בעולם מוביל את התחרות השנתית של בחירת 50 המסעדות הטובות בעולם, המגזין המקצועי Restaurant Magazine, העושה זאת בחסות ושיתוף ענקית המים המינרליים סן פלגרינו ומותג אקווה פאנה שלה. הם לא עושים זאת לבד, אלא אוספים חוות דעת של 800 מומחים מתעשיית המסעדנות מרחבי העולם.

אצלנו בישראל מספיק לכך מה שמוגדר כ"צוות גלובס וחברת סן פלגרינו", אשר בחרו את שבעת השפים הטובים בארץ - לדעתם כמובן, המובילים את מה שחיליק גורפינקל, כתב המסעדות והיין של גלובס מתאר כ"המושג החמקמק שנקרא מטבח ישראלי".
בפתיחת תערוכת  2012   ISRAEWINEXPO  במרכז הירידים תל אביב ב- 21 בפברואר, יקבל כל אחד מהשפים הנבחרים את איורו, מעשה ידי מאייר הבית של גלובס, גיל ג'יבלי.

יש בכך כמובן תעוזה רבה, שלא לומר חוצפה, להפקיד את בחירת שביעיית המטבח הישראלי המובילה  בידי  "המושג החמקמק של שנקרא צוות גלובס וחברת סן פלגרינו" (שאין לה נוכחות ישירה בישראל, אלא פעילות יבוא ע"י טמפו - יקבי ברקן).

ואלה שבעת המופלאים של גלובס, רשימה כה מתבקשת וכה טריויאלית לכל מי שקורא עיתונים ואתרי אינטרנט, וצופה בטלוויזיה:
אייל שני: הסלון, צפון אברקסס
רפי כהן: רפאל
חיים כהן: יפו תל-אביב, דיקסי תל אביב ודיקסי ראשון לציון
מרגרט תייר: מרגרט תייר
מאיר אדוני: כתית והמזללה
עזרא קדם: ארקדיה
דוחול ספדי: דיאנא

מכיוון שחיליק גורפינקל יודע היטב כי זו רשימה חלקית, מוטה ולא מייצגת, הוא ממשיך את הכתבה שלו בגלובס בנושא, ומונה שפים רבים - פחות או יותר כל המסעדנות והמסעדנים הפעילים, שהיו יכולים להופיע ברשימה, מה שלא קרה לדבריו, כי "אינם עוסקים, כיום לפחות, בקביעת גבולות הגזרה האפשריים של מה שנקרא לו בלית ברירה "המטבח הישראלי". חלקם אינם פעילים כיום כשפים ולחלק כמובן פשוט לא נשאר מקום בשביעייה הקשה לבחירה הזו".

אני חושב שבהחלט יש מקום לבחירת השפים הטובים בישראל כמפעל של גלובס וסן פלגרינו, אך הבחירה צריכה להתבצע על ידי צוות גדול ומורחב, ולא על ידי "צוות גלובס וחברת סן פלגרינו".