דיכאון בקרב מתבגרים

שיעור ההתאבדויות בקרב מתבגרים עלה ביותר מ-200% בעשור האחרון. מחקרים אחרונים בארה"ב הראו כי למעלה מ-20% מהמתבגרים בקרב האוכלוסייה הכללית, סובלים מבעיות רגשיות כלשהן וכשליש מהמתבגרים סובלים מדיכאון בשלב כלשהו של התבגרותם. דיכאון מז'ורי, כולל הפרעה רגשית דו-קוטבית, מופיעים בדרך כלל לראשונה במהלך גיל ההתבגרות וזיהוי מוקדם של אותם תנאים שהביאו להתפרצות המחלה, ישפיעו באופן מהותי על המצב הרגשי של המתבגר.מחקר אמריקאי הראה שהתאבדות בקרב מתבגרים היא גורם האחראי למותם של בני נוער בין גילאי 15-19 יותר מסרטן ומחלות לב. למרות עובדה זו, פעמים רבות קיים כשל באבחון דיכאון בקרב קבוצת גיל זו, והדבר מביא לבעיות חמורות בלימודים, בעבודה וביחסים בין אישיים, בעיות שפעמים רבות נמשכות גם בחיים הבוגרים.מדוע קל "לפספס" את הדיכאון בקרב מתבגרים? גיל ההתבגרות הוא גיל בו קורים באופן טבעי משברים, חוסר איזון רגשי, ראייה עגומה של המציאות, רגישות יתר ונטייה לדרמטיזציה. זו תקופה של מרידות ובדיקת גבולות. האתגר של הפסיכולוג הוא לזהות את הסימפטומים הדיכאוניים שעשויים להתחבא תחת מעטה של סערת רגשות התפתחותית רגילה. האבחון צריך להסתמך לא רק על ראיון קליני פורמאלי, אלא על מידע שניתן לקבל מההורים, המורים והיועצים בבית הספר. יש לקחת בחשבון את אישיותו של המטופל בטרם המשבר וכל מצב של מתח גלוי או סמוי או טראומה שיתכן וגרמו למצב הקליני. הברית הטיפולית חשובה ביותר, מכיוון שהמתבגר עצמו לא תמיד מוכן לחלוק את תחושותיו עם מבוגר זר, אלא אם כן נוצרו ביניהם יחסי אמון. יש לשמור על עקרון החיסיון, אך לא במידה כזו שההורים יוצאו לחלוטין מהטיפול. האבחון יכול לכלול יותר מראיון אחד ולכן אין טעם להאיץ את התהליך. יש לחקור באופן ישיר כל כוונה אובדנית ואין לחשוש שהדבר "יכניס לו רעיונות לראש". מתבגר שאינו בסיכון לא ישקול התאבדות ומחיר ההימנעות מבירור הנושא בצורה ישירה עלול להיות יקר.

מהם הסימפטומים האופייניים לדיכאון בגיל ההתבגרות? הדיכאון בגיל ההתבגרות מלווה בסימפטומים דומים לדיכאון של מבוגרים, אולם דרושה מידה מסוימת של תחכום בתרגום הסימפטומים של המתבגר למונחים של מבוגר. עצבות קשה יכולה להיות מבוטאת באמצעות לבישת בגדים שחורים, כתיבת שירים שעוסקים במוות או התעסקות מוגזמת במוזיקה בעלת תכנים אנרכיסטיים. הפרעות שינה יכולות להתבטא בצפייה מוגזמת בטלוויזיה לאורך כל הלילה, קושי לקום בבוקר לבית הספר, או שינה במהלך היום. חוסר מוטיבציה או אנרגיה נמוכה מתבטאת בהחמצת שיעורים. ירידה דרמטית בציונים יכולה להעיד על חוסר ריכוז וחשיבה איטית. שעמום יכול להעיד על תחושת דיכאון. חוסר תיאבון עלול להתפתח לבולמיה או אנורקסיה. דיכאון בגיל ההתבגרות יכול להיות משויך בתחילה להפרעת התנהגות, תגובה לטראומה משפחתית כלשהי או כהתמרדות, ויכול לכלול גם התמכרות לאלכוהול או סמים. במקרים החמורים יותר, ידרשו מגוון של בדיקות וטיפולים על מנת להפריד בין הדיכאון הקליני מהפרעות התפתחותיות אחרות

דרג את התוכן: