ויפעם ליבי,נצורות של אהבה,ואראה כי כוכבי זהר באור יקרות,מפכה בנשמתי זהב יומי, ואלך,לבקש חרותי מאת בוראי,כמעשה ילדות שובב אלין על מרותי,לבקש תחינת צדקתי כמטה משה,המליכני לדרך ישרתי. ועמוד אש רגשותיי,חוצב להבות בגופי,פורץ חיתתו בפניי,כדמדומי שחרית בין הלכות היום החדש,לאזקני ביתדות התפילה,כרוויה מחודשת לחיי אהבה. והגשם שניתך,מכה בחצרותיי כסימן לבאות בקול רעם מתגלגל בנשימות פחדיי,מצית זיקות יראה בנפשי הקטנה,הומייה מסתריה לחם של תשובה.ואני,חורך עקבותיי מחפש פינתי חמימה להכניף מבטי צוואתי אהבה . רציתי לבקש חומך בסף ליבי,לתת בי קושיות מופלאות של אושר,. ואלך לי לסוכת יומי,להנביט אדמתי לולבי ארץ קדושה,מכסה ערוותה צינה ומדבר,למען אשורר שירתי יין קדומים מבעד לתותחי מלחמת שווא,המגיפה וילונות תקווה במהלומות רשע ומדון. ואראה כי זבה ארצי דמעותיה,חלב אדמתה ניגר על פני תהום,ככלי משחית בוער בעצמותיה והיא משוועת לאהבתה,יראת האדם בעורקיה ,קודש עפריה לבריאה חדשה. ואת אדמתי,אבקש אל ליבי,להביא רגבי חיותה אל חיי,כאוצר נהדר המרעיף טהרו אל חדרי נשמתי באהבה גדולה. מה כלתה נפשי להביא חן ומזור לחיי,כזהרורי אור נופלים יהבם כפתיתי תשובה למסתרי הימים החולפים ללא תכלית בלעדייך. ומה המתה נפשי להיות איתך,בין הרגעים להביא אהבתך לעיניי,כחלום מתגשם בלתי מופשט המקיים הבטחתו בליבי. קסם תשוקה אטיף לגופך, משאלת לב רחוקה, סיפון ימיי גאות של אהבה.
מעלות געגוע אחשוק דפיי נעילת תפילה יום דין לתאוותי אהבה.
אותך אחלום חיל ורעדה נשיקת דרכי צליחת רגשותיי קוראין אהבה. ושמך פועם בי התרגשות גדולה....מבשר יומי לאהבה.... |