא לא על ידי סימונם כאויב, וחקיקת חוקים (ראויים) שיקראו על ידיהם כגזרות. לדעתי מעשים כאלו רק יעבו את חומות הגטו - יגבירו שנאה ויעודדו את החרדים לנקוט בקו בו הם נקטו עד עכשיו. הדרך הנכונה היא לדעתי לזהות בהם אחים, ביחד עם הפוסקים המשפיעים שלהם למצוא את הדרך כיצד הם יוכלו לשלב בין אורח חייהם לשירות בצבא וכניסה למעגל העבודה. הדרך הזו לטעמי תהיה הרבה יותר אפקטיבית.

או קי קראתי. למי שטרם הספיק הנה קיצור מהיר. לפיד מציע 4 דברים:

1. שינוי שיטת המשטר. העלאת אחוז חסימה ל-6%, הפלת ממשלה רק ברוב של 66% (לעומת 60% כיום), ראש הממשלה הוא ראש המפלגה הגדולה.

2. ביטול חוק טל וחוק נהריץ כלומר גיוס חרדים לצבא, והחלת תכנית ליבה על המגזר החרדי.

3. צריך להילחם בשחיתות ההון השחור והשלטונית. כאן מדובר ברעיון כללי ללא תכנית פעולה מגובשת.

4. ליצור מנועי צמיחה. גם כאן מדובר ברעיון כללי ללא תכנית פעולה מגובשת.

לא נעים לומר אבל המצע עצמו הוא קצת דל. (וכנראה שחלקו בנאום היה קצר ביחס לחלק של ההסבר מדוע הוא הלך לפוליטקה, שאכן היה טקסט מרגש). יתר על כן אין כאן בשורה שלא נשמעה ממפלגות קיימות ולכן השאלה מדוע הוא החליט להקים מפלגה עצמאית הופכת להיות קשה עוד יותר.

צריך להתחיל במה שאין במצע. המצע נעדר התייחסות כלשהי לנושאי ביטחון וחוץ, מה שנחשב פעם לנושאים הקיומיים של המדינה. המצע נעדר כל התייסחות לנושא שלטון החוק (והיחס לבית הדין העליון) שהפך להיות בזמן האחרון לתפוח האדמה הלוהט. המצע נעדר התייחסות לנושא של זכויות אדם, זכויות מיעוט - ועמותות לזכויות אדם דבר שגם הוא הפך לתפוח אדמה לוהט. במצע נעדר התייחסות לשאלת דת ומדינה (לבד מביטול הטבות למגזר החרדי). המצע נעדר התייחסות לשאלות הקשורות בכלכלה כמו הפרטות, כוחם של איגודים עובדים שגם הם נושא מאוד חם (בטח בהקשר של המחאה החברתית), ולסיום המצע נעדר כל התייחסות לנושא החברתי (רשת הביטחון החברתית, אחריות כלכלית. מול כלכלת שוק וחוסר מעורבות ממשלתית). מדוע החליט לפיד שלא להתייחס לכל כך הרבה נושאים מהותיים במצעו? (את התשובה כל אחד יבחר לעצמו). אבל בהקשר לרשימה מדוע לפיד החליט לא להתייחס לרעיון של מדינת רווחה - שהיה אחד הדרישות העיקריות של המחאה החברתית האחרונה? מדוע חסך לפיד מעצמו את האלקטורט של כל אותם אנשים שרצו להשיב לישראל את ערכי הערבות ההדדית? יכול להיות שזה פשוט מכיוון שיש לו דעה אחרת?

תודה על הקישור. אני כמובן אקרא, ואשמח לעדכן את הרשימה במידה ואכן יתברר שהוא מציע מצע חברתי.

 

מצד שני כבר הגבתי מקודם שלדעתי יש הבדל מהותי בין תפיסת עולם ומצע - ואחד הדברים שצריך לבדוק הוא האם יש קשר בין שני הדברים. לדוגמא הרשימה של לפיד - "מרד העבדים" בה הוא משתמש במושגים מארכסיסטים, ורואה את עצמו כחלק ממעגל העבדות - נראתה מעט לא מתאימה ללפיד שהכרנו עד אותו רגע. 

