בין יתר עיסוקינו, אנחנו מחזיקים במשרד מחלקת הוצל"פ. כן גם אנחנו בין הברנשים הרעים שבאים לתפוס (לעקל) את הרכב שלכם כשאתם לא משלמים לחברת הליסינג. כשאתם קמים בבוקר והרכב לא נמצא, זה לא בהכרח כי הגנבים ביקרו, לפעמים זה כי אנחנו ביקרנו. בין לקוחותי נמנות גם כמה מחברות הליסינג הגדולות בארץ. את התפיסות הפשוטות הן נותנות לקבלנים רגילים. כשמתחילות הבעיות והרכבים נעלמים, אנחנו נכנסים לתמונה.

בוקר אחד בעודי שותה את הקפה בנחת ומהרהר לי בסופ"ש המתקרב ויחד איתו הטיול הבא, מעבירה לי ע, פקידתנו הנאמנה שיחת טלפון, על הקו רמי מנהל הגביה של אחת מחברות הליסינג ששייכות לבנקים. תשמע הוא אומר אני בבעיה, נו מה חדש שאלתי אותו, הרי לא התקשרת לשאול לשלומי או מה מצב האומה אני אומר בחיוך, כשרמי נרגע מהצחוק הוא מספר לע כי נעלמו לו שני רכבים, מה זאת אומרת נעלמו שאלתי? יש לנו לקוח, או יותר נכון היה, חברת בניה גדולה, הם הפסיקו לשלם, נו אז מה הבעיה שאלתי תתפסו את הרכבים ונגמר. אז זהו, תפסנו את כולם למעט שניים, שני טנדר טויוטה שהאדמה בלעה. הכונס שמינינו טוען שאינו יודע היכן הרכבים. שלח לי את החומר בצירוף הצווים ונראה מה אוכל לעשות, אמרתי. עוד באותו היום התחלתי לערוך חקירה אודות החברה ובעליה. הסתבר כי בעל החברה ברח מהארץ, טוב זה לא עוזר לי. קצת בירורים הביאו אותי לאחיו. שיחה קצרה עם האח העלתה כי שני הרכבים היו בעבר ברשותו. משהו בנימת קולו אמרה לי שהוא משקר.

עוד באותו היום יצאתי מלווה בתאמינו או לא מי שאז הייתה אישתי (כן כן, גם אתן הנשים אוהבות קצת אקשן לפעמים) לביתו של האח באחד הישובים המבוססים בדרום, בעודנו ממתינים ליד הבית הופיע לפתע אחד מהטנדרים, מיד חסמנו אותו וכמובן שגם תפסנו.

בהמשך לאחר שנרגעו הרוחות, ישבנו ושוחחנו עם האח. בשיחה איתנו טען כי הטנדר השני היה גם הוא ברשותו אך נתפס ע"י הכונס.

מיד הרמתי טלפון לרמי ידידי ושאלתי אותו כיצד הוא שולח אותי לתפוס רכב שכבר עוקל. רמי חזר אלי כעבור שעה וטען, להד"ם. הרכב לא אותר ולא נתפס. משהו לא מסתדר לי אמרתי לרמי כיצד ייתכן הדבר.

הימים חלפו ולרכב השני אין סימן וזכר. כל ניסיונותינו לאתרו כשלו. הרכב נבלע באדמה.

כעבור שבועיים לערך בעודי נוסע במהלך יום עבודה בכבישי הדרום, והנה הרכב לפני, מיד החלתי עוקב אחריו, הנוהג ברכב שכלל לא חשד בהיותו תחת מעקב, המשיך בדרכו, עד אשר נכנס לשדותיו של אחד המושבים באיזור, שם נסע עד אשר נעצר באתר בניה של חממות. נכנסתי למקום אחריו והתחלתי משוחח עימו, הוברר כי הוא מנהל עבודה באחת החברות הגדולות בארץ לבניית חממות וכי הרכב ניתן לו ע"י מעסיקיו. במהלך השיחה סיפר כי הרכב הזה הינו רכב זמני עד אשר יגיע הרכב החדש אשר הוזמן לו ע"י מעסיקיו מחברת ליסינג. לדבריו, הרכב הזה ניתן בינתיים כרכב חלופי. תוך כדי השיחה דליתי ממנו את הפרטים שהיו נחוצים לי ע"מ לאתר את כתובתו ומיד שבתי למשרד לאסוף את צו כינוס הנכסים. לאחר שוידאתי שאכן בידי כתובתו, יצאתי לאשקלון ובו בערב תפסתי את הרכב.

למחרת עידכנתי את רמי אודות ממצאי ומיד קיבלתי ממנו הוראה, לאתר מי היא חברת הליסינג המדוברת וכיצד זה הרכב ששיך לחברה בה הוא מועסק הגיעה לרשותה.

כבר למחרת יצרנו קשר עם חברת החממות ובשיחה בכיסוי קיבלנו מהם את שמה של חברת הליסינג איתה עשו את העיסקה וממנה קיבלו את רכב הטויוטה כרכב חלופי.

בדיקה מהירה העלתה כי חברת הליסינג המדוברת הינה חברה חדשה וכתובתה כפי שהופיעה ברישומים הייתה מוכרת לי מאוד. מדובר היה במגרש ידוע לאחסנת רכבים מעוקלים. מפתיע אף יותר היה שמות בעלי החברה, האחד בעל המגרש השני היה לא אחר מאשר עו"ד ידוע אשר שימש ככונס לכלל נכסי החברה שאת רכביה תפסנו. הוברר כי אותו עו"ד התמנה לכונס על החברה למעט הרכבים אשר היו שייכים ללקוחה שלי ועליהם נתמנה עו"ד מטעם הלקוחה ככונס. כאן כבר הבנתי מה קרה, אותו כונס אשר השתלט על נכסי החייבת תפס אף את רכב הטויוטה (הדבר התקשר עם דבריו של אחיו של בעל החברה שטען שהכונס תפס את הרכב) מאחר ורכב זה לא נכלל בפועל בצו הכינוס, הרי שהעו"ד הנכבד ושותפו בעל המגרש, השתמשו ברכב לצורך עיסקיהם הפרטיים בליסינג ונתנו אותו כרכב זמני ללקוחות שרכשו אצלם רכבים עד אשר רכביהם יגיעו. עוד הוברר כי השניים אף פתחו שיטה נוספת בה היו רוכשים רכבים שהעו"ד היה הכונס עליהם ואוחסנו במגרש. אולם הרכישה נעשתה במחיר זול ואח"כ היו השניים מוכרים את הרכבים הללו במחיר מלא ללקוחות בעיסקי הליסינג שלהם.

עוד באותו היום הוצאתי דו"ח לחברת הליסינג, שמיהרה והגישה תלונה הן במשטרה והן בלשכת עו"ד.