בסרט A Few Good Men  מתריס קולונל נתן ג'סופ (ג'ק ניקולסון) בפניו של לוטננט קאפי (טום קרוז) בערך כך: "אם יש לך ביקורת על הדרך בה אני מספק את ההגנה ממנה אתה נהנה כשאתה חוגג במסיבות, אז אני מציע שתיקח רובה ותעלה על החומה". או במילותיו שלו: " I have neither the time nor the inclination to explain myself to a man who rises and sleeps under the blanket of the very freedom that I provide, and then questions the manner in which I provide it. I would rather you just said thank you, and went on your way, Otherwise, I suggest you pick up a weapon, and stand a post.".  

בסופו של הסרט בית המשפט חולק על אמירה זו של הקולונל הקשוח, ואוסר אותו בעוון מתן פקודה בלתי חוקית.

רונן שובל אומר בערך את אותו הדבר "...מה שמציק במיוחד לציבור הישראלי השפוי הוא כפיות הטובה. אוחובסקי ומועדון צוותא מאמינים כנראה שהצגת חיילי צה"ל כפושעי מלחמה כלולה בהגדרה "חופש אמנותי". הם שוכחים שרק בזכות מסירות הנפש של אלפי חיילים הם יכולים לחיות פה, לא כל שכן להעלות הצגות..." ועוד - "...הם כנראה שכחו, כי בין חיילי צה"ל לבין החברה האזרחית יש חוזה. לפי החוזה חיילי צה"ל מוכנים להקריב את חייהם כדי שכל אחד מאזרחי ישראל יוכל לחיות. בתמורה להקרבה זו, המינימום המצופה מהחברה האזרחית הוא לחבק ולהוקיר את מי שמסכן את חייו למענה..."

אז לא כל כך מהר, מר שובל.  אף אחד לא שכח שום דבר. אבל עוד נחזור לזה בהמשך.

יצא לי לראות יותר מפעם אחת איך הדיילים בחברת דלתא מכריזים במערכת הכריזה של המטוס כשחיילים אמריקאים מצטרפים לטיסה. הם מברכים אותם ומקצים להם מקומות משופרים במטוס. ולא פעם, שעה שהם עולים, עוצרים אותם נוסעים אחרים ומודים להם על שרותם במלים: "Thank you for your service". מצד שני, אותה אמריקה מכניסה לכלא לשנים רבות חיילים שחרגו מהקוד האתי על פיו אמורים להתנהג ולפעול לובשי המדים. חיילים שהשפילו חיילי אויב, חיילים שהרגו רק לשם הרג, חיילים שהשתמשו בכוחם לרעה, חיילים שפגעו באוכלוסיה אזרחית.

הסיבה לכל זה היא פשוטה, מר שובל. חברה בריאה כמו החברה האמריקאית מבינה שמצד אחד היא צריכה להודות לאלה שמשרתים, אבל מצד שני היא יודעת שחובתה גם לבדוק ולבקר באיזו צורה הם מספקים את ההגנה ממנה נהנית כלל החברה. באיזו צורה הם משרתים. זו לא רק זכותה של חברה לבקר את צבאה - זו חובתה.

זה נכון בג'נין, או בבילעין, או במוצב גירית, או בגבול מצרים, או במחסומים, או במעברי הגבול או בכל מקום ומקום. זה נכון לגבי התנהגות חיילי צה"ל מול אויב, כלפי אויב, כלפי פליטים, כלפי אוכלוסיה אזרחית, כלפי אזרחים ישראלים או אזרחים זרים, כלפי מפגינים. זה נכון כלפי מפקדים ויחסם לחיילים, כלפי חיילים ויחסם לחבריהם ולכל דבר ונושא במערכת הצבאית. 

אז לא כל כך מהר, מר שובל. אף אחד לא שכח שום דבר. חוץ ממך אולי. אז בפעם הבאה שאתה רואה חייל, אל תשכח לעצור אותו ולהודות על שרותו. ולו רק בשביל האמינות, אתה יודע.