צטט: forte nina 2012-02-17 06:11:57

הקשבתי לנאומו וקראתי גם. אם הוא יצליח ליישם את משנתו אין לי מושג,  כי הרי העליתי את רעיון היבחרו כאופציה טורפת קלפים בלבד, והלוואי ויהיה בו את הכוח והיכולת ליישם את דבריו. אבל רק אתמול שמעתי אותו אומר את הדברים במפורש ובגלוי  ולא על סמך ספר שבו הוא מדמה את אביו ואת דברי אביו ונכתב הרבה לפני היאוש הגדול שכנראה תקף גם אותו ועל פי דבריו דחף אותו למעשה.

הקשבתי לנאומו וקראתי גם. אם הוא יצליח ליישם את משנתו אין לי מושג,  כי הרי העליתי את רעיון היבחרו כאופציה טורפת קלפים בלבד, והלוואי ויהיה בו את הכוח והיכולת ליישם את דבריו. אבל רק אתמול שמעתי אותו אומר את הדברים במפורש ובגלוי  ולא על סמך ספר שבו הוא מדמה את אביו ואת דברי אביו ונכתב הרבה לפני היאוש הגדול שכנראה תקף גם אותו ועל פי דבריו דחף אותו למעשה.

ועוד אנקטודה קטנה מאותו הספר (שדרך אגב מאוד נחמד לקריאה). הפעם לדעתי האנקטודה קשורה רק ללפיד האב. בתקופת הצנע, כאשר האוכל ניתן בקיצוב (והתנהלה מלחמה נגד השוק השחור), ורוב האנשים חוו דרגות שונות של מצוקת מזון, טומי לפיד עבד כנער שליחיות (הפיץ דברי דואר למשרדים). באחת הפעמים הוא הגיע ללשכה של עורך דין וגילה לתדהמתו שהלשיכה עמוסה באוכל יוקתי - קוויאר, סלומון, מאפים יוקרתיים וכו'. עורך הדין ואורחיו היו מופתעים מכניסת השליח והביטו בו בתחושת אשמה. והנה התיאור מהספר:

"האדון ___ נראה נבןך כשנכנסתי. בחוץ צנע, אנשים מתקיימים משישים גרם קמח... ליום, המדינה כולה בהלך רוח סגפני - ואלה זוללים", לפיד האב יוצא מהמשרד ומגיע לתובנה הזאת: "ברור לי שאמור הייתי להיות אחוז זעזוע מוסרי עמוק, אבל הרגשתי בדיוק הפוך: אם יש אנשים שחיים ככה, אמרתי לעצמי, אני רוצה להיות אחד מהם."

במקרה הזה לא הייתי ממהר לרתום את השקפת העולם של האב לזו של הבן. שכן להבדיל מהמקרה הקודם בו נכתב על השקפת עולם כללית מנוסחת היטב, כאן מדובר על תובנה שבאה בעקבות ארוע. אבל בכל זאת בתור מי ששם את הטייקונים על הכוונת שלו - היה מעניין אותי לשמוע מלפיד הבן התייחסות על הטקסט הזה. (שנראה כאילו הוא נכתב על הטייקונים בני ימינו אם מחליפים את הקוויאר במטוס פרטי...).

צטט: גלית א' 2012-02-16 10:02:15

צטט: עצבן 2012-02-15 20:00:39

השאלות במקומן ונדמה לי שגם התייחסתי אליהן.

 

למה? זו יצירה ספרותית. מדובר על הקול הספרותי. לא נובע מזה שום דבר על תמימות דעים אידאולוגית. זו פרשנות שלך שאתה כופה על יצירה ספרותית. ציטטת, התייחסת, וגם אם תחזור על זה עשר פעמים זה לא יעשה את זה ליותר נכון. כל סוג של טקסט, כל סוגה, יש לקרוא באופן המתאים לו. 

 

לא התובנה - שהספר הוא הקול המשותף של האב והבן - כתובה בגב הספר. זו בפירוש לא פרשנות שלי. למי שהפיץ את הספר היה חשוב להדגיש שהספר הוא גם מפתח לתפיסת העולם של המחבר (ואני מניח שגם למחבר עצמו אחרת הוא היה דורש לשנות את הכיתוב). חוצמזה (ללא קשר לענייננו) חולק עלייך שיצירה ספרותית לא יכולה להעיד על האני מאמין של כותבה (אפילו לא היה מדובר בספר ביוגרפי על אביו של המחבר). חלק מתפיסות העולם המובהקות ביותר הופיעו דוקא בטקסטים ספרותיים - כמו "כמעיין המתגבר" לאיאן רנד. יתר על על כן לפעמים טקסט ספרותי עולה על טקסט ישיר כדי להבין את תפיסת העולם של המחבר. שכן בטקסט ישיר (כמו מצע) לא פעם יש מייקאפ ספרותי שעולה מהשאלה מה הקורא רוצה לשמוע. בטקסט הספרותי זה פחות מהותי.

