דברים מעניינים קורים כשמחכים בחדרי ההמתנה בבית החולים. יש הרבה זמן ללמידה אנתרופולוגית ולתצפית. וכמו שכבר אמר גד יאיר בספרו "צופן הישראליות "אנו לא ממש יודעים לכבד את המרחב הפרטי של מישהו חוץ משל עצמנו ומתייחסים ברכושתנות רבה לכל סביבה שבה אנו נמצאים. אנו כובשים אותה ומפגינים בעלות שלא יחשבו בטעות להעביר אותנו מפה ! אני נמצאת בבית החולים שיב"א בחדר ההמתנה לבדיקות שונות ומשונות ולפניי זמן המתנה ארוך. היה יכול להיות מייגע אולם יש בנו משהו בישראלים שבז לכל החוקים הלא רשומים ובטח שלכתובים. אנו ממשיכים לנהל את חיינו באופן שמתאים לנו מבלי להתייחס למקום שבו אנו נמצאים כלל. וכך יוצא שאני יושבת ומקשיבה בעל כורחי לכל שיחות הטלפונים שמנהלים האנשים סביבי. אני, שממילא אין לי מכשיר סלולרי כי זה מאד מסרטן, מוציאה דף ועט ומתחילה לרשום.מה פתאום דף ועט? את האייפד וגם שוקלת בחשאי לצלם את הקהל. אבל אז זאת תהיה חדירה שלי לפרטיות שלהם לא? זוג דוברי רוסית הגיעו עם מלווה שיודע לדבר רוסית ועברית. יתרון גדול. הוא מתחיל לנהל שיחה משכילה ביותר עם חולה אחרת יוצאת עירק בעלת מבטא כבד ויפה. מסתבר שהדסה בת ה 70 כמעט ,היא אלמנה מגיל די צעיר שגידלה לבד את ילדיה תוך כדי בניית הארץ, היא משתפת את המוזיקאי הרוסי בכל קורותיה בתקופת העליה, חייה בדגניה, קרית אונו ועד העובדה המדהימה שבגילה ( ילידת 37) היא לומדת בבר אילן עם נכדיה! כמובן שהיא מזמינה את כל הנוכחים שמביעים התפעלות( ואיך לא) לקרוא עליה באינטרנט."תכתוב בגוגל סבתא לומדת עם נכדיה ותגיע לכתבה עליי... " [אני בדקתי זה נכון וקיבלתי משם רקע מקיף ביותר על חייה.] לקראת סוף שיחתם ,בשל העובדה שהיא נאלצת לגשת לבדיקה , באמת ממש לא יפה שככה מפסיקים את שיחתם,הם כבר מחליפים כרטיסי ביקור ומבטיחים שעוד ידברו ויראו איך הוא ואשתו, למרות שהם מגדלים 3 בנות יפות יוכלו לפגוש אותה ולהלחין אולי את שיריה שכתבה לאחיה שנפטר . בחורה אחרת מלווה את אמא. באמת כל הכבוד לה ! אמה מנהלת שיחות בשני קולות שונים לחלוטין. אחד רשמי ונעים עם מכריה מהעבודה והשני כועס ממורמר ועצוב עם בתה. תוך כדי שיחתן ושיחות הטלפון האין סופיות של בתה בת ה 25-30 אני מתוודעת לכל ההיסטוריה של חייהן, גירושין חובות בבנק בעיות עם השכנה ,הבעל ה״גופה״ של החברה הסמרטוטית של הבת, ובעיקר לאושר הגדול ל"אהבה שלי" "חיים שלי " "כפרה שלי " החבר מקווקז.!! טוב אז לא יצא לנו נופש בסופ״ ש זה אבל הוא הבטיח חודש הבא. מזכיר קצת שיר של מירי מסיקה "נטלי" .דרך אגב, אל תנסו למצוא מבצעים בדקה ה 90 הם ממש לא אמינים ועוררו ביעל כעס רב עד כדי כך שנאלצה להניח את רגליה על שולחן הקפה ולהירגע. נשים דתיות למרבה הפלא אינן מגיעות לבד והן מנהלות שיחות שקטות חרישיות ובשפה שבינתיים ,אני עוד לא כל כך מבינה עם בן זוגן. מה שאני כן מבינה זה את השליחויות. מים, עוד פעם מים, תשאל מתי אני, תתקשר למינה, למלכה ואז הוראות חרדיות שמועברות דרכו איך לתלות, לבשל, לצלצל וכו, גם אנשים בודדים מספרים הכל על חייהם בשיחות טלפון כמובן: ״ למה שהוא יבוא איתי? פעם הוא ראה מישהו אחר חוץ מעצמו? לא צריך גם ככה לא נשאר הרבה״ . או ״אמרתי לך כבר איפה אני אבל את היית עסוקה בלומר מה שאת רוצה ולא הקשבת לי!״ "טוב תלכי לילדים שלך הם לא צריכים לדעת איפה סבתא ואני לא רוצה שיגאל יעביר לי כסף. הוא חייל וצריך את זה אני אסתדר ההוא מהמכולת [יש דבר כזה עוד?] אמר שייתן לי..." וברקע כולם משום מה עסוקים במזג האוויר האם תהיה סערה או לא?ובמותה של וויטני יוסטון . ריח הפופקורן שהביאה נילי הפקידה שחזרה מחופשה והביאה כיבוד,ממלא את החלל והתקבצות כל הפקידות מעיד על החלפת משמרות אבל אני עדיין כאן. לא נורא היה יכול להיות שקט ומה הייתי עושה אז.?..
|