 

בהחלט מסכים אם האמירה שסוג הז'אנר מכתיב את אופי הקריאה והפרשנות (והספר הוא לחלוטין לא מצע). מצד שני הספר הוא לא פיקציה ספרותית אלא מדבר על עולם שמאוד קשור למחבר (ודרך אגב הוא גם מכניס את עצמו לספר בגוף שלישי במקרה שיש לו אי הסכמות או חוויות משותפות עם אביו). שוב לדעתי בזכות זה שהוא לא מצע ולא נכתב בטון של מניפסט הוא מספק חור הצצה יותר אמין לתפיסת העולם של המחבר.

 

 

אז המסקנה היא שלפיד האב והבן מתנגדים לרעיון הצדק? בחייך. הכוונה היא שהדברים הנוראים נעשו בשם מושג הצדק. שעושיהם דיברו על צדק, נשאו את שמו לשווא אם תרצה. זה כמובן לא אומר שהמשפט הזה אינו אידיוטי להחריד ומעיד על מחשבה רדודה וקצרת רואי.

  

לא לשם כך הובא הציטוט - הציטוט בא להראות שיש קשר פנימי עמוק בין התובנות מתוך הספר, לבין תפיסת עולמו של לפיד (שכן המסמך נועד להציג באופן ישיר את תפיסת עולמו של לפיד). הדמיון הכל כך מובהק בין הטקסטים הוא לדעתי הוכחה נוספת לכך שהפיסקה שהבאתי מהספר משקפת גם את תפיסת עולמו של לפיד.

 

דוקא בקשר לעניין הצדק - אני נוטה להסכים עם לפיד (לאו דוקא עם הניסוח שלו). ההנחות המוצא הקלאסיות של הצדק שהוא אחד, שהוא אבסולוטי וכו' הם הנחות מזיקות, שיכולות להביא ללא מעט נזקים. אני תמיד מזכיר לעצמי ולאחרים שצדק הוא דבר יחסי ותלוי השקפת עולם. (דרך אגב זה לא הנושא היחידי שבו אני מסכים עם לפיד).

 

מצד שני קשה לי להבין איך מי שמתנגד באופן כל כך מובהק למושג צדק יכול להשתמש ברטוריקה "אתם צודקים" שהיתה כל כך בולטת במאמרו "מרד העבדים". (באותו אופן שקשה לי להבין איך משהו שסולד מצדק חברתי, מסוציאליזם ובעיקר מקומוניזם - יכול להשתמש בכל כך הרבה מטבעות לשון מהשפה הקומוניסטית)

   

בזה אני מסכימה אתך. יאיר לפיד כנראה לא סוציאליסט. אני לא מאמינה שגרמת לי לצאת להגנתו ::-))

 

גם יאיר לפיד ראוי להגנה. כפי שכתבתי הוא בהחלט אדם ראוי ויכולות להיות סיבות לתמוך בו, רק שצדק חברתי, מדיניות רווחה, וכו' הן לא חלק מהסיבות הללו (שלא לומר שהן סיבות מדוע לא לתמוך בו).

 

 

ציטוט ישיר כן, אבל המסקנות שלך לא נובעות ממנו.

אני מודע שכאן אני צריך עזרה. אדם משווה בין שאיפה לצדק חברתי (סוציאליזם?), לשאיפה לצדק גיזעי (נאציזם), וגם לצדק הדתי (אינקויזציה). האם לאור ההשוואה הזו לפיד: תומך בצדק חברתי? מתנגד לצדק חברתי? או שאין לו דעה בנושא?

נכון, אבל המאמין בצדק באופן כללי ימתין לפרסום המצע הרשמי ולא ינתח טקסטים שנכתבו למטרות אחרות ויסיק מהן מסקנות חפוזות.

טוב כבר אמרתי שבנושא הצדק אני קרוב יותר לדעתו של לפיד. אבל אני חושב שהבהרת באופן די מוצק למה לדעתי הטקסט הביוגרפי ישקף יותר טוב את תפיסת עולמו של לפיד - במיוחד בגלל שהוא נכתב למטרות אחרות, במיוחד משום שיאיר לא היה צריך לשאול את עצמו - האם הבוחר הפוטנציאלי יאהב את תפיסת עולמי, במיוחד משום שהתפיסה נכתבה כבדרך אגב ולא כמטרה, לכן מדובר במראה הרבה יותר מהימנה. חוצמזה שאם אפשר היה להכיר את תפיסת עולמו של מתמודד טרם פרסום המצע זה היה מאוד מאוד עוזר, שכן הרבה פעמים מצע הוא כמעט כמו טקסט הכתוב על בלוק קרח. הסיכוי של מצע להתממש הוא בעיקר כאשר יש תואם בין תפיסת עולמו של המתמודד למצע.

צטט: עצבן 2012-02-15 20:00:39

השאלות במקומן ונדמה לי שגם התייחסתי אליהן.

 

לגבי השאלה האם הספר מתאר את השקפתו של האב או השקפה משותפת: נדמה לי שציטטתי את הכיתוב על גב הספר (שקשה לי להאמין שהוא נכתב בניגוד לדעתו של לפיד), אם אותו ציטוט לא הספיק הנה אחד נוסף: "קולו של האב המת הופך לקולו של הבן החי...", דהיינו לפיד הבן (גם בבחירה הסגנונית לכתוב בגוף ראשון - אבל לא רק) מאשר את ההנחה שתפיסת העולם העולה מהספר היא תפיסת עולם משותפת.

למה? זו יצירה ספרותית. מדובר על הקול הספרותי. לא נובע מזה שום דבר על תמימות דעים אידאולוגית. זו פרשנות שלך שאתה כופה על יצירה ספרותית.
ציטטת, התייחסת, וגם אם תחזור על זה עשר פעמים זה לא יעשה את זה ליותר נכון. כל סוג של טקסט, כל סוגה, יש לקרוא באופן המתאים לו. 

 

אך אפילו אם ננקוט גישה מחמירה ונייחס את הנכתב בספר אך ורק ללפיד האב, עדיין אפשר לראות שלפיד הבן מאמץ בדיוק את אותה תפיסת עולם, על ידי הציטוט מהאמנה החברתית שהוא כתב לפני זמן קצר כפלטפורמה לתפיסת עולם של מפלגתו. זה כל כך יפה שאכתוב את זה שוב "נזכור תמיד שהדברים הנוראים ביותר בתולדות האנושות נעשו בשם הצדק", למעשה הניסוח באמנה החברתית כמעט זהה לניסוח שמצוי בספר, משמע שמדובר בתפיסת העולם של משותפת.

אז המסקנה היא שלפיד האב והבן מתנגדים לרעיון הצדק? בחייך. הכוונה היא שהדברים הנוראים נעשו בשם מושג הצדק. שעושיהם דיברו על צדק, נשאו את שמו לשווא אם תרצה. זה כמובן לא אומר שהמשפט הזה אינו אידיוטי להחריד ומעיד על מחשבה רדודה וקצרת רואי.

  

על השאלה על ההבדל בין הטקסטים השונים ולמה להעדיף אחד על השני, ובכן הטקסט של "האמנה החברתית" הוא טקסט שבא להציג את האני מאמין של לפיד, הטקסט האוטוביוגרפי מתייחס גם הוא לאמיתות יסוד (של האב?), לעומתם הטקסט על "מרד העבדים" עוסק בארוע  ספציפי ולכן הוא אינו מתיימר להביא הנחות יסוד של לפיד. יתר על כן בשני הטקסטים האחרים לא היה ללפיד אינטרס מעבר להצגת האמת בה הוא מאמין, בעוד במרד העבדים יש חשש שהוא כבר כיוון לעבר תומכים פוטנציאלים. ולסיום צריך לזכור שגם בטקסט "מרד העבדים" התנגד לפיד לכלכלת רווחה (סוציאליזם) או בלשונו הוא "אנחנו לא סוציאליסטים אחי העבדים".

בזה אני מסכימה אתך. יאיר לפיד כנראה לא סוציאליסט. אני לא מאמינה שגרמת לי לצאת להגנתו ::-))

 

להבדיל ממה שכתבת - אין כאן פרשנת חסרת ביסוס, אלא ציטוט ישיר לדבריו של לפיד ונדמה לי שהדברים מדברים בעד עצמם.

ציטוט ישיר כן, אבל המסקנות שלך לא נובעות ממנו.

לסיכום האמור לעיל לא בא לפסול את כישוריו של לפיד להנהגה (באמת שאין לי מושג), אבל להמאמין בצדק חברתי ולהצביע ללפיד, זה בערך כמו להאמין בדו קיום ולהצביע לישראל ביתנו, או להאמין בהתישבות בשטחים ולהצביע למרץ.

נכון, אבל המאמין בצדק באופן כללי ימתין לפרסום המצע הרשמי ולא ינתח טקסטים שנכתבו למטרות אחרות ויסיק מהן מסקנות חפוזות.

צטט: גלית א' 2012-02-15 12:17:05

מצד אחד יש רשימה שכתב יאיר לפיד העיתונאי, מצד שני דברים שכתב יאיר לפיד הסופר לכאורה מגרונו ומתודעתו של טומי לפיד, ואתה בוחר להעדיף אחד על פני השני. למה?

חשוב תמיד להביא בחשבון את המקום וההקשר שהדברים נאמרו בהם ולאיזו מטרה. זה צובע את התוכן בגוונים שונים. ובכלל, עדיף לחכות למוצא פיו של יאיר לפיד הפוליטיקאי במקום לעסוק בספקולציות ולהציע תלי תלים של פרשנויות חסרות ביסוס. שהרי גם אם יתמהמה, בוא יבוא.

 

השאלות במקומן ונדמה לי שגם התייחסתי אליהן.

 

לגבי השאלה האם הספר מתאר את השקפתו של האב או השקפה משותפת: נדמה לי שציטטתי את הכיתוב על גב הספר (שקשה לי להאמין שהוא נכתב בניגוד לדעתו של לפיד), אם אותו ציטוט לא הספיק הנה אחד נוסף: "קולו של האב המת הופך לקולו של הבן החי...", דהיינו לפיד הבן (גם בבחירה הסגנונית לכתוב בגוף ראשון - אבל לא רק) מאשר את ההנחה שתפיסת העולם העולה מהספר היא תפיסת עולם משותפת.

 

אך אפילו אם ננקוט גישה מחמירה ונייחס את הנכתב בספר אך ורק ללפיד האב, עדיין אפשר לראות שלפיד הבן מאמץ בדיוק את אותה תפיסת עולם, על ידי הציטוט מהאמנה החברתית שהוא כתב לפני זמן קצר כפלטפורמה לתפיסת עולם של מפלגתו. זה כל כך יפה שאכתוב את זה שוב "נזכור תמיד שהדברים הנוראים ביותר בתולדות האנושות נעשו בשם הצדק", למעשה הניסוח באמנה החברתית כמעט זהה לניסוח שמצוי בספר, משמע שמדובר בתפיסת העולם של משותפת.

  

על השאלה על ההבדל בין הטקסטים השונים ולמה להעדיף אחד על השני, ובכן הטקסט של "האמנה החברתית" הוא טקסט שבא להציג את האני מאמין של לפיד, הטקסט האוטוביוגרפי מתייחס גם הוא לאמיתות יסוד (של האב?), לעומתם הטקסט על "מרד העבדים" עוסק בארוע  ספציפי ולכן הוא אינו מתיימר להביא הנחות יסוד של לפיד. יתר על כן בשני הטקסטים האחרים לא היה ללפיד אינטרס מעבר להצגת האמת בה הוא מאמין, בעוד במרד העבדים יש חשש שהוא כבר כיוון לעבר תומכים פוטנציאלים. ולסיום צריך לזכור שגם בטקסט "מרד העבדים" התנגד לפיד לכלכלת רווחה (סוציאליזם) או בלשונו הוא "אנחנו לא סוציאליסטים אחי העבדים".

 

להבדיל ממה שכתבת - אין כאן פרשנת חסרת ביסוס, אלא ציטוט ישיר לדבריו של לפיד ונדמה לי שהדברים מדברים בעד עצמם.

 

לסיכום האמור לעיל לא בא לפסול את כישוריו של לפיד להנהגה (באמת שאין לי מושג), אבל להמאמין בצדק חברתי ולהצביע ללפיד, זה בערך כמו להאמין בדו קיום ולהצביע לישראל ביתנו, או להאמין בהתישבות בשטחים ולהצביע למרץ.

צטט: גלית א' 2012-02-15 12:17:05

מצד אחד יש רשימה שכתב יאיר לפיד העיתונאי, מצד שני דברים שכתב יאיר לפיד הסופר לכאורה מגרונו ומתודעתו של טומי לפיד, ואתה בוחר להעדיף אחד על פני השני. למה?

חשוב תמיד להביא בחשבון את המקום וההקשר שהדברים נאמרו בהם ולאיזו מטרה. זה צובע את התוכן בגוונים שונים. ובכלל, עדיף לחכות למוצא פיו של יאיר לפיד הפוליטיקאי במקום לעסוק בספקולציות ולהציע תלי תלים של פרשנויות חסרות ביסוס. שהרי גם אם יתמהמה, בוא יבוא.

אין ספק שמצע הוא דבר חשוב ובהחלט צריך להמתין, ובכל זאת יש משהו שהוא יותר בסיסי ממצע, ואלו אמונות הבסיס של המועמד. הדרך הראשונה ללמוד על אמונות הבסיס של מועמד היא על פי המפלגה אליה הוא בוחר להצטרף (עבודה - סוציאל דמוקט, קדימה - ליברליזם, ליכוד - לאומיות וכך הלאה).

 

אם כל החשיבות שאני מייחס למצע לפעמים הוא לא אומר יותר מדי - שכן לפעמים המועמד עושה סקר מה הציבור רוצה לשמוע ומתאים את מצעו על פי הממצעים (נשמע לך מוכר?). יתר על כן אני עוד זוכר את המצע של חברת הכנסת פנינה רוזנבלום טרם כניסתה למשכן לשלושה חודשים: להביא שלום, לייצב את הכלכלה והלביא שיוויון הזדמנויות לנשים... לכן לפני שמעיינים במצע שווה להתעקב על אמונות הבסיס של המועמד (והאם יש קשר בינהן לבין המצע).

 

לזכותו של לפיד אפשר לומר שהוא מנסח דברים בבהירות וברהיטות (להבדיל מרוב נבחרנו). להבדיל מרוב ספריו שרבים מהם הם ספרי בלש, בספר הביוגרפיה (או אוטוביוגרפיה כפי שלפיד מגדירו) אפשר לבחון חלק מאמונות הבסיס של יאיר. מציע למי ששוקל לתמוך בו לקרוא את הספר, ולתהות על תפיסת עולמו של המועמד.

צטט: זונות פוליטיות 2012-02-15 11:10:43

 

ברוטוס:   אני מציע להמתין למוצא פיו ולמצעו הפוליטי של יאיר לפיד, לראות מי הם חבריו לדרך ומה הם רוצים להשיג ורק אז לשקול אם ראוי לתמוך בו אם לאו 

  

נטוס:      דבר אחד טוב כבר מתקיים אצלו, בניגוד לכמה פוליטיקאים ותיקים, הוא אדם ישר וערכי  

 

..

 

מצד אחד יש רשימה שכתב יאיר לפיד העיתונאי, מצד שני דברים שכתב יאיר לפיד הסופר לכאורה מגרונו ומתודעתו של טומי לפיד, ואתה בוחר להעדיף אחד על פני השני. למה?

חשוב תמיד להביא בחשבון את המקום וההקשר שהדברים נאמרו בהם ולאיזו מטרה. זה צובע את התוכן בגוונים שונים. ובכלל, עדיף לחכות למוצא פיו של יאיר לפיד הפוליטיקאי במקום לעסוק בספקולציות ולהציע תלי תלים של פרשנויות חסרות ביסוס. שהרי גם אם יתמהמה, בוא יבוא.

ברוטוס:   אני מציע להמתין למוצא פיו ולמצעו הפוליטי של יאיר לפיד, לראות מי הם חבריו לדרך ומה הם רוצים להשיג ורק אז לשקול אם ראוי לתמוך בו אם לאו 

נטוס:      דבר אחד טוב כבר מתקיים אצלו, בניגוד לכמה פוליטיקאים ותיקים, הוא אדם ישר וערכי 

..